סיכום: כל המחשבות והרעיונות הן בעצם תוצאה של רצון לחיבור עם אלוקים והסיבה לסתירות היא כולנו סובלים מחוסר הבנה של מה זה אלוקות. כל רצון שיש לאדם הוא נובע מהאינסוף ושואף לאינסוף. כל הזמן צריך האדם לזכך את מחשבתו. כל מה שהאדם חושב על הקב"ה, אז זה לא זה, כי הקב"ה הוא אינסוף והמחשבה מוגבלת. לכן כל הזמן האדם צריך ללמוד, להיות תלמיד חכם, לא משנה כמה הוא חכם הוא עדיין תלמיד. אמונה שלא מזוככת ונחקרת עלולה להזיק לאדם. אמונה באלוקות זו אמונה בשלושה דברים. 1. גדולה. 2. שלמות. 3. אינסוף. יש שלושה שלבים לאמונה. 1. מה שנכנס לך ללב, לשכל. 2. מה שראוי להיות משוער. 3. מה שהוא באמת.
זרעונים, יסורים ממרקים כל סבוכי הדעות שבבני אדם וכל הסתירות הפנימיות שכל יחיד סובל בדעותיו באים רק מפני הערפלים המצויים במחשבה ע"ד המושג האלהי, שהוא ים שאין לו סוף וכל המחשבות כולן, בין המעשיות ובין העיוניות, ממנו הן נובעות ואליו הן שבות. תמיד צריך לזכך את המחשבה, שתהיה ברורה בלא סיגים של דמיונות כוזבים, של פחדי שוא, של תכונות רעות, של העדרים וחסרונות. אמונת אלהים מאשרת את בני האדם רק כפי אותה המדה שהגדולה האלהית נחקרת ונלמדת מאותו החלק החשוב שלהם, שהוא ראוי לכך. אז מאירה הנשמה מאור העליון על ידי הדבקה באהבה ודעה שלמה לחיי החיים, וכל ההרגשות, הדעות והמעשים מתעדנים. כפי גדל הזכוך של יסוד היסודות הזה בתוכיות הנפש, כן תגדל ביותר הפעולה שתפעל גם הדבקות האלהית שברגש ושבהתפעלות הלב לנהל את כל מהלך החיים באורח ישרה. עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אין סוף. שכל מה שנכנס בתוך הלב הרי זה ניצוץ בטל לגמרי לגבי מה שראוי להיות משוער, ומה שראוי להיות משוער אינו עולה כלל בסוג של ביטול לגבי מה שהוא באמת. אם אומרים על דבר הטוב או על דבר החסד, המשפט, הגבורה, התפארת, וכל מה שהוא חיים ופאר החיים, או על דבר האמונה והאלהות, - הכל הוא מה שהנשמה כוספת במקוריותה למעלה מן הכל. גם כל השמות והכנוים, בין העבריים ובין הלועזיים, אינם נותנים כי אם ניצוץ קטן וכהה מאור הצפון, שהנשמה שוקקת לו ואומרת לו : "אלהים".
מרתק ויקר ערך, תודה רבה הרב, ה ישמור אותך
מתי שיעור ההמשך?
ua-cam.com/video/SophENPTQRY/v-deo.html
סיכום: כל המחשבות והרעיונות הן בעצם תוצאה של רצון לחיבור עם אלוקים והסיבה לסתירות היא כולנו סובלים מחוסר הבנה של מה זה אלוקות.
כל רצון שיש לאדם הוא נובע מהאינסוף ושואף לאינסוף.
כל הזמן צריך האדם לזכך את מחשבתו.
כל מה שהאדם חושב על הקב"ה, אז זה לא זה, כי הקב"ה הוא אינסוף והמחשבה מוגבלת.
לכן כל הזמן האדם צריך ללמוד, להיות תלמיד חכם, לא משנה כמה הוא חכם הוא עדיין תלמיד.
אמונה שלא מזוככת ונחקרת עלולה להזיק לאדם.
אמונה באלוקות זו אמונה בשלושה דברים.
1. גדולה.
2. שלמות.
3. אינסוף.
יש שלושה שלבים לאמונה.
1. מה שנכנס לך ללב, לשכל.
2. מה שראוי להיות משוער.
3. מה שהוא באמת.
זרעונים, יסורים ממרקים
כל סבוכי הדעות שבבני אדם וכל הסתירות הפנימיות שכל יחיד סובל בדעותיו באים רק מפני הערפלים המצויים במחשבה ע"ד המושג האלהי, שהוא ים שאין לו סוף וכל המחשבות כולן, בין המעשיות ובין העיוניות, ממנו הן נובעות ואליו הן שבות.
תמיד צריך לזכך את המחשבה, שתהיה ברורה בלא סיגים של דמיונות כוזבים, של פחדי שוא, של תכונות רעות, של העדרים וחסרונות. אמונת אלהים מאשרת את בני האדם רק כפי אותה המדה שהגדולה האלהית נחקרת ונלמדת מאותו החלק החשוב שלהם, שהוא ראוי לכך. אז מאירה הנשמה מאור העליון על ידי הדבקה באהבה ודעה שלמה לחיי החיים, וכל ההרגשות, הדעות והמעשים מתעדנים. כפי גדל הזכוך של יסוד היסודות הזה בתוכיות הנפש, כן תגדל ביותר הפעולה שתפעל גם הדבקות האלהית שברגש ושבהתפעלות הלב לנהל את כל מהלך החיים באורח ישרה.
עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אין סוף. שכל מה שנכנס בתוך הלב הרי זה ניצוץ בטל לגמרי לגבי מה שראוי להיות משוער, ומה שראוי להיות משוער אינו עולה כלל בסוג של ביטול לגבי מה שהוא באמת. אם אומרים על דבר הטוב או על דבר החסד, המשפט, הגבורה, התפארת, וכל מה שהוא חיים ופאר החיים, או על דבר האמונה והאלהות, - הכל הוא מה שהנשמה כוספת במקוריותה למעלה מן הכל. גם כל השמות והכנוים, בין העבריים ובין הלועזיים, אינם נותנים כי אם ניצוץ קטן וכהה מאור הצפון, שהנשמה שוקקת לו ואומרת לו : "אלהים".