גורם עקרוני שמגדיר לאומיות - הוא האוייב של אותה לאומיות (והטעות של הגלובליסטים הוא חוסר ההבנה שמצב איבה/תחרות/מלחמה הוא לא לגיטימי וניתן למנוע אותו ... בחלומות באספייה).
נדרשת לנו סבלנות עושר החיים של עם ישראל יתחיל לזרום אחרי שנזכה לאהוב איש את אחיו כמו את עצמנו, ומכאן תקצר הדרך לאהבת ה', שהוא התגלמות שלמות האהבה. אז יהיה אפשר להגיד באמת שעם ישראל חי. אבל תיקון הלב מאהבה עצמית לאהבת ישראל הוא פנימי, עדין וחמקמק, ובדרך כלל גם מרגיש מיותר או לפחות בר דיחוי מול המציאות החיצונית שקופצת עלינו ברעש קרב. כדי לא לאבד את הראש תחת מטחי האבנים וממטרי הטילים, לא להתפעל מהצגות שנאת העולם כלפינו, לא להיסחף חס ושלום למלחמת אחים בינינו, עלינו להתאזר בסבלנות. להזכיר לעצמנו, שאחדות היא מטרתנו, ושלא נתבלבל: כל המקרים החיצוניים המאיימים תפקידם לקרב בינינו, לגדל אותנו להיות עם ישראל. ''בעל הסולם'', הרב יהודה אשלג, מצייר משל למלך, "שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה? נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילות להיכלו. וציווה אותם להטעות בעורמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המובילה להיכל. וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו בעורמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא. וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו. וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומיררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה" ("הקדמה לתלמוד עשר הספירות"). מידת הסבלנות חשובה לנו כל כך כי היא מאפשרת לנו לעמוד מול כל ניסיונות ההסתה וההדחה של "השומרים החרוצים", ולא לעזוב את המטרה. הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם. ככל שנעמיק להיוודע מי אנחנו, מה ייעודנו בעולם ומה דורש מאיתנו הכוח העליון, כך יהיה לנו יותר אורך רוח וכושר סיבולת להתאחד ולנצח.
לפי ההגדרות שלכם: האם הפלשתינאים הם לאום? אני חושבת שלא, כי הם חלק מהלאום הערבי, אין להם מספיק מאפיינים נפרדים. אבל אני לא בטוחה. האם הכורדים הם לאום? אני חושבת שכן למרות שאין להם מדינה והם נמצאים בתוך כמה מדינות. יש להם שפה ומנהגים ומוצא משותפים למרות שהם נשלטים גם על ידי איראן עיראק ותורכיה. אני לא בטוחה. האם הדרוזים הם לאום? אני חושבת שכן, הם מספיק נפרדים מהלאום הערבי כדי לא להיות כלולים בתוכו, לדעתי. אבל אני לא לגמרי בטוחה. יש דרוזי בקהל?
תודה! טוב בהרבה מהפרק הראשון, וזה לכשעצמו הישג גדול. נקודה למחשבה לשניכם: הקהל שלכם ברובו הגדול אינו מורכב מאנשים שמכירים את מושגי היסוד האקדמיים בתורת המדינה ואפילו המושגים הפילוסופיים שאתם משתמשים בהם כמובנים-מאליהם, אינם כאלה. אתה מגיעים ל״חפירה״ קצת מוקדם מידי.יכולתם לתת חמש דקות בפתיחה, לסקירה של המושג ״לאומיות״, מתי מופיע אקדמית, מי החוקרים הגדולים של הלאומיות (4-5 שמות והספרים העיקריים שכתבו), אולי הבהרה של כמה מושגי יסוד - ומשם לצאת לדרך (כלומר, להניף את הטוריה, ולהתחיל בחפירות). לשרטט קווי מתאר גדולים לדיון, ואז להכנס פנימה.
דיון מרתק. אשמח להרחבה בעניין הלאומיות החילונית. אי אפשר להתכחש שיש איתה בעיה. פייגלין צודק בביקורת שלו שלימין הפוליטי החילוני אין חזון. אשמח לשמוע שיחה בין גדי לפייגלין.
דיון מרתק וחשוב. נאמרו בו כל הדברים החשובים. לא פחות מרתק בעיניי שזה הנושא השני שבחרתם לדון בו אחרי שאלת הרוע. וזה מציב שאלה, שאני לא בטוח שעניתם עליה במפורש כאן: האם ייתכן שהלאומיות עצמה יכולה להיות התשובה לשאלת הרוע (מוסרית, לא תיאולוגית)?? אני חושב שכן ולשם כך כתבתי מאמר. גדי, האם וכיצד אפשר לשלוח לך את המאמר ולשמוע את חוות דעתך עליו. תודה מראש :)
יש קסם בספונטיות של הפורמט ובכל זאת, אם היה מנחה לויכוח הסוער הוא היה לדעתי הרבה יותר אפקטיבי. מנחה מינימליסטי וזורם , שקצת יעשה סדר בחפירות מבלי להפריע. לא חייב מישהו קבוע ..
אבי וגדי אני אוהב לשמוע את שתיכם
חזק וברוך
אוהבים אותכם ואת חוכמתכם
❤
ישר כח גדול גדי ואבי, , נהדר כמו תמיד. מה שכן, בהחלט כדאי לשפר את איכות השמע
כייף לשמוע אותך מאוד וגאים בך מאודדדד העם
יפה מאוד,
הרבה יותר מוצלח מהקודם (בלי למעט בכבוד הפרק הקודם, פשוט היה נושא גדול מדי בזמן קצר מדי)
מרתק
בעייני הדיון המעניין והמעמיק על הלאומיות בכל המדיה העברית. נהנתי עד מאד! תודה!
שיחה מעניינת, תודה רבה לכם ❤❤
תודה לכם
שיחה מרתקת, תודה לכם אבי וגדי
פרק מחכים ומפרה. תודה לשניכם.
אחלה פרק
לא ארוך מדי
לא חופר מדי
מחכים ומעניין
יישר כח
מעניין מאוד. תודה.
פורמט יוצא מהכלל של שיחה בין חכמים . תודה רבה
👍👍👍
מעניין. תודה רבה.
יש! 😍🇮🇱
נפלא, תודה!
אלופים
מצוין
ודה רב. על החפירות המחכימות
ניתוח מבריק ומאיר עיניים
אני מרגיש כאילו המוח שלי גדל לפחות בסנטימטר אחרי השיחה המרתקת הזאת
גורם עקרוני שמגדיר לאומיות - הוא האוייב של אותה לאומיות (והטעות של הגלובליסטים הוא חוסר ההבנה שמצב איבה/תחרות/מלחמה הוא לא לגיטימי וניתן למנוע אותו ... בחלומות באספייה).
מעניינים מאד
אצפה מאוחר יותר תודה
נדרשת לנו סבלנות
עושר החיים של עם ישראל יתחיל לזרום אחרי שנזכה לאהוב איש את אחיו כמו את עצמנו, ומכאן תקצר הדרך לאהבת ה', שהוא התגלמות שלמות האהבה. אז יהיה אפשר להגיד באמת שעם ישראל חי. אבל תיקון הלב מאהבה עצמית לאהבת ישראל הוא פנימי, עדין וחמקמק, ובדרך כלל גם מרגיש מיותר או לפחות בר דיחוי מול המציאות החיצונית שקופצת עלינו ברעש קרב.
כדי לא לאבד את הראש תחת מטחי האבנים וממטרי הטילים, לא להתפעל מהצגות שנאת העולם כלפינו, לא להיסחף חס ושלום למלחמת אחים בינינו, עלינו להתאזר בסבלנות. להזכיר לעצמנו, שאחדות היא מטרתנו, ושלא נתבלבל: כל המקרים החיצוניים המאיימים תפקידם לקרב בינינו, לגדל אותנו להיות עם ישראל.
''בעל הסולם'', הרב יהודה אשלג, מצייר משל למלך, "שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה? נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילות להיכלו. וציווה אותם להטעות בעורמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המובילה להיכל.
וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו בעורמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא.
וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו.
וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומיררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה" ("הקדמה לתלמוד עשר הספירות").
מידת הסבלנות חשובה לנו כל כך כי היא מאפשרת לנו לעמוד מול כל ניסיונות ההסתה וההדחה של "השומרים החרוצים", ולא לעזוב את המטרה. הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם. ככל שנעמיק להיוודע מי אנחנו, מה ייעודנו בעולם ומה דורש מאיתנו הכוח העליון, כך יהיה לנו יותר אורך רוח וכושר סיבולת להתאחד ולנצח.
רבינו בחיי כתב על חפירת הבארות של יצחק ש-לפתיחת הלב הסתום בדברים יכנה הכתוב חפירה.
חחח כפרה עליכם רק מבקש תמשיכו לחפור לי חפירות מעניינות כאלה יא אלופים 🇮🇱🇮🇱🇮🇱🤙
לפי ההגדרות שלכם:
האם הפלשתינאים הם לאום? אני חושבת שלא, כי הם חלק מהלאום הערבי, אין להם מספיק מאפיינים נפרדים. אבל אני לא בטוחה.
האם הכורדים הם לאום? אני חושבת שכן למרות שאין להם מדינה והם נמצאים בתוך כמה מדינות. יש להם שפה ומנהגים ומוצא משותפים למרות שהם נשלטים גם על ידי איראן עיראק ותורכיה. אני לא בטוחה.
האם הדרוזים הם לאום? אני חושבת שכן, הם מספיק נפרדים מהלאום הערבי כדי לא להיות כלולים בתוכו, לדעתי. אבל אני לא לגמרי בטוחה. יש דרוזי בקהל?
הדרוזים לא שואפים לשילטון עצמי.. אך הם מובחנים באמונה..אז יוגדרו כעדה.
תודה! טוב בהרבה מהפרק הראשון, וזה לכשעצמו הישג גדול.
נקודה למחשבה לשניכם: הקהל שלכם ברובו הגדול אינו מורכב מאנשים שמכירים את מושגי היסוד האקדמיים בתורת המדינה ואפילו המושגים הפילוסופיים שאתם משתמשים בהם כמובנים-מאליהם, אינם כאלה. אתה מגיעים ל״חפירה״ קצת מוקדם מידי.יכולתם לתת חמש דקות בפתיחה, לסקירה של המושג ״לאומיות״, מתי מופיע אקדמית, מי החוקרים הגדולים של הלאומיות (4-5 שמות והספרים העיקריים שכתבו), אולי הבהרה של כמה מושגי יסוד - ומשם לצאת לדרך (כלומר, להניף את הטוריה, ולהתחיל בחפירות).
לשרטט קווי מתאר גדולים לדיון, ואז להכנס פנימה.
דיון מרתק. אשמח להרחבה בעניין הלאומיות החילונית. אי אפשר להתכחש שיש איתה בעיה. פייגלין צודק בביקורת שלו שלימין הפוליטי החילוני אין חזון. אשמח לשמוע שיחה בין גדי לפייגלין.
דיון מרתק וחשוב. נאמרו בו כל הדברים החשובים.
לא פחות מרתק בעיניי שזה הנושא השני שבחרתם לדון בו אחרי שאלת הרוע. וזה מציב שאלה, שאני לא בטוח שעניתם עליה במפורש כאן: האם ייתכן שהלאומיות עצמה יכולה להיות התשובה לשאלת הרוע (מוסרית, לא תיאולוגית)?? אני חושב שכן ולשם כך כתבתי מאמר.
גדי, האם וכיצד אפשר לשלוח לך את המאמר ולשמוע את חוות דעתך עליו.
תודה מראש :)
יש קסם בספונטיות של הפורמט ובכל זאת, אם היה מנחה לויכוח הסוער הוא היה לדעתי הרבה יותר אפקטיבי. מנחה מינימליסטי וזורם , שקצת יעשה סדר בחפירות מבלי להפריע. לא חייב מישהו קבוע ..
מי צייר את הפתיח?