מדהים איך מאמר אחד פשוט וענייני ב'ארץ' הביא את הנושא לקידמה. מדהים גם איך מנהלים שלרוב מתלוננים שאין להם יכולת לכפות משמעת, מוכחים כטועים... אולי צריך לפתוח בית ספר למנהלים, שבו שני המצויינים שנראו בכתבה, ילמדו מנהלים איך לנהל נכון. אין ערוך למנהיגות - אם מנהל/ת לא יודע/ת את זה, הוא במקצוע הלא נכון.
@@user-iw1zn6ui6u הילה את לא מקלקל הוא סופג מה שהוא רואה בחוץ בין אם זה המשפחה כי הגורם החשוב ביותר והכי מעצב של הילד אם זה החברים או הסביבה בארץ כל אחד מהגורמים הולך לכיוון אחר וזה הסיבה
כשהורים יחנכו את ילדיהם לכבד אותם הכל ישתנה. חובה כבוג להורים וחובה שההורה ילמד לכבד את המורה. אצל הדוסים יש כבוד ויראה מהמורים והמורות . וככה גם יש משמעת והקשבה. הכל מתחיל מהבית
לפי התגובות כאן מבינים למה ככה נראית מערכת החינוך. אנשים לא לוקחים אחריות על עצמם. משריצים ילדים וזורקים את החינוך שלהם על אחרים. והשפה שפת רחוב זולה גועל נפש. זה לא סותר את העובדה שיש לעשות שינוי מהותי במערכת החינוך אבל כבוד לזולת והנחלת משמעת עצמית מתחילים בבית.
ולהגיד על בני אדם משריצים ילדים זה חינוך! אפשר במילים גבוהות וללא קללה אחת לפגוע ולדבר רפש בצורה הכי נמוכה. יש דיבור שמנוגן זחוח ומתנשא רצוף באמירות פועגניות והוא שמור למשכילים. ילד שמקלל כואב לו הוא אומר שהוא לא רואה את עצמו חלק.
@@searcher1110 מה לעשות הוא צודק , האמת כואבת. יצא לי אישית לראות בעניי הרבה משפחות מרובות ילדים גם חילוניות שפשוט מזניחות את הילדים שלהם. הם חושבים שאם הם נותנים להם מקום לישון אוכל אז פה ההורות נפסקת. הם לא יכולים כלכלית לתת לילדים האלה כלום. הילדים משחקים כדורגל על הכביש ונשכבים על האספלט תוך כדי שעוברים אוטובוסים ומכוניות . ההורים יושבים בצד , מפצחים גרעינים ולא מעניין אותם כלום. הילדים האלה יגדלו ויהפכו לנטל על החברה במקום לתרום לה. הם לא יעבדו , לא ישלמו מיסים, יעברו על החוק ויהפכו לעבריינים. אז מה עשינו בזה? אם אין לך את האמצעים לגדל ילדים תביא ילד אחד שניים אבל לא מעבר. באמת צריכים להתחיל להטיל סנקציות כלכליות על משפחות כאלה כי הם רק לומדים כשמתנהלים איתם קשוח. אני אישית מעדיף שאנשים עם השכלה יתרבו יותר מאשר אנשים שלא מסוגלים לטפל בעצמם שא נאמר לטפל בשלושה פלוס ילדים.
מאמי תאמיני לי שזה לא קשור להשרצה זה קשור לזה אם האימא או המורה יודעות לשים גבולות אימא שלא יודעת לשים גבולות ולחנך גם אם יהיה לה ילד יחיד לא תצליח לחנך אותו מה הקשר אני מכירה משפחות מאוד גדולות והילדים מחונכים ומכבדים הורים ומורים כי זה הדרך שחינכו אותם הכל תלוי בחינוך ילד מגיע לעולם תמים אם יש לו דוגמא מהבית טובה והורים שיודעים לתת גבולות אין סיבה שהוא לא יצא מחונך
ואני יגיד לך יותר מזה מה שהורס את מערכת החינוך הם ההורים האלה שכל דבר מצייצים על תביעות וכו... היום נהיה מצב שמורים מפחדים מהורים וההורים שולטים הילדים יודעים שמספיק שהמורה יעלה את הטון דבור שלו משהו יסריט אותו או יראה להורים שלו והלך על אותו סורי זה לא קשור בכלל לכמות ילדים במשפחה מה הקשר זה לא שאין למשפחה גדולה חסרונות אבל אני לא סובלת את זה שמדביקים כל מיני תרוצים מוזרים לדברים מוזרים אני עובדת בחינוך ויודעת מה הולך בה מספיק שאחד ההורים יצייץ על משהו שלא קרה אז נהיה בבלאגן ואין קשר לריבוי ילדים במשפחה
ההבדל הוא באחריות- ההורים לא מגבים את המורים ופעמים רבות צועקים, משפלים, שוברים את המילה של המורה- זה לא קשור לגבולות של המורה. אם ההורה שובר את הגבולות שהמורה מציב אז שום דבר לא יעזור. כמו כן, הערבוב הגס בין החינוך המיוחד לרגיל אף הוא לא עוזר- ילדים עם הפרעות התנהגות קשות שההורים מתעקשים שילמדו במערכת הרגילה וכן הלאה.
הם אומרים שההשקעה בקנדה ובישראל היא אותה השקעה בחינוך. יכול מאוד להיות שהם צודקים אבל, בחינוך בארץ משקיעים את הכסף בדברים לא נכונים. בתור תלמידה, אני הייתי מעדיפה שהיו משקיעים את הכסף של הספרים וציוד בית הספר בקניית לפטופים לתלמידים, ובמקום לעשות הפנינג פתיחת שנה, שבו התלמידים במילא יושבים ולא עושים כלום, היו משקיעים את הכסף בקניית שולחנות או בשדרוג סביבת הלימודים. וגם, אם היו עושים כיתות יותר קטנות אז היו יכולים להקשיב לצרכים האמיתיים של התלמידים ולא רק להאשים אותם שהם לא מצליחים ללמוד. בנוסף, צריך ללמד חומרים שמעניינים את התלמידים כי בתכלס, גם אנשים מבוגרים לא היו מקשיבים למה שמלמדים היום בבית הספר. אני בהחלט מסכימה שגם התלמידים צריכים לעשות שינוי בדרך ההתייחסות שלהם למורים, בהרבה בחינות אבל, בנקודת המבט שלי, אנחנו רוצים קודם שישמעו אותנו, יקשיבו לנו ויתנו לנו ללמוד בתנאים נורמאליים. תודה למי שקרא עד לפה...
לעניות דעתי חלקים נרחבים ממערכת החינוך לא אפקטיביים ותקועים בידע של דורות קודמים, הרבה מהחומר הנלמד לא רלוונטי ולא באמת עוזר לתלמידים להגיע להצלחה ולהגשמה ושגשוג בחיים, לכן המוטיבציה והעניין נמוכים יחסית
המדינה לא רוצה להשקיע בחינוך. אם רוצים אפשר לשנות. איך? פחות תלמידים בכיתה. שינוי תכנית הלימודים. מורים איכותיים ובעיקר כאלה שמקבלים עצמאות ולא הוראות מלמעלה. ויש עוד הרבה שינויים נוספים...
הבעיה העיקרית היא ההורים. אם המורה הוא לא מורה ממש נוקשה הילדים לא שמים עליו בגלל היחס שההורים נותנים להם. ההורים לא ממש מחנכים אותם להתייחס למורים כנעלים עליהם אלא כאנשים שההורים יכולים לנזוף בהם אז הם מבינים שזה בסדר. אני אומרת את זה מנסיון לול אני ממש לא מסוגלת לכבד את המחנך שלי ואני לא שמה עליו כי הוא מורה ממש גרוע ובאמת שזה קשה לי להפסיק אני מנסה😂
זה יפה שהם מעלים את שיעור הזכאות לבגרות... מה שכן, גם ביפן הרמה הלימודית גבוהה, אבל את שמחת החיים הם דיי מוציאים מהתלמידים. אני תוהה איפה עומד הגבול בין משמעת שמלמדת את הילדים נימוס בסיסי וכבוד בסיסי שהם יזדקקו לו בהמשך החיים שלהם, לבין משמעת נוקשה מדי שאולי תהיה טובה ללימודים, אבל תדכא אותם בשאר תחומי החיים ותגרום להקצנה בכל תפיסת העולם.
הבעיה זה החוצפה הישראלית זה הכל.... כשההורים חיים בגישה של "הכל מותר הכל אני יעשה איך שבא לי" אז ככה זה נראה גם בכיתות... הבעיה זה לא בבית ספר ההורים זה הבעיה
חז"ל כבר לימדו אותנו - "עין רואה, אוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים". כשאתם מבין שיש פיקוח תמידי ויש שכר ועונש- ההתנהגות משתנה. נקודה. בלי מצלמות. זה משהו שמגיע מבפנים וזה הרבה יותר חזק.
9:28 - כבוד על ההצלחה אבל המנהל טועה. מנהיג זה טוב ויפה אבל אם זה התנאי, ברגע ש"הולך" המנהיג, הולכת גם ההצלחה. בשביל להצליח צריך מסגרת, לא מנהיג. מסגרת שתשאר גם אם לא יהיה מנהיג. צריך חוקים שימנעו הפרעות ויעזרו להתמקד במה שחשוב באותה מסגרת. ובמקרה של בית ספר, חוקים שיחייבו גם את המורים ולא רק את התלמידים.
למעשה הוא צודק ב 100% המנהל מגדיר את המסגרת כמו בכל ארגון , מסגרת בעצמה היא דבר לא מוחשי שרק נשאר במקומו אם אנשים ידאגו לכך , ברבה חברים מורים שלי מתלוננים שאין להם גיבוי מהמנהל שלהם מכיוון שהוא רוצה שקט ארגוני
מזל שיש מבחנים בינלאומיים. כמו בכדורגל- הבלוף של רמה נמוכה מתגלה כאשר עושים השוואה מול שאר העולם. על הנייר מדברים OECD בפועל מיקום מאוד נמוך במבחנים של מתמטיקה, קריאה, מדעים.
זה השוואה מופרכת לחלוטין - בין קנדה לישראל, כי בישראל החיים הם כמו שדה קרב בכל הרובדים: בחברה, בפוליטיקה, מבחינה כלכלית ובטחונית.... וזה טבעי שילדים שגדלים במציאות כזו הם יהיו הרבה יותר חסרי מנוחה, ולעומת זה המדינה ומערכת החינוך במקום לנסות לאפיין את המערכת הלימודית בהתאם כמו בדוקא יוצרים תוכנית לימודים שאחוז מאוד נמוך מהילדים מסוגל באמת להשתלב בו ולגלות עניין, רק בשביל העיקרון המטופש של "השכלה", תוך כדי ניתוק מוחלט מהחיים ונפש התלמידים שזקוקים גם לכללים ברורים מחד, אבל מאידך ללמידה מועילה ועניינית שתתאים להם
Yosef Haim Sharara אתה יכול להמשיך לשקר לעצמך ולתרץ תירוצים. הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית. לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר. הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום. חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות. ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה. הורות כושלת. בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת. אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו. כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער. וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם. הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית. חומר למחשבה.
הנוער בישראל יותר עצמאי וחכם ושום בגרות לא תראה את זה, הילדים יודעים שחוץ ממקצועות בודדים שום דבר לא אפקטיבי לחיים ולכן הם לא שמים על המקצועות הלימודים, אבל ברגע שישימו במערכת מקצועות כמו ניהול כסף ופיתוח קרירה אולי תהיה יותר הקשבה
ולגבי מערכת החינוך בארץ, אינני יודע מה מצבו של התיכון המדובר בתל אביב,אולם אם זכרוני אינו מטעני זכורים לי מורים שלא כולם היו אנשי חינוך ערכיים במיוחד, חלקם אף היו בדיוק ההפך מזה, מפניהם ניכר היה כל חולי חברתי שקיים מדינה מאפלייה, דעות קדומות ולפעמים גזענות. היו מורים שתלמידים לא הסתדרו להם בעין. לי היה מורה שנתן לי ציונים נמוכים במבחנים, כאשר מבט השוואתי במבחן שלי עם מבחן של חברי לספסל הלימודים שקיבל 95 בציון הסופי הוכיח ללא ספק סביר שהתשובות היו אותם תשובות. המורים אינם שאים תמימים.
אני אישית חושבת שעדיף להתחיל בללמד דברים חשובים באמת ובלהפוך שיעורים למעניינים יותר מאשר להקפיד על משמעת במערכת שהרבה תלמידים חושבים שהיא בזבוז זמן... אבל למה לא? בואו נמשיך ללכת לבית ספר. כן, גם אם בסוף יצא לי ללמוד את כל המקצועות לבד בבית בשבועיים ממוקדים.
אני אישית לא הייתי רוצה ללמוד בבית הספר בעל מצלמות עם מורים מנייקאים ואיסור מוחלט בטלפון, אני חושב שזה מראה חוסר אמון בתלמידים. אני כן חושב שצריך לכבד את המורים ושהמורים צריכים לכבד את התלמידים ולא להתנשא עליהם. בסה"כ אני אומר שזה מטופש לגרום לילדים להיות חיילים מומשמעים כי אז הם נהיים רובוטים לא אנושיים וזה הרבה יותר גרוע מלא להצליח במתמטיקה.
נכון הסביבה שהילדים גדלים בה שונה מדורות קודמים- אבל ילדים לא רוצים לשבת בכיסא פלסטיק 8 שעות ביום בלי לדבר ולהקשיב לאדם אחד מדבר! הפ סקרנים, הילדים שלנו גאונים! אנחנו צריכים לשנות את מערכת החינוך ובמקום להתייחס לילדים שליו כמו רובוטים, וכשבאמת נתייחס לילדים שלנו ולרצונות, חלומות שלהם כמו שצריך, ונשקיע בהם, הם יכבדו אותנו ויאהבו אותנו ויביאו כל כך הרבה טוב לעולם.. איך אפשר להאשים את הילדים??? תראי מה המערכת הזאת.. רק פוגעת בכלל לא חינוך...... אםשר לנצל מערכת חינוך בצורה חכמה ולעשות אותה מדהימה כל כך! זה מה שצריך לשנות, לא הילדים שלנו!
Hanna אפשר להבין את הביקורת על שיטות ההוראה במערכת החינוך וייתכן מאד שיש מה לשנות אך לא שם קבור הכלב. הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית. לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר. הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום. חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות. ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה. הורות כושלת. בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת. אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו. כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער. וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם. הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית. חומר למחשבה.
ברגע שהמורים יהיו יותר "חברים" של התלמידים ככה יהיה יותר רצון לתלמידים להגיע לבית הספר.. כשהילד יודע שהוא מגיע בשביל "לסבול" את החוקים זה יוצר אווריה לא נורמלית... לא צריך עכשיו שהמורים יהיו סחבקים עם התלמידים אבל להוריד טיפה יותר מהרישמיות יהיה יותר טוב
לשכוח מהזיכרון אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך. אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה. האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים. עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות. זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר. אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות. השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם. כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.
ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר? מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי. בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים. אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית. מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד. והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף. במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה. כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות. שיהיה לנו ולילדים בהצלחה! מן המקורות "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
גם לי היה מנהל שהקפיד מאוד על משמעת ושבגלל האופי הקשה והקשוח שלו היו לא־מעט אנשים שהתנגדו אליו - ומי שלמד יחד איתי בבית־הספר התיכון יודע על מי אני מדבר
אני מופתעת לגלות שאני היחידה כנראה, אבל אני לא מאמינה בקשיחות הזאת. החינוך לכבד מבוגר ממך צריך לבוא מהבנה וכבוד ולא מתוך פחד. אני ברחתי ממקומות כאלו ודווקא במקומות שהיו גמישים וקשובים אליי ולצרכים שלי, הצלחתי יותר. ברור שיש נטייה לבחון גבולות אבל גם לזה יש פיתרון, אבל לא קשיחות. אלא פשוט לשים לתלמיד מראה מול הפנים עם השלכות. אי אפשר לאנוס על אדם הצלחה. יש אנשים שפשוט לא רוצים תעודת בגרות. ואני , בתור מישהי שכן רוצה, לא חושבת שלקחת ממני את הטלפון זה מה שגרם להצלחה שלי. גם לא להשאר שעה אחרי בית-הספר.
זה חינוך ונורמות שונים לחלוטין אבל עדיין צריך שיהיה יותר משמעת בארץ יש לפעמים הרגשה של אין חוקים וזה לא טוב ילדים צריכים גבולות ברורים אני לא בעד משמעת ברזל אבל אני כן בעד שתהיה משמעת וגם עונשים כשאני הייתי בבית ספר היו עונשים אבל גם היה הרבה מאוד יחס אישי וחם והיה הרבה תלמידים בכיתה
חחחחחח אצלנו בכיתה: שני ילדים עושים קרב אגרוף על כמה שולחנות שחיברו יחד, חלק מהילדים מעודדים, חלק מהילדים משחקים מסירות עם כדורסל שמישהו הביא, ואלה שמאחורה מכינים שקשוקה על גזייה כיתה בצפון תל אביב:
אבל למה הדיון הזה מתקיים בכלל? בשביל מה המשמעת העיוורת הזו? למה מנסים לאכוף אותה כל כך, למה שלא נשנה את מערכת החינוך לתאום לתרבות מאשר את התרבות למערכת החינוך
efrat levi כן משמעת אבל צריך לשנות את מערכת החינוך.. ילדים צריכים למצוא את התחומים היצירתיים והחכמים שלהם ולהשקיע בהם. אנחנו צריכים להעניק להם את היכולת לבנות את עצמם ולהיות טובים ותורמים... לא להשיב אותם בשורות ולחייב אותם לשנן חומר בשביל לקבל מספר המגדיר את רמת ההשכל... צריך לשנות את המערכת הזאת, וכשנעציב לילדים שלנו דרך מדהימה שבו יגלו את עצמם ואת יכולותיהם המהממים הם יכבדו אותנו ואת הסובבים אותם, והכי חשוב יעריכו את הטוב שקיבלו ואת עצמם
מה שאני מנסה להגיד זה ש- בבתי ספר חרדים יש משמעת, וזה מדהים שהילדים יודעים לכבד את המורים, אבל זה לא הופך את הדרך שבה מערכת החינוך פועלת לטובה.. רק מראה שהילדים בבתי הספר האלה מאוד ניתנים להערכה.. צריך להשקיע בהם מעבר ל״משמעת״
JonathanFrag מה הקשר?? אנחנו הולכים ונהיים אומה של ערסים ובורים. הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית. לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר. הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום. חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות. ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה. הורות כושלת. בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת. אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו. כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער. וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם. הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית. חומר למחשבה.
בקנדה האוכלוסיה הולכת ומצטמצת, אז הכיתות קטנות. 28 תלמידים בכיתה לכל היותר. חוכמה גדולה. וגם: תלמידים שקטים בדרך כלל לא אומר שהם מקשיבים, אלא שהם שקטים ועם אנרגיית חיים פחותה.
יאיר שלמה מה הקשר בכלל לדעה פוליטית? ? אנחנו הולכים ונהיים אומה של ערסים ובורים. לא יודע אם שמת לב... הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית. לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר. הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום. חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות. ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה. הורות כושלת. בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת. אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו. כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער. וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם. הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית. אגב אולי אם היית מקשיב בבית ספר היית יודע ששמאלנים זה עם ש ולא עם ס אז לא כל כך מפתיע אותי שאתה מאשים את המורים. תעשה בדק בית קודם חביבי
מדהים איך מאמר אחד פשוט וענייני ב'ארץ' הביא את הנושא לקידמה.
מדהים גם איך מנהלים שלרוב מתלוננים שאין להם יכולת לכפות משמעת, מוכחים כטועים... אולי צריך לפתוח בית ספר למנהלים, שבו שני המצויינים שנראו בכתבה, ילמדו מנהלים איך לנהל נכון.
אין ערוך למנהיגות - אם מנהל/ת לא יודע/ת את זה, הוא במקצוע הלא נכון.
חוסר תמיכה של ההורים זה הדבר הכי נורא , אני בסה"כ מדריכה אבל שיש לנו צרות ומנסים לדבר עם הורים לפעמים זה מרגיש שיש חומה בנינו
לפעמים ההורים מקלקלים יותר מהילד
@@user-iw1zn6ui6u הילה את לא מקלקל הוא סופג מה שהוא רואה בחוץ בין אם זה המשפחה כי הגורם החשוב ביותר והכי מעצב של הילד אם זה החברים או הסביבה בארץ כל אחד מהגורמים הולך לכיוון אחר וזה הסיבה
אני פשוט לא מדבר עם ההורים שלי על הדעות שלי, כי הם לא מועילים
כמה שאת צודקת
צריך לשנות את כללי המשמעת ולאכוף אותם באופן שווה בכל הבתים הספר, מורה צריך להרגיש שיש לו גב / תמיכה מההנהלה וההורים מה שאין בארץ....
כשהורים יחנכו את ילדיהם לכבד אותם הכל ישתנה. חובה כבוג להורים וחובה שההורה ילמד לכבד את המורה. אצל הדוסים יש כבוד ויראה מהמורים והמורות . וככה גם יש משמעת והקשבה. הכל מתחיל מהבית
המסקנה המתקבלת: שלח את ילדך לבית ספר דרוזי
אם היו משקיעים קודם בחינוך אחר כך בהישגים הכל היה טוב יותר חשוב שתלמידים יגדל ויהיה כשיר לחיים מבחינת מידות בין אדם לחבירו
6:22 The mediocre teacher tells. The good teacher explains. The superior teacher demonstrates. The great teacher inspires.
רק עכשיו מתעוררים עם כל הנזק שההורים והמערכת, עם התפיסה המתרפסת שלה, גרמו בשני העשורים האחרונים.
לפי התגובות כאן מבינים למה ככה נראית מערכת החינוך. אנשים לא לוקחים אחריות על עצמם. משריצים ילדים וזורקים את החינוך שלהם על אחרים. והשפה שפת רחוב זולה גועל נפש. זה לא סותר את העובדה שיש לעשות שינוי מהותי במערכת החינוך אבל כבוד לזולת והנחלת משמעת עצמית מתחילים בבית.
ולהגיד על בני אדם משריצים ילדים זה חינוך!
אפשר במילים גבוהות וללא קללה אחת לפגוע ולדבר רפש בצורה הכי נמוכה.
יש דיבור שמנוגן זחוח ומתנשא רצוף באמירות פועגניות והוא שמור למשכילים.
ילד שמקלל כואב לו הוא אומר שהוא לא רואה את עצמו חלק.
@@searcher1110 מה לעשות הוא צודק , האמת כואבת. יצא לי אישית לראות בעניי הרבה משפחות מרובות ילדים גם חילוניות שפשוט מזניחות את הילדים שלהם. הם חושבים שאם הם נותנים להם מקום לישון אוכל אז פה ההורות נפסקת. הם לא יכולים כלכלית לתת לילדים האלה כלום. הילדים משחקים כדורגל על הכביש ונשכבים על האספלט תוך כדי שעוברים אוטובוסים ומכוניות . ההורים יושבים בצד , מפצחים גרעינים ולא מעניין אותם כלום. הילדים האלה יגדלו ויהפכו לנטל על החברה במקום לתרום לה. הם לא יעבדו , לא ישלמו מיסים, יעברו על החוק ויהפכו לעבריינים. אז מה עשינו בזה? אם אין לך את האמצעים לגדל ילדים תביא ילד אחד שניים אבל לא מעבר. באמת צריכים להתחיל להטיל סנקציות כלכליות על משפחות כאלה כי הם רק לומדים כשמתנהלים איתם קשוח. אני אישית מעדיף שאנשים עם השכלה יתרבו יותר מאשר אנשים שלא מסוגלים לטפל בעצמם שא נאמר לטפל בשלושה פלוס ילדים.
חוץ מזה הם מדרבנים אנשים להתרבות בכך שהביטוח הלאומי נותן להם כסף.ברגע שיפסיקו לממן את השערורייה הזאת יתחיל להיות פה סדר.
מאמי תאמיני לי שזה לא קשור להשרצה זה קשור לזה אם האימא או המורה יודעות לשים גבולות אימא שלא יודעת לשים גבולות ולחנך גם אם יהיה לה ילד יחיד לא תצליח לחנך אותו מה הקשר אני מכירה משפחות מאוד גדולות והילדים מחונכים ומכבדים הורים ומורים כי זה הדרך שחינכו אותם הכל תלוי בחינוך ילד מגיע לעולם תמים אם יש לו דוגמא מהבית טובה והורים שיודעים לתת גבולות אין סיבה שהוא לא יצא מחונך
ואני יגיד לך יותר מזה מה שהורס את מערכת החינוך הם ההורים האלה שכל דבר מצייצים על תביעות וכו...
היום נהיה מצב שמורים מפחדים מהורים וההורים שולטים הילדים יודעים שמספיק שהמורה יעלה את הטון דבור שלו משהו יסריט אותו או יראה להורים שלו והלך על אותו סורי זה לא קשור בכלל לכמות ילדים במשפחה מה הקשר זה לא שאין למשפחה גדולה חסרונות אבל אני לא סובלת את זה שמדביקים כל מיני תרוצים מוזרים לדברים מוזרים
אני עובדת בחינוך ויודעת מה הולך בה מספיק שאחד ההורים יצייץ על משהו שלא קרה אז נהיה בבלאגן ואין קשר לריבוי ילדים במשפחה
ההבדל הוא באחריות- ההורים לא מגבים את המורים ופעמים רבות צועקים, משפלים, שוברים את המילה של המורה- זה לא קשור לגבולות של המורה. אם ההורה שובר את הגבולות שהמורה מציב אז שום דבר לא יעזור. כמו כן, הערבוב הגס בין החינוך המיוחד לרגיל אף הוא לא עוזר- ילדים עם הפרעות התנהגות קשות שההורים מתעקשים שילמדו במערכת הרגילה וכן הלאה.
ברור זה מה שקורה כשמשתיקים ילד עם טלויזיה ואוכל.
קלעת בול.
זה קורה בכול העולם...
כל הכבוד על כתבות כאלה חינוכיות לטובת האדם מגיל צעיר,, עדיף כתבות כאלה מידי פעם ולא שינאת חינם...
כל הכבוד לדרוזים
הם אומרים שההשקעה בקנדה ובישראל היא אותה השקעה בחינוך.
יכול מאוד להיות שהם צודקים אבל, בחינוך בארץ משקיעים את הכסף בדברים לא נכונים.
בתור תלמידה, אני הייתי מעדיפה שהיו משקיעים את הכסף של הספרים וציוד בית הספר בקניית לפטופים לתלמידים, ובמקום לעשות הפנינג פתיחת שנה, שבו התלמידים במילא יושבים ולא עושים כלום, היו משקיעים את הכסף בקניית שולחנות או בשדרוג סביבת הלימודים.
וגם, אם היו עושים כיתות יותר קטנות אז היו יכולים להקשיב לצרכים האמיתיים של התלמידים ולא רק להאשים אותם שהם לא מצליחים ללמוד.
בנוסף, צריך ללמד חומרים שמעניינים את התלמידים כי בתכלס, גם אנשים מבוגרים לא היו מקשיבים למה שמלמדים היום בבית הספר.
אני בהחלט מסכימה שגם התלמידים צריכים לעשות שינוי בדרך ההתייחסות שלהם למורים, בהרבה בחינות אבל, בנקודת המבט שלי, אנחנו רוצים קודם שישמעו אותנו, יקשיבו לנו ויתנו לנו ללמוד בתנאים נורמאליים.
תודה למי שקרא עד לפה...
לעניות דעתי חלקים נרחבים ממערכת החינוך לא אפקטיביים ותקועים בידע של דורות קודמים, הרבה מהחומר הנלמד לא רלוונטי ולא באמת עוזר לתלמידים להגיע להצלחה ולהגשמה ושגשוג בחיים, לכן המוטיבציה והעניין נמוכים יחסית
כמו שפתחת ואמרת לעניות דעתך ...
איזה מלך המנהל הדרוזי
הוא התמודד בבחירות האחרון לכנסת מטעם מרצ.. באמת תותח
אם הילדים יקבלו מההורים בבית מסרים שמזלזלים במורים, אזי החינוך אבוד.
זה הכל בגלל התרבות
מקציבים הרבה כסף על בתי ספר, אבל לא יודעים מה לעשות איתו. נורא ואיום
יוהה איזה חמוד המנהל הדרוזי 😋😋
ואי את דומה לתחת שלי אחרי חירבון
מילת המפתח היא כבוד הדדי. על ההורים והילדים לכבד את המערכת וכך היא תוכל להפתח קצת
המדינה לא רוצה להשקיע בחינוך. אם רוצים אפשר לשנות. איך?
פחות תלמידים בכיתה.
שינוי תכנית הלימודים.
מורים איכותיים ובעיקר כאלה שמקבלים עצמאות ולא הוראות מלמעלה.
ויש עוד הרבה שינויים נוספים...
במילה אחת ערסים... להורים ערסים ופרחות נולדים ערסים ופרחות. (כובע נייק ולצעוק כמו חיה לא עכשיו ערסים שכונת הרכבת) זה לא מדע אטום...
זה באמת הזוי כמה זמן זה נמשך כך. שנים של בזבוז חינוכי
השאלה חינוך למה? חינוך לערכים? חינוך להצלחה? הצלחה במה? במתמטיקה? אנגלית? עברית? אני חושבת שהערכים באים בעיקר מהבית
הבעיה העיקרית היא ההורים. אם המורה הוא לא מורה ממש נוקשה הילדים לא שמים עליו בגלל היחס שההורים נותנים להם. ההורים לא ממש מחנכים אותם להתייחס למורים כנעלים עליהם אלא כאנשים שההורים יכולים לנזוף בהם אז הם מבינים שזה בסדר. אני אומרת את זה מנסיון לול אני ממש לא מסוגלת לכבד את המחנך שלי ואני לא שמה עליו כי הוא מורה ממש גרוע ובאמת שזה קשה לי להפסיק אני מנסה😂
זה יפה שהם מעלים את שיעור הזכאות לבגרות...
מה שכן, גם ביפן הרמה הלימודית גבוהה, אבל את שמחת החיים הם דיי מוציאים מהתלמידים.
אני תוהה איפה עומד הגבול בין משמעת שמלמדת את הילדים נימוס בסיסי וכבוד בסיסי שהם יזדקקו לו בהמשך החיים שלהם, לבין משמעת נוקשה מדי שאולי תהיה טובה ללימודים, אבל תדכא אותם בשאר תחומי החיים ותגרום להקצנה בכל תפיסת העולם.
הבעיה זה החוצפה הישראלית זה הכל.... כשההורים חיים בגישה של "הכל מותר הכל אני יעשה איך שבא לי" אז ככה זה נראה גם בכיתות... הבעיה זה לא בבית ספר ההורים זה הבעיה
אוי קנדים... ״לא כזה קר כולה -5....״
לירון, מכל הסרטון דווקא על זה נתפסת?😂😂
יואיו
הבעיה היא ההורים שצורחים על המורים ומנדנדים ולא מגבים את המורים
חז"ל כבר לימדו אותנו - "עין רואה, אוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים". כשאתם מבין שיש פיקוח תמידי ויש שכר ועונש- ההתנהגות משתנה. נקודה. בלי מצלמות. זה משהו שמגיע מבפנים וזה הרבה יותר חזק.
וואטאפאק הילדה הזאת בהתחלה הייתה בשנה הזאת שלה בישראל איתי בכיתה, אני מרגיש אשם חח
להעניש כשצריך ועם כל הכבוד להורים הם לא מנהלים את בית הספר צריך לחוקק חוק כמו בהרבה מדינות שלהורים אסור להיכנס לבתי הספר
הנשיקות בסוף הרגו אותי
את המשמעת והסדר מתחילים בכיתה א ולא בתיכון ולא בכיתה ט לכן הדגש צריך להיות בבית ספר עממי
9:28 - כבוד על ההצלחה אבל המנהל טועה.
מנהיג זה טוב ויפה אבל אם זה התנאי, ברגע ש"הולך" המנהיג, הולכת גם ההצלחה.
בשביל להצליח צריך מסגרת, לא מנהיג. מסגרת שתשאר גם אם לא יהיה מנהיג. צריך חוקים שימנעו הפרעות ויעזרו להתמקד במה שחשוב באותה מסגרת. ובמקרה של בית ספר, חוקים שיחייבו גם את המורים ולא רק את התלמידים.
למעשה הוא צודק ב 100% המנהל מגדיר את המסגרת כמו בכל ארגון , מסגרת בעצמה היא דבר לא מוחשי שרק נשאר במקומו אם אנשים ידאגו לכך , ברבה חברים מורים שלי מתלוננים שאין להם גיבוי מהמנהל שלהם מכיוון שהוא רוצה שקט ארגוני
מזל שיש מבחנים בינלאומיים.
כמו בכדורגל- הבלוף של רמה נמוכה מתגלה כאשר עושים השוואה מול שאר העולם.
על הנייר מדברים OECD
בפועל מיקום מאוד נמוך במבחנים של מתמטיקה, קריאה, מדעים.
זה השוואה מופרכת לחלוטין - בין קנדה לישראל, כי בישראל החיים הם כמו שדה קרב בכל הרובדים: בחברה, בפוליטיקה, מבחינה כלכלית ובטחונית.... וזה טבעי שילדים שגדלים במציאות כזו הם יהיו הרבה יותר חסרי מנוחה,
ולעומת זה המדינה ומערכת החינוך במקום לנסות לאפיין את המערכת הלימודית בהתאם כמו בדוקא יוצרים תוכנית לימודים שאחוז מאוד נמוך מהילדים מסוגל באמת להשתלב בו ולגלות עניין, רק בשביל העיקרון המטופש של "השכלה", תוך כדי ניתוק מוחלט מהחיים ונפש התלמידים שזקוקים גם לכללים ברורים מחד, אבל מאידך ללמידה מועילה ועניינית שתתאים להם
Yosef Haim Sharara אתה יכול להמשיך לשקר לעצמך ולתרץ תירוצים.
הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית.
לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר.
הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום.
חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות.
ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה.
הורות כושלת.
בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת.
אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו.
כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער.
וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם.
הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית.
חומר למחשבה.
Ido Reuveni לא יכולתי להסכים יותר
ואני יכולה להגיד על עצמי שעונשים לא תמיד עוזרים. לי לפחות זה לא עזר יש תלמידים שצריך לגשת אליהם בדרך אחרת. אולי זה האתגר
כאן אתם מעולים
אולי אם יתחילו ללמד דברים אשכרה מעניינים וחשובים בשיעורים ילדים יתחילו להקשיב
הנוער בישראל יותר עצמאי וחכם ושום בגרות לא תראה את זה, הילדים יודעים שחוץ ממקצועות בודדים שום דבר לא אפקטיבי לחיים ולכן הם לא שמים על המקצועות הלימודים, אבל ברגע שישימו במערכת מקצועות כמו ניהול כסף ופיתוח קרירה אולי תהיה יותר הקשבה
ולכן כל הורה בישראל צריך ללמד שבוע בכיתה לפני שהוא מעביר ביקורת על המורים .
אז למה הם נשארו עוד שעה? אני פשוט לא הייתי נשאר אם היה חוק דרקוני כזה גבית הספר
כשלא יודעים ללמד הילדים קולטים מהר שאפשר לעשות רעש
משרד החינוך כובל את ידי המורים לאכוף משמעת.
ולגבי מערכת החינוך בארץ, אינני יודע מה מצבו של התיכון המדובר בתל אביב,אולם אם זכרוני אינו מטעני זכורים לי מורים שלא כולם היו אנשי חינוך ערכיים במיוחד, חלקם אף היו בדיוק ההפך מזה, מפניהם ניכר היה כל חולי חברתי שקיים מדינה מאפלייה, דעות קדומות ולפעמים גזענות. היו מורים שתלמידים לא הסתדרו להם בעין. לי היה מורה שנתן לי ציונים נמוכים במבחנים, כאשר מבט השוואתי במבחן שלי עם מבחן של חברי לספסל הלימודים שקיבל 95 בציון הסופי הוכיח ללא ספק סביר שהתשובות היו אותם תשובות.
המורים אינם שאים תמימים.
מי הם חושבים שהם
בצבא כאילו
צאו מהסרט גונבים טלפונים
אני אישית חושבת שעדיף להתחיל בללמד דברים חשובים באמת ובלהפוך שיעורים למעניינים יותר מאשר להקפיד על משמעת במערכת שהרבה תלמידים חושבים שהיא בזבוז זמן... אבל למה לא? בואו נמשיך ללכת לבית ספר. כן, גם אם בסוף יצא לי ללמוד את כל המקצועות לבד בבית בשבועיים ממוקדים.
בי"ס דרוזי הדיבורים נשמעות כמו קללות...
יגידו מה שחגידו אבל אין על החינוך הרוסי 🤣🤷🏻♀️
מסכים עם כל מילה
אני אישית לא הייתי רוצה ללמוד בבית הספר בעל מצלמות עם מורים מנייקאים ואיסור מוחלט בטלפון, אני חושב שזה מראה חוסר אמון בתלמידים. אני כן חושב שצריך לכבד את המורים ושהמורים צריכים לכבד את התלמידים ולא להתנשא עליהם. בסה"כ אני אומר שזה מטופש לגרום לילדים להיות חיילים מומשמעים כי אז הם נהיים רובוטים לא אנושיים וזה הרבה יותר גרוע מלא להצליח במתמטיקה.
זה מה שאני מנסה להגיד להורים שלי כבר 5 שנים
מעניין דווקא ראיתי כתבה על המדינה עם הבתי ספר הכי מצליחים בעולם ושם היה מאד חופשי.
אתה מתבלבל בין חופשי מבחינת המקצועות שאתה לומד לבין כבוד למורים ולמסגרת
כי שם התרבות שלהם מבוססת על כבוד. פה לצערי כבר אין את זה בעשורים האחרונים... זה למה בארץ רק קשיחות עובדת...אם היה לנו טיפה של כבוד לא היו בעיות משמעת.
נכון הסביבה שהילדים גדלים בה שונה מדורות קודמים- אבל ילדים לא רוצים לשבת בכיסא פלסטיק 8 שעות ביום בלי לדבר ולהקשיב לאדם אחד מדבר! הפ סקרנים, הילדים שלנו גאונים! אנחנו צריכים לשנות את מערכת החינוך ובמקום להתייחס לילדים שליו כמו רובוטים, וכשבאמת נתייחס לילדים שלנו ולרצונות, חלומות שלהם כמו שצריך, ונשקיע בהם, הם יכבדו אותנו ויאהבו אותנו ויביאו כל כך הרבה טוב לעולם.. איך אפשר להאשים את הילדים??? תראי מה המערכת הזאת.. רק פוגעת בכלל לא חינוך...... אםשר לנצל מערכת חינוך בצורה חכמה ולעשות אותה מדהימה כל כך! זה מה שצריך לשנות, לא הילדים שלנו!
Hanna אפשר להבין את הביקורת על שיטות ההוראה במערכת החינוך וייתכן מאד שיש מה לשנות אך לא שם קבור הכלב.
הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית.
לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר.
הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום.
חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות.
ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה.
הורות כושלת.
בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת.
אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו.
כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער.
וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם.
הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית.
חומר למחשבה.
חחח המנהל הדרוזי תותח
תותחים הדרוזים כל הכבוד ❤️🇮🇱
הילדים קולטים מהר אם המורה גרועה
כל הכבוד לסגל של תיכון עירוני י"א!
ברגע שהמורים יהיו יותר "חברים" של התלמידים ככה יהיה יותר רצון לתלמידים להגיע לבית הספר.. כשהילד יודע שהוא מגיע בשביל "לסבול" את החוקים זה יוצר אווריה לא נורמלית... לא צריך עכשיו שהמורים יהיו סחבקים עם התלמידים אבל להוריד טיפה יותר מהרישמיות יהיה יותר טוב
👍👍👍👍👍👍👍👍
אה שכחנו תלבושת אחידה וכמובן צנועה
פשוט צריך לחנך פחות את הילדים ויותר את ההורים שצ'חלים שלהם
לשכוח מהזיכרון
אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך.
אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה.
האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים.
עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות.
זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר.
אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות.
השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם.
כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.
ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר?
מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי.
בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים.
אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית.
מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד.
והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף.
במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה.
כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות.
שיהיה לנו ולילדים בהצלחה!
מן המקורות
"שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
להקטין את מספר התלמידים בכיתה ולהחיל את תוכנית מב״ר על כל ! הכיתות בבית הספר
כולם רוצים חינוך...ובכל אחד יאמץ את דרך ארץ קדמה לתורה
שיטת שוברים ופטרנו את הבעיה!
כל התקציבים האלה ומה קיבלנו?
אני קנדי בקנדה המצב לא שונה אני מכיר
גם לי היה מנהל שהקפיד מאוד על משמעת ושבגלל האופי הקשה והקשוח שלו היו לא־מעט אנשים שהתנגדו אליו - ומי שלמד יחד איתי בבית־הספר התיכון יודע על מי אני מדבר
חבל שאנחנו עם הישגים כל כך נמוכים בקריאה, מתמטיקה ואנגלית.
הייתי רוצה שגם בבית הספר שלי יאכפו את החוקים ככה.
למה ללכת ללמוד מהערבים. לכו תראו את הציבור החרדי!
התלמיד הממוצע שונא מורים בגלל זה אנחנו בבעיה
אני מופתעת לגלות שאני היחידה כנראה, אבל אני לא מאמינה בקשיחות הזאת. החינוך לכבד מבוגר ממך צריך לבוא מהבנה וכבוד ולא מתוך פחד. אני ברחתי ממקומות כאלו ודווקא במקומות שהיו גמישים וקשובים אליי ולצרכים שלי, הצלחתי יותר. ברור שיש נטייה לבחון גבולות אבל גם לזה יש פיתרון, אבל לא קשיחות. אלא פשוט לשים לתלמיד מראה מול הפנים עם השלכות. אי אפשר לאנוס על אדם הצלחה. יש אנשים שפשוט לא רוצים תעודת בגרות. ואני , בתור מישהי שכן רוצה, לא חושבת שלקחת ממני את הטלפון זה מה שגרם להצלחה שלי. גם לא להשאר שעה אחרי בית-הספר.
תנו בוסה והכל יסתדר (:
הייתי חלק מהכיתה המדוברת.... מדובר בשקר!!!
בחינוך חרדי זה לא קורה כחה נראה מנסיון
כמה טרור יש בארץ וכמה בחול.
בלי גיבוי מההנהלה הכל לשווא
זה הכל מנטליות
בחרתם מדינה להשוות . פאקינג קנדה
אם מישהו שמה ידבר מעל 2 דציבלים בלי לבקש סליחה תחזרו אליי
תלמידי ישראל מקום 30 במדעים , מקום 29 בקריאה ומתמטיקה. קנדה בחמישייה הראשונה. ההשקעה בחינוך דומה, התוצאות שונות. מה זה משנה הדציבלים?
@@hedge.h גם בקנדה מקבלים כל מורה כמו בארץ??
אל תאשימו תלמידים כנראה שבקנדה זה לא ילדים אחרים זה חינוך אחר
זה חינוך ונורמות שונים לחלוטין אבל עדיין צריך שיהיה יותר משמעת בארץ יש לפעמים הרגשה של אין חוקים וזה לא טוב ילדים צריכים גבולות ברורים אני לא בעד משמעת ברזל אבל אני כן בעד שתהיה משמעת וגם עונשים כשאני הייתי בבית ספר היו עונשים אבל גם היה הרבה מאוד יחס אישי וחם והיה הרבה תלמידים בכיתה
וסטטיסטיקות לא נכונות, לכו תראו השקעה בבתי ספר בפריפריות ומגזרים שונים. הכתבה לא מציגה נתונים אמיתיים.
חחחחחח
אצלנו בכיתה: שני ילדים עושים קרב אגרוף על כמה שולחנות שחיברו יחד, חלק מהילדים מעודדים, חלק מהילדים משחקים מסירות עם כדורסל שמישהו הביא, ואלה שמאחורה מכינים שקשוקה על גזייה
כיתה בצפון תל אביב:
אבל למה הדיון הזה מתקיים בכלל? בשביל מה המשמעת העיוורת הזו? למה מנסים לאכוף אותה כל כך, למה שלא נשנה את מערכת החינוך לתאום לתרבות מאשר את התרבות למערכת החינוך
זה אכן יכול להיות רעיון טוב לאנשים שמאמינים בתרבות שלהם ובהצלחה שלה.. ומן הסתם שהגדרת התרבות היא די סובייקטיבית
בואו לראות את החינוך החרדי ותלמדו מאיתנו,אין לאף תלמיד פלאפון.מדברים למורים בגוף שלישי בכבוד, קמים למורה שנכנס/ה לכיתה ועוד בואו לראות....
הבעיה בילדים ( אני תלמיד)
קיצור בתורה כתוב את כול היחסים וכללי התנהגות
לכו לבתי ספר חרדים תיראו איזה משמעת
אין דבר כזה פלאפונים בכלל
efrat levi כן משמעת אבל צריך לשנות את מערכת החינוך.. ילדים צריכים למצוא את התחומים היצירתיים והחכמים שלהם ולהשקיע בהם. אנחנו צריכים להעניק להם את היכולת לבנות את עצמם ולהיות טובים ותורמים... לא להשיב אותם בשורות ולחייב אותם לשנן חומר בשביל לקבל מספר המגדיר את רמת ההשכל... צריך לשנות את המערכת הזאת, וכשנעציב לילדים שלנו דרך מדהימה שבו יגלו את עצמם ואת יכולותיהם המהממים הם יכבדו אותנו ואת הסובבים אותם, והכי חשוב יעריכו את הטוב שקיבלו ואת עצמם
מה שאני מנסה להגיד זה ש- בבתי ספר חרדים יש משמעת, וזה מדהים שהילדים יודעים לכבד את המורים, אבל זה לא הופך את הדרך שבה מערכת החינוך פועלת לטובה.. רק מראה שהילדים בבתי הספר האלה מאוד ניתנים להערכה.. צריך להשקיע בהם מעבר ל״משמעת״
כן הכי קל להסים ילדים בבית כלא
היה לו ליטרלי רובה ביד
לי אין הרבה דיסטנס עם המורה יש לי חופש וואלה זה עובד
כן ואנחנו בדיפלציה 3 שנים וכלכלה חזקה ותלג שרק עולה
JonathanFrag מה הקשר??
אנחנו הולכים ונהיים אומה של ערסים ובורים.
הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית.
לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר.
הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום.
חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות.
ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה.
הורות כושלת.
בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת.
אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו.
כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער.
וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם.
הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית.
חומר למחשבה.
נמאס מדימוי נמוך?
אז תמצאו עבודה יא פרזיטים
אידיוט.
בקנדה האוכלוסיה הולכת ומצטמצת, אז הכיתות קטנות. 28 תלמידים בכיתה לכל היותר. חוכמה גדולה.
וגם: תלמידים שקטים בדרך כלל לא אומר שהם מקשיבים, אלא שהם שקטים ועם אנרגיית חיים פחותה.
מיסתבר שהשחיתות הכי גדולה זה אצל המורים והמנהלים שרובם סמאלנים כשל אמיתי
יאיר שלמה
מה הקשר בכלל לדעה פוליטית? ?
אנחנו הולכים ונהיים אומה של ערסים ובורים.
לא יודע אם שמת לב...
הבעיה בחינוך בארץ מתחילה בראש ובראשונה מסיבה תרבותית.
לצערנו הרב אבדנו את התואר המכובד שזכינו לו כעם הספר.
הבעיה נעוצה באווירה הלאומית שקיימת ברוב הבתים בישראל היום.
חינוך מזמן לא בראש סדר העדיפויות.
ההורים לא שמים גבולות לילדיהם ומשם מתחילה הבעיה.
הורות כושלת.
בנוסף לזה אפשר גם להבין את אובדן האמון במערכת. ממשלות ישראל לא השכילו להבין שכוחה של אומה הוא במערכת החינוך שלה ואם היו משקיעים מירב מאמצים להביא את המורים הטובים ביותר למערכת ומעמדם בחברה היה כשם שהוא ראוי להיות הדברים היו נראים אחרת.
אך חשוב לחדד שוב, אדם הוא קודם כל תבנית נוף מולדתו והכל מתחיל מהבסיס שהוא מקבל בביתו.
כשהורים היום מתעסקים יותר בעצמם- במשכורות שלהם בפלאפונים שלהם באינסטגרם שלהם, לא פלא שאלו פני הנוער.
וגם אלו שמקדשים תשומת לב מספקת לילדיהם לא יודעים להעמידם במקומם.
הסיבה שבמגזר הדרוזי ובמגזר הדתי לאומי הבעיה הזו פחות שכיחה היא שבמגזרים אלו הכבוד כלפי ההורים והמורים גבוהה בהרבה. יש משעמות כבדה הרבה יותר למילה של הורה ומילה של מורה, וכן מעמד המורים גבוה בהרבה במיוחד במגזר הדתי לאומי. זאת משום שתעדוף והערכה למקצוע אינה נובעת מהשכר החודשי אלא מהמשמעות והתרומה של המקצוע לחברה. או במילים אחרות חברה שמתבססת על אידיאולוגיה ועל ערכים ופחות על כמה כסף יש לי או איך אני נראה ברשת החברתית.
אגב אולי אם היית מקשיב בבית ספר היית יודע ששמאלנים זה עם ש ולא עם ס אז לא כל כך מפתיע אותי שאתה מאשים את המורים.
תעשה בדק בית קודם חביבי