אני מאוד נהנה ממך ד"ר רועי, ואני עוקב ברצינות אחרי הערוץ ושומע ומחכים, אבל כאן אני חושב שלא הדגשת מספיק נקודה. אני כותב את התגובה כי אני ממש מזדהה עם הסיפור שלה. התחלתי לפני 4 שנים תואר בביופיזיקה, תמיד חשבתי וחלמתי שאני יכול להיות מדען, ולא דאגתי במיוחד לקראת התואר כי תמיד הייתי הכי חכם בכיתה או אחד ההכי חכמים. השנה הראשונה שלי הייתה קטטסטרופה, למדתי כל היום וכמעט ולא הצלחתי. בסוף בגלל שממש חשקה נפשי בפיזיקה עברתי תואר לפיזיקה מורחב. בקיצור אני לקראת סוף התואר אחרי שעברתי הרבה התייאשויות, נכשלים, מועדי ב, קורסים חוזרים ושאר מרעין בישין.כעת אני עם ממוצע שנותן לי לגשת לתואר שני ולהמשיך. הנקודה שלי היא, שאם באמצע התואר, כאשר לא ראיתי את הסוף, הייתי שומע את השיחה הזו הייתי מתלבט הרבה ויש מצב שהייתי מתייאש. ואני שמח שלא הכרתי אותך אז ושלא דיברת על זה כי לדעתי לא הדגשת מספיק את עניין הרצון והאהבה למקצוע. מה שהחזיק אותי זה הידיעה הברורה שלמרות שאני מרגיש במרוץ מכוניות עם אמברקס מורם, הבעיה לא בי כי אני לא רוצה לעשות כלום חוץ מזה כמקצוע, זה מה שאני אוהב ללמוד ולדעת. ואם קרה כמה פעמים שהציונים שלי היו על הפנים הבעיה כנראה הייתה שהמבחן לא היה הוגן (לפעמים קורה), או שלא הייתי בפאזה עם המרצה כי הוא היה משעמם ולא מובן והעדפתי לשמוע את החומר ממישהו אחר באינטרנט ועוד מלא סיבות אבל ממש לא הסיבה שזה לא המקום שלי. ואת זה אני אשמח שתדגיש בפעמים הבאות: איך לדעת שאתה מתאים.
מסכים איתך מאוד. למשל הייתה תקופה בתיכון שמאוד התקשתי ב5 יחל מתמטיקה ונכשלתי הרבה פעמים והרבה התייאשתי אבל בכל זאת גיליתי רצון ואהבה למקצוע ולמרות כל הקושי הצלחתי לסיים את הבגרות במצב שבו התבאסתי שסיימתי עם 97 ב5 יחל. הכי חשוב לא להתייאש. אם יש אהבה ורצון למקצוע יש לך כוח לעשות את זה! בקטע הזה אני לא מסכים עם ד"ר יוזביץ
ואוו ד"ר כמה חיכיתי לסרטון בנושא הזה
תעשה עוד כאלה ❣❣
הסטודנטים זקוקים לך וחייבים אותך 🏆
אני מאוד נהנה ממך ד"ר רועי, ואני עוקב ברצינות אחרי הערוץ ושומע ומחכים, אבל כאן אני חושב שלא הדגשת מספיק נקודה. אני כותב את התגובה כי אני ממש מזדהה עם הסיפור שלה. התחלתי לפני 4 שנים תואר בביופיזיקה, תמיד חשבתי וחלמתי שאני יכול להיות מדען, ולא דאגתי במיוחד לקראת התואר כי תמיד הייתי הכי חכם בכיתה או אחד ההכי חכמים. השנה הראשונה שלי הייתה קטטסטרופה, למדתי כל היום וכמעט ולא הצלחתי. בסוף בגלל שממש חשקה נפשי בפיזיקה עברתי תואר לפיזיקה מורחב. בקיצור אני לקראת סוף התואר אחרי שעברתי הרבה התייאשויות, נכשלים, מועדי ב, קורסים חוזרים ושאר מרעין בישין.כעת אני עם ממוצע שנותן לי לגשת לתואר שני ולהמשיך.
הנקודה שלי היא, שאם באמצע התואר, כאשר לא ראיתי את הסוף, הייתי שומע את השיחה הזו הייתי מתלבט הרבה ויש מצב שהייתי מתייאש. ואני שמח שלא הכרתי אותך אז ושלא דיברת על זה כי לדעתי לא הדגשת מספיק את עניין הרצון והאהבה למקצוע. מה שהחזיק אותי זה הידיעה הברורה שלמרות שאני מרגיש במרוץ מכוניות עם אמברקס מורם, הבעיה לא בי כי אני לא רוצה לעשות כלום חוץ מזה כמקצוע, זה מה שאני אוהב ללמוד ולדעת. ואם קרה כמה פעמים שהציונים שלי היו על הפנים הבעיה כנראה הייתה שהמבחן לא היה הוגן (לפעמים קורה), או שלא הייתי בפאזה עם המרצה כי הוא היה משעמם ולא מובן והעדפתי לשמוע את החומר ממישהו אחר באינטרנט ועוד מלא סיבות אבל ממש לא הסיבה שזה לא המקום שלי. ואת זה אני אשמח שתדגיש בפעמים הבאות: איך לדעת שאתה מתאים.
מסכים איתך מאוד. למשל הייתה תקופה בתיכון שמאוד התקשתי ב5 יחל מתמטיקה ונכשלתי הרבה פעמים והרבה התייאשתי אבל בכל זאת גיליתי רצון ואהבה למקצוע ולמרות כל הקושי הצלחתי לסיים את הבגרות במצב שבו התבאסתי שסיימתי עם 97 ב5 יחל. הכי חשוב לא להתייאש. אם יש אהבה ורצון למקצוע יש לך כוח לעשות את זה! בקטע הזה אני לא מסכים עם ד"ר יוזביץ
תודה ! ממש מעניין, אמיתי ועם הרבה חום אנושי.
מכיר בפתח מתחת למ'