כאן, עתה אני מספר את הסיפור שלי שפגשתי את יאנוש לראשונה . הייתי חייל בשרות סדיר במלחמת יום כיפור , הייתי בשרות שנה ועשרה חודשים, הייתי מדריך קשר בבית ספר לשיריון בקרית מלאכי, צורפנו כגדוד נוסף (נדמה לי 71 ) לחטיבה 7. בערב יום כיפור יום שישי בצהריים נסענו לרמת הגולן דרך הצטיידות בטנקים ממחנה ימ"ח פילון , בצהרי יום כיפור היינו בצומת נפח והמלחמה החלה, הייתה מלחמת בלימה אכזרית והגדוד הושמד ונסוגונו אחורה לשיפולי הירידה לרמת הגולן , עם שחר של היום השני או השלישי אינני זוכר כעת בדיוק את הלו"ז הגיעו ועלו טנקים מסוג שרמנים על שרשראות, רעש מנועים אחר - מילואים , ודחפו את הסורים בעיקר הקומנדו הסורי שהיו על הגדרות בצומת נפח חזרה אחורה. אני הייתי נהג/קשר בג'יפ מ"פ והסתובבתי במפקדת החטיבה לארגן משאית תחמושת משאית דלק ומשאית מצרכים ובלילה היינו מעבירים את האספקה לטנקים בחניון לילה. באוהל המפח"ט היה קצין לבוש דובון בדרגות סרן ונותן הוראות מסביב, קצין הקשר צעק והשתולל באמוק והקצין הסרן נתן לו סטירת הרגעה שהחזירה אותו לנורמליות ואז ששאלתי את המ"פ מי זה ? אמר לי שזה המח"ט יאנוש . שאלתי למה עם דרגות סרן ? אמר שאם ייפול בשבי יהיה סרן ולא סא"ל .... ההתנהגות של יאנוש הייתה סמכותית מובילה בעלת בטחון עצמי - מנהיג משכמו ומעלה וניהל את המפח"ט ואת המלחמה בחוכמה ובאצילות . 2 גיבורי ישראל הוא וקהלני . - יאנוש מספר שהמודיעין לא עדכן בזמן אמת, זכור לי שמפקדים התלוננו ברשתות הקשר שטנק שעולה לעמדת ירי היה נפגע מייד , התברר אחר כך שלא ידענו שהיו לסורים ביטייארים עם טילים נגד טנקים מונחים, וגם קצין המודיעין לא ידע עליהם . הייתה מלחמת בלימה קשה, שאם המנהיגים לא היו מתעקשים על בלימה והיו מההתחלה תוקפים כמו במלחמה רגילה נורמלית היה יותר טוב אולי כמו בששת הימים האויב היה בורח ונסוג. יאנוש - יהי זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה .
כציון עובדה. גדוד של 7 היה מסופח ל188 ובן שוהם מבקש ממנו בקשר שישלח אותו כדי לעזור ויאנוש מסרב. המילים של בן שוהם ליאנוש, לפני שנפל היו ''חבל. חבל''. ו188 נמחקה..
פרשת דברים פרק ח' פסוק י"ז; ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כהיום הזה לא נשאר הרבה זמן להתגשמות נבואת ישעיהו פרק ב פסוק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים" "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" עשיית צדקה וחסד.מקרבת את הגאולה. ומגבירה את התפרצות האמונה העוצמתית.החבויה ושבויה בהגלות הרוחני.למעלה מאלפיים שנה. המהות של המשיח המשיח יהיה במדרגה יותר גבוהה מאדם הראשון לפני החטא. בכוח הדביקות העוצמתית של המשיח עם הבורא. הוא יגלה את הקשר הנשמתי הפנימי והעוצמתי- שנמצא בכל יהודי עם-הבורא ,ואז כל האווירה בכל העולם תשתנה לטובה. התגלות הניצוץ המשיחי אצל כל אחד ואחת, ישנה את מערכת הכללים הטבעיים בכל העולם כולו .כל מי שלא יהיה מסוגל להתעלות למערכת כללים העל-טבעיים ,יהיה צריך לעבור תהליך של הזדככות. כל עוד הוא לא מתנגד לשינוי. "אפס"בלתך גואלנו לימות המשיח". כשיבוא המשיח-יתגלה בעולם דרגת הכתר מלכותו ית'.ויורגש בכל היקום כולו.שכל הבריאה כולה היא אין ואפס-ביחס לבורא. ותהיה הגאולה.ככתוב ,,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר", אורו של המשיח יתחיל לחדור לתוך חלל העולם ובכל היקום כולו. ההרגשה שתיווצר. תתאים למה שאמר שלמה המלך; "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל" . הרדיפה אחרי תענוגי בני אדם-תיפסק. והמחשבות על תכלית החיים-תקבל תאוצה לכיוון שונה לגמרי ממה שידענו קודם. וכפי שהרמב"ם כותב; "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. האווירה בעולם כולו-שהשתנה בעקבות המגפה במידה מסוימת, מכינה את העולם לקבל את השינוי הרצוי כנראה - שהתהליך של התגלות המשיח באופן של "עני ורוכב על חמור" "חמור" מלשון חומריות- בעיצומו. האור של המשיח התחיל לחדור אומנם באיטיות--כ"עני" שלא שמים לב אליו--לתוך חומרית העולם. מקווים ומתפללים. ש תהליך ההזדככות וההתעלות של החומריות-מקבל תאוצה. מה ש נדרש מכל אחד מאיתנו זה לגלות בכוחות עצמנו את הניצוץ הפנימי - העוצמתי שבתוכנו - המיוחד עם הבורא לעד ולעולמי עולמים. ולהביא את הרצון הפנימי לידי מעשה בכל התחומים,לפי כללי התורה והמצוה. גילוי הרצון הפנימי הוא כלי למהר את התגלות המשיח שיאיר בתוכנו ויסייע לנו להתרומם מעל כללי הטבע. ולהכין את כל היקום כולו להתגלות הבורא שישכון בבית המקדש לעד ולנצח נצחים. המושג "משיח" מתחיל לחדור בכל קצוות הקשת של עם ישראל. כולנו בטוחים ומקווים שבקרוב ממש האור של המשיח יחדור בכל היקום כולו, השינוי המהותי בכל העולם תתגלה בכל התוקף. ורוח הטומאה אעביר מן הארץ "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי דבר" לשנות אורח חיים 180 מעלות בבת אחת.לא כל אחד מסוגל לעשות.אבל להתחיל צעד אחר צעד במטרה להגיע לפסגה.מזה אי אפשר להתחמק. האמונה בבורא.שנמצאת בכל אחד ואחת.אמנם מתנגשת ברצונות בהמיים.לחיות חיי חופש והפקר. אבל זה לא מצדיק התעלמות טוטאלית.מהתייחסות לרצון האמיתי.להגיע ולהשתלב. במטרה הנצחית.לה ברא הבורא את הבריאה הנפלאה האינסופית "
אני עם איציק..לוחם גדול היה אלוף פיקוד צפון אחרי המילחמה ודיבר אלינו הטנקיסטים ברמת הגולן אחרי המילחמה.. ולעופרה אומר...מגיע לו יותר הרבה יותר מבטייק בשדרות חן..
האלוף אביגדור טען שלא היה סכנה למדינת ישראל "זו דעתי" מעניין שפעם הוא חשב אחרת, באם הסורים היו מנצחים את גד' 7 וחלקים מחטיבה 188 לא היה שום כוח שהיה עוצר אותם בדרך לעמק יזרעאל ואז הפניקה שהייתה הייתה נהפכת לקריסת מערכות!
Great lecture. I very much appreciate the analysis. Itzhak Brook author of the book : "In the Sands of Sinai, a Physician's Account of the Yom Kippur War."
איזה אדם נפלא
כאן, עתה אני מספר את הסיפור שלי שפגשתי את יאנוש לראשונה . הייתי חייל בשרות סדיר במלחמת יום כיפור , הייתי בשרות שנה ועשרה חודשים, הייתי מדריך קשר בבית ספר לשיריון בקרית מלאכי, צורפנו כגדוד נוסף (נדמה לי 71 ) לחטיבה 7.
בערב יום כיפור יום שישי בצהריים נסענו לרמת הגולן דרך הצטיידות בטנקים ממחנה ימ"ח פילון , בצהרי יום כיפור היינו בצומת נפח והמלחמה החלה, הייתה מלחמת בלימה אכזרית והגדוד הושמד ונסוגונו אחורה לשיפולי הירידה לרמת הגולן , עם שחר של היום השני או השלישי אינני זוכר כעת בדיוק את הלו"ז הגיעו ועלו טנקים מסוג שרמנים על שרשראות, רעש מנועים אחר - מילואים , ודחפו את הסורים בעיקר הקומנדו הסורי שהיו על הגדרות בצומת נפח חזרה אחורה.
אני הייתי נהג/קשר בג'יפ מ"פ והסתובבתי במפקדת החטיבה לארגן משאית תחמושת משאית דלק ומשאית מצרכים ובלילה היינו מעבירים את האספקה לטנקים בחניון לילה. באוהל המפח"ט היה קצין לבוש דובון בדרגות סרן ונותן הוראות מסביב, קצין הקשר צעק והשתולל באמוק והקצין הסרן נתן לו סטירת הרגעה שהחזירה אותו לנורמליות ואז ששאלתי את המ"פ מי זה ? אמר לי שזה המח"ט יאנוש . שאלתי למה עם דרגות סרן ? אמר שאם ייפול בשבי יהיה סרן ולא סא"ל .... ההתנהגות של יאנוש הייתה סמכותית מובילה בעלת בטחון עצמי - מנהיג משכמו ומעלה וניהל את המפח"ט ואת המלחמה בחוכמה ובאצילות . 2 גיבורי ישראל הוא וקהלני .
- יאנוש מספר שהמודיעין לא עדכן בזמן אמת, זכור לי שמפקדים התלוננו ברשתות הקשר שטנק שעולה לעמדת ירי היה נפגע מייד , התברר אחר כך שלא ידענו שהיו לסורים ביטייארים עם טילים נגד טנקים מונחים, וגם קצין המודיעין לא ידע עליהם .
הייתה מלחמת בלימה קשה, שאם המנהיגים לא היו מתעקשים על בלימה והיו מההתחלה תוקפים כמו במלחמה רגילה נורמלית היה יותר טוב אולי כמו בששת הימים האויב היה בורח ונסוג.
יאנוש - יהי זכרו ברוך . ת.נ.צ.ב.ה .
תודה על השירות שלך
יאנוש בן גל מפקד וטקטיקן מעולה.
חבל שבמילחמת לבנון הוא הושפל.
יהי זיכרו ברוך!!!
בנאדם גדול
בתיק הזה אין מקום לקיצורי דרך. גם אם ההליך יכאב לכולם, האמת חייבת להתברר
תודה לאל 🕎 ניצחנו 👍
כציון עובדה. גדוד של 7 היה מסופח ל188 ובן שוהם מבקש ממנו בקשר שישלח אותו כדי לעזור ויאנוש מסרב.
המילים של בן שוהם ליאנוש, לפני שנפל היו ''חבל. חבל''. ו188 נמחקה..
יהי זכרו ברוך - גיבור ישראל הלך לעולמו :(
ממש. מלח. הארץ. מישמהסס. גוסס.
לובה אליאב הזהיר מפני הבאות בספרו ארץ הצבי הזהיר את כל אשר ינוש הציג
פרשת דברים פרק ח' פסוק י"ז;
ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כהיום הזה
לא נשאר הרבה זמן להתגשמות נבואת ישעיהו פרק ב פסוק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"
"והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים"
"ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"
עשיית צדקה וחסד.מקרבת את הגאולה. ומגבירה את התפרצות האמונה העוצמתית.החבויה ושבויה בהגלות הרוחני.למעלה מאלפיים שנה.
המהות של המשיח
המשיח יהיה במדרגה יותר גבוהה מאדם הראשון לפני החטא. בכוח הדביקות העוצמתית של המשיח עם הבורא.
הוא יגלה את הקשר הנשמתי הפנימי והעוצמתי- שנמצא בכל יהודי עם-הבורא ,ואז כל האווירה בכל העולם תשתנה לטובה.
התגלות הניצוץ המשיחי אצל כל אחד ואחת, ישנה את מערכת הכללים הטבעיים בכל העולם כולו .כל מי שלא יהיה מסוגל להתעלות למערכת כללים העל-טבעיים ,יהיה צריך לעבור תהליך של הזדככות. כל עוד הוא לא מתנגד לשינוי.
"אפס"בלתך גואלנו לימות המשיח". כשיבוא המשיח-יתגלה בעולם דרגת הכתר מלכותו ית'.ויורגש בכל היקום כולו.שכל הבריאה כולה היא אין ואפס-ביחס לבורא.
ותהיה הגאולה.ככתוב ,,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר",
אורו של המשיח יתחיל לחדור לתוך חלל העולם ובכל היקום כולו.
ההרגשה שתיווצר. תתאים למה שאמר שלמה המלך; "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל" .
הרדיפה אחרי תענוגי בני אדם-תיפסק. והמחשבות על תכלית החיים-תקבל תאוצה לכיוון שונה לגמרי ממה שידענו קודם.
וכפי שהרמב"ם כותב; "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.
האווירה בעולם כולו-שהשתנה בעקבות המגפה במידה מסוימת, מכינה את העולם לקבל את השינוי הרצוי
כנראה - שהתהליך של התגלות המשיח באופן של "עני ורוכב על חמור" "חמור" מלשון
חומריות- בעיצומו. האור של המשיח התחיל לחדור אומנם באיטיות--כ"עני" שלא שמים לב אליו--לתוך חומרית העולם.
מקווים ומתפללים. ש תהליך ההזדככות וההתעלות של החומריות-מקבל תאוצה.
מה ש נדרש מכל אחד מאיתנו זה לגלות בכוחות עצמנו את הניצוץ הפנימי - העוצמתי שבתוכנו - המיוחד עם הבורא לעד ולעולמי עולמים. ולהביא את הרצון הפנימי לידי מעשה בכל התחומים,לפי כללי התורה והמצוה.
גילוי הרצון הפנימי הוא כלי למהר את התגלות המשיח שיאיר בתוכנו ויסייע לנו להתרומם מעל כללי הטבע.
ולהכין את כל היקום כולו להתגלות הבורא שישכון בבית המקדש לעד ולנצח נצחים.
המושג "משיח" מתחיל לחדור בכל קצוות הקשת של עם ישראל.
כולנו בטוחים ומקווים שבקרוב ממש האור של המשיח יחדור בכל היקום כולו, השינוי המהותי בכל העולם
תתגלה בכל התוקף.
ורוח הטומאה אעביר מן הארץ "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי דבר"
לשנות אורח חיים 180 מעלות בבת אחת.לא כל אחד מסוגל לעשות.אבל להתחיל צעד אחר צעד
במטרה להגיע לפסגה.מזה אי אפשר להתחמק.
האמונה בבורא.שנמצאת בכל אחד ואחת.אמנם מתנגשת ברצונות בהמיים.לחיות חיי חופש והפקר.
אבל זה לא מצדיק התעלמות טוטאלית.מהתייחסות לרצון האמיתי.להגיע ולהשתלב. במטרה הנצחית.לה ברא הבורא את הבריאה הנפלאה האינסופית
"
יהי זכרו ברוך!
לו ידע שמלמדים את משנתו, ותורתו, באקדמיות הצבאיות.
שדורות של קציני שריון בצבא, מתחנך על אומץ ליבו.
יהי זכרו ברוך. אחד האלופים האמיצים של צה"ל.
תקראו בעיון רב את "על בלימה" ותבינו מה באמת קרה שם במלחמה ההיא.
יאנוש חבל עליך מפקד אמיץ ונבון
איש רב אשכולות והרבה זכויות אומץ וצניעות שמאפינים אדם כזה ברמתו איפו ישנם עוד אנשים כאלה יהי זיכרו ברוך
ואף מילה על המג"ד יאיר נפשי עם הגדוד שלו ,גדוד 74,שעמד בין חט' 7 לכוחות הסוריים במשך יומיים וחצי...
וזה גדוד של חט' 188.
גיבור גדול איש ענק ואנושי-בעל חוכמה צבאית גבוהה
איש מדהים צנוע - גנרל גדול בעל יכולות נדירות
תהילת עולם היא בת חלוף חחחחחחח כולנו גימס בונד
גיבור ישראל
בדבר אחד הוא צודק יותר מכל
הכוונה של האויב לא משנה אלה יכולתו
יכולת לוקחת שנים לבנות אבל כוונה אפשר לשנות תוך שניה
גנרל גדול ז"ל
גיבוריי ישראל שכן יתרבו בעזרת יי!!!!!
אני עם איציק..לוחם גדול היה אלוף פיקוד צפון אחרי המילחמה ודיבר אלינו הטנקיסטים ברמת הגולן אחרי המילחמה.. ולעופרה אומר...מגיע לו יותר הרבה יותר מבטייק בשדרות חן..
האלוף אביגדור טען שלא היה סכנה למדינת ישראל "זו דעתי" מעניין שפעם הוא חשב אחרת, באם הסורים היו מנצחים את גד' 7 וחלקים מחטיבה 188 לא היה שום כוח שהיה עוצר אותם בדרך לעמק יזרעאל ואז הפניקה שהייתה הייתה נהפכת לקריסת מערכות!
זה לא נכון . הם לא היו חוצים את הירדן, כוחות הנדסה מלכדו את הגשרים כבר מהשעות הראשונות של המלחמה
מי שהציל את עם ישראל הוא גדוד 74 של חטיבה 188 שלחם בצפון רמת הגולן. יחסי הציבור של חטיבה 7 הם עניין אחר.
touchdown zone= end zone
freekick= הכוונה ל-extra point
אין לי מושג איך הוא בצבא, אבל בזה הוא נשמע די דביל.
לצערי ממה שאני קורה, חסרה הצניעות. אם הוא היה מוצב בגזרה הדרומית הוא לא היה מדבר בצורה כה זחוחה... חבל שאלה מפקדינו
תקראו כמה הגזרה הדרומית בקשה עזרה והוא לא שלח כוחות , לא ענה בקשר, או לחלופין אמר שמצבו לא טוב. לצערינו עלה לנו בהרבה לוחמים
בדרום הרמה הכח הסורי ביחס לחטיבה 188 היה מאוד גדול .אולם בצפון הרמה היה פחות.
הציל את ישראל מחורבן על מה אתה מדבר ?,
גיבור מלחמה
בתנ"ך אין אלבומי ניצחון גם לא תהלוכות ניצחון... ובמקום המילה מנצח מופיעה המילה "היכה "כיון שכולם יודעים שבמלחמה גם למנצח יש אבדות כבדות
ממש צחוקים איתך יאנוש..... שום לקח מקצועי לא עלה במשך 45 דק, הכל רכילות של ההוא אמר ככה וההוא אמר ככה. ואנשים נהרגו שם.....
יש לקח אחד שאם יש עומק אסטרטגי צריך להשתמש בו בשביל לייצר קווי הגנה ושטחי השמדה ולא להכנס למלחמה אם האוייב איפו שהכי קשה
יש לקח אחד חשוב שאות יאנוש הבין מצוין יחי"צ יח"צ יח"צ.
ולנופלים של חטיבת 188
Great lecture. I very much appreciate the analysis.
Itzhak Brook
author of the book : "In the Sands of Sinai, a Physician's Account of the Yom Kippur War."
ינוש בעצמו ישב במסעדות הסטייקים בשדרות ח"ן בתל אביב