"מצאתי משהו שאני טוב בו": הטניסאי שהפך לאלוף בטיפוס
Вставка
- Опубліковано 3 сер 2024
- כשאלכס חזנוב הצעיר התאהב בטיפוס על קיר, הוא אפילו לא ידע שמדובר בענף ספורט. השבוע זכה במדליית זהב, ללא תמיכה כספית. כתבתו של עופר חלפון, מתוך חדשות הערב 16.5.18
• הרשמו לערוץ הטלגרם החדש של כאן חדשות ◄ t.me/kann_news
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann_news
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• כאן | חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
• להרשמה לערוץ היוטיוב של כאן חדשות ◄ goo.gl/oVdgEa
• לכל מה שמעניין בכאן חדשות - בואו לאינסטגרם שלנו ◄ bit.ly/2IA8pcH
• עקבו אחרינו בטוויטר ◄ / kann_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• לאתר כאן הרישמי ◄ www.kan.org.il/
כיף לראות כתבות כאלה
אחלה גבר
צריך עוד אנשים כאלה בארץ בעוד תחומים.
0:41 זכיתי בבינגו
שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם.
אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים.
חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים.
מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי.
הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים.
כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע.
קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות?
וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו?
וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש.
האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר.
זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי.
יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל?
כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה.
הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות.
חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.
משעמם לך
אני מרים 12 קילו אם אצבע לפני שבועיים הצלחתי לעשות 2 שכיבות שמיכה אם 2 אצבעות בטוטאל
מאז שאני קטנה אז אני ואחים שלי מטפסים על כול דבר אפשרי....
מחדשנות טכנולוגית לחדשנות חברתית
חדשנות זו מילה שאנחנו אוהבים, אבל עידן הקורונה הראה שאנחנו קצת מפגרים. בשירותים המקוונים, ביכולות של מערכת החינוך, של הביטוח הלאומי ושל גורמים נוספים. איזו טכנולוגיה הכי חשוב לפתח כבר היום, כדי לשפר את כושר ההישרדות בעולם שבו כולם מקושרים?
נתחיל ברמז: החדשנות הנצרכת יותר מכל היא לא בתחום הדיגיטלי. גם לא בתחום הבריאותי. וגם לא בתחום האקולוגי. החדשנות שתאפשר לנו לצלוח בבטחה את המאה ה-21 תהיה חדשנות דווקא בתחום החברתי.
למה הכוונה? הקורונה הראתה לנו עד כמה אנחנו קשורים ותלויים זה בזה. עד כמה אנחנו מצויים בידיו של הטבע ולא יודעים איך להסתדר עם זה. הטבע דורש מאיתנו, כפי שמלמדת חכמת הקבלה, שנעשה תיקון במין האנושי. שכל בני האדם ירגישו שהם שייכים למין אחד. בשונה מהדומם, הצומח והחי, לאדם יש אגו מופרז וכל אחד נהנה לבנות את הצלחתו על חורבנו של האחר. האדם שואף להרוויח מכולם ולשלוט בכולם. יחס אגואיסטי זה הפוך מהאינטגרליות שמצויה בכל מערכת הטבע. ככל שהאגו האנושי מתעצם, האדם מנוגד עוד יותר לטבע, ובשלב מסוים באה תגובה מערכתית בדמות הקורונה.
החדשנות המתבקשת מאיתנו היא פשוטה: להרגיש שאנחנו תלויים זה בזה, ושהתלות הזו תורגש חיובית, כמו במשפחה טובה. הביטוי המעשי הוא שכל אחד יחשוב על טובת האחרים, כי בהם תלויים חייו. אם לא נתחדש בהיבט החברתי, כנראה שיצטרכו לבוא מכות קשות יותר שיראו לנו שאנחנו כמו תאים בגוף אחד. כתוצאה מחדשנות חברתית יבואו שינויים בכל סדרי החיים, בתעסוקה, בכלכלה, בחינוך, בטכנולוגיה, באקולוגיה וכן הלאה.
חדשנות חברתית תאפשר לנו לשרוד, וגם תשפר את מצב הבריאות. מחלות ומגפות הן בסופו של דבר תוצאה מיחסים לא טובים בין בני האדם. כל מיני וירוסים בדומם, בצומח, בחי ובאדם, משקפים את העבירות שבני האדם מבצעים זה כלפי זה.
מה הקשר? אנחנו חיים בתוך מערכת כוחות הטבע. הם פועלים עלינו ברמה הפיזית, הביולוגית ועוד. במערכת יש שתי תנועות בסיסיות, דחייה ומשיכה, ריחוק וקירוב. מבחינה איכותית כוח הרצון של האדם הוא הכוח הגבוה ביותר במערכת, ולכן הרצונות והכוונות שלנו משפיעים על כל המתרחש בטבע. אם אנשים ישנו לטובה את היחס שלהם לזולת, נחסן את עצמנו מערכתית מפני כל מחלה ונזק.
מבחינת ריחוק וקרבה בין בני אדם, החדשנות תתבטא בזה שקודם נתקרב זה לזה פנימית, לב אל לב, ורק לפי מידת הקרבה הזו נוכל להתקרב גם חיצונית. זאת בשונה מהמקובל בעידן הפוליטקלי קורקט, שמתאפיין ב"אחד בפה אחד בלב".
קרבה לבבית תסייע לנו להתרומם יחד לרמה שבה נוכל להבין את המטרה הגדולה של החיים. אנחנו נרגיש את מהות החיים ונגלה לשם מה אנחנו קיימים - למה נולדים, למה חיים, למה מתים? יתברר לנו איך אפשר להתעלות מעל כל התהליך הזה שעובר עלינו בעל כורחנו.
מבחינת האושר, החדשנות תתבטא בכך שאדם יגדיר את עצמו כמאושר, בזה שהוא מרגיש את כולם לידו מאושרים. כמו במשפחה, שאנחנו רוצים שהילדים יהיו קרובים אלינו, ושכולם יהיו שמחים ובריאים. חדשנות כזו תביא לאנושות ביטחון, רוגע, התפתחות ופריחה. כל אחד ירגיש בין האחרים כמו תינוק בידיה של אם אוהבת. אין יותר טוב מזה.
מבחינת מימוש עצמי, האדם ירגיש שיש לו נקודה מיוחדת במערכת הקשר שבין כולם, וממנה הוא אחראי על כל העולם. ערבות הדדית גלובלית תחבר אותנו לכוח הכללי שבטבע, והוא יספק לנו כל טוב. או אז נגלה שאם רק נרצה לאהוב ולהשלים זה את זה, לכולם יהיה הכול.
אם כן, החדשנות שתבטיח את עתידנו הטוב מסתכמת בהפנמה חברתית שמצד הטבע כולנו שייכים למשפחה אחת גדולה, סביב כל כדור הארץ.
מן המקורות
"בדורנו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה. ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
יש לי חבר שהוא ואח שלו אלופי המדינה
ראשון
לסביות
לסביוצנע