"נותן כוח": קרובי הנופלים שמתמודדים עם האובדן בכתיבה

Поділитися
Вставка
  • Опубліковано 13 тра 2024
  • כבר כמעט שבעה חודשים שאנחנו מוצפים בכאב, בתמונות, סיפורים, געגועים, שמות ופנים - וגם ביומנים. בני משפחה שבורי לב מנהלים "יומני שכול" חשופים, ומרגישים שהם חייבים לפרוק ולעבד בכתב את מה שעובר עליהם גם ברשתות החברתיות. לכבוד יום הזיכרון תשפ"ד, פגשנו בת זוג, אמא ואח של לוחמים, שמאז מותם כותבים לזכרם ועליהם - כדי לנסות ולרפא את הפצעים. "זה כאב שכל כך קשה להכיל - שהייתי חייבת לצעוק את זה"
    לצפייה בתכני ערוץ 13: / reshettv
    עקבו אחרי ערוץ החדשות 13: / news13
    הישארו מעודכנים עם אפליקציית חדשות 13: bit.ly/2KqyX0t
    לתכני וידיאו נוספים הורידו את אפליקציית 13: bit.ly/2RoTJkU
    האתר הרשמי של החדשות 13: www.13news.co.il
    האתר הרשמי של ערוץ 13: 13tv.co.il
    חפשו אותנו בפייסבוק: / reshet.tv

КОМЕНТАРІ • 6

  • @user-jl2dz2bp5x
    @user-jl2dz2bp5x 16 днів тому

    לחיות את המילים של ההורים השכולים
    "אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר", מהדהדות מילותיו של אבי הלוחם סמל יהונתן לובר ז"ל, שנפל בגבורה בקרבות בדרום עזה.
    "אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת, אנא דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא יום אחד של אחדות ודיבורים טובים".
    אלו מילים שהן למעלה מהכוח האנושי שיגידו הורים שכולים בנסיבות אלה. לקרוא אותן נותן הרגשה של קריאה בתורה, כאילו הן עולות ויוצאות ממנה. יש בכך פדיון אדיר, פעולה עצומה של העם היהודי, שאבא משלם ביקר לו מכול, מבקש שהכאב שלו ישרת פיוס כללי, את איחוד העם. אלו מילים שמגיעות ממקום עליון, לא מתוך הגוף. הבורא שם אותן בנשמתם, והוא משדר דרכם את מילותיו.
    המידה שבה אותם הורים שכולים מבטלים את עצמם מעידה על גדלותם. הם מתבטלים בכך שלא מאשימים אף אחד ומרגישים שהכול בא מלמעלה, ומתוך גדלות נפשם הם זוכים להרגיש את שורש העם, את הכוח שמצווה עלינו אחדות. זהו רגע האמת ולשם הכול מתנקז. הודות להם העולם שלנו מתרומם ומזדכך.
    כדי שהבקשות של ההורים השכולים ייפלו על אוזן כרוייה, עלינו לחיות כל הזמן עם אותן מילים שנישאות מאלו שמרגישים את האובדן האדיר הזה. הכרחי שנחיה עם ההרגשה העמוקה שלהם. כך נפרוץ את מחסום הפירוד, נשתנה בהכרח ונחיה אחרת: בחיבור, באהבה, במחילה, בהשתוקקות הדדית זה לזה

  • @abigailbruner
    @abigailbruner 17 днів тому

    What a kind stranger be interested in interpreting this into English? I can understand the tone and I would like to know what it says specifically.

  • @user-vy9zf4yl2j
    @user-vy9zf4yl2j 15 днів тому

    שם השיר- צילו של הבן.
    הדלת בביתי נעולה
    עכשיו.
    איבדתי בן
    נאהב.
    דרך הצוהר
    אור לעולם לא
    יחדור.
    בני שלי לא
    יחזור.
    ואני אנסה את
    דמעותי
    לרסן
    אך תמיד תלווה אותי
    בדרכי
    צלליתו של
    הבן.
    *** מתוך הספר - מכתב לאישה אלמונית- הוצאת צבעונים 2015
    נכתב על-ידי אחיין שכול- לא על-ידי אב שכול.
    נכתב לזכרון שמעון אלקלס-חלל משטרה צבאית - תאריך פטירה 19.08.1966
    נכתב על-ידי חבר באגודת הסופרות והסופרים העברים במדינת ישראל.
    עדי שמעון אלון (אלקלס)
    תאריך כתיבה 17.05.2024

  • @user-xl2ir3ll5e
    @user-xl2ir3ll5e 17 днів тому

    בס"ד
    אנשים אל קצה העולם שולחים רקטה
    כשבדרך על עצמם עברו רק קטע!
    הכתיבה שלהם לא מיועדת לאנשים בעלי לב אבן
    אלא לאנשים שבשברון ליבם מרגישים את הכאב העצום של האובדן!

  • @-amiri-officialchannel5853
    @-amiri-officialchannel5853 18 днів тому

    על מה חושבים בעת הצפירה
    ua-cam.com/video/dv6TJ1q_JYo/v-deo.html