אצלהם יש מורות מקצועיות לכל מקצוע בישראל אין וגם לגביי כישורים חברתיים ההורים וועד ההורים אצלהם דואגים שתלמידים יבואו אחד לשני . בישראל אין את זה כי ההורים לא מגובשים כל אחד חושב שהבן או הבת שלו נסיכים לכן יש חרם חברתי בבתי הספר בישראל. מזעזע.
אנחנו צריכים ללמוד מהם להיות אנשים חברותיים, נחמדים,רחמנים, לתת אמון, לדאוג לכל אחד, לסלוח, להיות תמימים, קשובים, פשוטים, אבל פגעו בנו, גערו בנו, איימו עלינו, עקצו אותנו, לא אהבו אותנו אז קשה לנו בנתיים....
ראיתי עוד תגובות כמו שלי, אבל זה באמת מדהים ששם ילדים ב-ה׳ יודעים אנגלית ברמה יחסית טובה, כשבישראל יש עדיין אפילו כיתות ט׳ ו-י׳ שמתקשים במשפטים בסיסיים…
אני חושב שזה קשור לשוני השפות, בעיקר בדקדוק. לרוב שלומדים שפה, דקדוק זה מה שמקשה, ודקדוק בדנית מאוד דומה לדקדוק באנגלית, בניגוד לאנגלית ועברית שאני מרגיש שההבדל שם הרבה יותר גדול.
@@FN43 אני מסכים שכנראה דרך הלימוד של אנגלית ממש לא אופטימלית ויש הרבה מה לשפר פשוט נראה לי שיש גם אלמנט לזה שיותר קשה ללמוד אנגלית שעברית היא שפת האם מאשר נורווגית
את רוצה להוביל את מה שנהוג בדנמרק לפה? פחחחח הצחקת אותי חח , פה במקרה הטוב האימא של התלמיד תבוא ותתקוף את המורה עם כיסא פלסטיק של כתר ואם לא אז התלמיד יתקוף את המורה או ידקור אותו , פה זה לא אירופה פה זה בית משוגעים
בטח שיהיה משמעת כי שם יש מורות ומורים מקצועיים לכל מקצוע . שיודעות אייך ללמד את החומר הלימודי אז התלמידים מבינים ויש משמעת בישראל אין מורות מקצועיות לכל מקצוע כמו מתמטיקה . אנגלית. ועברית. בישראל התלמידים משתעממים בשיעור שהמורות מלמדות לכן אין משמעת צריך לפטר מורות שלא יודעות להעביר שיעור שיהיה לתלמידים מעניין וגם לפטר מורות לא מקצועיות למתמטיקה. עברית. ואנגלית.
מה אתה רוצה? כשפה בארץ כל משפחה ישראלית ממוצעת יש לה 4 ילדים ומעלה, שלא נדבר על משפחות אולטרא אורתודוקסיות עם יותר מ-10 ילדים מה יש לצפות?? לזה תוסיף מחסור חמור של מורים (במיוחד במקצועות כמו מתמטיקה ומדעים) התוצאה כבר ברורה.
@@nxphvv3952 זה לא קשור לילודה ארה"ב ושאר הארצות יותר גדולות מישראל ישראל נקודה קטנה במפה זה קשור אך ורק למורות מקצועיות למתמטיקה עברית ואנגלית שיודעות אייך ללמד שהשיעור לא יהיה משעמם וכמו שרואים בסרטון התלמידים לא יושבים הרבה זמן חלק מהשיעור התלמידים כולם יוצאים להפסקה וחוזרים לכיתה .
@@איריסעטר-ס1ק זה כן קשור לילודה. קודם כל גודל המדינה לא בהכרח מעיד ספציפית על הילודה שלה. ארה"ב זו גם לא דוגמא כל כך טובה. שם ישנם איזורים עשירים יותר עם משפחות נורמטיביות שיכולות להרשות לילדים שלהם חינוך פרטי ואיכותי וישנם איזורים עניים יותר עם משפחות ברוכות ילדים שנאלצים להסתפק בבתי ספר ציבוריים גרועים! לגבי מורות מקצועיות זה נכון צריך יותר מורים מקצועיים עם יכולות להעביר שיעורים ולדבר אל לב התלמידים. אבל מה לעשות שאי אפשר להציב מורה על כל ילד וכאשר ישנם הרבה ילדים במדינה אז כל כיתת לימוד תכיל מספר די גבוה של תלמידים!
יש מה ללמוד מהם אבל לא הכל יעבוד כאן.. אין מה להשוות.. אין להם אוייבים, הם עשירים ואין להם 40 מעלות חום על הראש 9 חודשים בשנה. וחוץ מזה המוסלמים יאכלו אותם חיים עם כל העדינות הזאת.
כמה נקודות: 1. 23 תלמידים בכיתה זה אחלה כאשר קצב הילודה הוא נמוך והאוכלוסיה בעצם נעלמת. אצלנו קצב הילודה מהגבוהים בעולם וקשה להגיע ל23 תלמידים בכיתה. 2. שיטת החינוך חייבת להיות מותאמת לאוכלוסייה. חלק גדול מהאוכלוסייה שלנו הוא סוג של "טיסת השוקולד", ילדים מגיעים לבה"ס עם סכינים ואגרופנים, ילדים תוקפים מורים וילדים אחרים על בסיס יומי וכאשר הם נכשלים אז ההורים מגיעים ומשלימים את המלאכה.
1.ניז'ר 2. סומליה 3. קונגו 4. מאלי 5. צ'אד 6. מרכז אפריקה 7. אפגניסטן 8. אנגולה 9. בורונדי 10. ניגריה. ישראל במקום 56 בעולם מבחינת שיעור הילודה. ראשונה באירופה. חמישית במזה''ת.
אתם ממשיכים להציג שוב ושוב כל מיני מערכות חינוך ברחבי העולם, שכשיש מערכות חינוך כאן בארץ שמקיימות מודל דומה ואף יותר טוב!!! קחו לדוגמא את רשת ״מעיינות רבי חייא״ בארץ. עושים דברים מופלאים עם התלמידים שלהם. לומדים דרך תנועה, שירה, קצב, אומנות, יצירה. התלמידים לא רוצים לחזור הביתה. מגיעים מרצונם החופשי!! שמעתם על דבר כזה? רצון חופשי
למנטליות פה מבחנים וציונים חייבים להיות ובכל המקצועות . קודם כל כדי שההורים יוכלו לעקוב אחר ההתקדמות של ילדהם המורים טרודים בבעיות שלהם ובפרט בארץ . בנוסף זה ידרבן את הילדים ללמוד כראוי . יעשיר את עולמם במגוון . רק שהמבחנים אמורים להיות אחת לתקופה ולא בכל שבוע . ובעיקר ללמד וללמוד בנחת .
זה לא שלא מלמדים מתמטיקה, זו פשוט חלק מהדרך, כשלומדים את לוח הכפל, זו טכניקה טובה, כשמלמדים דברים אחרים, יש דרכים אחרות ללמוד את זה בעזרת הכדור, דוגמא מחטיבה, משפטי חפיפה, הרבה תלמידים בישראל יכולים בקלות לדעת איך לפתור, אבל ממש קשה לזכור את הניסוח של המשפטים
כי ישראל מדינה יוצאת דופן מכל המדינות בעולם. בכל המדינות אחריי 10 שנות וותק למורה מעלים במשכורת . במדינת ישראל זה לא ליהיה וגם שמים לב שמדינות גדולות לפי המפה יש יותר תושבים ויותר תלמידים אז יש בכל בתי הספר תקציב יותר גדול מדינת ישראל היא קטנה במפה עם מעט תושבים לכן גם למדינה אין תקציב לתת למורות העלאה במשכורת . הכל הולך לכיס של שר האוצר ליברמן.
@@36200 אולי כי יש שם דיקטטור משוגע ששוטף את המוחות של התושבים שלו? אה, אולי לא שמת לב, אבל חלק הגיעו גם ממדינות אחרות, כמו אוקראינה למשל. לא שמעת על מלחמה קטנטנה כזאת שמתרחשת עכשיו באזור ההוא? מלחמה שמורידים בה ערים שלמות מעל פני האדמה ואלפני אנשים נרצחים בה? אם תלמד קצת על שנות התשעים בברית המועצות, על האנטישמיות (שאכן המון יהודים נתקלו ונתקלים בה במדינות שאינן ישראל) ועל כך שרובם אפילו לא ידעו מה מחכה להם ורק הלכו בעקבות התקווה לקבלת חיים טובים יותר, תבין שהיו מספיק סיבות לעבור לישראל. מקווה שהעניין קצת התברר 😊
אם המדינה הייתה צשקיעה בדברים חשובים באמת כמו חינוך!!! בחיים לא היינו מגיעים למצב הזה. מורים קורעים תנשמה שלהם בשביל התלמידים ומקבלים משכורת מביכה. לא פלא
@@36200 רק סנט פטרסבורג עיר הכי מפותחת ומתורבתת ברוסיה. בעיקרון יש ברוסיה 10-15 ערים שהן מדינות בתוך המדינה, השאר סתם יישובים וקיבוצים למיניהם. רוסים בורחים מרוסיה למערב אירופה, ארה''ב, קנדה, אוסטרליה, כל האוליגרכים המושחתים שלהם בעולם המערבי עם יאכטות ווילות בשווי עשרות מיליונים.
ממש חלומי ! גורם לחשוב : איך אצלנו שנת הלימודים כלל לא תיפתח? מסקנה: צריך להחליף את שר האוצר לאדם מדנמרק ... במקום ליברמן חסר-החינוך !! ממפלגת "בית-כלא הוא ביתנו" נאחל לו : שבראש השנה ליברמן יברך על "הרימון" בבית-כלא רימון !!
מבחנים וציונים חייבים להיות . ובכל המקצועות כדי לעודד , לדרבן את הילדים ללמוד . ולהעשיר את עולמם בהכל אבל אחת למספר חודשים אמור להיות מבחן מסכם ולא בכל שבוע .
@@hanagabai2783או שצריך פשוט לתת להם עבודות הגשה בנושאים שהם בוחרים, אבל הם צריכים לכלול את הנושאים הנלמדים, ככה רמת העניין עולה, ככל שיש יותר מבחנים, ככה התלמידים מאבדים עניין
@@hanagabai2783 מבחנים זה לא חייב להיות יש בתי ספר בארץ שלא עושים בכלל מבחנים לתלמידים וגם לא שעורי בית וגם לא קוראים להורים על כל שטות התלמידים לומדים לפי הקצב הלימודי שלהם. תלמידים לא צריכים להמדד על פי מבחנים או שעורי בית . אלא על פי המקצועות שהם אוהבים וטובים במקצועות שהם בוחרים ואוהבים וזה מעודד את התלמידים ללכת לבית הספר . צריך לשים אפס משקל על ציונים ושעורי בית ויותר לשים לב למקצועות שבהם התלמידים אוהבים ולקדם אותם בזה . לימודים אפשר להשלים גם שמסיימים כיתה יב לא חייב להיות מחונן בבתי הספר היסודי.
א. במדינה כל כך שלווה שהיא גם מדינה שוויונית למדי ללא פערים גדולים, למה הם כל כך מוטרדים מכך שהילדים לא יהיו מאושרים? ! ב. בחברה הדנית והסקנדינבית יש מוסכמה חברתית שצריך ללכת בתלם ולהשתדל לא להתבלט מידי. אי אפשר לנתק את מה שקורה בבית הספר מהחברה... ג. הדנים לא חזרו לארצם אחרי 2000 שנות גלות וזה משמעותי. הם יושבים על אדמתם לבטח מאז תום מלחמת העולם השניה. ד. האנגלית של התלמידים - מרשימה! השפה הדנית יותר קרובה לאנגלית מאשר עברית, אבל עם זאת מרשים.
@@shai5296 כן כן ממש גיסתך מורה אני ראיתי בעיניים שלי נכנסתי לבתי הספר היסודי מכתות א-ו בכל כיתה השנה שנת 2022 יש 18 תלמידים בכיתה . גם דודה שלי היא מורה ביסודי מה זה קשור? המנהלים הם שיודעים כמה תלמידים יש בכל כיתה והם אלה שמידעים את ההורים כרגע בבתי הספר היסודי בכל כיתה יש עד 18 תלמידים בכל כיתה רגילה.
@@Shabluly פשוט בארץ בלונד הם יהדות מזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, בלארוס, רומניה, בולגריה). לא הבלונד הבהיר של סקנדינביה, יותר בלונד כהה וישראלים שרוב האוכלוסייה שחורים עם עור שחום מתלהב מכל מה שבהיר.
ילדים, מורים והצלחה בחיים ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר? מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי. בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים. אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית. מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד. והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף. במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה. כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות. שיהיה לנו ולילדים בהצלחה! מן המקורות "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
כל זה יפה עד שנזכרים שבישראל יש 50% ויותר אזרחים עם תואר ראשון לעומת 39.8% בדנמרק כך שבסופו של דבר אזרחי ישראל מצליחים יותר בתחום החינוך האקדמי גם אם פחות בתחום החינוך התיכוני
בישראל יותר קל להתקבל לתואר ראשון. שם אשכרה יש מבחנים קשים. אישתי התקבלה בארץ כמו כלום , עכשיו מנסה הלתקבל לאוניברסיטת הלסינקי עם ממוצע 96 שרק 20 מתקבלים מ 200.
ילדים, מורים והצלחה בחיים ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר? מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי. בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים. אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית. מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד. והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף. במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה. כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות. שיהיה לנו ולילדים בהצלחה! מן המקורות "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
ערכי ליבה ואמונות הנוגעות להתנהגות אנושית אחרים לחלוטין, בני אדם שונים
וואי חיים שונים לגמרי...
מצדיע.
מדהים...אצלם בכיתה ה' כבר דוברים אנגלית שוטפת בעוד שאצלנו תקועים באהו"י
אצלהם יש מורות מקצועיות לכל מקצוע
בישראל אין וגם לגביי כישורים חברתיים
ההורים וועד ההורים אצלהם דואגים
שתלמידים יבואו אחד לשני .
בישראל אין את זה כי ההורים לא מגובשים
כל אחד חושב שהבן או הבת שלו נסיכים
לכן יש חרם חברתי בבתי הספר בישראל.
מזעזע.
כי הם מדברים אנגלית מי גיל 0 אולי
@@taltal5853 אז את זה צריך לאמץ אולי
@@taltal5853 בדנמרק מדברים דנית, האנגלית שלהם טובה כי הם למדו אנגלית מגיל צעיר מאוד.
בתל אביב למדנו אנגלית מכיתה ג 2003, מעניין עד כמה זה השתנה
אנחנו צריכים ללמוד מהם להיות אנשים חברותיים, נחמדים,רחמנים, לתת אמון, לדאוג לכל אחד, לסלוח, להיות תמימים, קשובים, פשוטים,
אבל פגעו בנו, גערו בנו, איימו עלינו, עקצו אותנו, לא אהבו אותנו אז קשה לנו בנתיים....
זאת לא סיבה לרחמים עצמיים. כל אחד יכול להצליח ולהיות אדם טוב עם הרבה עבודה עצמית
ראיתי עוד תגובות כמו שלי, אבל זה באמת מדהים ששם ילדים ב-ה׳ יודעים אנגלית ברמה יחסית טובה, כשבישראל יש עדיין אפילו כיתות ט׳ ו-י׳ שמתקשים במשפטים בסיסיים…
ככה זה שהורים עובדים עם ביה"ס ולא נגד
אני חושב שזה קשור לשוני השפות, בעיקר בדקדוק.
לרוב שלומדים שפה, דקדוק זה מה שמקשה, ודקדוק בדנית מאוד דומה לדקדוק באנגלית, בניגוד לאנגלית ועברית שאני מרגיש שההבדל שם הרבה יותר גדול.
@@DaMeowster תגיד לי, איך זה אפשרי שהרבה תלמידים במדינת ישראל מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ב', ועדיין גם בכתה י"ב בקושי מצליחים לדבר את השפה?
@@FN43 אני מסכים שכנראה דרך הלימוד של אנגלית ממש לא אופטימלית ויש הרבה מה לשפר פשוט נראה לי שיש גם אלמנט לזה שיותר קשה ללמוד אנגלית שעברית היא שפת האם מאשר נורווגית
@@DaMeowster אז איך למדתי אנגלית וספרדית לבד למרות שזה לא דומה לעברית? מיותר להשתמש בתירוצים
את רוצה להוביל את מה שנהוג בדנמרק לפה?
פחחחח הצחקת אותי חח , פה במקרה הטוב האימא של התלמיד תבוא ותתקוף את המורה עם כיסא פלסטיק של כתר ואם לא אז התלמיד יתקוף את המורה או ידקור אותו , פה זה לא אירופה פה זה בית משוגעים
תאמין או לא, אבל עד שנות ה-70, בנדמרק ובכל סקנדינביה חיקו את ישראל.
היו פה המוני מתנדבים מהמדינות הנורדיות.
@@מ.מ-ה9דישראל של שנות ה70 השתנתה ללא היכר והיא כבר לא מודל לחיקוי נהפוכו לא מקום לגדל בו ילדים ארץ ישראל נפלאה המדינה גרועה
23 תלמידים בכיתה זה מצוין ולא כמו בארץ 45 וחצי שיעור בעיות משמעת.
זה לא נכון בישראל ראיתי בכל
בתי הספר היסודי יש בכל כיתה
עד 18 תלמידים. הבעיה מתחילה רק
מהחטיבה והתיכון שם בכל כיתה יש
עד 40 תלמידים.
בטח שיהיה משמעת כי שם יש מורות
ומורים מקצועיים לכל מקצוע .
שיודעות אייך ללמד את החומר הלימודי
אז התלמידים מבינים ויש משמעת
בישראל אין מורות מקצועיות לכל מקצוע
כמו מתמטיקה . אנגלית. ועברית.
בישראל התלמידים משתעממים בשיעור
שהמורות מלמדות לכן אין משמעת צריך לפטר מורות שלא יודעות להעביר שיעור
שיהיה לתלמידים מעניין וגם לפטר מורות לא מקצועיות למתמטיקה. עברית. ואנגלית.
מה אתה רוצה? כשפה בארץ כל משפחה ישראלית ממוצעת יש לה 4 ילדים ומעלה, שלא נדבר על משפחות אולטרא אורתודוקסיות עם יותר מ-10 ילדים מה יש לצפות?? לזה תוסיף מחסור חמור של מורים (במיוחד במקצועות כמו מתמטיקה ומדעים) התוצאה כבר ברורה.
@@nxphvv3952 זה לא קשור לילודה
ארה"ב ושאר הארצות יותר גדולות
מישראל ישראל נקודה קטנה במפה
זה קשור אך ורק למורות מקצועיות
למתמטיקה עברית ואנגלית שיודעות
אייך ללמד שהשיעור לא יהיה משעמם
וכמו שרואים בסרטון התלמידים לא
יושבים הרבה זמן חלק מהשיעור
התלמידים כולם יוצאים להפסקה
וחוזרים לכיתה .
@@איריסעטר-ס1ק
זה כן קשור לילודה. קודם כל גודל המדינה לא בהכרח מעיד ספציפית על הילודה שלה. ארה"ב זו גם לא דוגמא כל כך טובה. שם ישנם איזורים עשירים יותר עם משפחות נורמטיביות שיכולות להרשות לילדים שלהם חינוך פרטי ואיכותי וישנם איזורים עניים יותר עם משפחות ברוכות ילדים שנאלצים להסתפק בבתי ספר ציבוריים גרועים!
לגבי מורות מקצועיות זה נכון צריך יותר מורים מקצועיים עם יכולות להעביר שיעורים ולדבר אל לב התלמידים. אבל מה לעשות שאי אפשר להציב מורה על כל ילד וכאשר ישנם הרבה ילדים במדינה אז כל כיתת לימוד תכיל מספר די גבוה של תלמידים!
עם מורה כזאת הייתי מקשיב רוב קשב
הם לא נורמלים אם ככה נראות מורות בבית הספר למה אנחנו עדיין בארץ?
זה בדיוק מה שחשבתי,
עם מורה כזאת הייתי תלמיד מצטיין ולוקח אצלה שיעורים פרטיים🤣🤣🤣
😅 כן ברור שתצליחי להביא את זה לישראל🤣
שונאת את הכתבות האלה שעושות להו רבינא על הלב ומראים מדינה כמו דנמרק לעומת ישראל מרחק שנות אור אחת מהשנייה עם סיכוי לחיים טובים יותר שם
האמת אפשר לעשות כתבה על פקיסטן או בנגלדש ולהשוות בינינו לביניהם ואנחנו דנמרק.
הלוואי אצלינו, אבל אין סיכוי שזה יקרה.
אני לא מבינה למה לא מלמדים בישול תפירה ניקיון ועוד דברים שימושיים, לתקן דברים בבית, לימודי ליבת בית
מדהים. ראוי לשבח..לא שולל בית ספר כזה לילדים שלי בעתיד
יש מה ללמוד מהם אבל לא הכל יעבוד כאן.. אין מה להשוות.. אין להם אוייבים, הם עשירים ואין להם 40 מעלות חום על הראש 9 חודשים בשנה. וחוץ מזה המוסלמים יאכלו אותם חיים עם כל העדינות הזאת.
2.
תראו ותילמדו מהם 👌🏼
כמה נקודות:
1. 23 תלמידים בכיתה זה אחלה כאשר קצב הילודה הוא נמוך והאוכלוסיה בעצם נעלמת. אצלנו קצב הילודה מהגבוהים בעולם וקשה להגיע ל23 תלמידים בכיתה.
2. שיטת החינוך חייבת להיות מותאמת לאוכלוסייה. חלק גדול מהאוכלוסייה שלנו הוא סוג של "טיסת השוקולד", ילדים מגיעים לבה"ס עם סכינים ואגרופנים, ילדים תוקפים מורים וילדים אחרים על בסיס יומי וכאשר הם נכשלים אז ההורים מגיעים ומשלימים את המלאכה.
הילדים הללו הם תוצר של בין היתר מערכת חינוך כושלת מאוד...
זה בעצם ביצה ותרנגולת מה שאתה אומר. האלימות בחברה נובעת מחינוך, או יותר נכון חוסר חינוך
1.ניז'ר 2. סומליה 3. קונגו 4. מאלי 5. צ'אד 6. מרכז אפריקה 7. אפגניסטן 8. אנגולה 9. בורונדי 10. ניגריה. ישראל במקום 56 בעולם מבחינת שיעור הילודה. ראשונה באירופה. חמישית במזה''ת.
איזה מורה יפה....
בסדר אבל זה הם, אי אפשר להעתיק את השיטות האלה או לכפות על מדינות אחרות, יש שונים בגנים, תרבות, וכלכלה....
נראה לכם שהמנטליות של ילדים בדנמרק זה אותה מנטליות של ילדים בארץ אם כן בהצלחה שיהיה
ההורים שלהם לא ערסים קולניים, לכן גם הילדים לא. להורים נורמלים יש ילדים נורמלים, להורים צעקניים ילדים צעקניים.
@@avtandilkhitarishvili2322 בדיוק מדינה של ערסים מסריחים
@@avtandilkhitarishvili2322 מדויק
@@avtandilkhitarishvili2322
💯 !
יאללה חוזרים לגלות 🥳🥳
איזה כיף להם 🥵
חבל שלא נולדתי בדנמרק
ההורים קובעים אייך לקדם את ילדהם
מה הפלא גנטיקה משובחת יש להם
לא ממש אפשרי בישראל בגלל התרבות
אתם ממשיכים להציג שוב ושוב כל מיני מערכות חינוך ברחבי העולם, שכשיש מערכות חינוך כאן בארץ שמקיימות מודל דומה ואף יותר טוב!!!
קחו לדוגמא את רשת ״מעיינות רבי חייא״ בארץ. עושים דברים מופלאים עם התלמידים שלהם. לומדים דרך תנועה, שירה, קצב, אומנות, יצירה. התלמידים לא רוצים לחזור הביתה. מגיעים מרצונם החופשי!! שמעתם על דבר כזה? רצון חופשי
מציגים מערכת חינוך מצליחה בדנמרק, עם מאות אלפי תלמידים. כל המערכת מוצלחת . כמה תלמידים יש ברשת מעיינות רבי חייא? איך ההישגים שלהם במבחני פיזה?
מי אתה המנהל שלהם?
למנטליות פה מבחנים וציונים חייבים להיות ובכל המקצועות .
קודם כל כדי שההורים יוכלו לעקוב אחר ההתקדמות של ילדהם המורים טרודים בבעיות שלהם ובפרט בארץ .
בנוסף זה ידרבן את הילדים ללמוד כראוי .
יעשיר את עולמם במגוון .
רק שהמבחנים אמורים להיות אחת לתקופה ולא בכל שבוע .
ובעיקר ללמד וללמוד בנחת .
עם מורה כזו כפרה מוציא רק 100
זה לא יקרה בישראל. אבל בואו נחשוב מה הצעדים הקלים והאפשריים ביותר שבאמצעותם נוכל לשפר את החינוך (ובשביל זה צריך כמובן לשאול מה המטרה של בית הספר)
לשנן לוח הכפל אפשר לעשות במשחק כדור.
אבל לשנן לוח כפל זה לא ללמוד מתמטיקה, וגם חסר תוכלת
זה לא שלא מלמדים מתמטיקה, זו פשוט חלק מהדרך, כשלומדים את לוח הכפל, זו טכניקה טובה, כשמלמדים דברים אחרים, יש דרכים אחרות ללמוד את זה בעזרת הכדור, דוגמא מחטיבה, משפטי חפיפה, הרבה תלמידים בישראל יכולים בקלות לדעת איך לפתור, אבל ממש קשה לזכור את הניסוח של המשפטים
מתי עוברים לשמה ??🧳
למה!!!?? אותי לא לימדווו ככהה??????????
כי אתה בישראל
כי ישראל מדינה יוצאת דופן מכל המדינות בעולם. בכל המדינות אחריי 10 שנות וותק למורה מעלים במשכורת . במדינת ישראל זה לא ליהיה וגם שמים לב שמדינות גדולות לפי המפה יש יותר תושבים ויותר תלמידים
אז יש בכל בתי הספר תקציב יותר גדול
מדינת ישראל היא קטנה במפה עם מעט תושבים לכן גם למדינה אין תקציב לתת למורות העלאה במשכורת . הכל הולך
לכיס של שר האוצר ליברמן.
😡😡
טוב חברים עם מישהוצריך אותי אני הולך לדנמרק
@@36200 חחחחחחחח הנחות יסוד שגויות
@@36200 על מה אתה מדבר אני פשוט רוצה ללכת לדנמרק אח שלי גיבור
@@36200 אולי כי יש שם דיקטטור משוגע ששוטף את המוחות של התושבים שלו? אה, אולי לא שמת לב, אבל חלק הגיעו גם ממדינות אחרות, כמו אוקראינה למשל. לא שמעת על מלחמה קטנטנה כזאת שמתרחשת עכשיו באזור ההוא? מלחמה שמורידים בה ערים שלמות מעל פני האדמה ואלפני אנשים נרצחים בה? אם תלמד קצת על שנות התשעים בברית המועצות, על האנטישמיות (שאכן המון יהודים נתקלו ונתקלים בה במדינות שאינן ישראל) ועל כך שרובם אפילו לא ידעו מה מחכה להם ורק הלכו בעקבות התקווה לקבלת חיים טובים יותר, תבין שהיו מספיק סיבות לעבור לישראל.
מקווה שהעניין קצת התברר 😊
אם המדינה הייתה צשקיעה בדברים חשובים באמת כמו חינוך!!! בחיים לא היינו מגיעים למצב הזה. מורים קורעים תנשמה שלהם בשביל התלמידים ומקבלים משכורת מביכה. לא פלא
@@36200 רק סנט פטרסבורג עיר הכי מפותחת ומתורבתת ברוסיה. בעיקרון יש ברוסיה 10-15 ערים שהן מדינות בתוך המדינה, השאר סתם יישובים וקיבוצים למיניהם. רוסים בורחים מרוסיה למערב אירופה, ארה''ב, קנדה, אוסטרליה, כל האוליגרכים המושחתים שלהם בעולם המערבי עם יאכטות ווילות בשווי עשרות מיליונים.
ממש חלומי !
גורם לחשוב :
איך אצלנו שנת הלימודים כלל לא תיפתח?
מסקנה: צריך להחליף את שר האוצר לאדם מדנמרק ...
במקום ליברמן חסר-החינוך !!
ממפלגת "בית-כלא הוא ביתנו"
נאחל לו :
שבראש השנה ליברמן יברך על "הרימון"
בבית-כלא רימון !!
ראשית עלינו לשלוח את כל הסתדרות המורים לכלא.
ואחר כך לייבא את כל האזרחים מדנמרק
@@hernamewaslola5267 ואחר להפוך לחלק מדנמרק. ככה גם יגמר הסכסוך עם פלסטין👍
עדיף פשוט לעבור לאחת המדינות הסקנדיביות מאירופה וזהו. עדיף מפה
@@irenekop123 למה צריך לשלוח אותם לכלא?
עם מורה כזאת הייתי מרוכז בכל השיעורים😂
אני קורא לכולם לצאת לרחובות ולהבעיר אותם עד שתהיה שביתה
שתימשך לפחות מיליון שנים.
23תלמידים שתי מורות בכיתה
כמו בארץ רק הפוך
נכון . מבחנים וציונים לא צריכים להיות
בכלל . במה שהתלמידים מצטיינים
באותו מקצוע מקדמים אותם בלי לקרוא
להורים על כל שטות.
מבחנים וציונים חייבים להיות .
ובכל המקצועות כדי לעודד , לדרבן את הילדים ללמוד . ולהעשיר את עולמם בהכל אבל אחת למספר חודשים אמור להיות מבחן מסכם ולא בכל שבוע .
@@hanagabai2783או שצריך פשוט לתת להם עבודות הגשה בנושאים שהם בוחרים, אבל הם צריכים לכלול את הנושאים הנלמדים, ככה רמת העניין עולה, ככל שיש יותר מבחנים, ככה התלמידים מאבדים עניין
@@hanagabai2783 מבחנים זה לא חייב להיות יש בתי ספר בארץ שלא עושים בכלל מבחנים לתלמידים וגם לא שעורי בית
וגם לא קוראים להורים על כל שטות
התלמידים לומדים לפי הקצב הלימודי שלהם. תלמידים לא צריכים להמדד על פי מבחנים או שעורי בית . אלא על פי המקצועות שהם אוהבים וטובים במקצועות
שהם בוחרים ואוהבים וזה מעודד את התלמידים ללכת לבית הספר . צריך לשים אפס משקל על ציונים ושעורי בית ויותר
לשים לב למקצועות שבהם התלמידים אוהבים ולקדם אותם בזה . לימודים אפשר
להשלים גם שמסיימים כיתה יב לא חייב
להיות מחונן בבתי הספר היסודי.
שיגיע במהרה לארצנו...
א. במדינה כל כך שלווה שהיא גם מדינה שוויונית למדי ללא פערים גדולים, למה הם כל כך מוטרדים מכך שהילדים לא יהיו מאושרים? !
ב. בחברה הדנית והסקנדינבית יש מוסכמה חברתית שצריך ללכת בתלם ולהשתדל לא להתבלט מידי. אי אפשר לנתק את מה שקורה בבית הספר מהחברה...
ג. הדנים לא חזרו לארצם אחרי 2000 שנות גלות וזה משמעותי. הם יושבים על אדמתם לבטח מאז תום מלחמת העולם השניה.
ד. האנגלית של התלמידים - מרשימה! השפה הדנית יותר קרובה לאנגלית מאשר עברית, אבל עם זאת מרשים.
בבתי הספר היסודי בישראל
יש בכל כיתה עד 18 תלמידים
מכיתות א-ו
מחטיבה ותיכון ומעלה יש יותר תלמידים
בכיתה.
איפו ?
לפני 20 שנה כבר היינו 35 בכיתה ביסודי מה אתה מקשקש
@@shai5296 תבדוק לא בדקת אני בדקתי
כיום שנת 2022 בבתי הספר היסודי בכל כיתה יש 18 תלמידים בכל כיתה
מכתות א-ו
ומחטיבה ותיכון יש יותר מ35 תלמידים בכיתה .
@@איריסעטר-ס1ק גיסתי מורה ואין לה מושג על מה את מדברת
אולי על הנייר יש 18 תלמידים בכיתה
@@shai5296 כן כן ממש גיסתך מורה
אני ראיתי בעיניים שלי נכנסתי
לבתי הספר היסודי מכתות א-ו
בכל כיתה השנה שנת 2022 יש
18 תלמידים בכיתה . גם דודה שלי היא מורה ביסודי מה זה קשור?
המנהלים הם שיודעים כמה תלמידים יש בכל כיתה והם אלה שמידעים את ההורים
כרגע בבתי הספר היסודי בכל כיתה יש עד 18 תלמידים בכל כיתה רגילה.
איזה תנאים יש להם שם, לא יאמן, המורה יוליה, למה אצלינו אין תנאים כאלה, למה?!
איזה מורה בלונדינית יא וואראדי!
גם הילדים וההורים ו90 אחוז מהדנים בלונדינים
הם לא מתלהבים מהבלונד שלה
כך שהבלונד הוא לא פרמטר לשום דבר מבחינתם
@@Shabluly פשוט בארץ בלונד הם יהדות מזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, בלארוס, רומניה, בולגריה). לא הבלונד הבהיר של סקנדינביה, יותר בלונד כהה וישראלים שרוב האוכלוסייה שחורים עם עור שחום מתלהב מכל מה שבהיר.
@@avtandilkhitarishvili2322
אכן כך
לא בית ספר אלה חלום זה מה שנקראה בית ספר מודרני
זה עדיין פרימיטיבי זה נראה פנטזיה של המבוגרים לא מספיק מתקדם לשנת 2022 ואצלנו בישראל עדיין לומדים כמו שנה 1000 לספירה
נראה כמו חלום
ילדים, מורים והצלחה בחיים
ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר?
מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי.
בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים.
אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית.
מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד.
והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף.
במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה.
כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות.
שיהיה לנו ולילדים בהצלחה!
מן המקורות
"שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
1
רק אצלנו המורות זה פרצוף
🤣😆
כל זה יפה עד שנזכרים שבישראל יש 50% ויותר אזרחים עם תואר ראשון לעומת 39.8% בדנמרק כך שבסופו של דבר אזרחי ישראל מצליחים יותר בתחום החינוך האקדמי גם אם פחות בתחום החינוך התיכוני
בישראל יותר קל להתקבל לתואר ראשון. שם אשכרה יש מבחנים קשים.
אישתי התקבלה בארץ כמו כלום , עכשיו מנסה הלתקבל לאוניברסיטת הלסינקי עם ממוצע 96 שרק 20 מתקבלים מ 200.
@@svarog8253 זה רק מראה כמה החינוך התיכוני המעולה בדנמרק לא מתורגם אחר כך להצחלה בהתקבלות לתואר וגם בארץ יש תארים שקשה להתקבל אליהם (בהצלחה לאישתך)
@@יהודהמימון-ל2ר התואר היחידי שקשה להתקבל אליו זה רפואה, כל השאר פשוט מאוד.
טפו על צה"ל, השב"כ, השב"ס, המוסד, בג"ץ, המשטרה ומדינת ישראל! יחי איראן שעושה צדק בעולם😁✌️🇮🇷
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
🤺🏇🏊♂️⛷💑👪💏👨👧👧🦊🐪🐫🦄🦧🍆🍆🥒🥒🥦🥖🥐🛖💒🥋🎮♠️♥️🪄🎽🀄🎨🖼🍞
אוקיי
איזה צדק בדיוק?!???
רק הפגזות ופיגועים
@@sguvostovos392 גם פה יש מלא הפגזות ופיגועים
@משרדהחינוך
בישראל זה לא יעבוד כי בארץ אף אחד לא מתורבת
@@boratab תלוי אוכלוסיה
ילדים, מורים והצלחה בחיים
ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר?
מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי.
בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים.
אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית.
מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד.
והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף.
במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה.
כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות.
שיהיה לנו ולילדים בהצלחה!
מן המקורות
"שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"