שני ספרים שעשויים לעניין בהקשר להרצאה שכאן: 1. הספר Tyll של הסופר הגרמני Daniel Kehlmann. הספר ממקם את דמותו הבדויה של טיל אוילנשפיגל (שבמקור בכלל נפטר מהמגיפה השחורה בשנת 1350) במהלכה של מלחמת 30 השנה. 2. ספר בשם The Triumph of Science and Reason, 1660-1685, של ההיסטוריון Frederick L. Nussbaum (1885-1958), אף שהתמחותו היתה למעשה היסטוריה כלכלית.
האם אפשר להבהיר את השלב הראשון של זיהוי "הברור והמובחן " כמו שאלה מתמטית? כלומר זיהוי הנתון . למשל כאשר שואלים את השאלה מה קורה ? מקבלים את הנתון שאני נמצא למשל בבית הספר ואז אני קובע את המטרה ואת תוכנית הפעולה גם לייבוביץ דיבר על כך בהרצאתו "מסקנות והכרעות".
לא. ה"נהיר ומובחן" מציג דרישה אולטימטיבית לאנליזנס לוגו-סמנטי של כלל המושגים המעורבים בשיפוט נתון. זו נורמה שלא ניתן לממש באף לא אחד מהמדעים האמפיריים (לא כל שכן אלו שמעוגנים בתשתית סטטיסטית). על כן דרישה (או המלצה) זו הקימה מכשול בלתי עביר לאמפיריציסטים, וחוללה את הוויתור שלהם (אשר הגיע לשיאו אצל ג'ון סטיוארט מיל) על הגדרת היידע הקרטזיאנית - מעיקרה. לעומת זאת שפינוזה ניסה להגדיר את הקריטריון מחדש במושג ה"קונטוס" שלו.
![דקארט [1] - רציונליזם מהו?](http://i.ytimg.com/vi/6IcaytxTRb0/mqdefault.jpg)
![דקארט [1] - רציונליזם מהו?](/img/tr.png)
![דקארט [8] - אני חושב משמע אני חושב שאני חושב](/img/n.gif)
באך בסוף ימיו , ביקר אצל םרידריך הגדול ושם ראה פסנתרים .
הרצאה נהדרת . שאפו !
הרצאה נפלאה, תענוג אינטלקטואלי צרוף
Fascinating stuff, thanks a lot, dottore Unger.
שמעתי את כל ארבע עשרה הרצאות דקארט, גם את זו, אני נהנית מאד מכל הרצאה. ובכל זאת חסר לי דיון רחב יותר על הדואליות וההזדקקות לאל הרלבנטי לעניין
שני ספרים שעשויים לעניין בהקשר להרצאה שכאן:
1. הספר Tyll של הסופר הגרמני Daniel Kehlmann. הספר ממקם את דמותו הבדויה של טיל אוילנשפיגל (שבמקור בכלל נפטר מהמגיפה השחורה בשנת 1350) במהלכה של מלחמת 30 השנה.
2. ספר בשם The Triumph of Science and Reason, 1660-1685, של ההיסטוריון Frederick L. Nussbaum (1885-1958), אף שהתמחותו היתה למעשה היסטוריה כלכלית.
האם אפשר להבהיר את השלב הראשון של זיהוי "הברור והמובחן " כמו שאלה מתמטית? כלומר זיהוי הנתון . למשל כאשר שואלים את השאלה מה קורה ? מקבלים את הנתון שאני נמצא למשל בבית הספר ואז אני קובע את המטרה ואת תוכנית הפעולה
גם לייבוביץ דיבר על כך בהרצאתו "מסקנות והכרעות".
כנל גם פרטפסור בנו ארבל דיבר על כך בספרו "אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות" וגם הוא פתח את ספרו בדקארט
לא. ה"נהיר ומובחן" מציג דרישה אולטימטיבית לאנליזנס לוגו-סמנטי של כלל המושגים המעורבים בשיפוט נתון. זו נורמה שלא ניתן לממש באף לא אחד מהמדעים האמפיריים (לא כל שכן אלו שמעוגנים בתשתית סטטיסטית). על כן דרישה (או המלצה) זו הקימה מכשול בלתי עביר לאמפיריציסטים, וחוללה את הוויתור שלהם (אשר הגיע לשיאו אצל ג'ון סטיוארט מיל) על הגדרת היידע הקרטזיאנית - מעיקרה. לעומת זאת שפינוזה ניסה להגדיר את הקריטריון מחדש במושג ה"קונטוס" שלו.
דקראט כאילו מוכיח על דרך השלילה. כדי להוכיח שx אניח ש "לא x .. ואם אגיע לסתירה אזי הוכחתי שהכרחי ש- x . משהו מעין זאת. מסכים הנרי ?
1:04:47 .
מאיר עינים אונגר