עין דאגות: המעיינות החמים שיעשו לכם את החורף
Вставка
- Опубліковано 6 гру 2022
- כאן חדשות | מזג האוויר מתקרר, וזה בדיוק הזמן לגלות את הנביעות והמעיינות החמים ברחבי הארץ, ויש לא מעט כאלה, מהצפון הרחוק ועד לחוֹפי ים המלח. כתבתו של רובי המרשלג, מתוך חדשות הערב 07.12.22
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/
אוי ואבוי עכשיו כל המעיינות החמים בצפון יראו כמו זבל, תודה שגילית לכל הערסים במדינה על המעיינות האלה
אמן
מה יהיה עם כל ערימות הזבל שאנשים משאירים??
רק אמת בדבריך
לצערי מרוב הזנחה וסירחון שהציבור השאיר גם במים הגעתי למקום סיבוב קצר ועליתי לאוטו .לפחות נהנתי מהנוף ומהדרך לצפון
איזה פצצה. היא 😍
כע הא
לכל אותם אלה שרואים את כתבה פשוט אל תבואו אתם הורסים הכל
נבוא גם נבוא
יאללה סגרתי אם כל י''א 3 אני כל כך הולך להיות מלך השיכווה 😇
כתבה מעולה👌
למה פירסמתם
עכשיו כולם יבואו
עכשיו החברה הטובים עם כסאות כתר בדרךךךךךךךךך היידה
רובי למה לגלות לכל הארץ
ריח של ביצים מקולקלות יש קיצור מהחניה של חמת גדר ולא צריך לעשות את כל הסיבוב מהגדר מלמעלה
רק תשאירו נקי
מקום מסודר חמת גדרר 😅😅🤣🤣 {קנטרי קלקיליה}
איזה טעות לפרסם מקומות קסומים ככה בפומבי
רק שלא יסגרו את זה ויבקשו כסף כמו חמת גדר ליד
2.
שמח להכיר 😜
חחחחחחחחחחחחחחחח: הרסתם אותי עם הכותרת - אתם שנונים אתם!
חן לקחה את ההזדמנות להשוויץ למצלמה בביקיני.מאמי,זו כתבה על מעיינות חמים לא עלייך...תתלבשו קצת.
מה את רוצה שתכנס למים עם מעיל?
קנאית מה רצית שתיכנס עם נעליים אני עוקב, אחריה היא אדם ערכי וממש לא מחפשת פוזה
@@tayar734 לא מקנא ולא נעליים,וודאי שלא מעיל,יש בגד ים מלא,ויש עוד בגדים מתאימים באמצע...מעיל ונעליים זה בקיצוני ,נסחפתם .
חבל שלא רואים יותר
@@dorberuven2587 אני לובשת אך ורק בגד ים מלא.ולמה כל כך חשוב לך שהיא תהיה לבושה בלבוש מינימלי???🤔
אין חורף בישראל
לא רוצים להיתקלח
אנשי המרכז שלא יודעים מה זהה צפון .
3.
רוב הבריכות והמעיינות עם מלאות מחלות כמו עכברת....
לא מדויק בכלל חבר
רוב המעיינות והבריכות שראית ממש צמודות לנביעה
ולכן עוד לא מספיקות להזדהם
במים כאלה חמים החיידקים מתים
@@shekt189 חיידקים לא מתים ב45 מעלת..
פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק.
מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא!
כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה.
מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה.
הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב.
למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין.
נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור.
עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה.
עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה.
הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים.
וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.
עם חן יוסף בביקיני אני מוכן גם להיכנס למים עכורים....,
יש בבטחה חמים
חברה הטבע מספק לנו לגוף את כול תצרכו
לכן אנחנו לשמור עלוו
טוב עכשיו חייב בארץ מעיין בשם דאגות
יא
לא מעניין
חכמה עילאית ברכבת תחתית
בינואר 2007 עמד כַּנָּר רחוב בכובע בייסבול לראשו בתחנת הרכבת התחתית הסואנת של וושינגטון וניגן במשך קרוב לשעה יצירות מופת של יוהאן סבסטיאן באך. בפרק הזמן הזה חלפו על פניו מעל אלף אנשים ורובם לא שמו לב אליו בכלל. עשרים ושבעה מהם זרקו לו מטבע והמשיכו בדרכם, שבעה נעצרו להקשיב לרגע לנגינה ורק אחד בלבד זיהה אותו.
המנגן היה ג'ושוע בל, אחד הכנרים המפורסמים בעולם, מוזיקאי מחונן ומבוקש שממלא אולמות גדולים בקהל המשתוקק לשומעו הרוכש כרטיסים זמן רב מראש. בל נענה לניסוי חברתי שהציע עיתונאי מעיתון "וושינגטון פוסט": לבדוק האם הציבור יבחין באיכותו הנדירה של "נגן הרחוב".
אני לא חושב שהמסקנות מהמחקר יכולות להיות כפשוטן. לרוב הקהל יודע להבחין בנגינה משובחת אם היא נשמעת בתנאים מתאימים. הרי אנחנו יודעים מהי הרכבת התחתית. אף אחד לא נכנס אליה באותו האופן שבו הוא נכנס לאולם קונצרטים כשהוא מוכן ומכוון לשמוע מוזיקה שמימית. אנשים עוברים בתחנה בדרכם מנקודה א' לב', הם ממהרים, הם טרודים, הם שקועים במטלות שעליהם לבצע, ככה שגם אם נשמעת באוזניהם הרמוניה מושלמת, הם לא פנויים לשמוע אותה, לא יכולים לתת לה להלום בהם, להשתלט על החושים ולרומם אותם לעולמות אחרים.
אותו הדבר אפשר להגיד על שאר האומנויות והחכמות הקיימות בעולם: כדי לקלוט אותן דרושים תנאים פנימיים מיוחדים וסביבה שמגיעה מוכנה לזה. כך גם לגבי חכמת הקבלה: היא עומדת בטבורו של עולם אלפיים שנה, הרבה לפני שהתפרסמו בו שאר הדתות, האמונות והזרמים השונים. אך מעטים אלה שנעצרו להקשיב מה יש לה להציע.
חכמת הקבלה נגישה לכולם כמו אותה מנגינה בתחנה התחתית. כל אחד יכול לעצור, לאפשר לה לשטוף את המחשבה, לרומם את הלב, עד שיחוש מי הוא באמת ומהו העולם הזה, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. ובכל זאת מעטים הם העוצרים, מזהים אותה כחכמת האמת, זו שיש בה תשובה לכל שאלה שניקרה אי-פעם בראשו של אדם מיום שבא לעולם.
כמו ברכבת התחתית, הבעיה היא לא בפשטות שבה החכמה מציגה את הידע האצור בה, אלא בכך שלאנשים אין את התנאים המתאימים כדי לעצור ולהתרשם ממנה. ראשם של העוברים ושבים בעולמנו טרוד בשאלות כמו: מה לאכול בצוהריים? מה יהיה עם הילדים? מאיפה לקחת כסף לחופשה הבאה? מה יהיה עם הגשם או החמסין, מה יהיה עם העולם? והארץ שלנו הקטנה והמסכנה, מה יהיה איתה?
לכן עם כל ההשתדלות לפרסם את חכמת הקבלה ולמרות השייכות הישירה שלה לעם ישראל והתשובות המדויקות שהיא נותנת לשאלת קיומנו כאן, אני לא חושב שהרבה אנשים יצליחו להקשיב למה שיש לה להגיד, עד שהכוח העליון יתערב ויכניס בינינו תנאים התחלתיים, נתונים בסיסיים שיפקחו את עינינו ויפתחו את אוזנינו לעכל את מה שיש לה למסור.
אנו נמשיך לפרסם את חכמת הקבלה ככל שנוכל, ונחכה בסבלנות לרגע שבו יבשיל הזמן ויתפתחו התנאים בהם עם ישראל יזהה את האוצר שיש בידיו, יתקרב לחכמה ויתעמק בה. ואז יגיע הרגע שבו עם ישראל יסחוף את כל העולם אחריו להאזין עימו למסר העמוק שיש לה למסור לעולם.
אז למה לא אוגנדה באמת?
העצים והכבישים, בתי העסק והחופים, השוטרים והמורים - הכול כאן בעברית. החיים בישראל כל כך מובנים לנו עד שלפעמים אנחנו שוכחים את הייחודיות של המקום. יש לא מעט ישראלים שכבר מארגנים ויזה ושוקלים לעזוב: למה לא אירופה, אמריקה או אפריקה אם שם יכול להיות לנו יותר טוב?
אבל כאן זה בית, כאן זו האדמה שלנו ויש לה שורש רוחני מובהק. הראשון שכיוון דווקא לארץ ישראל היה אברהם אבינו. היו לו 360 מעלות תבל לבחירה, הוא היה יכול לנדוד עימנו מבבל מזרחה לאזור הודו-סין, צפונה לרוסיה, או דרומה לאפריקה וסעודיה, אבל מתוך הבנה עמוקה של הטבע הוא בחר בארץ כנען - ארץ ישראל של היום.
בחסות אברהם נעשינו לעם. מי בכלל היינו אז בבבל העתיקה? לא אנשים מיוחדים, עדיין לא יהודים אפילו, אלא מקבץ מפה ומקבץ משם, קבוצה שהרעיון של אברהם התקבל על ליבה והיא נהרה אחריו.
הרעיון היה להקים אומה רוחנית שהבסיס האידיאולוגי המשותף שלה הוא אחדות מעל פילוג. לייסד עם שבו כל אחד עולה למעלה מהאגו שלו, יוצא מעצמו וחי את החיים במחשבה להיטיב לזולת. אברהם ידע שבכל מקום אחר מחוץ לארץ כנען לא תהיה התאמה בין העם והאדמה, בין השורש הרוחני לענף הגשמי ושום מקום אחר לא ייתן לנו את הכוח הדרוש למימוש המטרה הרוחנית שלנו.
אולי זה נשמע מיסטי, אבל אפשר לראות שבכל מקום על פני כדור הארץ אנשים מקבלים את צורתם ואופיים בהתאם למקום מושבם. אדם שחי במקום מסוים מקבל מהקרקע ומהסביבה כוחות שמעצבים את אופיו, תכונותיו וגישתו לחיים.
בחבל הארץ הזה שאנחנו חיים בו יש כוח רוחני מיוחד שאברהם ידע עליו והשאר הרגישו אותו בתת המודע שלהם. לאבות הציונות שלנו הציעו את אוגנדה ואת מדגסקר - מקומות יפהפיים בעלי פוטנציאל להקים בהן מדינת שפע בלי שמישהו יבוא וירצה להזיז אותנו משם. הם שקלו את האפשרות להקים במקומות אלה את המדינה היהודית אבל לאחר מחשבה רבה החליטו להתיישב על אדמת ישראל - שממנה להבדיל מנסים להזיז אותנו ללא לאות כאילו היא לא עשויה מחול אלא מזהב.
כשעדיין גרתי ברוסיה גם בי עברה מחשבה לפעמים: למה הוקמה מדינת היהודים דווקא בישראל אם כל כך קשה שם? הרי אם הייתה מדינה ליהודים במקום אחר, מן הסתם הייתי מהגר אליה, פשוט רציתי כבר לצאת משליטת הגויים. אבל מאז שעליתי ארצה אני משוכנע לגמרי: לא יכולה להיות מדינה אחרת ליהודים אלא בארץ ישראל בלבד.
להתקיים כעם ישראל פירושו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כמו שחלם אברהם אבינו. אחרת אנחנו סתם קהילה שחיה יחד בשכונה אחת. קיבוץ גלויות זמני שכל אחד מביא איתו את הגלות שלו וחי איתה כאן. ואם כך אז שוב נשאל למה לא באוגנדה?
כי באוגנדה לא נקבל את הכוח להיות עם, לקיים את המטרה ההיסטורית שלנו, להתחבר מעל לאגו שלנו ולתת לעולם דוגמה איך צריכה להיראות האנושות בשלב ההתפתחות הבא שלה.
ולא שכאן הכול מושלם. מדינת ישראל חייבת לעודד כל אדם להתייחס לכל בני האומה כאל בני משפחתו האהובים. חינוך כזה יוביל אותנו לתכלית האמיתית שלנו כפי שלימד אברהם, ואז נראה איך למרות ההבדלים בינינו כל אדם נותן לאחיו את כל עוצמת האהבה וממנה מתפרצת שמחה אדירה. שונים אך מאוחדים, את זה נמצא בישראל ולא באף מדינה אחרת.
עין גונס זה המקום הכי מיותר בעולם