חושבים טוב 162 - איך להתאבל ולאהוב אחרי המוות? עם טלי הלמן מור

לכל הפרקים של חושבים טוב עם יהודית כץ:
judithkatzpodcast.simplecast.fm״אבל זה האופן שבו אנחנו אוהבים את מי שמת״
ואם זו אהבה, מדוע אנחנו מתייחסים אליה כבעיה?
האמת היא, שכמה שנאהב יותר בימי חיינו, כנראה שגם נתאבל יותר. אנחנו לא מתאבלים על מי שאנחנו לא אוהבים. הלידה, החיים והמוות הן חוויות משותפות לכל אחד מאיתנו, אין אדם שהמוות לא דופק לו בדלת. אין. לפעמים מוקדם מדי, לפעמים בשיבה טובה. לפעמים ללא כל הסבר.
אז איך זה שדווקא בתוך חוויה כל כך אוניברסלית, אנחנו מגלים כל כך הרבה בדידות? למה דווקא ברגעים שאיבדנו את היקר לנו מכל אנחנו מרגישים שאף אחד לא מבין, או שאנחנו משוגעים, או מגזימים. ואיך גם מהצד התומך, כשאנחנו רוצים לנחם, לעזור אנחנו מרגישים חסרי אונים, נמנעים, מתחבאים מהאנשים שהכי היינו רוצים לעזור להם?
בפרק הזה פגשתי את טלי הלמן מור לשיחה אמיצה על כל מה שאנחנו לא מעזים לומר. שאלנו מדוע כמעט כל מי שמתאבל חושב שהוא משוגע? מדוע אנחנו ממהרים לתייג אבל בתור ״אבל פתולוגי״? איך בניסיונות שלנו לתמוך באובדן של אחרים אנחנו בטעות מנסים להרגיע רק את עצמנו, משאירים את מי שהכי זקוק לתמיכה לבד?
טלי הלמן מור היא פסיכותרפיסטית מתרגלת וצועדת בדרך הבודהיסטית שני עשורים, מלמדת ומרצה לפסיכולוגיה ופילוסופיה בודהיסטית, מתמחה בתחום של אובדן ושכול. ראש תחום אובדן ושכול בעמותת שותפים למסע.
אובדן ואבל אלו לא מחלות, לא בעיות שצריך לתקן. זו אהבה שונה שכדאי להכיל, לקבל. ומדהים איך לפעמים רק להכיר בזה זו התרופה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת.
מתחילים כאן.
עורך: יאיר רונן
האירועים הקרובים:
2.2 | ת״א, אצלי בסלון! | סדנת כתיבה ככלי מרפא
רוצים להישאר מעודכנים?
פתחתי קבוצות שקטות בהן תקבלו עדכונים על פוסטים, סדנאות, הרצאות, פרקים חדשים, הרצאות מצולמות בלי תלות במצבי רוח של אלגוריתמים ברשתות חברתיות.
להצטרפות לחצו על הלינק.
chat.whatsapp.com/CLKG62y1sF5...
*************
תכנים ופרקים נוספים להאזנה:
מרים פרץ: איך חיים לצד המוות? על שמחה מתוך כאב
איך לצמוח מטראומה? פרק מיוחד עם ד״ר קרן אור-חן ודסי פפרמן
איך להתמודד עם דיכאון ועצב? עם פרופ' יוסי לוי בלז
מה לעשות עם תחושת האשמה? עם ד"ר קרן בן יצחק
להתפלא מהחיים, לחיות לפני המוות עם ד״ר חיים שפירא
היילייט ׳תמיכה נפשית׳ באינסטגרם

[@meitalaron5309]

מאוד מוזר לי שמדברות על אבל ומוזכרים רק בני אדם... מפתיע שלא דיברתן על אובדו באופן כללי יותר של חיים, כמו כלב אהוב או חתול יקר שגדל איתנו 15 שנים ולפעמים זו היתה מערכת היחסים הארוכה ביותר שחווינו...
הופתעתי ממש

[@user-ld4ur7ls4o]

שיחה על אבל, אכן טובה, ןמועילה
.

[@mishelh2]

תודה יהודית וטלי על הפרק יוצא הדופן הזה. מוות הוא נושא לא פופולארי ויחד עם זאת להסתכל לו בעיניים מצד זה שחווה אובדן ומצד מי שמלווה אותו והקהילה שבה הוא חי, יצר פרק שעבורי הוא מאד משמעותי. נותן לגיטימציה למטמורפוזה שעובר אדם שאיבד מישהו משמעותי בחייו. נותן לגיטימציה לתחושות הסותרות והמורכבות של מי שמלווה מישהו שעבר אובדן ועושה סדר באי סדר שהאובדן יוצר. השם שהענקת לפרק יפיפה. עורר בי סקרנות להקשיב ומתבל בקצת מתיקות את המוות באהבה שלא נגמרת. תודה רבה וימים טובים