איך אני אוהבת את הסרטונים שלך, תמיד מגלה בהם הרבה דברים חדשים על עולם הקולנוע ומקבלת המלצות על סרטים. אישית קשה לי להחליט איזה סרט שלהם הוא האהוב עליי ביותר- ביג ליבובסקי, פארגו או הקפיצה הגדולה... המאבק צמוד ואלו סרטים שתמיד יהיה לי כיף מאוד לראות. הצעה קטנטנה- לעניות דעתי (בתור מישהי שלא מתחום הקולנוע, אלא פשוט הדיוטית שנהנית מסרטים), היה מאוד מוסיף אם היה חלק קטן ותמציתי של "מה מאפיין את הקולנוע של האחים כהן"- כדי שיבהיר ויקל על צופה להבין את הדירוג. המידע הזה קיים בסרטון- אבל בצורה לא רציפה, מה שמקשה (עליי, לפחות) לקבל רושם ברור וקוהרנטי על היצירה הקולנועית שלהם. ובנוסף- מה דעתך על סרטון טופ8 סרטי מלחמה? יש כל כך הרבה סרטי מלחמה מעולים, מעניין מה הם האהובים עליך ביותר/ המוצלחים ביותר לדעתך. תודה רבה על סרטון!
קודם כל תודה על הצפייה, על התגובה, על הפרגון ועל הפידבק! אני מבין אותך לגבי האהוב ביותר - זה בדיוק המאבק שהיה לי עם עצמי בהכנת הדירוג הזה, כי אני הכי אוהב את הסרטים הכי פחות מייצגים שלהם... :-) אבל בפורמט הזה אני מנסה להיות הכי אובייקטיבי שאפשר (כמו שבדירוג של קמרון הכרזתי על מצולות כמקום הראשון, למרות שברור כשמש ששליחות קטלנית 2 הוא הסרט הכי אהוב שלו - גם עליי וגם על כולם בערך). לגבי סרטי מלחמה - מעניין, אצטרך להתגבר על ה PTSD כדי להכין כזה, נראה מה ייצא לנו 🤓
אני אתחיל בלומר שכמו רבים אחרים גם אני חולה על הקולנוע של האחים כהן, ויאמר לזכותם שגם הסרטים הפחות טובים שלהם מהשנים האחרונות מלאי השראה וסגנון ייחודי. לגבי ארץ קשוחה אני פשוט לא הבנתי את הסוף כל כך והוא באמת עשוי טוב אז אני מניח שכמו שאמרת, המטרה היא לבלבל אותנו. ואם כבר "הוט טייק" אני צפיתי פעמיים באחי איפה אתה ואני מבין את הטענה שהוא מייצג את הקולנוע שלהם אבל מבחינתי יש סרטים שלהם עם צדדים קצת אחרים שעובדים עליי יותר ולכן הוא לא נכנס אפילו לרשימת המייצגים שעשיתי ויכול להיות שלא כל כך בצדק. הפתעת אותי מאוד עם פארגו במקום השמיני ואני מבין לגמרי שחסרים שם המון דברים שאנחנו רגילים אליהם מסרטים אחרים שלהם, ובכל זאת לטעמי הוא מאוד מייצג. עשיתי שתי רשימות ואיזה כיף שקלעתי את הטופ 3 ממש לא ציפיתי. הכי מייצגים שלהם: 1. ברטון פינק - דמות של גאון אובססיבי שמתקשה להבין את המציאות סביבו תוך כדי שהוא מתעקש לכתוב סיפורים על "אנשים פשוטים". כשהוא מתמקד במשמעות יותר מהאנשים עצמם, הכל מתנקם בו. בעיניי הוא פשוט המיצוי המושלם של הקולנוע שלהם. 2. הקפיצה הגדולה - קרקס תאגידי מטורף שגורם לי לרצות לא לוותר על הרעיונות הכי טיפשיים שלי. יש משהו יותר מקסום בסרט הזה באיך שנורוויל מצליח לשרוד בתוך העולם הציני שסובב אותו. אחד הסרטים שאני הכי אוהב, שכל המעטפת שלו מחמיאה למסרים שעולים ממנו. 3. צומת מילר - באמת יצירת מופת ותיארת ממש יפה את כל הדברים הטובים בו. 4. פארגו - בעיניי למרות שהוא יחסית מאוד מאופק, הוא עדיין מאוד מייצג את הקולנוע שלהם. ההשתלשלות אירועים המקרית והכתיבה המאופקת שלו חושפים אותנו לכל מה שאנחנו אוהבים מהאחים כהן בלי כל המסכות. 5. רציחות פשוטות - פתיחה נהדרת לפילמוגרפיה שנותנת לנו בקטן את ההתעסקות באידיאולוגיה ואתיקה שהם כל כך אוהבים. 6. בתוך לואין דיוויס - אני אישית פחות חוזר אליו אבל אין ספק שהוא נראה מרגיש ונשמע כמו סרט מעולה של האחים כהן. הסיפור באמת מרגיש כמו המשך רוחני לברטון פינק, ולא שמתי לב לזה עד עכשיו. 7. האיש שלא היה שם - פילם נואר בסגנון של האחים כהן שאני אישית חולה עליו ונהנה לחזור אליו גם כשאני יודע שאין לי עוד מה לקחת ממנו מעבר למה שהוא הציע. 8. ביג לבובסקי - זה ביג לבובסקי הוא פשוט נהדר. הסרטים שלהם שאני הכי אוהב: 1. הקפיצה הגדולה 2. צומת מילר 3. בייבי אריזונה - קומדיה סוריאליסטית בדרגה גבוהה, הסרט הכי מצחיק שלהם לטעמי שפשוט כיף רצוף לראות עם חברים ומשפחה. אני בעיקר אוהב את כל הסיקוונס שהוא מתלבט בין התינוקות יש שם שימוש כל כך מקורי בזוויות צילום שקשה להתעלם ממנו. 4. ברטון פינק 5. האיש שלא היה שם 6. פרגו 7. ביג לבובסקי 8. רציחות פשוטות תודה לך איתן על ההזדמנות והמקום לחפור וללרלר, אין עלייך!
שמע, אחת התגובות, ללא ספק. ממש תודה על זה, והאמת היא שחוץ מלא להסכים איתך על בייבי אריזונה (דל"פ, אני יודע), אין לי מה לומר. וגם כאן, זה לא שאני לא מסכים כי הסרט עובד אחלה, אני פשוט לא צוחק ממנו... פשוט מטופש לי מדי, אבל המעלות שלו ברורות. כתבת פשוט נהדר ונימקת מעולה. מוריד את הכובע 🫡
@@EGContent העלילה של בייבי אריזונה כל כך לא הגיונית וזה תמיד מסתדר לי באופן מושלם כל פעם שאני חוזר אליו, כנראה שאני הקהל יעד כי אני מוצא את עצמי חוזר אליו יותר מרוב הסרטים שלהם. אני רק מחפש מקומות לכתוב על הקולנוע שלהם ודירוג זה תמיד תרגיל נהדר 🙏
א) אפרופו הטרלה, מעניין הthumbnail שבחרת לסרטון בהתחשב בתוכן ומה שאתה אומר שאתה חושב. ב) באמת מעניין אותי לדעת איזה דמויות בקולנוע כן הפחידו אותך בהתחשב במה שאמרת על anton
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה וסליחה על ההטרלה, הרגשתי שהייתי חייב :-) דמויות שהפחידו אותי ממש הן מייקל מאיירס בהאלווין המקורי, באפלו ביל בשתיקת הכבשים, מקס קיידי בפסגת הפחד, גייג' הילד בבית קברות לחיות, קנדימן בסרט המקורי, ואני זוכר שכילד בן 5 או 6 ראיתי את יום שישי ה 13 חלק 5 (אל תשאל, ילדות דפוקה) והג'ייסון בסרט הזה השאיר אותי ער כמה לילות רצופים).
תראי מה זה, כנראה שהייתי צריך להיות הראשון שמכריז שהוא לא אוהב את הסרט, ופתאום כולם מצטרפים ומתוודים 🤣 כמו שאמרתי לאיתי כאן, אין לי שום טענות כלפי מי שאוהב ומעריך את הסרט הזה, הכל בסוך עניין של טעם. אובייקטיבית, זה בפירוש סרט חלש יותר שלהם, ומאד לא מייצג את הקולנוע שלהם. אבל בעיקר תודה על הצפייה ועל התגובה!
אוקיי דעה לא פופולארית, ראיתי אמנם סך הכל שלושה סרטים של האחים כהן, אבל מכיוון שאני ממהר לשפוט אני חושב שהבעיה המרכזית שלהם שהם נופלים לקלישאות של עצמם ולא מצליחים לעשות באמת סרט שלם, ביג לבובסקי הוא כמובן ענק ומפיל מצחוק ונמצא ברשימת הסרטים הטובים ביותר שלי, אבל גם הוא לדעתי נופל לקלישאה של עצמו אבל עדיין אני נהנה כל פעם מחדש, בתוך לואין דיוויס אני גם נהנתי אבל לדעתי ארוך מידי וגם הסיבה לדעתי שנהנתי כי אני משוגע על תרבות הפולק ורוח התקופה, אבל יש בו המון בעיות. ולגביי הסרט השלישי שלשמו התכנסנו כי אתה מת עליו הלא הוא פארגו, אני פשוט סבלתי לא הבנתי מה רוצים ממני, והוא מנסה בכוח להיות מגניב, אני פשוט צופה ורואה את התסריטאי חושב "זה בטח יהיה מגניב אם השוטרת היא אינטלגנטית בעלת משפטים קטנים שיראו את זה, אבל עם המון אפאטיות מסוימת" לא יודע לא מתחבר, יש סרט שלהם שאולי כן אתה חושב שאני יאהב שלהם בכל זאת לאור מה שכתבתי פה? לשמוע אותך מעניין כרגיל.
קודם כל תודה על התגובה ועל הצפייה - וגם על הוידוי :-) לדעתי פארגו עובד יותר טוב אחרי שעושים דרך עם הקולנוע שלהם, ואז אפשר להעריך ממש את ההתבגרות שלהם והליכה לכיוון ריאליסטי ומרוסן יותר. אם רואים את ביג ליבובסקי ומצפים שככה ייראה הקולנוע של האחים כהן - צפויה אכזבה גדולה. זו, אגב, בדיוק הסיבה למה ארץ קשוחה לא ברשימה הזו - כי הוא ממש לא מייצג את הקולנוע שלהם. אני חושב שאם אתה בעניין של לצלול לקולנוע שלהם - לך לפי הדירוג שלי - תתחיל מצומת מילר והלאה (ואולי תזרוק פנימה את רציחות פשוטות במקום לואין דיוויס שכבר ראית) - ואם אחרי השמינייה הזו עדיין לא תאהב את הקולנוע שלהם, תדע בוודאות שעשית את שלך איתם... :-)
כן. בהחלט. צומת מילר. אני לא בטוח שהוא הכי מייצג. אני חושב שהקפיצה הגדולה יותר. גם מבחינת הדמויות וגם מבחינת ההומור. אבל צומת מילר הוא האהוב עליי. יש לו את סצנת הפתיחה הכי טובה שלהם (ובכלל). ואני חייב טריוויה קטנה. בפארגו, האחת הנסיעות בכבישים המושלגים אנו מגיעים לצומת. ובצומת יש שלט פרסומת לבירה מילר. אצלי ברשימה יש גם את Raising Arizona . עוד לא ממש מהוקצע אבל כיף של סרט
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה - וגם על הטריוויה המשעשעת שאני מודה שאני לא זוכר, וזו אחלה בדיחה שלהם. לגבי בייבי אריזונה - אני חושב שהוא ניסיון לא מלוטש שלהם לסרטים טובים יותר כמו אחי איפה אתה ולקרוא ולשרוף, מעין ניסוי כלים. מה שכן, זה הסרט שהכיר לנו את בארי זוננפלד והיכולות שלו כצלם (שהובילו אותו לקריירת בימוי - טובה יותר, וטובה פחות...). אז לא משנה מה, הסטייל הייחודי של הסרט תמיד יקבל נקודות זכות :-)
היי איתן, יופי של סקירה, כהרגלך. אני מסכים איתך לגבי הטענה ש'ארץ קשוחה' הוא בעצם סרט על כלום שעושה מניפולציה כאילו הוא על משהו עמוק ופילוסופי, אבל אהבתי אותו בעיקר בגלל הריאליזם שהוא מציג, כגון: העובדה שבשלב מסויים בסרט הגיבור מת. הוא מת כי... כי פשוט הורגים אותו (באופן יחסית סתמי וללא שום אלמנט של הירואיות מצידו) - וזה גם מתבצע על-ידי הפושעים הקטנים בסרט, אשר לרוב, אנשים נוטים בטעות לחשוב שהם עבריינים פחות מסוכנים לעומת הנבל הראשי. והם מסוכנים בדיוק כמו הנבל הראשי. בתור אחד אשר מספר פעמים בחייו נתקל בעבריינים קטנים והעדיף בסופו של דבר להוריד את האגו של עצמו כדי לא ליצור הסלמה, אני בהחלט יודע שגם עבריינים קטנים, עלולים לגרום ל'גיבור' (שהוא בעצם אנחנו, בחיים האמיתיים) הרבה מאוד נזק וכאב ולרוב עדיף לבלוע את הצפרדע ולא ליצור הסלמה - וזאת בניגוד גמור למצבים ברוב הסרטים בהם הגיבור מצליח בקלות לכפכף את הפושעים הקטנים, ללא פגע ומבלי שיהיו לכך השלכות לטווח הארוך (כלפיו או כלפי הקרובים לו). כנ"ל אהבתי את הריאליזם בכיוון ההפוך, בו מראים שגם הנבל הראשי (החזק, המתוחכם והלא מתפשר) אינו חסין מפגיעות וטעויות והוא נפצע קשה באופן 'סתמי' כמו שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו. לעומת זאת, את 'פארגו' לא אהבתי ואולי גם לא הבנתי - למרות הריאליזם שלו; לטעמי היה חסר בו משהו שיניע וישלהב את הצופה, כי ממש השתעממתי ממנו. כנ"ל גם לגבי 'צומת מילר' - צפיתי בו אחרי שמישהו נוסף המבין בקולנוע (זה שהסביר לי למה 'ארץ קשוחה' הוא מיוחד, עקב הסיבות אשר מניתי למעלה) - ופשוט לא הבנתי מה כל-כך מיוחד בו; באמת - לא התחברתי. ייתכן וצריך להיות מבין רציני בקולנוע כדי להבין את הגדולה של הסרט הזה, אבל קטונתי. את בארטון פינק לא ממש ראיתי, כי הנושא פשוט לא דיבר אלי וגם אני לא ממש מחבב את ג'ון טורטורו. חוץ מזה, אהבתי מאוד את 'הקפיצה הגדולה' ואת 'ביג ליבובסקי'; באמת סרטים שאני יכול לצפות בהם שוב וליהנות. אגב, יש כאן ריאיון ביוטיוב עם ג'ף ברידג'ס בו הוא מתוודה שבכל פעם שהוא נתקל בהקרנה של 'ביג ליבובסקי' הוא עוזב הכל ומתיישב לראות ופשוט מתמוגג מהדמות הספציפית הזו שהוא גילם שם. אהבתי גם את 'הו אחי, איפה אתה', למרות הבעיות שיש בו. בעיקר אהבתי לראות שהם מחזרו את הדמות (ואולי גם את השחקן) של הסוהר הקשוח עם משקפי השמש הכהות שהופיע בסרט COOL HAND LUKE לא חושב שאהבתי את 'בתוך לואין דייויס' כי הסרט הרגיש לי ארוך מדי וגם איטי מדי וגם לא ממש הבנתי את העניין הזה שהסוף הוא בעצם ההתחלה ואם כן, אז מה המשמעות של כל זה?... אפשר היה להראות סרט יותר קוהרנטי מבחילת התחלה, אמצע וסוף, כדי להראות את ההתפתחות של הדמות הראשית וההבנה שעדיף לו לחזור לעבוד בעבודה 'סתמית' בתור פועל / מלח על ספינה - ולהתפרנס יחסית בכבוד במקום לנסות לרדוף אחר החלום להפוך לזמר מצליח ולגווע ברעב ובחובות. התוצאה היתה אותה תוצאה אילו הם לא עשו את הלופ הזה שההתחלה היא הסוף (או להיפך). את 'האיש שלא היה שם' כבר לא ראיתי, כי אחרי שניסיתי את 'לשרוף ולקרוא' ועצרתי באמצע כאשר הסרט לא זרם לי, התחלתי לחשוד בסרטים נוספים של האחים כהן ולא ישר נתתי צ'אנס לדברים אחרים שלהם, קל וחומר לסרטים בשחור-לבן שאני לא ממש מבין את הצורך האומנותי בהם אחרי שכבר יש לנו סרטים בצבע. לטעמי, אילו היה פשוט וזול לצלם בצבע גם בשנות השלושים והארבעים - היוצרים (כולל מי שעשה פילם נואר) היו בוחרים לצלם בצבע, כי בזמנו, צילום בשחור-לבן היה לרוב עניין של אילוץ ולא בחירה. עם זאת, כן חיבבתי את INTOLERABLE CRUELTY שאפילו לא הזכרת כאן בסרטון. אבל כן, בהחלט יכול להיות שהאחים כהן כבר מיצו את עצמם ואין להם מה לחדש, כמו שאמרת שלדעתך טים ברטון מיצה את עצמו ושאתה כבר לא ממהר ו/או מתלהב לצפות בחומר חדש שלו (מסכים גם לגבי זה וגם אני כמוך). כך או כך, המון תודה על הסקירה. אגב, אחלה חולצה: אם הבנתי נכון זה על התיקון לחוקה THE RIGHT TO BEAR ARMS אז הפכו את זה ל THE RIGHT TO ARM BEARS גל
תודה רבה על הצפייה ועל התגובה הנהדרת. את אכזריות בלתי נסבלת אני פשוט לא כל כך אוהב, בעיניי הוא סרט די סתמי שלהם (ויש להם לא מעט כאלה). אני ממליץ בחום רב לבדוק את האיש שלא היה שם, באמת באמת. ואני בעצמי חושב לתת עוד צ'אנס ליהודי טוב, אולי החמרתי איתו כל השנים האלה...
מסכים איתך לגבי 'ארץ קשוחה' למרות שאני כן חושב שמדובר בסרט טוב אבל בתור מישהו שמעריץ גדול של מערבונים לראות ניאו-מערבון מאוד היה קשה ומאכזב במיוחד שציפיתי לאיזה סטנדאוף גדול בסוף. ובכללי הסיום הכל כך מעורפל שמרגיש פילוסופי אבל בעצם הוא כלום.
אמרת את זה בדיוק: בסוף, זה סרט על כלום שעושה מניפולציה כאילו הוא על משהו עמוק. ומצד שני, כפי שציינתי, יש בסרט אספקטים שאפשר להעריך, ואין לי שום טענות כלפי מי שנהנה ומעריך את הסרט. תודה על הצפייה ועל התגובה!
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה! הסיבה שהוא נמוך יותר היא כי הסרט (הנהדר) הזה קצת ממחזר אלמנטים מסרטים קודמים שלהם, ואפילו החידושים הויזואליים שלו והלוק המהמם הם בעצם דברים שכבר ראינו מהאחים קודם לכן, רק בצורות אחרות. עדיין סרט מדהים שחייב היה מבחינתי להיות בדירוג הזה.
וכחובב סרטים על מוזיקה חרשתי את בתוך לואין דייויס הרבה מאוד פעמים.וכמו שהסנדק גילה לעולם את אל פאצינו, פארגו גילה לעולם את האחים כהן. עד אז הם היו מוגבלים למביני עניין בלבד.
אני מסכים איתך, ולדעתי הם קיבלו את האוסקר כי האקדמיה הבינה שהגיע הזמן לחשוף את הסוד הגלוי הזה שנקרא האחים כהן למיינסטרים. קצת כמו שקורה בימים אלו עם יורגוס לנתימוס (לא שאני משווה בין היוצרים, אבל מבחינה פוליטית זה מהלך דומה).
אתה לא תאמין אבל אני גם חושב כמוך על ארץ קשוחה. סוף סוף מישהו אומר את זה. אבל המקום הראשון שלך הוא לא הכי טוב שלהם לדעתי זה יהודי טוב. הסרט הכי אישי שלהם.
אתה צודק - אני באמת לא מאמין לך! הייתי בטוח שאני הטאמבל היחידי שלא אוהב את ארץ קשוחה... :-) לגבי יהודי טוב, אני חייב להודות שאחרי חצי שעה התחלתי לזוז באי נוחות בכיסא. הסרט מתחיל נהדר אבל מאבד כיוון לטעמי וסך הכל חוויתי אותו כסרט מאד מבולבל ולא מפוקס. תודה על הצפייה ועל התגובה!
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה - וברור לחלוטין שאתה חולק עליי לגבי ארץ קשוחה - רוב העולם יחלוק עליי (ואני לא בא לאף אחד בטענות, אני הבעייתי כאן...). אבל אני כן טוען שזה לא סרט מייצג שלהם, או לפחות לא אחד מהשמונה המייצגים ביותר. מה דעתך לגבי הקביעה הזו...?
ממש לא חייבים לאהוב את ארץ קשוחה, למרות שבעיניי הוא מהסרטים הטובים שלהם בשנות האלפיים. את הקפיצה הגדולה לא ראיתי ואולי הגיע הזמן, אבל לשים אותו לפני בארטון פינק? נו באמת... צומת מילר, גם בגלל המונולוג המשעשע בהתחלה נראה לי טיפה אינטלקטואלי ואנליטי מדי בשביל להיות מקום ראשון. בארטון פינק היה אמור להיות שם לדעתי. ולמה לדעתך האיש שלא היה שם ראוי יותר מרציחות פשוטות המושלם? אחי איפה אתה, ובעיקר ביג ליבובסקי הם סרטי קאלט של ממש. הם היו נשארים כאלה גם אם לא היית מזכיר אותם בכלל.
אני חושב שהאיש שלא היה שם קולע יותר למטרות ולרצונות שלהם כיוצרים, דרך הצילום המסוגנן יותר, הבחירה ללכת עד הסוף בתוך הז'אנר בו הסרט פועל (פילם נואר כמו רציחות פשוטות) אבל לעשות את בדרך שלהם, הכתיבה מושחזת יותר - זה פשוט סרט שהוא חוויה שלמה יותר מבחינת הקולנוע שלהם. אישית, אני יותר אוהב את רציחות פשוטות, אבל אובייקטיבית, האיש שלא היה שם מייצג את הקולנוע שלהם יותר. ולגבי המיקום של הקפיצה הגדולה...? ובכן, צפה בו ותעדכן מה חשבת 🤓 תודה רבה!
איך אני אוהבת את הסרטונים שלך, תמיד מגלה בהם הרבה דברים חדשים על עולם הקולנוע ומקבלת המלצות על סרטים.
אישית קשה לי להחליט איזה סרט שלהם הוא האהוב עליי ביותר- ביג ליבובסקי, פארגו או הקפיצה הגדולה... המאבק צמוד ואלו סרטים שתמיד יהיה לי כיף מאוד לראות.
הצעה קטנטנה-
לעניות דעתי (בתור מישהי שלא מתחום הקולנוע, אלא פשוט הדיוטית שנהנית מסרטים), היה מאוד מוסיף אם היה חלק קטן ותמציתי של "מה מאפיין את הקולנוע של האחים כהן"- כדי שיבהיר ויקל על צופה להבין את הדירוג.
המידע הזה קיים בסרטון- אבל בצורה לא רציפה, מה שמקשה (עליי, לפחות) לקבל רושם ברור וקוהרנטי על היצירה הקולנועית שלהם.
ובנוסף- מה דעתך על סרטון טופ8 סרטי מלחמה? יש כל כך הרבה סרטי מלחמה מעולים, מעניין מה הם האהובים עליך ביותר/ המוצלחים ביותר לדעתך.
תודה רבה על סרטון!
קודם כל תודה על הצפייה, על התגובה, על הפרגון ועל הפידבק!
אני מבין אותך לגבי האהוב ביותר - זה בדיוק המאבק שהיה לי עם עצמי בהכנת הדירוג הזה, כי אני הכי אוהב את הסרטים הכי פחות מייצגים שלהם... :-) אבל בפורמט הזה אני מנסה להיות הכי אובייקטיבי שאפשר (כמו שבדירוג של קמרון הכרזתי על מצולות כמקום הראשון, למרות שברור כשמש ששליחות קטלנית 2 הוא הסרט הכי אהוב שלו - גם עליי וגם על כולם בערך).
לגבי סרטי מלחמה - מעניין, אצטרך להתגבר על ה PTSD כדי להכין כזה, נראה מה ייצא לנו 🤓
אני אתחיל בלומר שכמו רבים אחרים גם אני חולה על הקולנוע של האחים כהן, ויאמר לזכותם שגם הסרטים הפחות טובים שלהם מהשנים האחרונות מלאי השראה וסגנון ייחודי.
לגבי ארץ קשוחה אני פשוט לא הבנתי את הסוף כל כך והוא באמת עשוי טוב אז אני מניח שכמו שאמרת, המטרה היא לבלבל אותנו.
ואם כבר "הוט טייק" אני צפיתי פעמיים באחי איפה אתה ואני מבין את הטענה שהוא מייצג את הקולנוע שלהם אבל מבחינתי יש סרטים שלהם עם צדדים קצת אחרים שעובדים עליי יותר ולכן הוא לא נכנס אפילו לרשימת המייצגים שעשיתי ויכול להיות שלא כל כך בצדק.
הפתעת אותי מאוד עם פארגו במקום השמיני ואני מבין לגמרי שחסרים שם המון דברים שאנחנו רגילים אליהם מסרטים אחרים שלהם, ובכל זאת לטעמי הוא מאוד מייצג.
עשיתי שתי רשימות ואיזה כיף שקלעתי את הטופ 3 ממש לא ציפיתי.
הכי מייצגים שלהם:
1. ברטון פינק - דמות של גאון אובססיבי שמתקשה להבין את המציאות סביבו תוך כדי שהוא מתעקש לכתוב סיפורים על "אנשים פשוטים". כשהוא מתמקד במשמעות יותר מהאנשים עצמם, הכל מתנקם בו. בעיניי הוא פשוט המיצוי המושלם של הקולנוע שלהם.
2. הקפיצה הגדולה - קרקס תאגידי מטורף שגורם לי לרצות לא לוותר על הרעיונות הכי טיפשיים שלי. יש משהו יותר מקסום בסרט הזה באיך שנורוויל מצליח לשרוד בתוך העולם הציני שסובב אותו. אחד הסרטים שאני הכי אוהב, שכל המעטפת שלו מחמיאה למסרים שעולים ממנו.
3. צומת מילר - באמת יצירת מופת ותיארת ממש יפה את כל הדברים הטובים בו.
4. פארגו - בעיניי למרות שהוא יחסית מאוד מאופק, הוא עדיין מאוד מייצג את הקולנוע שלהם. ההשתלשלות אירועים המקרית והכתיבה המאופקת שלו חושפים אותנו לכל מה שאנחנו אוהבים מהאחים כהן בלי כל המסכות.
5. רציחות פשוטות - פתיחה נהדרת לפילמוגרפיה שנותנת לנו בקטן את ההתעסקות באידיאולוגיה ואתיקה שהם כל כך אוהבים.
6. בתוך לואין דיוויס - אני אישית פחות חוזר אליו אבל אין ספק שהוא נראה מרגיש ונשמע כמו סרט מעולה של האחים כהן. הסיפור באמת מרגיש כמו המשך רוחני לברטון פינק, ולא שמתי לב לזה עד עכשיו.
7. האיש שלא היה שם - פילם נואר בסגנון של האחים כהן שאני אישית חולה עליו ונהנה לחזור אליו גם כשאני יודע שאין לי עוד מה לקחת ממנו מעבר למה שהוא הציע.
8. ביג לבובסקי - זה ביג לבובסקי הוא פשוט נהדר.
הסרטים שלהם שאני הכי אוהב:
1. הקפיצה הגדולה
2. צומת מילר
3. בייבי אריזונה - קומדיה סוריאליסטית בדרגה גבוהה, הסרט הכי מצחיק שלהם לטעמי שפשוט כיף רצוף לראות עם חברים ומשפחה. אני בעיקר אוהב את כל הסיקוונס שהוא מתלבט בין התינוקות יש שם שימוש כל כך מקורי בזוויות צילום שקשה להתעלם ממנו.
4. ברטון פינק
5. האיש שלא היה שם
6. פרגו
7. ביג לבובסקי
8. רציחות פשוטות
תודה לך איתן על ההזדמנות והמקום לחפור וללרלר, אין עלייך!
שמע, אחת התגובות, ללא ספק. ממש תודה על זה, והאמת היא שחוץ מלא להסכים איתך על בייבי אריזונה (דל"פ, אני יודע), אין לי מה לומר. וגם כאן, זה לא שאני לא מסכים כי הסרט עובד אחלה, אני פשוט לא צוחק ממנו... פשוט מטופש לי מדי, אבל המעלות שלו ברורות.
כתבת פשוט נהדר ונימקת מעולה. מוריד את הכובע 🫡
@@EGContent העלילה של בייבי אריזונה כל כך לא הגיונית וזה תמיד מסתדר לי באופן מושלם כל פעם שאני חוזר אליו, כנראה שאני הקהל יעד כי אני מוצא את עצמי חוזר אליו יותר מרוב הסרטים שלהם.
אני רק מחפש מקומות לכתוב על הקולנוע שלהם ודירוג זה תמיד תרגיל נהדר 🙏
א) אפרופו הטרלה, מעניין הthumbnail שבחרת לסרטון בהתחשב בתוכן ומה שאתה אומר שאתה חושב.
ב) באמת מעניין אותי לדעת איזה דמויות בקולנוע כן הפחידו אותך בהתחשב במה שאמרת על anton
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה וסליחה על ההטרלה, הרגשתי שהייתי חייב :-)
דמויות שהפחידו אותי ממש הן מייקל מאיירס בהאלווין המקורי, באפלו ביל בשתיקת הכבשים, מקס קיידי בפסגת הפחד, גייג' הילד בבית קברות לחיות, קנדימן בסרט המקורי, ואני זוכר שכילד בן 5 או 6 ראיתי את יום שישי ה 13 חלק 5 (אל תשאל, ילדות דפוקה) והג'ייסון בסרט הזה השאיר אותי ער כמה לילות רצופים).
מסכימה לגבי ארץ קשוחה!! נראה לי שמי שאוהב את הסרט הזה פשוט לא ראה מספיק סרטים שלהם.
תראי מה זה, כנראה שהייתי צריך להיות הראשון שמכריז שהוא לא אוהב את הסרט, ופתאום כולם מצטרפים ומתוודים 🤣
כמו שאמרתי לאיתי כאן, אין לי שום טענות כלפי מי שאוהב ומעריך את הסרט הזה, הכל בסוך עניין של טעם. אובייקטיבית, זה בפירוש סרט חלש יותר שלהם, ומאד לא מייצג את הקולנוע שלהם.
אבל בעיקר תודה על הצפייה ועל התגובה!
אוקיי דעה לא פופולארית,
ראיתי אמנם סך הכל שלושה סרטים של האחים כהן,
אבל מכיוון שאני ממהר לשפוט אני חושב שהבעיה המרכזית שלהם שהם נופלים לקלישאות של עצמם ולא מצליחים לעשות באמת סרט שלם,
ביג לבובסקי הוא כמובן ענק ומפיל מצחוק ונמצא ברשימת הסרטים הטובים ביותר שלי, אבל גם הוא לדעתי נופל לקלישאה של עצמו אבל עדיין אני נהנה כל פעם מחדש,
בתוך לואין דיוויס אני גם נהנתי אבל לדעתי ארוך מידי וגם הסיבה לדעתי שנהנתי כי אני משוגע על תרבות הפולק ורוח התקופה, אבל יש בו המון בעיות.
ולגביי הסרט השלישי שלשמו התכנסנו כי אתה מת עליו הלא הוא פארגו,
אני פשוט סבלתי לא הבנתי מה רוצים ממני, והוא מנסה בכוח להיות מגניב,
אני פשוט צופה ורואה את התסריטאי חושב "זה בטח יהיה מגניב אם השוטרת היא אינטלגנטית בעלת משפטים קטנים שיראו את זה, אבל עם המון אפאטיות מסוימת"
לא יודע לא מתחבר,
יש סרט שלהם שאולי כן אתה חושב שאני יאהב שלהם בכל זאת לאור מה שכתבתי פה?
לשמוע אותך מעניין כרגיל.
קודם כל תודה על התגובה ועל הצפייה - וגם על הוידוי :-)
לדעתי פארגו עובד יותר טוב אחרי שעושים דרך עם הקולנוע שלהם, ואז אפשר להעריך ממש את ההתבגרות שלהם והליכה לכיוון ריאליסטי ומרוסן יותר. אם רואים את ביג ליבובסקי ומצפים שככה ייראה הקולנוע של האחים כהן - צפויה אכזבה גדולה. זו, אגב, בדיוק הסיבה למה ארץ קשוחה לא ברשימה הזו - כי הוא ממש לא מייצג את הקולנוע שלהם.
אני חושב שאם אתה בעניין של לצלול לקולנוע שלהם - לך לפי הדירוג שלי - תתחיל מצומת מילר והלאה (ואולי תזרוק פנימה את רציחות פשוטות במקום לואין דיוויס שכבר ראית) - ואם אחרי השמינייה הזו עדיין לא תאהב את הקולנוע שלהם, תדע בוודאות שעשית את שלך איתם... :-)
מחכה לזה!
מקווה שהפרק עמד בציפיות 🤓
מעניין מאוד:), ראיתי רק שני סרטים מהרשימה,נתתה לי עוד סרטים לרשימת צפייה.. @@EGContent
כן. בהחלט. צומת מילר. אני לא בטוח שהוא הכי מייצג. אני חושב שהקפיצה הגדולה יותר. גם מבחינת הדמויות וגם מבחינת ההומור. אבל צומת מילר הוא האהוב עליי. יש לו את סצנת הפתיחה הכי טובה שלהם (ובכלל). ואני חייב טריוויה קטנה. בפארגו, האחת הנסיעות בכבישים המושלגים אנו מגיעים לצומת. ובצומת יש שלט פרסומת לבירה מילר.
אצלי ברשימה יש גם את Raising Arizona . עוד לא ממש מהוקצע אבל כיף של סרט
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה - וגם על הטריוויה המשעשעת שאני מודה שאני לא זוכר, וזו אחלה בדיחה שלהם. לגבי בייבי אריזונה - אני חושב שהוא ניסיון לא מלוטש שלהם לסרטים טובים יותר כמו אחי איפה אתה ולקרוא ולשרוף, מעין ניסוי כלים. מה שכן, זה הסרט שהכיר לנו את בארי זוננפלד והיכולות שלו כצלם (שהובילו אותו לקריירת בימוי - טובה יותר, וטובה פחות...). אז לא משנה מה, הסטייל הייחודי של הסרט תמיד יקבל נקודות זכות :-)
היי איתן,
יופי של סקירה, כהרגלך.
אני מסכים איתך לגבי הטענה ש'ארץ קשוחה' הוא בעצם סרט על כלום שעושה מניפולציה כאילו הוא על משהו עמוק ופילוסופי, אבל אהבתי אותו בעיקר בגלל הריאליזם שהוא מציג, כגון:
העובדה שבשלב מסויים בסרט הגיבור מת.
הוא מת כי... כי פשוט הורגים אותו (באופן יחסית סתמי וללא שום אלמנט של הירואיות מצידו) - וזה גם מתבצע על-ידי הפושעים הקטנים בסרט, אשר לרוב, אנשים נוטים בטעות לחשוב שהם עבריינים פחות מסוכנים לעומת הנבל הראשי.
והם מסוכנים בדיוק כמו הנבל הראשי.
בתור אחד אשר מספר פעמים בחייו נתקל בעבריינים קטנים והעדיף בסופו של דבר להוריד את האגו של עצמו כדי לא ליצור הסלמה, אני בהחלט יודע שגם עבריינים קטנים, עלולים לגרום ל'גיבור' (שהוא בעצם אנחנו, בחיים האמיתיים) הרבה מאוד נזק וכאב ולרוב עדיף לבלוע את הצפרדע ולא ליצור הסלמה - וזאת בניגוד גמור למצבים ברוב הסרטים בהם הגיבור מצליח בקלות לכפכף את הפושעים הקטנים, ללא פגע ומבלי שיהיו לכך השלכות לטווח הארוך (כלפיו או כלפי הקרובים לו).
כנ"ל אהבתי את הריאליזם בכיוון ההפוך, בו מראים שגם הנבל הראשי (החזק, המתוחכם והלא מתפשר) אינו חסין מפגיעות וטעויות והוא נפצע קשה באופן 'סתמי' כמו שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו.
לעומת זאת, את 'פארגו' לא אהבתי ואולי גם לא הבנתי - למרות הריאליזם שלו; לטעמי היה חסר בו משהו שיניע וישלהב את הצופה, כי ממש השתעממתי ממנו.
כנ"ל גם לגבי 'צומת מילר' - צפיתי בו אחרי שמישהו נוסף המבין בקולנוע (זה שהסביר לי למה 'ארץ קשוחה' הוא מיוחד, עקב הסיבות אשר מניתי למעלה) - ופשוט לא הבנתי מה כל-כך מיוחד בו; באמת - לא התחברתי.
ייתכן וצריך להיות מבין רציני בקולנוע כדי להבין את הגדולה של הסרט הזה, אבל קטונתי.
את בארטון פינק לא ממש ראיתי, כי הנושא פשוט לא דיבר אלי וגם אני לא ממש מחבב את ג'ון טורטורו.
חוץ מזה, אהבתי מאוד את 'הקפיצה הגדולה' ואת 'ביג ליבובסקי'; באמת סרטים שאני יכול לצפות בהם שוב וליהנות.
אגב, יש כאן ריאיון ביוטיוב עם ג'ף ברידג'ס בו הוא מתוודה שבכל פעם שהוא נתקל בהקרנה של 'ביג ליבובסקי' הוא עוזב הכל ומתיישב לראות ופשוט מתמוגג מהדמות הספציפית הזו שהוא גילם שם.
אהבתי גם את 'הו אחי, איפה אתה', למרות הבעיות שיש בו.
בעיקר אהבתי לראות שהם מחזרו את הדמות (ואולי גם את השחקן) של הסוהר הקשוח עם משקפי השמש הכהות שהופיע בסרט
COOL HAND LUKE
לא חושב שאהבתי את 'בתוך לואין דייויס' כי הסרט הרגיש לי ארוך מדי וגם איטי מדי וגם לא ממש הבנתי את העניין הזה שהסוף הוא בעצם ההתחלה ואם כן, אז מה המשמעות של כל זה?...
אפשר היה להראות סרט יותר קוהרנטי מבחילת התחלה, אמצע וסוף, כדי להראות את ההתפתחות של הדמות הראשית וההבנה שעדיף לו לחזור לעבוד בעבודה 'סתמית' בתור פועל / מלח על ספינה - ולהתפרנס יחסית בכבוד במקום לנסות לרדוף אחר החלום להפוך לזמר מצליח ולגווע ברעב ובחובות.
התוצאה היתה אותה תוצאה אילו הם לא עשו את הלופ הזה שההתחלה היא הסוף (או להיפך).
את 'האיש שלא היה שם' כבר לא ראיתי, כי אחרי שניסיתי את 'לשרוף ולקרוא' ועצרתי באמצע כאשר הסרט לא זרם לי, התחלתי לחשוד בסרטים נוספים של האחים כהן ולא ישר נתתי צ'אנס לדברים אחרים שלהם, קל וחומר לסרטים בשחור-לבן שאני לא ממש מבין את הצורך האומנותי בהם אחרי שכבר יש לנו סרטים בצבע.
לטעמי, אילו היה פשוט וזול לצלם בצבע גם בשנות השלושים והארבעים - היוצרים (כולל מי שעשה פילם נואר) היו בוחרים לצלם בצבע, כי בזמנו, צילום בשחור-לבן היה לרוב עניין של אילוץ ולא בחירה.
עם זאת, כן חיבבתי את
INTOLERABLE CRUELTY
שאפילו לא הזכרת כאן בסרטון.
אבל כן, בהחלט יכול להיות שהאחים כהן כבר מיצו את עצמם ואין להם מה לחדש, כמו שאמרת שלדעתך טים ברטון מיצה את עצמו ושאתה כבר לא ממהר ו/או מתלהב לצפות בחומר חדש שלו (מסכים גם לגבי זה וגם אני כמוך).
כך או כך,
המון תודה על הסקירה.
אגב, אחלה חולצה:
אם הבנתי נכון זה על התיקון לחוקה THE RIGHT TO BEAR ARMS
אז הפכו את זה ל
THE RIGHT TO ARM BEARS
גל
תודה רבה על הצפייה ועל התגובה הנהדרת. את אכזריות בלתי נסבלת אני פשוט לא כל כך אוהב, בעיניי הוא סרט די סתמי שלהם (ויש להם לא מעט כאלה). אני ממליץ בחום רב לבדוק את האיש שלא היה שם, באמת באמת. ואני בעצמי חושב לתת עוד צ'אנס ליהודי טוב, אולי החמרתי איתו כל השנים האלה...
תעשה גם בבקשה, טופ 8 דיוויד לינץ'
נגיע גם אליו, אם כי אני מראש מזהיר שאיבדתי סובלנות לקולנוע שלו אחרי מולהולנד דרייב... תודה על הצפייה ועל התגובה!
מסכים איתך לגבי 'ארץ קשוחה' למרות שאני כן חושב שמדובר בסרט טוב אבל בתור מישהו שמעריץ גדול של מערבונים לראות ניאו-מערבון מאוד היה קשה ומאכזב במיוחד שציפיתי לאיזה סטנדאוף גדול בסוף. ובכללי הסיום הכל כך מעורפל שמרגיש פילוסופי אבל בעצם הוא כלום.
אמרת את זה בדיוק: בסוף, זה סרט על כלום שעושה מניפולציה כאילו הוא על משהו עמוק.
ומצד שני, כפי שציינתי, יש בסרט אספקטים שאפשר להעריך, ואין לי שום טענות כלפי מי שנהנה ומעריך את הסרט.
תודה על הצפייה ועל התגובה!
מסכים איתך לגבי ארץ קשוחה אבל אחי איפה אתה היה צריך להיות לפחות ב3 הראשונים
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה! הסיבה שהוא נמוך יותר היא כי הסרט (הנהדר) הזה קצת ממחזר אלמנטים מסרטים קודמים שלהם, ואפילו החידושים הויזואליים שלו והלוק המהמם הם בעצם דברים שכבר ראינו מהאחים קודם לכן, רק בצורות אחרות. עדיין סרט מדהים שחייב היה מבחינתי להיות בדירוג הזה.
האם חשבת לעשות טופ 8 על סרטי אנימציה?
אני אעשה מתישהו, למרות שהבחירות שלי יהיו די משעממות. אני לא מת על אנימציה. עבדתי בהפקת אנימציה, אני מבין ומעריך את התחום, אבל פחות מתחבר.
@@EGContent אני בטוח שזה עדיין יהיה יחודי כי זה אתה ובכללי פרספקטיבה ממישהו שפחות מתחבר למדיום
@ittaimiller5938 טוב, נו, שכנעת אותי עם המילים המקסימות שלך :-)
@@EGContent 🥰
וכחובב סרטים על מוזיקה חרשתי את בתוך לואין דייויס הרבה מאוד פעמים.וכמו שהסנדק גילה לעולם את אל פאצינו, פארגו גילה לעולם את האחים כהן. עד אז הם היו מוגבלים למביני עניין בלבד.
אני מסכים איתך, ולדעתי הם קיבלו את האוסקר כי האקדמיה הבינה שהגיע הזמן לחשוף את הסוד הגלוי הזה שנקרא האחים כהן למיינסטרים. קצת כמו שקורה בימים אלו עם יורגוס לנתימוס (לא שאני משווה בין היוצרים, אבל מבחינה פוליטית זה מהלך דומה).
אתה לא תאמין אבל אני גם חושב כמוך על ארץ קשוחה. סוף סוף מישהו אומר את זה.
אבל המקום הראשון שלך הוא לא הכי טוב שלהם לדעתי זה יהודי טוב. הסרט הכי אישי שלהם.
אתה צודק - אני באמת לא מאמין לך! הייתי בטוח שאני הטאמבל היחידי שלא אוהב את ארץ קשוחה... :-)
לגבי יהודי טוב, אני חייב להודות שאחרי חצי שעה התחלתי לזוז באי נוחות בכיסא. הסרט מתחיל נהדר אבל מאבד כיוון לטעמי וסך הכל חוויתי אותו כסרט מאד מבולבל ולא מפוקס.
תודה על הצפייה ועל התגובה!
חולק עליך לגבי ארץ קשוחה. אהבתי שהשתמשת בתמונה של אנטון שיגור למרות שהוא לא בסרטון😅.
צומת מילר כל כך סרט לא מספיק מוערך!
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה - וברור לחלוטין שאתה חולק עליי לגבי ארץ קשוחה - רוב העולם יחלוק עליי (ואני לא בא לאף אחד בטענות, אני הבעייתי כאן...). אבל אני כן טוען שזה לא סרט מייצג שלהם, או לפחות לא אחד מהשמונה המייצגים ביותר. מה דעתך לגבי הקביעה הזו...?
@@EGContentמסכים שהוא מאוד לא מייצג. סרט מאוד לא שגרתי שלהם
@nova-ol2sf נו, הנה, רואה - אחים אנחנו 🥸
ממש לא חייבים לאהוב את ארץ קשוחה, למרות שבעיניי הוא מהסרטים הטובים שלהם בשנות האלפיים. את הקפיצה הגדולה לא ראיתי ואולי הגיע הזמן, אבל לשים אותו לפני בארטון פינק? נו באמת... צומת מילר, גם בגלל המונולוג המשעשע בהתחלה נראה לי טיפה אינטלקטואלי ואנליטי מדי בשביל להיות מקום ראשון. בארטון פינק היה אמור להיות שם לדעתי. ולמה לדעתך האיש שלא היה שם ראוי יותר מרציחות פשוטות המושלם? אחי איפה אתה, ובעיקר ביג ליבובסקי הם סרטי קאלט של ממש. הם היו נשארים כאלה גם אם לא היית מזכיר אותם בכלל.
אני חושב שהאיש שלא היה שם קולע יותר למטרות ולרצונות שלהם כיוצרים, דרך הצילום המסוגנן יותר, הבחירה ללכת עד הסוף בתוך הז'אנר בו הסרט פועל (פילם נואר כמו רציחות פשוטות) אבל לעשות את בדרך שלהם, הכתיבה מושחזת יותר - זה פשוט סרט שהוא חוויה שלמה יותר מבחינת הקולנוע שלהם. אישית, אני יותר אוהב את רציחות פשוטות, אבל אובייקטיבית, האיש שלא היה שם מייצג את הקולנוע שלהם יותר.
ולגבי המיקום של הקפיצה הגדולה...? ובכן, צפה בו ותעדכן מה חשבת 🤓
תודה רבה!
דירוג שלי:
Blood Simple
Barton Fink
Fargo
The Big Lebowski
Burn After Reading
True Grit
No Country for Old Men
The Hudsucker Proxy
קודם כל תודה על הצפייה ועל התגובה!
זהו? רק 3 סרטים...? אל תבין אותי לא נכון - אחלה דירוג, ורציחות פשוטות הוא סרט נהדר, אבל רק שלושה, מכל מה שהם עשו?
צודק אשלים, אגב מחכה לטופ 10 של john carpenter@@EGContent
וואו, הכנסת את אומץ אמיתי לדירוג שלך. מרשים! @@fnbs-l9o