פרוייקט סבתא: המוסקה של שושי אושרי | ערוץ האוכל
Вставка
- Опубліковано 16 вер 2024
- כנסו למתכון המלא באתר החיים הטובים: bit.ly/33B2n7e
תמרה אהרוני יוצאת למסע ברחבי הארץ בעקבות המתכונים והסיפורים של הסבתות. והפעם המוסקה של שושי אושרי - תבשיל בשר וטחון וחצילים ברוטב של פעם
הרשמו לערוץ האוכל | bit.ly/2U6j5ow
עמוד הטיקטוק של ערוץ האוכל | / israel_food_channel
עמוד הפייסבוק של ערוץ האוכל | bit.ly/2CwMiPd
עמוד האינסטגרם של ערוץ האוכל | bit.ly/2h8YFq5
#ערוץהאוכל #פרוייקטסבתא
#תמרה_אהרוני
כמה פירסומת ....אוף
נכון זה נראה כאילו עשו בשביל הפרסומות
איזה סבתא שושי זו, נהדרת.
רק בריאות🙏💞
וואווווו !!
תודה על המתכון המסורתי והמדוייק הזה מפי סבתא !!❤️❤️
ולכאורה זה מפרום ולא מוסקה יוונית.
♥️♥️
מפרום חציל מדהים ! מוסקה זה שכבות ועם תפוחי אדמה.כל הכבוד לה אישה מקסימה!
לא הבנתי למה היא קיבלה 4 סירטונים פה 😢
אין על המוסקה שטעמתי היום , אחיינית אהובה שלי💖
אתכם הסליחה, אבל זה לא מוסקה! זה מפרום. ונראה מאוד טעים שושי ואת חמודה ואחלה סבתא:-) מוסקה אמיתית יוונית היא מאפה שכבות של חצילים עם בשר טחון ביניהם ותחתית עיגולי תפוח אדמה ורוטב עגבניות ובשאמל. רק בריאות.
צודקת ,לא אהבתי
זה לא דומה למוסקה ,בניראות 🤔
הלו קובי.
נכון זה מפרום חצילים.
אתה יודע מי המציא את זה?
הרומנים.
חברה ראתה אצל שכנה, שכנה העבירה הלאה וכך, כל פעם יצא משהו אחר עד שהגיעו לתוצאה הזו.
זה לא דומה כי זה לא מוסקה:-)
זה מפרום. מוסקה יוונית אמיתית זה שכבות חצילים עם בשר טחון על בסיס עיגולי תפוחי אדמה עם רוטב בשאמל/ עגבניות ביניהם
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
מאוד יפה 👏
אך, למה כאן, לא מתאים.
אפשר לפרסם פוסט.
זה מפרום
טעות שלהם 😯