ולא בכדי, הם לגמרי משחקים באותו מגרש של קולנוע מחוספס של סוף הסיקסטיז והסבנטיז כשהיוצרים העצמאיים השתלטו על הוליווד עם גיבורים ריאליסטיים, סיפורים מהמקומות הנמוכים והאלימים של החיים - ויצרו את העשור הכי טוב של הקולנוע האמריקאי. וגם תודה על הצפייה ועל התגובה!
תודה על התגובה והצפייה. הסצנה בקולנוע קורעת לב בעיניי, שזה שלב אחד יותר מקרינג'... כי אנחנו יודעים כל הזמן שטראוויס יעשה משהו קרינג'י בדייט אבל זה לוקח את זה למחוזות שפשוט שוברים את הלב. כשהיא מבינה שהוא באמת לא שפוי, אנחנו מבינים שככה אמריקה רואה את האנשים השבורים האלה, כמכלול. וזו אמירה חזקה מאד בעיניי, וגם קורעת לב.
זה בהחלט נכון, רק שהייתי מנסח את המשפט אחרת כי אני לא אהבתי את ג'וקר: "טוד פיליפס עשה רימייק לא רשמי לנהג מונית ומלך הקומדיה, לא עשה אותו כל כך טוב"😂 תודה על הצפייה והתגובה! אל תתן לפולניות שלי להרוס לך!
מה יש להגיד שעוד לא נאמר על הסרט הזה, רק להזכיר ששיתוף הפעולה סקורסזה-דה נירו הוא בלי ספק אחד משיתופי הפעולה הגדולים בין במאי לשחקן אי פעם. וחייבים לחזור ולהזכיר את ההופעה של דה נירו בשור הזועם. היא לא נופלת בדבר מזו שבנהג מונית.
אני בדיוק מדבר על השור הזועם בקרוב, בפרק שיעלה בשבוע הבא כנראה - וכמובן מאזכר שם שזו אולי ההופעה המושלמת ביותר של דה נירו. אבל - כשחושבים על זה (ואני חושב על זה הרבה כי אני מנסה להרכיב טופ8 דה נירו): השור הזועם, נהג מונית, קזינו, החברה הטובים, צייד הצבאים, פסגת הפחד, בואו נדבר על זה, מרדף חצות, ליבו של אנג'ל, היו זמנים באמריקה, הבלתי משוחדים, ועוד ועוד ועוד. לך תבחר... :-)
דבר ראשון 🙏 דבר שני שאלה, נהג מונית נוצר כמו שאמרת ברגע הנכון מבחינה חברתית וקלונועית, אבל האם לדעתך גם לאסתטיקה של התקופה (מונית ה Checker Cab, ניאונים, אופנת הרחוב של התקופה וכו) יש תפקיד חשוב באייקוניזציה של הסרט או שגם אם היה נוצר בניינטיז לצורך העניין ושומר על רלוונטיות חברתית וראשוניות קולנועית, אבל עם ניו יורק של סיינפלד, הוא עדיין היה יוצר את אותו אימפקט?
לדעתי, התשובה לשאלה היא "לגעת במוות" - הסיקוול הרוחני של נהג מונית. וכמובן שהתשובה האמיתית היא לא, הסרט לא היה עובד, משלל סיבות (החברה השתנתה, המשברים התפתחו, המדיה, וכיו"ב). אבל אני כן חושב שגרסה עכשווית לנהג מונית בעיר כמו שיקגו או דטרויט יכולה להיות מעניינת - בעיקר כי UBER, אפגניסטן, טיקטוק וכיו"ב. יאללה, זרקתי לך אתגר. תודה על הצפייה והתגובה!
איתן יקר, כבר אמרת כמעט הכל לגבי הסרט 'נהג מונית' ובתגובות כאן נאמר את היתר. יש רק דבר אחד שלא הבנתי לגבי הסרט המדהים הזה: הסצנה האחרונה שלו (בה הוא מסיע את סיביל שפרד ומחדש איתה קשר, עם רמיזה לכך שעכשיו היא מעריכה אותו, רואה בו גיבור ומקבלת אותו) - האם היא מציאות (אחרי שהוא החלים מהפציעות שלו) - או שהיא בעצם חלום (והוא נשאר במצב של קומה או אפילו מת מפצעיו)? איך אפשר לדעת מה בין שתי האפשרויות נכונה? בכל אופן, תודה על הסקירה, ממש כיף לראות ולשמוע אותך מדבר. גל
תראה, על הנייר, אין דרך לדעת בוודאות מוחלטת, אבל זה די ברור שהוא מת וזו הזיה אחרונה לפני המוות. השקט הנפשי, הקבלה לחברה שהוא תמיד חיפש, החום והקירבה, הוא מדמיין שהרוויח אותם באקט שביצע. וכמובן תודה על הצפייה ועל התגובה!
חייב להגיד שאת הסרט נהג מונית תמיד אהבתי, אם כי לא ידעתי לנתח אותו ברמה העמוקה עד שלא ראיתי כמה סרטונים ביוטיוב שפירשו את הסרט. זה מוזר שכל עוד לא לומדים לנתח סרטים, הפרשנויות והכוונות השונות של הסרט לא פשוט מכות בך. עלתה לי השאלה הבאה בעקבות קורס כללי שלקחתי באוניברסיטה עם המרצה והתסריטאי קובי ניב - אם אני צריך קורס כדי להבין את הרמזים החבויים תסריטית בתוך הסרט, מי אמר שמלכתחילה הבמאי החליט לדחוף כאלו בתוכו, אם רוב קהל היעד לא יבין אותם מלכתחילה ? כמו שיקוף והקבלה בין דמויות, המחשת מוטיבים שונים באמצעות מצלמה וכדומה.
או! שאלת השאלות, ואלוהים יודעת כמה אני בעצמי התווכחתי עם מרצים ומרצות על זה בזמני. והאמת היא שזה לא משנה בכלל. כל אחד יכול להבין מה שהוא רוצה מתוך הסרט. יש פעמים שבהם הפרשנות לאימאג'ים וסמלים בסרטים מרגישה גם לי מוגזמת ופלצנית, אבל בתור במאי אני יכול לומר לך (ואחרי שביימתי לא מעט בימי חיי עד כה) - בלפחות 80% מהמקרים, כשמישהו בעל שם וניסיון, כמו נניח קובי ניב (שיש לו המון ניסיון בכתיבה וניתוח תסריטים וסרטים) מוצא פרשנויות ומשמעויות בסרט, כנראה שזה נכון. בסוף, שפת הקולנוע היא שפה לכל דבר - במקום מילים יש שוטים, ובמקום משפטים יש סצנות. וכמו בשפה, שלסימני הפיסוק שלה יש משמעות, ככה גם בסרטים. במקום סימני פיסוק יש מיזנסצנה, ותאורה, פסקול ועוד כלים בארגז של הבמאי.ם. ובדרך כלל, יש משמעות להכל - לפחות בסרטים טובים. כמו נניח, נהג מונית. כמובן שבסרטים חסרי יומרות הסיכוי למצוא משמעויות ומסרים יורד משמעותית. אף אחד לא יחשוב שב"בלתי נשכחים 4" יש סאבטקסט חבוי על קולוניאליזם מיני באוגנדה. אבל ב"משחק הדמים", בהחלט יש :-) בנימה אישית, אני יכול להגיד לך שכשבמאי חושב שמשהו שהוא מראה בסרט הוא בעל משמעות, אז רוב הסיכויים שמישהו איפשהו בעולם יבין אותה. לפעמים אנשים מבינים הפוך ממה שהבמאי התכוון.ה, אבל זה עדיין אומר שהייתה שם כוונה. אני אתן לך דוגמא: ב"בשר תותחים" שלי יש כמה וכמה פעמים שאני מתעכב על רגע של וידוא הריגה - החיילים שהרגו עכשיו זומבים עושים וידוא. ועשיתי זאת מסיבה מסוימת. עכשיו, היו לא מעט מבקרים ומבקרות שהבינו את המשמעות לגמרי הפוך - וזה ממש בסדר, אבל לפחות הם הבינו שהיה מה להבין :-)
אני מבין מה שאתה אומר. במילים אחרות עדיף שיקטלו או יבינו בדיוק הפוך את הכוונה שלך מאשר שיתעלמו. מזכיר לי שקראתי על פול ורהובן וגברים בחלל שכולם חשבו שזו יצירה מאצ'ואיסטית ומיליטריסטית בזמן שפרל ורהובן טען שהוא התכוון בדיוק להיפך מזה. משהו בקריקטוריסטיות של הסרט לדעתי לא הצליח להעביר ביקורת שלילית על מיליטריסטיות כמו שהוא התכוון. הסרט מועבר בצורה מגוחכת מדי כדי שיקחו את הביקורת שלו ברצינות והוא פשוט נהפך לסרט הרפתקאות לכל המשפחה. קצת כמו להגיד שלגו'אל שומאכר יש מה להגיד על התמסחרות ותרבות המערב החומרית כי באטמן בסרט באטמן ורובין שולף כרטיס אשראי עם הסמל שלו 🤣
@liozkatz8311 מסכים איתך במיליון אחוז על באטמן ורובין, אבל כמובן חולק עליך בקשר לגברים בחלל - בעיני הסרט הזה מדהים (ויש עליו גם פרק משל עצמונוהוא גם חלק מהפרק על ורהובן) אבל זה לא משנה את העובדה שאני מודה לך על הדיון הנהדר הזה 🤓
תשמע 'גברים בחלל' פשוט משעשע ומצחיק מדי כדי לקחת את הביקורת שלו ברצינות. המוזיקה שלו אם אני זוכר נכון דומה למוזיקה של סרטי הרפתקאות כדוגמת אינדיאנה ג'ונס או המומיה. איך אפשר לקחת את זה ברצינות עם כל הכוונות הטובות? דרך אגב סרט יחסית טוב של גו'אל שומאכר הוא 8 מ"מ עם ניקולס קייג'.@@EGContent
האמת שלא חשבתי לעשות רנקינג של סרטי דנזל, כי למרות שהוא ביים פה ושם, הוא בעיקר שחקן טוב מאד בסרטים של במאים טובים יותר... קרוז הוא גם מפיק עם אמירה אמנותית, לכן עשיתי עליו.
יצירת מופת לא יודע למה המקום הנמוך(אצלי מקום 9). זה מסוג הסרטים שלא עומדים להתיישן לעולם והוא תמיד יהיה רלוונטי (לצערי). אגב לאיזה קטגורייה של סקורסזה השתולים נכנס? כי הוא אמנם מאפייה אבל הוא לא לגמרי גנגסטרים כמו החברה הטובים או קזינו.
אני מסכים איתך לחלוטין שזו יצירת מופת - ואם הייתי עושה רשימה אובייקטיבית אז כנראה שהסרט היה במקום גבוה יותר בשל החשיבות שלו. אבל זוהי רשימה סובייקטיבית ובסופו של יום, יש סרט אחר של סקורסזה שאני מעדיף לצפות בו יותר, ויש כמובן עוד סרטים אחרים בעלי חשיבות אישית ורגשית וזה... ולכן המיקום... את השתולים הייתי לגמרי מכניס לקטגוריית הגנגסטרים. נכון שהוא לא על איטלקים והמאפיה, אבל הוא לחלוטין סרט גנגסטרים. גם הזאב מוול סטריט, לצורך הדיון. תודה על הצפייה והתגובה!
היי איתן שאלה לא קשורה אבל חשובה שמתי לב שבחלק מהסרטים יש משהו תסריטאי מאוד מתוחכם שאני מאוד אוהב שבא לידי ביטוי שיש אירוע דיי גדול ומשמעותי בסרט שאמור להיות לו חשיבות מאוד גדולה אבל אז הוא לא מוזכר יותר אף פעם בסרט לדוגמא מה שקורה בסוף החלק הראשון של פול מטאל גאקט שאין לו אזכור לכך שהוא קרה בהמשך או מה שקורה בסוף הסצינה של מסיבת הסילווסטר בבוגי נייטס שגם לה אין אזכור במהלך כל הסרט כאיל זב אף פעם לא קרה יש לטכניקה הזאת שם? כי זה בפירוש מכוון וקלירלי יש לזה אימפקט שאני לא יודע להסביר
זו שאלה ממש טובה שהתשובה שלה מאד מתחכמת ולא מספקת, אני מזהיר מראש. אני גם זורק רעיון לפני שאענה - יש לנו לייב ראשון בערוץ בחמישי הקרוב (22.8) בשמונה בערב. אולי פשוט אפתח אותו עם התשובה הארוכה...?
חושב שכבר כתבתי את זה, לא מצליח להבין את ההייפ סביב סקורסזה, אני מודה שנהג מונית הוא סרט עם יותר אמירה , ולא כמו הח'ברה הטובים ושאר סרטי הגנגסטרים שלו שזה סבל טהור לטעמי לצפות בהם, אבל עדיין שסקורסזה מתעסק בתחום הסרטים האפלים והפסיכולגים לדעתי הוא לא עושה את זה מספיק טוב, בטח לא כמו סטנלי קובריק לדוגמא שלדעתי כמה רמות מעליו, הסרט היחיד שהוא הצליח לעשות את זה נחמד זה היה מלך הקומדיה, שזה מפתיע ומעניין, בכל מקרה אני עדיין חושב שהסרטים הכי טובים של סקורסזה וגם עליהם יש לי מעט ביקורת, זה הסרטים עם התסריט הצפוף, שאז הוא יותר פורח כמו שאטר איילנד הזאב מוול סטריט, והוגו כמובן שאולי זה הסרט הכי טוב שלו, אני מודע לזה שאני כנראה בדעת יחיד ויצאתי קצת ילדותי בגישה הקולנועית, אבל אין מה לעשות, באנו לדבר פה על טעמים סובייקטיבים. בכל מקרה אתה כרגיל מדבר מרתק ומעניין, תודה
שמע, אתה לא יוצא ילדותי אבל מצב טוב שאתה בהחלט בדעת יחיד... 🙂בכל מקרה, דעה סובייקטיבית היא לגמרי לגיטימית ואני רק יכול לקוות שעם הזמן אולי תשתכנע אחרת (אולי הסקירות האלה ואחרות יתנו לך מוטיבציה לבדוק מחדש את חלק מהסרטים). אבל (!) - בתור אחד שלא התעלף מהוגו, נניח, אני לגמרי יכול לראות איך מישהו חושב אחרת ממני ומשם יוצא לקו מחשבה הפוך לחלוטין משלי. אז יש גם את זה! בכל מקרה - תודה רבה על הצפייה והתגובה, והרצון לשיח. זה הכי חשוב מבחינתי.
אוקיי, אבל אשמח לשמוע בלי שום קשר ביקורת שלך על הסרט המדהים הזה בעיניי מנקודת מבט מסוימת האיש הרע בסיפור הוא סטינגו הסופר שנהיה חבר שלהם, ומדוע זאת, מפני שסופי לא דיברה עם אף אחד על הסוד הנורא שלה במשך שנים, וסטינגו במעשיו שנעו מיצר מיני דחק אותה להעלות שוב את הסיפור על שפתיה. דבר איום הנשאר בזיכרון מתעמעם עם השנים ורק מתבטא בכל מיני מעשים כדוגמת שתיית אלכוהול או הלקאה עצמית, אבל עצם העלאת הסיפור ולספרו במילים מביא למעשה הזוועה חיות מחודשת, שכנראה הביאה לחוסר התמודדותה של סופי ולהתאבדותה הסופית. וודאי שהאשמה במאת האחוזים כנראה לא תיפול על סטינגו שכנראה לא עשה זאת בכוונה מלאה, אך כן היה עליו לשים לב לניואנסים הקטנים ולהבין שכנראה כל מה שנראה לעיניו וודאי יותר מורכב מהגלוי על פני השטח, וודאי לאור זה שהוא מתעסק בספרות.
@@shkk.n5254 פרשנות מעניינת שלדעתי מהולה בראייה מודרנית לסרט שנעשה בתקופה אחרת לגמרי (לא רק התקופה בה הוא מתרחש אלא בכלל). מה שהיום אפשר לזהות כתוקפנות מינית או אפילו מעשה מיני לא מוסרי - לא בדיוק נתפס ככה לפני 30-40 שנה. אבל מה שאתה מציע בהחלט מעניין. מבחינה תסריטאית, האנטגוניסט בסיפור ההווה הוא הבעל אבל זה מעניין לראות את זה כמו שאתה מציע. הסרט הזה לא נכנס אצלי לרשימה, למרות שאני מעריך את הבמאי וברור כשמש שמריל סטריפ משחקת מדהים. הסיבה לכך מאד פשוטה - אני חושב שזה סרט טוב, עם תסריט טוב, אבל לא יותר מזה - לטעמי האישי. אני לא מוצא בו משהו מרשים או מיוחד ברמת המבע הקולנועי, או אמירה יוצאת דופן. הצפיה בסרט (ראיתי פעמיים) נחרטה אצלי כחוויה אינטלקטואלית בלבד - הסרט לא ריגש אותי בצורה מיוחדת או הציע לי משהו שלא ראיתי וחוויתי קודם. בקיצור - אחלה סרט אבל לא כזה שארצה לצפות שוב.
סרט מדהים מרגש, הזכיר לי מאוד את קאובוי של חצות.
ולא בכדי, הם לגמרי משחקים באותו מגרש של קולנוע מחוספס של סוף הסיקסטיז והסבנטיז כשהיוצרים העצמאיים השתלטו על הוליווד עם גיבורים ריאליסטיים, סיפורים מהמקומות הנמוכים והאלימים של החיים - ויצרו את העשור הכי טוב של הקולנוע האמריקאי.
וגם תודה על הצפייה ועל התגובה!
אחד מהסרטים הכי טובים שנעשו אי פעם. הסוף שלו משוגע לגמרי, והסצנה עם דה נירו וסיביל שפרד בדייט היא אחת הסצנות הקרינג'יות בהיסטוריה.
תודה על התגובה והצפייה.
הסצנה בקולנוע קורעת לב בעיניי, שזה שלב אחד יותר מקרינג'... כי אנחנו יודעים כל הזמן שטראוויס יעשה משהו קרינג'י בדייט אבל זה לוקח את זה למחוזות שפשוט שוברים את הלב. כשהיא מבינה שהוא באמת לא שפוי, אנחנו מבינים שככה אמריקה רואה את האנשים השבורים האלה, כמכלול. וזו אמירה חזקה מאד בעיניי, וגם קורעת לב.
אחד הסרטים שהשפיעו לי על החיים, היה כיף להקשיב לך!
איזה כיף לשמוע, תודה רבה על הצפייה והתגובה!
נהג מונית הוא אבן דרך לסרט "הג'וקר" (גם מלך הקומדיה), אפילו דנירו שיחק שם
זה בהחלט נכון, רק שהייתי מנסח את המשפט אחרת כי אני לא אהבתי את ג'וקר: "טוד פיליפס עשה רימייק לא רשמי לנהג מונית ומלך הקומדיה, לא עשה אותו כל כך טוב"😂
תודה על הצפייה והתגובה! אל תתן לפולניות שלי להרוס לך!
אחלה חולצה ⛄
היא עוד תחזור! 🤓
מה יש להגיד שעוד לא נאמר על הסרט הזה, רק להזכיר ששיתוף הפעולה סקורסזה-דה נירו הוא בלי ספק אחד משיתופי הפעולה הגדולים בין במאי לשחקן אי פעם. וחייבים לחזור ולהזכיר את ההופעה של דה נירו בשור הזועם. היא לא נופלת בדבר מזו שבנהג מונית.
אני בדיוק מדבר על השור הזועם בקרוב, בפרק שיעלה בשבוע הבא כנראה - וכמובן מאזכר שם שזו אולי ההופעה המושלמת ביותר של דה נירו.
אבל - כשחושבים על זה (ואני חושב על זה הרבה כי אני מנסה להרכיב טופ8 דה נירו): השור הזועם, נהג מונית, קזינו, החברה הטובים, צייד הצבאים, פסגת הפחד, בואו נדבר על זה, מרדף חצות, ליבו של אנג'ל, היו זמנים באמריקה, הבלתי משוחדים, ועוד ועוד ועוד.
לך תבחר... :-)
דבר ראשון 🙏
דבר שני שאלה, נהג מונית נוצר כמו שאמרת ברגע הנכון מבחינה חברתית וקלונועית, אבל האם לדעתך גם לאסתטיקה של התקופה (מונית ה Checker Cab, ניאונים, אופנת הרחוב של התקופה וכו) יש תפקיד חשוב באייקוניזציה של הסרט או שגם אם היה נוצר בניינטיז לצורך העניין ושומר על רלוונטיות חברתית וראשוניות קולנועית, אבל עם ניו יורק של סיינפלד, הוא עדיין היה יוצר את אותו אימפקט?
לדעתי, התשובה לשאלה היא "לגעת במוות" - הסיקוול הרוחני של נהג מונית. וכמובן שהתשובה האמיתית היא לא, הסרט לא היה עובד, משלל סיבות (החברה השתנתה, המשברים התפתחו, המדיה, וכיו"ב). אבל אני כן חושב שגרסה עכשווית לנהג מונית בעיר כמו שיקגו או דטרויט יכולה להיות מעניינת - בעיקר כי UBER, אפגניסטן, טיקטוק וכיו"ב.
יאללה, זרקתי לך אתגר.
תודה על הצפייה והתגובה!
איתן יקר,
כבר אמרת כמעט הכל לגבי הסרט 'נהג מונית' ובתגובות כאן נאמר את היתר.
יש רק דבר אחד שלא הבנתי לגבי הסרט המדהים הזה:
הסצנה האחרונה שלו (בה הוא מסיע את סיביל שפרד ומחדש איתה קשר, עם רמיזה לכך שעכשיו היא מעריכה אותו, רואה בו גיבור ומקבלת אותו) - האם היא מציאות (אחרי שהוא החלים מהפציעות שלו) - או שהיא בעצם חלום (והוא נשאר במצב של קומה או אפילו מת מפצעיו)?
איך אפשר לדעת מה בין שתי האפשרויות נכונה?
בכל אופן, תודה על הסקירה, ממש כיף לראות ולשמוע אותך מדבר.
גל
תראה, על הנייר, אין דרך לדעת בוודאות מוחלטת, אבל זה די ברור שהוא מת וזו הזיה אחרונה לפני המוות. השקט הנפשי, הקבלה לחברה שהוא תמיד חיפש, החום והקירבה, הוא מדמיין שהרוויח אותם באקט שביצע.
וכמובן תודה על הצפייה ועל התגובה!
חייב להגיד שאת הסרט נהג מונית תמיד אהבתי, אם כי לא ידעתי לנתח אותו ברמה העמוקה עד שלא ראיתי כמה סרטונים ביוטיוב שפירשו את הסרט. זה מוזר שכל עוד לא לומדים לנתח סרטים, הפרשנויות והכוונות השונות של הסרט לא פשוט מכות בך. עלתה לי השאלה הבאה בעקבות קורס כללי שלקחתי באוניברסיטה עם המרצה והתסריטאי קובי ניב - אם אני צריך קורס כדי להבין את הרמזים החבויים תסריטית בתוך הסרט, מי אמר שמלכתחילה הבמאי החליט לדחוף כאלו בתוכו, אם רוב קהל היעד לא יבין אותם מלכתחילה ? כמו שיקוף והקבלה בין דמויות, המחשת מוטיבים שונים באמצעות מצלמה וכדומה.
או! שאלת השאלות, ואלוהים יודעת כמה אני בעצמי התווכחתי עם מרצים ומרצות על זה בזמני. והאמת היא שזה לא משנה בכלל. כל אחד יכול להבין מה שהוא רוצה מתוך הסרט. יש פעמים שבהם הפרשנות לאימאג'ים וסמלים בסרטים מרגישה גם לי מוגזמת ופלצנית, אבל בתור במאי אני יכול לומר לך (ואחרי שביימתי לא מעט בימי חיי עד כה) - בלפחות 80% מהמקרים, כשמישהו בעל שם וניסיון, כמו נניח קובי ניב (שיש לו המון ניסיון בכתיבה וניתוח תסריטים וסרטים) מוצא פרשנויות ומשמעויות בסרט, כנראה שזה נכון. בסוף, שפת הקולנוע היא שפה לכל דבר - במקום מילים יש שוטים, ובמקום משפטים יש סצנות. וכמו בשפה, שלסימני הפיסוק שלה יש משמעות, ככה גם בסרטים. במקום סימני פיסוק יש מיזנסצנה, ותאורה, פסקול ועוד כלים בארגז של הבמאי.ם. ובדרך כלל, יש משמעות להכל - לפחות בסרטים טובים. כמו נניח, נהג מונית. כמובן שבסרטים חסרי יומרות הסיכוי למצוא משמעויות ומסרים יורד משמעותית. אף אחד לא יחשוב שב"בלתי נשכחים 4" יש סאבטקסט חבוי על קולוניאליזם מיני באוגנדה. אבל ב"משחק הדמים", בהחלט יש :-)
בנימה אישית, אני יכול להגיד לך שכשבמאי חושב שמשהו שהוא מראה בסרט הוא בעל משמעות, אז רוב הסיכויים שמישהו איפשהו בעולם יבין אותה. לפעמים אנשים מבינים הפוך ממה שהבמאי התכוון.ה, אבל זה עדיין אומר שהייתה שם כוונה.
אני אתן לך דוגמא: ב"בשר תותחים" שלי יש כמה וכמה פעמים שאני מתעכב על רגע של וידוא הריגה - החיילים שהרגו עכשיו זומבים עושים וידוא. ועשיתי זאת מסיבה מסוימת. עכשיו, היו לא מעט מבקרים ומבקרות שהבינו את המשמעות לגמרי הפוך - וזה ממש בסדר, אבל לפחות הם הבינו שהיה מה להבין :-)
אני מבין מה שאתה אומר. במילים אחרות עדיף שיקטלו או יבינו בדיוק הפוך את הכוונה שלך מאשר שיתעלמו. מזכיר לי שקראתי על פול ורהובן וגברים בחלל שכולם חשבו שזו יצירה מאצ'ואיסטית ומיליטריסטית בזמן שפרל ורהובן טען שהוא התכוון בדיוק להיפך מזה. משהו בקריקטוריסטיות של הסרט לדעתי לא הצליח להעביר ביקורת שלילית על מיליטריסטיות כמו שהוא התכוון. הסרט מועבר בצורה מגוחכת מדי כדי שיקחו את הביקורת שלו ברצינות והוא פשוט נהפך לסרט הרפתקאות לכל המשפחה. קצת כמו להגיד שלגו'אל שומאכר יש מה להגיד על התמסחרות ותרבות המערב החומרית כי באטמן בסרט באטמן ורובין שולף כרטיס אשראי עם הסמל שלו 🤣
@liozkatz8311 מסכים איתך במיליון אחוז על באטמן ורובין, אבל כמובן חולק עליך בקשר לגברים בחלל - בעיני הסרט הזה מדהים (ויש עליו גם פרק משל עצמונוהוא גם חלק מהפרק על ורהובן)
אבל זה לא משנה את העובדה שאני מודה לך על הדיון הנהדר הזה 🤓
תשמע 'גברים בחלל' פשוט משעשע ומצחיק מדי כדי לקחת את הביקורת שלו ברצינות. המוזיקה שלו אם אני זוכר נכון דומה למוזיקה של סרטי הרפתקאות כדוגמת אינדיאנה ג'ונס או המומיה. איך אפשר לקחת את זה ברצינות עם כל הכוונות הטובות? דרך אגב סרט יחסית טוב של גו'אל שומאכר הוא 8 מ"מ עם ניקולס קייג'.@@EGContent
@liozkatz8311 אני חושב שזו בדיוק הכוונה. גברים בחלל הוא סאטירה שלועגת לפאשיזם, והמוסיקה, המשחק המוגזם, ההירואיות המזויפת - הכל משרת את הסאטירה.
דנזל גם ברשימה שלך?
האמת שלא חשבתי לעשות רנקינג של סרטי דנזל, כי למרות שהוא ביים פה ושם, הוא בעיקר שחקן טוב מאד בסרטים של במאים טובים יותר... קרוז הוא גם מפיק עם אמירה אמנותית, לכן עשיתי עליו.
יצירת מופת
לא יודע למה המקום הנמוך(אצלי מקום 9).
זה מסוג הסרטים שלא עומדים להתיישן לעולם והוא תמיד יהיה רלוונטי (לצערי).
אגב לאיזה קטגורייה של סקורסזה השתולים נכנס?
כי הוא אמנם מאפייה אבל הוא לא לגמרי גנגסטרים כמו החברה הטובים או קזינו.
אני מסכים איתך לחלוטין שזו יצירת מופת - ואם הייתי עושה רשימה אובייקטיבית אז כנראה שהסרט היה במקום גבוה יותר בשל החשיבות שלו. אבל זוהי רשימה סובייקטיבית ובסופו של יום, יש סרט אחר של סקורסזה שאני מעדיף לצפות בו יותר, ויש כמובן עוד סרטים אחרים בעלי חשיבות אישית ורגשית וזה... ולכן המיקום...
את השתולים הייתי לגמרי מכניס לקטגוריית הגנגסטרים. נכון שהוא לא על איטלקים והמאפיה, אבל הוא לחלוטין סרט גנגסטרים. גם הזאב מוול סטריט, לצורך הדיון.
תודה על הצפייה והתגובה!
היי איתן שאלה לא קשורה אבל חשובה
שמתי לב שבחלק מהסרטים יש משהו תסריטאי מאוד מתוחכם שאני מאוד אוהב שבא לידי ביטוי שיש אירוע דיי גדול ומשמעותי בסרט שאמור להיות לו חשיבות מאוד גדולה אבל אז הוא לא מוזכר יותר אף פעם בסרט
לדוגמא מה שקורה בסוף החלק הראשון של פול מטאל גאקט שאין לו אזכור לכך שהוא קרה בהמשך או מה שקורה בסוף הסצינה של מסיבת הסילווסטר בבוגי נייטס שגם לה אין אזכור במהלך כל הסרט כאיל זב אף פעם לא קרה
יש לטכניקה הזאת שם? כי זה בפירוש מכוון וקלירלי יש לזה אימפקט שאני לא יודע להסביר
זו שאלה ממש טובה שהתשובה שלה מאד מתחכמת ולא מספקת, אני מזהיר מראש. אני גם זורק רעיון לפני שאענה - יש לנו לייב ראשון בערוץ בחמישי הקרוב (22.8) בשמונה בערב. אולי פשוט אפתח אותו עם התשובה הארוכה...?
@@EGContent נשמע פגז
חושב שכבר כתבתי את זה,
לא מצליח להבין את ההייפ סביב סקורסזה,
אני מודה שנהג מונית הוא סרט עם יותר אמירה , ולא כמו הח'ברה הטובים ושאר סרטי הגנגסטרים שלו שזה סבל טהור לטעמי לצפות בהם,
אבל עדיין שסקורסזה מתעסק בתחום הסרטים האפלים והפסיכולגים לדעתי הוא לא עושה את זה מספיק טוב,
בטח לא כמו סטנלי קובריק לדוגמא שלדעתי כמה רמות מעליו,
הסרט היחיד שהוא הצליח לעשות את זה נחמד זה היה מלך הקומדיה,
שזה מפתיע ומעניין,
בכל מקרה אני עדיין חושב שהסרטים הכי טובים של סקורסזה וגם עליהם יש לי מעט ביקורת,
זה הסרטים עם התסריט הצפוף,
שאז הוא יותר פורח כמו שאטר איילנד הזאב מוול סטריט,
והוגו כמובן שאולי זה הסרט הכי טוב שלו,
אני מודע לזה שאני כנראה בדעת יחיד
ויצאתי קצת ילדותי בגישה הקולנועית,
אבל אין מה לעשות, באנו לדבר פה על טעמים סובייקטיבים.
בכל מקרה אתה כרגיל מדבר מרתק ומעניין,
תודה
שמע, אתה לא יוצא ילדותי אבל מצב טוב שאתה בהחלט בדעת יחיד... 🙂בכל מקרה, דעה סובייקטיבית היא לגמרי לגיטימית ואני רק יכול לקוות שעם הזמן אולי תשתכנע אחרת (אולי הסקירות האלה ואחרות יתנו לך מוטיבציה לבדוק מחדש את חלק מהסרטים).
אבל (!) - בתור אחד שלא התעלף מהוגו, נניח, אני לגמרי יכול לראות איך מישהו חושב אחרת ממני ומשם יוצא לקו מחשבה הפוך לחלוטין משלי. אז יש גם את זה!
בכל מקרה - תודה רבה על הצפייה והתגובה, והרצון לשיח. זה הכי חשוב מבחינתי.
@@EGContent
דר'אגב למקרה, שהסרט בחירתה של סופי לא מופיע ברשימה שלך,
אשמח מאוד לשמוע את דעתך עליו,
ושתתן דעה על פרשנות שיש לי לסרט
@@shkk.n5254 בשמחה - מה הפרשנות?
אוקיי, אבל אשמח לשמוע בלי שום קשר ביקורת שלך על הסרט המדהים הזה בעיניי
מנקודת מבט מסוימת האיש הרע בסיפור הוא סטינגו הסופר שנהיה חבר שלהם,
ומדוע זאת,
מפני שסופי לא דיברה עם אף אחד על הסוד הנורא שלה במשך שנים,
וסטינגו במעשיו שנעו מיצר מיני דחק אותה להעלות שוב את הסיפור על שפתיה.
דבר איום הנשאר בזיכרון מתעמעם עם השנים ורק מתבטא בכל מיני מעשים כדוגמת שתיית אלכוהול או הלקאה עצמית,
אבל עצם העלאת הסיפור ולספרו במילים מביא למעשה הזוועה חיות מחודשת,
שכנראה הביאה לחוסר התמודדותה של סופי ולהתאבדותה הסופית.
וודאי שהאשמה במאת האחוזים כנראה לא תיפול על סטינגו שכנראה לא עשה זאת בכוונה מלאה,
אך כן היה עליו לשים לב לניואנסים הקטנים ולהבין שכנראה כל מה שנראה לעיניו וודאי יותר מורכב מהגלוי על פני השטח,
וודאי לאור זה שהוא מתעסק בספרות.
@@shkk.n5254 פרשנות מעניינת שלדעתי מהולה בראייה מודרנית לסרט שנעשה בתקופה אחרת לגמרי (לא רק התקופה בה הוא מתרחש אלא בכלל). מה שהיום אפשר לזהות כתוקפנות מינית או אפילו מעשה מיני לא מוסרי - לא בדיוק נתפס ככה לפני 30-40 שנה. אבל מה שאתה מציע בהחלט מעניין. מבחינה תסריטאית, האנטגוניסט בסיפור ההווה הוא הבעל אבל זה מעניין לראות את זה כמו שאתה מציע.
הסרט הזה לא נכנס אצלי לרשימה, למרות שאני מעריך את הבמאי וברור כשמש שמריל סטריפ משחקת מדהים.
הסיבה לכך מאד פשוטה - אני חושב שזה סרט טוב, עם תסריט טוב, אבל לא יותר מזה - לטעמי האישי. אני לא מוצא בו משהו מרשים או מיוחד ברמת המבע הקולנועי, או אמירה יוצאת דופן. הצפיה בסרט (ראיתי פעמיים) נחרטה אצלי כחוויה אינטלקטואלית בלבד - הסרט לא ריגש אותי בצורה מיוחדת או הציע לי משהו שלא ראיתי וחוויתי קודם.
בקיצור - אחלה סרט אבל לא כזה שארצה לצפות שוב.