איזון רגשי במשפחה לפעמים, משפחה יכולה להיות סוג של סיר לחץ. איך בונים בית שיהיה בו איזון רגשי? איך נראה אדם, צעיר או מבוגר, שהוא מאוזן רגשית? הגדרות, מקרים ותגובות. משפחה מאוזנת רגשית היא כזו שחבריה יודעים איך להסתדר זה עם זה, איך להחזיק זה את זה, איך לעזור לאחרים להיות מאוזנים. יש בה אווירה טובה, וכל אחד רוכש ניסיון באיזון המשפחה, אפילו הילדים הקטנים. משפחה שאינה מאוזנת רגשית, לצורך חידוד ההגדרה, היא כזו שההתנהגות של מישהו מחבריה מוציאה את כל האחרים מאיזון. זה יכול להיות ילד שמתחיל פתאום לעשות צעקות ובלאגן, מנענע את האווירה בבית ומחייב את האחרים להתנתק ממה שהם עושים ולשים לב רק אליו. כהורים, עלינו לחנך לכך שאם מישהו זקוק לתשומת לב מכולם, ניתן אותה בשמחה, אבל בזמן המתאים לעניין. לכל דבר יש מקום במשפחה שלנו, אבל גם זמן. מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים מדוגמה. לכן אם הילד הקטן בא אלינו כרוח סערה, כדאי שנרגיע אותו ונסביר שאנחנו לא יכולים לחולל עכשיו בבית מהומה כי זה יפריע לכולם. ילדים לומדים מדוגמאות הרבה יותר ממה שאנחנו מעריכים, ואם נתמיד בזה המסר יופנם. ילד שיגדל במשפחה שתהיה בה אווירה של איזון וחיבור בין כולם, יצא לחיים כאדם יותר מאוזן רגשית. הוא ידע איך להתייחס נכון לבני אדם, ותהיה לו היכולת לא להפריע לאף אחד. בכל מקום שבו הוא יהיה, הוא ידע איך להיות נעים לכולם, איך לא לחדור לתוך גבולם של אחרים ולחייב אותם בזה להתייחס אליו, או אפילו לרצות לעקור אותו מתוכם. אדם מאוזן רגשית הוא אדם שאינו מעיק על אף אחד, אדם שלכולם נוח בחברתו. משפחה היא כמו בית ספר שבו האדם לומד איך להתנהג אחר כך בחוץ, ולכן לא טוב להגביל את הילד באמירות כמו "אצלנו לא כועסים". בכך אנחנו גונבים ממנו התפתחות, לא מאפשרים לו ללמוד איך להתנהג עם אנשים. במקורות נאמר "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו), וחציו השני של המשפט מדגיש שמה שהילד סופג בבית מעצב את כל הסתכלותו על החיים. הורה מאוזן רגשית הוא כזה שמראה לילד שבכל התחומים שיש בחייו, בבית, בעבודה, עם חברים וכו', הוא גם מתעניין בכל מה שקורה, וגם אדיב לכל אחד ואחד. במצבים שבהם מתעוררת בילד סערת רגשות, אנחנו צריכים לתת לו דוגמה איך אנחנו מתמודדים. לצורך המחשה, נגיד שהילד הגיע מבית הספר מאוד כועס, הוא מתרגז בבית על כולם ועל הכול. מה שיכול לעזור זה לשבת יחד איתו, לקחת דף חלק ולבקש ממנו לצייר עליו את מה שקרה בבית הספר. לצייר קודם כל את הדמויות שהשתתפו באותו המאורע, להסביר על גבי הציור מה עשתה כל אחת. בשלב השני, אנחנו מתחילים לדון מה אפשר לעשות במקרה כזה? מה מרגישה כל דמות, במה היא צודקת ובמה היא טועה, מה אפשרויות התגובה, אילו השלכות יהיו לכך, וכן הלאה. ואם לדוגמה היה שם כעס גדול, אז נבקש מהילד לצייר זאת עם צבע אדום חזק, ובצורה מודגשת מאוד. כך, במקום פרץ רגשות מילולי, תיווצר לנו על הנייר מפה של רגשות ושל פעולות, של מטרות שאליהן נרצה להגיע ואיך בדיוק להשיג אותן. סיטואציה אחרת: הילד נעלב ממשהו או כועס מאוד, ומסתגר בחדרו. כהורים, קודם כל ננסה לעזור לו לצאת משם. נדפוק על דלת חדרו פעם ואולי פעמיים, נזמין אותו למשהו, וכדומה. ואם בכל זאת הוא לא ירצה לצאת, אז נעזוב אותו עד שהוא בעצמו יצא. וכשהוא יצא, לא ניתן למאורע תשומת לב מיוחדת, לא נדבר איתו על ההסתגרות ולא נעשה דבר. עקרון הפעולה הוא להראות לילד שאנחנו לא מייחסים חשיבות יתרה להתנהגות מוקצנת. הוא יכול לעשות כרצונו, אבל עלינו זה לא משפיע. רק כשיעבור זמן, הרבה זמן, אולי נעלה זאת כבדרך אגב ונאמר שאנחנו מבינים את ההרגשה שהייתה לו באותה סיטואציה ואת תחושת הפגיעה שהוא חווה, אבל לדעתנו לא כדאי להתנהג בכזו צורה. עוד סיטואציה: הילד מפחד שלא להצליח. הפחד משתק אותו, גורם לו להיכשל במבחנים ובתחרויות, והוא נמנע מראש מלעשות גם דברים שבהם הוא טוב. איך אפשר לעזור? אנחנו צריכים לספר לו על דוגמאות מהחיים שלנו, עד כמה שהיינו לא מוצלחים בדבר-מה ואחר כך אולי כן הצלחנו, על מצבים שבהם אי-הצלחה עזרה לנו לברר שזה לא השטח שבו עלינו להתפתח, וכן הלאה. לדבר על כך שזה טבעי שכל אחד טוב במשהו מסוים ובאחר פחות, ושבאופן כללי, אין צורך להיות תמיד הכי טוב. חשוב לנו שהוא יהיה קודם כל בריא ושמח, שיתנהג יפה, שילמד טוב ויפתח את התחביבים שלו, אבל לא שהוא חייב להיות אלוף במשהו. באופן כללי, מטרתנו להראות לילד שיש גבול לכל הרגשות ולכל המצבים, ושום דבר הוא לא סוף העולם. בחיים קורים כל מיני דברים, וחשוב לשמור על איזון. עצם הדיבור על כך בחיק המשפחה יסייע להפיג מתחים. והכי חשוב לזכור: משפחה מחוברת זה כשכל אחד נותן לאחרים דוגמה, עד כמה הוא דואג לשמירת האיזון הרגשי שלו ושל המשפחה כולה.
איזון רגשי במשפחה
לפעמים, משפחה יכולה להיות סוג של סיר לחץ. איך בונים בית שיהיה בו איזון רגשי? איך נראה אדם, צעיר או מבוגר, שהוא מאוזן רגשית? הגדרות, מקרים ותגובות.
משפחה מאוזנת רגשית היא כזו שחבריה יודעים איך להסתדר זה עם זה, איך להחזיק זה את זה, איך לעזור לאחרים להיות מאוזנים. יש בה אווירה טובה, וכל אחד רוכש ניסיון באיזון המשפחה, אפילו הילדים הקטנים.
משפחה שאינה מאוזנת רגשית, לצורך חידוד ההגדרה, היא כזו שההתנהגות של מישהו מחבריה מוציאה את כל האחרים מאיזון. זה יכול להיות ילד שמתחיל פתאום לעשות צעקות ובלאגן, מנענע את האווירה בבית ומחייב את האחרים להתנתק ממה שהם עושים ולשים לב רק אליו.
כהורים, עלינו לחנך לכך שאם מישהו זקוק לתשומת לב מכולם, ניתן אותה בשמחה, אבל בזמן המתאים לעניין. לכל דבר יש מקום במשפחה שלנו, אבל גם זמן.
מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים מדוגמה. לכן אם הילד הקטן בא אלינו כרוח סערה, כדאי שנרגיע אותו ונסביר שאנחנו לא יכולים לחולל עכשיו בבית מהומה כי זה יפריע לכולם. ילדים לומדים מדוגמאות הרבה יותר ממה שאנחנו מעריכים, ואם נתמיד בזה המסר יופנם.
ילד שיגדל במשפחה שתהיה בה אווירה של איזון וחיבור בין כולם, יצא לחיים כאדם יותר מאוזן רגשית. הוא ידע איך להתייחס נכון לבני אדם, ותהיה לו היכולת לא להפריע לאף אחד. בכל מקום שבו הוא יהיה, הוא ידע איך להיות נעים לכולם, איך לא לחדור לתוך גבולם של אחרים ולחייב אותם בזה להתייחס אליו, או אפילו לרצות לעקור אותו מתוכם. אדם מאוזן רגשית הוא אדם שאינו מעיק על אף אחד, אדם שלכולם נוח בחברתו.
משפחה היא כמו בית ספר שבו האדם לומד איך להתנהג אחר כך בחוץ, ולכן לא טוב להגביל את הילד באמירות כמו "אצלנו לא כועסים". בכך אנחנו גונבים ממנו התפתחות, לא מאפשרים לו ללמוד איך להתנהג עם אנשים. במקורות נאמר "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו), וחציו השני של המשפט מדגיש שמה שהילד סופג בבית מעצב את כל הסתכלותו על החיים.
הורה מאוזן רגשית הוא כזה שמראה לילד שבכל התחומים שיש בחייו, בבית, בעבודה, עם חברים וכו', הוא גם מתעניין בכל מה שקורה, וגם אדיב לכל אחד ואחד.
במצבים שבהם מתעוררת בילד סערת רגשות, אנחנו צריכים לתת לו דוגמה איך אנחנו מתמודדים. לצורך המחשה, נגיד שהילד הגיע מבית הספר מאוד כועס, הוא מתרגז בבית על כולם ועל הכול. מה שיכול לעזור זה לשבת יחד איתו, לקחת דף חלק ולבקש ממנו לצייר עליו את מה שקרה בבית הספר. לצייר קודם כל את הדמויות שהשתתפו באותו המאורע, להסביר על גבי הציור מה עשתה כל אחת. בשלב השני, אנחנו מתחילים לדון מה אפשר לעשות במקרה כזה? מה מרגישה כל דמות, במה היא צודקת ובמה היא טועה, מה אפשרויות התגובה, אילו השלכות יהיו לכך, וכן הלאה. ואם לדוגמה היה שם כעס גדול, אז נבקש מהילד לצייר זאת עם צבע אדום חזק, ובצורה מודגשת מאוד. כך, במקום פרץ רגשות מילולי, תיווצר לנו על הנייר מפה של רגשות ושל פעולות, של מטרות שאליהן נרצה להגיע ואיך בדיוק להשיג אותן.
סיטואציה אחרת: הילד נעלב ממשהו או כועס מאוד, ומסתגר בחדרו. כהורים, קודם כל ננסה לעזור לו לצאת משם. נדפוק על דלת חדרו פעם ואולי פעמיים, נזמין אותו למשהו, וכדומה. ואם בכל זאת הוא לא ירצה לצאת, אז נעזוב אותו עד שהוא בעצמו יצא. וכשהוא יצא, לא ניתן למאורע תשומת לב מיוחדת, לא נדבר איתו על ההסתגרות ולא נעשה דבר. עקרון הפעולה הוא להראות לילד שאנחנו לא מייחסים חשיבות יתרה להתנהגות מוקצנת. הוא יכול לעשות כרצונו, אבל עלינו זה לא משפיע. רק כשיעבור זמן, הרבה זמן, אולי נעלה זאת כבדרך אגב ונאמר שאנחנו מבינים את ההרגשה שהייתה לו באותה סיטואציה ואת תחושת הפגיעה שהוא חווה, אבל לדעתנו לא כדאי להתנהג בכזו צורה.
עוד סיטואציה: הילד מפחד שלא להצליח. הפחד משתק אותו, גורם לו להיכשל במבחנים ובתחרויות, והוא נמנע מראש מלעשות גם דברים שבהם הוא טוב. איך אפשר לעזור? אנחנו צריכים לספר לו על דוגמאות מהחיים שלנו, עד כמה שהיינו לא מוצלחים בדבר-מה ואחר כך אולי כן הצלחנו, על מצבים שבהם אי-הצלחה עזרה לנו לברר שזה לא השטח שבו עלינו להתפתח, וכן הלאה. לדבר על כך שזה טבעי שכל אחד טוב במשהו מסוים ובאחר פחות, ושבאופן כללי, אין צורך להיות תמיד הכי טוב. חשוב לנו שהוא יהיה קודם כל בריא ושמח, שיתנהג יפה, שילמד טוב ויפתח את התחביבים שלו, אבל לא שהוא חייב להיות אלוף במשהו.
באופן כללי, מטרתנו להראות לילד שיש גבול לכל הרגשות ולכל המצבים, ושום דבר הוא לא סוף העולם. בחיים קורים כל מיני דברים, וחשוב לשמור על איזון. עצם הדיבור על כך בחיק המשפחה יסייע להפיג מתחים.
והכי חשוב לזכור: משפחה מחוברת זה כשכל אחד נותן לאחרים דוגמה, עד כמה הוא דואג לשמירת האיזון הרגשי שלו ושל המשפחה כולה.
הכי חשוב בריאות משפחה ולשמור על הכסף
25:15 ברו אמר עכשיו בעקיפין שהוא מעדיף ספינה על אשתו
גם כך כואב לי השיניים. תנו לי מנוחה.
זה אמנם מלפני 6 שנים,
אבל בתור אחת עם בעיות רגשיות ובעיות כלכליות,
מוכנה בשמחה לארח לו לחברה.
לגבי עו"ד יוסי שגב
מה שנקרא מרבה נכסים מרבה דאגוצ
אבל מה אם יש לי לשלם על שני ילדים לצהרון זה כבר 8 אלף שקלים איך אני אתקיים עם 14 אלף נטו
הסדרה צולמה ב 2008, הרבה דברים השתנו מאז
ולכו תראו איפה חנן מור נמצא משנת 2023...
או את יוסי שגב
פסיכולוג דמיקולו
קשת . כאן בפינה שלי אנא אל תטרידו. לא אוהב אתכם. סליחה. תכבדו את זה. ואני מאושר לא ביקשתי עצות