תודה רבה על הסרטון הרהוט וההגשה הנעימה לאוזן. אם הבנתי נכון, התפיסה אקזיסטנציאליסטית הגדירה מחדש את המהות של האדם, לא עוד אדם מוגדר מראש אלא אדם שאינו כבול בהגדרות הסביבה וגם לא הגדרתו, משום שאישיתו היא לא סך הפעילויות שעשה עד עתה, אלא מה שיעשה עד יום מותו שרק עד אז תברר מימדי אישיותו בכללות, המורכבת מסך הפעולות שבחר לעשות. בראיה שלי יש כאן קושי מסוים להתמודד עם התפיסה הזו, האחד משום שהאדם זקוק לגבולות שיגדירו אותו כדי לחוש תחושת ביטחון ויציבות, ושנית האדם יכול להגרר מכאן לחסור ביטחון אישי שישפיע על פעולתיו בהווה, כי אם הוא לא יודע מי הוא והוא לא מגדיר את עצמו, הוא לא יודע לאיפה לשאוף ומה מטרתו בחיים, מבחינתו אין מטרה מוגדרת כי בעצם "אני לא עץ". השאלה שלי איך מתמודדים עם התפיסה הזו בפועל? אשמח לתגובה matanyah036436643@gmail.com מאיר
מה שהוא אומר הוא שהגבולות האלה קיימים רק בראש שלנו לפי מי שגידל אותי ומי שחינך אותי ומה שאמרו לי והמדינה שגדלתי בה אז אני ישראלי למרות שההגדרה שלי כישראלי היא סתם הגדרה אני בקלות יכול לעבור לקנדה וליצור לי מטרה חדשה להעצים את הזהות הקנדית שלי ולכן בעצם המטרה היא לא ברורה מי הציב את המטרה הזאת ?
כן יש ערך בהצבת אמיתות במשוואת החיים כי החיים הם ניסוי וטעייה. אני נזהר כאן מלהציג את הנושא כדיכוטומי, אבל מראייה שלי את האדם כיצור מורכב מאד, עוזר שיש איזורים גדולים בחיים שאינם מורכבים וכן בעלי ברירות מחדל, במיוחד בגילאים הצעירים. אמיתות אלה עוזרות בהצבת התשובות ומפחיתות את הפחד מאין סוף אפשרויות החיים שיכול להציף אותנו. בנוסף, לפעמים רצון שנדמה לנו אותנטי, מתברר כמותנה בתחושות המגיעות מתת המודע. לדוגמא, חוסר רצון להבאת ילדים הרבה פעמים היא תופעת לוואי של מורכבות לא פתורה. חשוב להיזהר ולא לקבל תחושות כאמיתות מוחלטות בדיוק בגלל הדינמיות וחוסר היציבות. בנוסף, יש את ההתניות הפיזיולוגיות שחשוב לדבר עליהן. אחת התגליות המפתיעות וההגיוניות שקראתי עליהן היא השפעת אלמנטים תזונתיים (ויטמינים ומינרליים) על התנהגויות שלנו. אפשר להרחיב על הנושא המון, אבל אתן טעימה שכולנו מכירים כדי להדגים כמה הנושא הזה חשוב: מחסור בברזל גורם לקרייב לגלידה, מחסור בסידן גורם לקרייב לגירים ומחסור באבץ גורם לקרייב לאכילת חול. כלל הדוגמאות מדגישות את מורכבות הרצון החופשי.
תודה רבה ניר. עכשיו הבנתי מה אומר המשפט הקיום קודם למהות. שאלה, מפאת שהמהות מציגה לאדם איזשהו תלם בעולם, איך האדם יקיים קיום ללא מהות? או בעצם, איך חיים ללא שבלונה? או גם, איך פורצים את גבולות האדם אם אנני יודע מה הגבולות? הרי גם, אם אלך לפי הסקרנות, הסקרנות היא סוג של משבלנת ושולטת בי, מדוע אני צריך להזדהות עם זו ולא עם אחרת?
אשמח לתשובה בקשר לשתי שאלות: קודם כל אפשר לומר שההגות האקזיסטצניאלית היא הגורם לעידן הפוסט מודרני ולהגותו? האם יש התייחסות מצד ההוגים כגון קאמי היידיגר סארטר וכו' לעניין האמירה האסצניאלית שבאמת יש שוני בין זרע של עץ ברוש לאדם אבל זה לא שוני מהותי כי גם אדם כלוא בסוף במספר אפשרויות מצומצמות מעצם היותו בריאה בעולם זה אבל בשונה מהאמירה הקיומית שזה עניין במציאות האובייקטיבית שאין אפשרות לחזות האמירה כל הקושי לחזות הוא אפיסטמולוגי בלבד?
להגות האקזיסטנציאלית יש השפעה עצומה על הפוסט מודרניזם, כמובן שגם הוגים אלה עצמם הושפעו מהוגים שקדמו להם ופתחו עבורם את הדרך בחלק מן התובנות, אבל אי אפשר להגיד שהם הגורם היחיד זו תהיה אמירה רחבה מדי. הדגש שבהבחנה שבין אדם ובין הדוגמה של עץ הברוש הוא לא רק באפשרויות הבחירה, זו לא עניין של אפשרות לחזות. אומנם יש דברים שניתן לחזות, אבל לא ניתן לחזות הכל, ואי האפשרות לחזות הכל אינה שאלה של התקדמות מדעית זה עניין עקרוני. העניין הוא שלבני אדם יש חירות פנימית לסרב, יש להם יכולת לייצור את עצמם, יש להם יכולת להמציא דברים שאינם קיימים בעולם הטבע. זה לא עניין של אפשרויות מצומצמות, זה העניין שיש לך אפשרויות עצומות ביחס לכל דבר אחר, יש לך עולמות שלמים של ידע שבני אדם יצרו, ספרות, פילוסופיה, מדע מוזיקה ועוד. אדם כלוא במספר מצומצם של אפשרויות כאשר הוא חיי בתנאים של כלא או רדיפה חברתית, או במקרים של דכאון או של מחלות קשות. מעבר לכך, כבני אדם יש לנו את היכולת הנפשית לחוות דברים קטנים כבעלי משמעות עמוקה, פגישה עם אדם אהוב, ספר, ים, כתיבה, אלה מקומות שבהם אנחנו חווים את החיים במלואם בלי כל קשר למספר אפשרויות.
כדי להחליט אם הברוש או האדם מוגבלים יותר מבחינת מספר עתידים אפשריים או כמות הפוטנציאל צריך דרך לכמת אותם ולבצע השוואה.. זה שאנחנו בני אדם ומתעסקים בעיקר בלפתח אפשרויות לבני אדם אומר משהוא על הסביבה שלנו - ולכן זה דבר משתנה ולא אידאה. אם היינו משקיעים בלחשוב על הפוטנציאל של הברוש באותה כמות כמו שאנחנו מנתחים את חוסר המגבלות של האדם היינו מגלים ששני הדברים לא כל כך רחוקים. הדבר העיקרי שמציג את האדם כמותר מצמחים/חיות/דוממים זה העיסוק הרב שלנו בפוטנציאל שלו ואשליית הייחודיות הנוצרת מכך.
תודה על הסרטון. הבהרת לי כמה דברים בסיסיים שלא ידעתי. אני כן מסתייג מההנחה שאדם אמור לחיות בתחושה מתמדת של מימוש פוטנציאל. הפרדוקס האופק שבו לעולם לא נגיע לאופק לא משנה כמה פעמים ננסה להגיע אליו, ככה גם במימוש העצמי של כל אדם ואדם. אם אנשים יפסיקו להתנות את ההוויה שלהם בתנאי למימוש שלהם אולי החברה האנושית לא תרוץ כל כך מהר להרס. המחשבה שתמיד יש לי לאן לשאוף היא מחשבה חיובית אך הוא צריכה לשמש ככלי עזר ולא כיעד המרכזי. אשמח לתגובה.
תודה על השאלה - נראה לי שההרס שעליו אתה מצביע קשור לתרבות הצריכה. הכוונה, שהקישור שאתה מדבר עליו הוא של הרצון לממש פוטנצאלים של צריכה. שבהחלט מובילים לקריסה של המערכת החברתית והאקולוגית. האופק שהמחשבה האקז' מדברת עליו הוא הרעיון שיש לשאוף להגדיר את עצמנו באופן חופשי מהמסורת ומהדרישות של התרבות. כשמסתכלים כך על הדברים, זה לא שהאופק מתרחק כל הזמן, אלא זו המסורת שנשארת מאחור. הכוונה, אם האדם מתנה את ההוויה שלו רק במימוש של צריכה פרסומית אתה צודק. אבל אם מדובר באדם שהמעמד החברתי-תרבותי-כלכלי שלו מתנה אותו, אז הרי בשבילו לוותר על הרצון למימוש עצמי, על אף ההתניה סביבו, משמעותו לוותר על החיים עצמם. כך שלמעשה התשובה האקז' אפשרית רק ביחס לתשובה שלך לשאלה מהו לפי דעתך היעד המרכזי שאליו צריך לשאוף.
אתה איש נעים נבון ורהוט. אילו היית לומד קבלה, חסידות , יהדות היית מגלה שאין סתירה בין יצירה תמידית של הגדרת העצמי לבין קיום נשמה אישית יחודית שקיימת מחוץ לעולם החומרי. ההפך הוא הנכון, דווקא הקשר עם המצאות של נשמה בלתי מוגבלת , מאפשרת ביטוי מחודש רענן ואכן עצום יותר ממה שאנחנו מעלים בדעתנו. אין צורך להשוואה עם עולם האידאות של אפלטון, הנשמה על פי היהדות נמצאת מעל עולם האצילות ז"א מעל הנבראים המוגדרים (ככיסא) והיא קשורה לתכלית האישית . לסיכום יש גרעין רוחני יחודי לכל אחד מאיתנו, וזה דבר משמח ומנחם ןלא בהכרח מעצור.
תודה על התגובה. ההגדרה העצמית בפילוסופיה הקיומית אינה מחויבת לתפיסה קודמת של אמונה. הכוונה, הביטוי העצמי המחודש והרענן שאתה מציין, הוא הביטוי שלי, הוא המקום שבו אני הוא זה שבוחר את התכלית של חיי.
בסרטון נדמה שאתה כל כך משוכנע בצדקת האקס' עד שלא ברור אם כוונתך להציג את התיאוריה, או להיות מסיונר שלה. מקווה בשבילך שאופציה א. הסרטון עשוי טוב. תודה לך. כמו לכל תיאוריה פילוסופית, יש חורים ומגרעות, ופנים לְקויות (כמו שלא יימצא מודל מתמטי שמתאר נאמנה לגמרי תופעה פיזיקלית). ולמרבה היובש והדיכאון והקרירות, הפילוסופיה מציעה דרכי מחשבה, אך לא תורת חיים.
תאכלס, אתה תוכן מים (לי אישית). המסר של הפילוסופיה הזאת היא שהכל בראש, ואתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה להיות, אתה רק צריך לשנות את דרך המחשבה שלך ל"אני יכול".
המסר אינו שאתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה, אלא שיש ביכולתנו להשתנות ולהרחיב את מעגלי הקיום שלנו, ושמדובר בתהליך מורכב ולא במילת קסם. אף אחד מאיתנו אינו יכול הכל, אבל כל אחד מאיתנו יכול להיות יותר ממה שהחברה הגדירה בשבילו. ובכדי לשנות דרך מחשבה צריך להגדיר מהי מחשבה, האם היא רק הרעיונות שיש לנו? האם התשוקות שלנו הם רק בראש? האם לאופן שבו אנחנו חושבים יש מבנה, ואם כן האם ניתן לשנות את אופני המחשבה עצמם? ואם הכל עדיין "רק בראש", באיזה אופן זה נמצא שם, כדבר קבוע שמוגדר בנו לכל חיינו, כדבר שניתן לשינוי, אולי כשניהם?
אמת, הוגים כתבו ספרים רבים, אולם לא בשביל למצות את הרעיון אלא בשביל לפתח ולהרחיב אותו, ואמת אי אפשר למצות פילוסופיה במשפט אחד, אבל אפשר להתחיל ממנו ולראות לאן הוא מאפשר לנו להמשיך ממנו, ואיך הוא מאפשר לנו לחזור אליו, ולהבין אותו כל פעם קצת אחרת, קצת עמוק יותר ובאופן משמעותי ובעל הקשר רחב יותר. ועדיין בכדי להנות מהפילוסופיה ולאפשר לה להיות אפקטיווית בחיינו ולא רק מילים בתוך ספריה צריך מבוא, והסרטונים המופיעים בערוץ הם מבואות:)
@@נירליכטנשטיין-פילוסופיהיישומית כמו שיש ביכולתינו להשתנות, יש גם ביכולתינו לא להשתנות ? זה נתון לבחירה אתה חושב? האם האנושות חדלה פעם מלהשתנות ? לא ,וזה פשוט , כי יש 2 כוחות הדוחפים את המציאות בעל כורחה , "התענוג והמכאוב" ללא שאלת פינו , אנו בורחים מהכאב ונמשכים לתענוג בצורה "טבעית" ..התורה הגדירה את זה "דרך תורה או דרך יסורים" אבל לא במובן הפשוט שאנשים מכירים את זה , אלא הדבר עמוק מני ים , אין ביד האדם את האמצעי הטבעי לצאת משליטת "הרצון לקבל" אז מימלא הוא לא יכל להשתנות בצורה בריאה ונכונה אלא רק עח דרך השלילה ולא החיוב (בצורה של אמת, אלא רק בצורה של דמיון/שקר, שזה מוליד סבל שמתגלה מאוחר יותר גם בנשמה וגם באנושות לדורי דורות), אלא רק להגדיל ולגלות את הרצון יותר ויותר ולפתח שיטות איך לקבל יותר, המניע שלנו הוא תענוג בלבד , וכל מה שישרת את התענוג הזה ברוכים הבאים. ולמה להגדיר את המחשבה? אולי ההפך אולי במקום לשים לה "גדר" אולי נפרק אותה ואת כל הצורות המוכרות שלה עד שתישאר ללא צורה כלל, ואז נגיע למקום ממנו היא בוקעת? ואז נקלוט "אור אין סופי" ברצון חדש שלא הכרנו? מה אתה אומר? ובכלל בכדי להכנס לעולם העמוק ביותר באמת כדאי לך להכיר את ספר הזוהר , אבל הוא פועל רק בתנאי שהאדם גילה והשיג כח בתוכו שנקרא "אמונה" ולא ,לא כמו ש"הרחוקים"מגדירים אותה , "אמונה" מילה מאד מאד עמוקה והיהדות היא זו שמאד מכוונת להגדיר מהי באמת , וההגדרה בקצרה "אמונה מתאמתת" , ללא זה מיותר לקרוא את הספר(למרות שהספר לא עוסק כלל במידע ) אז בנתים אפשר לומר המחשבה היא כלי ש"הרצון לקבל" משתמש בו בכדי למשוך אור (תענוג), דוגמא: שאתה רוצה להנות משינת צהרים טובה , אתה פשוט מכבה את הכלי הזה שנקרא "מוח" כי עכשיו הוא מפריע ל"רצון לקבל" ..... אבל יש אמצעי שהוא מעל הטבע , שבו אנו יכלים לראות מעבר , אתה יכל לנחש לבד איך אנו היהודים קוראים לו
מצויין מצויין תודה רבה
נפלא.
יום הולדת שמח לסרטאר היום 21 ליוני
מרתק
תודה רבה על הסרטון הרהוט וההגשה הנעימה לאוזן.
אם הבנתי נכון, התפיסה אקזיסטנציאליסטית הגדירה מחדש את המהות של האדם, לא עוד אדם מוגדר מראש אלא אדם שאינו כבול בהגדרות הסביבה וגם לא הגדרתו, משום שאישיתו היא לא סך הפעילויות שעשה עד עתה, אלא מה שיעשה עד יום מותו שרק עד אז תברר מימדי אישיותו בכללות, המורכבת מסך הפעולות שבחר לעשות.
בראיה שלי יש כאן קושי מסוים להתמודד עם התפיסה הזו, האחד משום שהאדם זקוק לגבולות שיגדירו אותו כדי לחוש תחושת ביטחון ויציבות, ושנית האדם יכול להגרר מכאן לחסור ביטחון אישי שישפיע על פעולתיו בהווה, כי אם הוא לא יודע מי הוא והוא לא מגדיר את עצמו, הוא לא יודע לאיפה לשאוף ומה מטרתו בחיים, מבחינתו אין מטרה מוגדרת כי בעצם "אני לא עץ".
השאלה שלי איך מתמודדים עם התפיסה הזו בפועל? אשמח לתגובה matanyah036436643@gmail.com
מאיר
מה שהוא אומר הוא שהגבולות האלה קיימים רק בראש שלנו לפי מי שגידל אותי ומי שחינך אותי ומה שאמרו לי והמדינה שגדלתי בה אז אני ישראלי למרות שההגדרה שלי כישראלי היא סתם הגדרה אני בקלות יכול לעבור לקנדה וליצור לי מטרה חדשה להעצים את הזהות הקנדית שלי ולכן בעצם המטרה היא לא ברורה מי הציב את המטרה הזאת ?
+מתניה יוצרים באמונה
שלום מאיר,
תודה על השאלה המעניינת. הקדשתי לה מחשבה, וניתן למצוא את התשובה בסרטון הבא:
ua-cam.com/video/muUkQQFDEEI/v-deo.html
תודה שאתה קיים
מת להכנס איתך לשיחות מרתק ובטירוף... לא יודע למי יהיה יותר מרתק אפילו , ומה זה משנה בעצם, פשוט יהיה סופר מרתק...
מרתק תודה !
מדהים
כן יש ערך בהצבת אמיתות במשוואת החיים כי החיים הם ניסוי וטעייה. אני נזהר כאן מלהציג את הנושא כדיכוטומי, אבל מראייה שלי את האדם כיצור מורכב מאד, עוזר שיש איזורים גדולים בחיים שאינם מורכבים וכן בעלי ברירות מחדל, במיוחד בגילאים הצעירים. אמיתות אלה עוזרות בהצבת התשובות ומפחיתות את הפחד מאין סוף אפשרויות החיים שיכול להציף אותנו.
בנוסף, לפעמים רצון שנדמה לנו אותנטי, מתברר כמותנה בתחושות המגיעות מתת המודע. לדוגמא, חוסר רצון להבאת ילדים הרבה פעמים היא תופעת לוואי של מורכבות לא פתורה. חשוב להיזהר ולא לקבל תחושות כאמיתות מוחלטות בדיוק בגלל הדינמיות וחוסר היציבות. בנוסף, יש את ההתניות הפיזיולוגיות שחשוב לדבר עליהן. אחת התגליות המפתיעות וההגיוניות שקראתי עליהן היא השפעת אלמנטים תזונתיים (ויטמינים ומינרליים) על התנהגויות שלנו. אפשר להרחיב על הנושא המון, אבל אתן טעימה שכולנו מכירים כדי להדגים כמה הנושא הזה חשוב: מחסור בברזל גורם לקרייב לגלידה, מחסור בסידן גורם לקרייב לגירים ומחסור באבץ גורם לקרייב לאכילת חול. כלל הדוגמאות מדגישות את מורכבות הרצון החופשי.
תודה רבה ניר. עכשיו הבנתי מה אומר המשפט הקיום קודם למהות. שאלה,
מפאת שהמהות מציגה לאדם איזשהו תלם בעולם, איך האדם יקיים קיום ללא מהות?
או בעצם, איך חיים ללא שבלונה? או גם, איך פורצים את גבולות האדם אם אנני יודע מה הגבולות?
הרי גם, אם אלך לפי הסקרנות, הסקרנות היא סוג של משבלנת ושולטת בי, מדוע אני צריך להזדהות עם זו ולא עם אחרת?
תודה!
🙏
אשמח לתשובה בקשר לשתי שאלות: קודם כל אפשר לומר שההגות האקזיסטצניאלית היא הגורם לעידן הפוסט מודרני ולהגותו?
האם יש התייחסות מצד ההוגים כגון קאמי היידיגר סארטר וכו' לעניין האמירה האסצניאלית שבאמת יש שוני בין זרע של עץ ברוש לאדם אבל זה לא שוני מהותי כי גם אדם כלוא בסוף במספר אפשרויות מצומצמות מעצם היותו בריאה בעולם זה אבל בשונה מהאמירה הקיומית שזה עניין במציאות האובייקטיבית שאין אפשרות לחזות האמירה כל הקושי לחזות הוא אפיסטמולוגי בלבד?
להגות האקזיסטנציאלית יש השפעה עצומה על הפוסט מודרניזם, כמובן שגם הוגים אלה עצמם הושפעו מהוגים שקדמו להם ופתחו עבורם את הדרך בחלק מן התובנות, אבל אי אפשר להגיד שהם הגורם היחיד זו תהיה אמירה רחבה מדי.
הדגש שבהבחנה שבין אדם ובין הדוגמה של עץ הברוש הוא לא רק באפשרויות הבחירה, זו לא עניין של אפשרות לחזות. אומנם יש דברים שניתן לחזות, אבל לא ניתן לחזות הכל, ואי האפשרות לחזות הכל אינה שאלה של התקדמות מדעית זה עניין עקרוני. העניין הוא שלבני אדם יש חירות פנימית לסרב, יש להם יכולת לייצור את עצמם, יש להם יכולת להמציא דברים שאינם קיימים בעולם הטבע.
זה לא עניין של אפשרויות מצומצמות, זה העניין שיש לך אפשרויות עצומות ביחס לכל דבר אחר, יש לך עולמות שלמים של ידע שבני אדם יצרו, ספרות, פילוסופיה, מדע מוזיקה ועוד.
אדם כלוא במספר מצומצם של אפשרויות כאשר הוא חיי בתנאים של כלא או רדיפה חברתית, או במקרים של דכאון או של מחלות קשות. מעבר לכך, כבני אדם יש לנו את היכולת הנפשית לחוות דברים קטנים כבעלי משמעות עמוקה, פגישה עם אדם אהוב, ספר, ים, כתיבה, אלה מקומות שבהם אנחנו חווים את החיים במלואם בלי כל קשר למספר אפשרויות.
כדי להחליט אם הברוש או האדם מוגבלים יותר מבחינת מספר עתידים אפשריים או כמות הפוטנציאל צריך דרך לכמת אותם ולבצע השוואה.. זה שאנחנו בני אדם ומתעסקים בעיקר בלפתח אפשרויות לבני אדם אומר משהוא על הסביבה שלנו - ולכן זה דבר משתנה ולא אידאה. אם היינו משקיעים בלחשוב על הפוטנציאל של הברוש באותה כמות כמו שאנחנו מנתחים את חוסר המגבלות של האדם היינו מגלים ששני הדברים לא כל כך רחוקים. הדבר העיקרי שמציג את האדם כמותר מצמחים/חיות/דוממים זה העיסוק הרב שלנו בפוטנציאל שלו ואשליית הייחודיות הנוצרת מכך.
אתה מרתק. אפשר להגיע להרצאות שלך, אם יש?
תודה יסמין :) אפשר לעקוב אחרי הפעילות שלי בפייסבוק כאן
facebook.com/ZaamArt/
ההרצאה עשירה ומוצלחת
אחלה סרטון
תודה
תודה על הסרטון. הבהרת לי כמה דברים בסיסיים שלא ידעתי.
אני כן מסתייג מההנחה שאדם אמור לחיות בתחושה מתמדת של מימוש פוטנציאל. הפרדוקס האופק שבו לעולם לא נגיע לאופק לא משנה כמה פעמים ננסה להגיע אליו, ככה גם במימוש העצמי של כל אדם ואדם. אם אנשים יפסיקו להתנות את ההוויה שלהם בתנאי למימוש שלהם אולי החברה האנושית לא תרוץ כל כך מהר להרס.
המחשבה שתמיד יש לי לאן לשאוף היא מחשבה חיובית אך הוא צריכה לשמש ככלי עזר ולא כיעד המרכזי.
אשמח לתגובה.
תודה על השאלה - נראה לי שההרס שעליו אתה מצביע קשור לתרבות הצריכה. הכוונה, שהקישור שאתה מדבר עליו הוא של הרצון לממש פוטנצאלים של צריכה. שבהחלט מובילים לקריסה של המערכת החברתית והאקולוגית.
האופק שהמחשבה האקז' מדברת עליו הוא הרעיון שיש לשאוף להגדיר את עצמנו באופן חופשי מהמסורת ומהדרישות של התרבות. כשמסתכלים כך על הדברים, זה לא שהאופק מתרחק כל הזמן, אלא זו המסורת שנשארת מאחור. הכוונה, אם האדם מתנה את ההוויה שלו רק במימוש של צריכה פרסומית אתה צודק. אבל אם מדובר באדם שהמעמד החברתי-תרבותי-כלכלי שלו מתנה אותו, אז הרי בשבילו לוותר על הרצון למימוש עצמי, על אף ההתניה סביבו, משמעותו לוותר על החיים עצמם.
כך שלמעשה התשובה האקז' אפשרית רק ביחס לתשובה שלך לשאלה מהו לפי דעתך היעד המרכזי שאליו צריך לשאוף.
סרטון מעולה ❤ תודה
אחלה יוזמה. תודה
תודה 🙏
איןןן אין אתה ענק אם היה לי כסף הייתי מפיץ אותך בארץ תמשיך לעלות
בכל יום יהיו בעיניך כחדשים: אמרו חזל. זוהי בעצם תמצית ההוויה האזיסטנציאליסטית שדורשת מאיתנו היות בעולם חדש בכל יום במסלול אינסופי
ותורת האיקזיסטיאנסליזם לוקה בחסר ואינו מועמק ...ולוקה גם בשטחיות ..כי הוא השתען בפילוסופיה שלו יותר על אנאליזם לינגויסטיים ( לשון )
אינו מועמק
הרצאה מאד מעניינת. אבל....חירות הבחירה מביאה גם לקשיים .....
אתה איש נעים נבון ורהוט. אילו היית לומד קבלה, חסידות , יהדות היית מגלה שאין סתירה בין יצירה תמידית של הגדרת העצמי לבין קיום נשמה אישית יחודית שקיימת מחוץ לעולם החומרי. ההפך הוא הנכון, דווקא הקשר עם המצאות של נשמה בלתי מוגבלת , מאפשרת ביטוי מחודש רענן ואכן עצום יותר ממה שאנחנו מעלים בדעתנו. אין צורך להשוואה עם עולם האידאות של אפלטון, הנשמה על פי היהדות נמצאת מעל עולם האצילות ז"א מעל הנבראים המוגדרים (ככיסא) והיא קשורה לתכלית האישית . לסיכום יש גרעין רוחני יחודי לכל אחד מאיתנו, וזה דבר משמח ומנחם ןלא בהכרח מעצור.
תודה על התגובה. ההגדרה העצמית בפילוסופיה הקיומית אינה מחויבת לתפיסה קודמת של אמונה. הכוונה, הביטוי העצמי המחודש והרענן שאתה מציין, הוא הביטוי שלי, הוא המקום שבו אני הוא זה שבוחר את התכלית של חיי.
לא מעניין אותי. תדוה. אולי זה מעניין.אבל אני מגביל את תחומי העניין שלי.
בסרטון נדמה שאתה כל כך משוכנע בצדקת האקס' עד שלא ברור אם כוונתך להציג את התיאוריה, או להיות מסיונר שלה. מקווה בשבילך שאופציה א.
הסרטון עשוי טוב. תודה לך.
כמו לכל תיאוריה פילוסופית, יש חורים ומגרעות, ופנים לְקויות (כמו שלא יימצא מודל מתמטי שמתאר נאמנה לגמרי תופעה פיזיקלית).
ולמרבה היובש והדיכאון והקרירות, הפילוסופיה מציעה דרכי מחשבה, אך לא תורת חיים.
תאכלס, אתה תוכן מים (לי אישית). המסר של הפילוסופיה הזאת היא שהכל בראש, ואתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה להיות, אתה רק צריך לשנות את דרך המחשבה שלך ל"אני יכול".
חבל שאתה חושב שניתן לסכם פילוסופיה לכדי משפט. אנשים כתבו כל כך הרבה כרכים על הנושא בנסיון למצות את מלוא הרעיונות העומדים מאחורי ההשקפה
המסר אינו שאתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה, אלא שיש ביכולתנו להשתנות ולהרחיב את מעגלי הקיום שלנו, ושמדובר בתהליך מורכב ולא במילת קסם. אף אחד מאיתנו אינו יכול הכל, אבל כל אחד מאיתנו יכול להיות יותר ממה שהחברה הגדירה בשבילו. ובכדי לשנות דרך מחשבה צריך להגדיר מהי מחשבה, האם היא רק הרעיונות שיש לנו? האם התשוקות שלנו הם רק בראש? האם לאופן שבו אנחנו חושבים יש מבנה, ואם כן האם ניתן לשנות את אופני המחשבה עצמם? ואם הכל עדיין "רק בראש", באיזה אופן זה נמצא שם, כדבר קבוע שמוגדר בנו לכל חיינו, כדבר שניתן לשינוי, אולי כשניהם?
אמת, הוגים כתבו ספרים רבים, אולם לא בשביל למצות את הרעיון אלא בשביל לפתח ולהרחיב אותו, ואמת אי אפשר למצות פילוסופיה במשפט אחד, אבל אפשר להתחיל ממנו ולראות לאן הוא מאפשר לנו להמשיך ממנו, ואיך הוא מאפשר לנו לחזור אליו, ולהבין אותו כל פעם קצת אחרת, קצת עמוק יותר ובאופן משמעותי ובעל הקשר רחב יותר. ועדיין בכדי להנות מהפילוסופיה ולאפשר לה להיות אפקטיווית בחיינו ולא רק מילים בתוך ספריה צריך מבוא, והסרטונים המופיעים בערוץ הם מבואות:)
@@נירליכטנשטיין-פילוסופיהיישומית כמו שיש ביכולתינו להשתנות, יש גם ביכולתינו לא להשתנות ?
זה נתון לבחירה אתה חושב?
האם האנושות חדלה פעם מלהשתנות ?
לא ,וזה פשוט , כי יש 2 כוחות הדוחפים את המציאות בעל כורחה , "התענוג והמכאוב" ללא שאלת פינו , אנו בורחים מהכאב ונמשכים לתענוג בצורה "טבעית" ..התורה הגדירה את זה "דרך תורה או דרך יסורים" אבל לא במובן הפשוט שאנשים מכירים את זה , אלא הדבר עמוק מני ים ,
אין ביד האדם את האמצעי הטבעי לצאת משליטת "הרצון לקבל" אז מימלא הוא לא יכל להשתנות בצורה בריאה ונכונה אלא רק עח דרך השלילה ולא החיוב (בצורה של אמת, אלא רק בצורה של דמיון/שקר, שזה מוליד סבל שמתגלה מאוחר יותר גם בנשמה וגם באנושות לדורי דורות), אלא רק להגדיל ולגלות את הרצון יותר ויותר ולפתח שיטות איך לקבל יותר, המניע שלנו הוא תענוג בלבד , וכל מה שישרת את התענוג הזה ברוכים הבאים.
ולמה להגדיר את המחשבה?
אולי ההפך אולי במקום לשים לה "גדר" אולי נפרק אותה ואת כל הצורות המוכרות שלה עד שתישאר ללא צורה כלל, ואז נגיע למקום ממנו היא בוקעת? ואז נקלוט "אור אין סופי" ברצון חדש שלא הכרנו? מה אתה אומר?
ובכלל בכדי להכנס לעולם העמוק ביותר באמת כדאי לך להכיר את ספר הזוהר , אבל הוא פועל רק בתנאי שהאדם גילה והשיג כח בתוכו שנקרא "אמונה" ולא ,לא כמו ש"הרחוקים"מגדירים אותה , "אמונה" מילה מאד מאד עמוקה והיהדות היא זו שמאד מכוונת להגדיר מהי באמת , וההגדרה בקצרה "אמונה מתאמתת" , ללא זה מיותר לקרוא את הספר(למרות שהספר לא עוסק כלל במידע )
אז בנתים אפשר לומר
המחשבה היא כלי ש"הרצון לקבל" משתמש בו בכדי למשוך אור (תענוג), דוגמא: שאתה רוצה להנות משינת צהרים טובה , אתה פשוט מכבה את הכלי הזה שנקרא "מוח" כי עכשיו הוא מפריע ל"רצון לקבל" ..... אבל יש אמצעי שהוא מעל הטבע , שבו אנו יכלים לראות מעבר , אתה יכל לנחש לבד איך אנו היהודים קוראים לו
שמולן
יואו ניר. איזה שטויות אתה מדבר, שאם אתה בן אדם רציני, בעצמך לא מאמין לזה אפילו....