פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים - ראיון עם אלוף במיל. אורי שמחוני
Вставка
- Опубліковано 14 лис 2024
- www.noamziv.co.il/ מוזמנים לאתר שלי, לראיונות נוספים ולתכנית הטיולים
אורי שמחוני היה קצין האג"ם של פיקוד הצפון במלחמה. ככזה, שימש כקצין המטה הבכיר ביותר של אלוף הפיקוד יצחק (חקה) חופי.
בראיון מרתק זה מתאר שמחוני את סיפור ההכנות למלחמה של מפקדות פיקוד
הצפון, ואת מהלך המלחמה מנקודת מבטו.
(מוזמנים לבקר באתר שלי www.noamziv.co.il/)
תודה על הראיון הנפלא ועל האור ששפך אורי שמחוני על מה שבאמת קרה בגזרה הצפונית. לי קצת קשה עם זה ש״באים בחשבון״ עם אנשים שאינם עוד בחיים ולא יכולים להגיב דוגמת בן שוהם ז״ל.
ראיון טוב
תיעוד חשוב ומעניין, כל הכבוד
ראיון מרתק. אורי שמחוני נעים, רהוט, משמיע דברי חוכמה צבאית. תענוג להקשיב.
יש ריאיונות עם אורי מילשטיין שווה להקשיב .
מרתק!
סרטון מעולה כל הכבוד תמשיך ככה באהבה אמא
תודה
" להזכירך..."אחרי מות קדושים אמור " בן שוהם קדוש צדיק גיבור מלחמה
אין סיכון מחושב !
לכן כיום כשומעים את הרמטכ"ל ואנשי צבא ופוליטיקאים , סיכון מחושב , תדעו לכם האדם מדבר שטויות !
זה נראה אַלוּף אורי שמחוני מאוד הגיוני לצדו של הסיפור שמעולם לא הכרנו
רראיון מעולה על המלחמה ההיא האדם השני שאני שומע אומר שצהל של 73 הוא הטוב ביותר מאז ומעולם
צודק לחלוטין , חיילים מאומנים מתורגלים , חדורי מטרה ולחימה .
אין ספק שב 73 צהל היה הטוב ביותר בתולדותיו. יש לי 5 אותות מלחמה, בששת הימים הייתי לוחם צעיר בנחל, בהתשה בכיפור ובלבנון הראשונה הייתי מפקד (סאל בשריון), בלבנון השניה הייתי אחרי 40 שנות שרות סדיר ומילואים בתפקיד פיקודי בפיקוד צפון. חוץ מזה השתתפתי במבצעים רבים בין 68 ל 82. ההתנהלות של רוב המחטים ומפקדי האוגדות ב2006 הייתה מביכה במקרה הטוב ועלובה מבחינת מקצוענות ומנהיגות בחלק מהמקרים, לא פלא שכך היא נגמרה כאשר יש לנו עדיפות מדהימה על חיזבאללה גם בהיקף הכוחות וגם בטכנולוגיה. טנקיסטים סדירים על מרכבות פרסו זחל בקרב ולא ידעו איך להחליף אותו, חיכו לחוליה הטכנית שתבוא להחליף - ככה לא מנצחים מלחמה.....
צריך לזכור שב 73 לצהל הייתה נחיתות מספרית איומה בהיקף הכוחות, כמו גם נחיתות טכנולוגית ברוב המקרים - פנטומים אמנם היו עדיפים על מיגים, אבל הופלו בקלות ע״י הטקא הרוסי. שוט קל היה נחות לעומת T62 וללא ראיית לילה, וקרוב לשליש הטנקים ברמהג היו שרמנים ממלחמת העולם השניה (משופצים אמנם). גם הארטילריה שלנו הייתה בכמות ובאיכות עלובה לעומת הארטילריה הסורית, תותחי פריסט 105 ממלחמת העולם השניה, הרבה מאד תותחים נגררים ומרגמות קצרות טווח, לעומת תותחי 130 ממ רוסיים, ארוכי טווח ומדוייקים.
ולמרות הנחיתות בסדכ ובטכנולוגיה, ולמרות ההפתעה שגרמה ליחסי כוחות 1:10 ביומיים הראשונים ברמת הגולן (ויחס 1:3 במקרה הכי אופטימי כאשר התמודדנו חוץ מהסורים גם מול 2 דיביזיות עיראקיות שהגיעו בהפתעה לאמצע הקרב במובלעת) - למרות כל זאת צהל ניצח ברמה באופן מובהק וחד משמעי כאשר דמשק בטווח הארטילריה שלנו.... צהל היה במיטבו כפי שלא היה אף פעם אחרי זה....
למה מאז ירדנו? זו שאלה סוציולוגית טובה לחברה הישראלית בכללולתה, לממשלות ולצמרת הצבא.
היום ישראל היא סטארט אפ ניישן, הממשלה והמטכל סוגדים לטכנולוגיה - רובוטיקה, בינה מלאכותית, 8200 - אבל מעולם טכנולוגיה לבדה לא ניצחה אויב נחוש - רק לוחמים ומפקדים נחושים, מאומנים בשיאם וכשירים, וחדורי לוח לחימה מנצחים. תפסיקו לסגוד לטכנולוגיה זה תנאי הכרחי לכך שצהל יחזור למה שהיה, ותפנימו שכאשר כבר חייבים לצאת למלחמה, כאופציה אחרונה בהחלט אחרי שמוצו כל התהליכים המדיניים, אין מנוס בדרך לנצחון מנפגעים והרוגים.
וההערה אחרונה - אנחנו (כלומר הממשלה והעם שתמך בה ) אחראים לכך שפרצה מלחמת יום הכיפורים. סדאת הציע לנו 6 פעמים באמצעות הרבה מתווכים הסדר שימנע מלחמה, תמורת החזרת סיני. ההצעה האחרונה שלו במרץ 73 הייתה זהה למה שבגין חתם איתו ב 78, אחרי 3000 הרוגים ואלפי פצועים רבים. דיין שדגל ב״טובה שארם אשיך בלי שלום מאשר שלום בלי שארם אשיך״ וגולדה שלא האמינה לשום מילה של אף מנהיג ערבי כי תמיד הם יירצו לגרש אותנו מכאן, הסתירו את הצעת סאדאת האחרונה מהממשלה, מהרמטכל ומראש המוסד. סביר להניח שאם הם ידעו שדחינו את הצעת סאדאת האחרונה לא השארנו לו ברירה אלא לצאת למלחמה (והסורים המרושעים שותפיו). קראו את ספרו של קיפניס ״73 המלחמה שבדרך@. המלחמה פרצה באשמתנו, ואנחנו שלחמנו כל עוד אנחנו בחיים ואיבדנו כל כל הרבה מחברינו, נוטים כמובן להתרפק על שעתנו היפה, אבל אין מנוס להפנים רציונאלית שכל זה יכל להמנע אם הייתה לנו הנהגה ראויה....
@@maya5235
כלי נשק משוכללים מעלים את הסיכוי לנצח במלחמה .
הטענה שלך מוצדקת . החיילים לא יודעים להפעיל את הנשק , לא מסוגלים לאלתר , אין למילואים שעות אימון .
לעמוד במחסומים זה נחשב חייל קרבי
הכנסת בנות כלוחמות , כי ככה רוצה בג"ץ .
פיקוד העורף מביים תרגילים עבור התקשורת .
נקווה שלא נעמוד למבחן .
מאד מענין,לא מתחבר עם כל אמירה ( ביחוד לגבי בן שוהם,אני לא מכיר אותו אבל נראה לי קצת יותר מורכב הסיפור שלו ,לא סתם מנהיגות נפל)אבל בהחלט רעיון מרתק ברמות ,יש עוד כאלו?
ראיון מצויין.
נ.ב. העורב בצד שמאל חשוד.
קשה לשמוע את ההכפשות על בן שוהם. פיקוד צפון טלית שכולה תכלת
ראינו הכל ולא הבנו כלום
הצבא היה עסוק בתערוכות
בקיצור ראינו הכל לא הבנו כלום קציני המודיעין נירדמו וישנו שנת ישרים
פשוט הִזְדַּעְזַעְתִּי פתאום קמים להם כל מיני מפקדים כפטריות אחרי הגשם 40, 43, 45 שנה ומספרים לנו איזה גיבורים הם היו במלחמת יום הכיפורים והמפקדים ההרוגים עשו פאשלות, כְּבודו של האלוף בדימוס אורי שמחוני בִּמקומו מוּנָח, אך האם זה נכון לבוא אחרי 43 שנה להכפיש את שמו ולשפוך את דמו של אלוף משנה יצחק בן שוהם ז"ל שחרף נפשו במלחמת יום הכיפורים כדי להגן על הארץ. בפרט כשבן שוהם לא יכול להגיב לדבריו של שמחוני. ובפרט שיש עדויות רבות על תפקודו של יצחק בן שוהם, ממפקדים ולוחמים שהיו בשטח. ובמילותיו האחרונות של אלוף משנה יצחק בן שוהם "חבל, חבל, חבל"....
הקשבתי לכל מילה, הור דיבר בשיקול ואמר מה היה צריך לקרות ולא קרה, מסכים עם דבריו
בן שובם חירף את נפשו יהי זכרו ברוך
היהירות וההתנשאות מהניצחון ושיכרון החושים עקב מלחמת ששת הימים תחושת "אני ואפסי עוד "...או חיל האויר ינפנף אותם ביומים... או הטעות שהמודיעין יתן התרעה של 72 שעות הכל הכל כשל לנוכח התרדמה שנפלה על צהל על המודיעין וההנהגה
לחברי הטובים
אורי שמחוני , שמעתי את הראיון הנ"ל ביוטיוב ואבירם ברקאי (שהגיב בפייסבוק על הראיון הנ"ל)וקראתי כל מילה.
אנחנו מעלים מהזיכרון את מאורעות המלחמה וקטעי מידע חלקיים.
העדויות שלנו סותרות זו את זו לעיתים, באופן כזה או אחר(בהשפעת התפקיד, המיקום, מה ראיתי מה שמעתי, האגו, ועוד).
המלחמה היא עובדה אובייקטיבית במהלך של התנגשות חזיתית קשה ביותר, בין אויבים.
תיאור נסיבותיה סובייקטיבי לחלוטין ומשקף את הפרשנות שנותן למאורעות כל משתתף (שהוא גם שותף למאורעות) וגם צופה וקורא מהצד, מבוגר/ת וצעיר/ה.
אין אמת ואין אמת אחת, אין צודק ואין צודק אחד, התמונה מורכבת.
חשוב ונדרש לדייק עד כמה שניתן בפרטים ובעובדות.
חובה להיזהר כמו מאש, משאננות, מיהירות וביטול דעת האחר והשונה, כדאי לשמור על ענווה הקשבה ופתיחות.
החובה של כולנו, היא לכבד, לזכור ולשמר את זכר הלוחמים, חברינו, בינינו, הורים, אחים הנופלים עבור כולנו.
החובה של כולנו, להפיק את הלקח וההישג הנדרשים ליצירת עתיד טוב יותר בראיה האופרטיבית לעם שלנו ומדינת ישראל.
לנו ולדורות הבאים.
נ.ב המחשבה המקדימה, העשייה המקדימה שווה הרבה יותר מהמכה המקדימה.
שנה טובה
כשאין ברירה , חשוב ליזום מכה מקדימה , לא לספוג ולהתגונן .
גם מצרים וגם סוריה רגע לפני פרוץ הקרבות נתגלו אצלם נקודות תורפה שלא נוצלו .