בכוננות מיידית זכור לי בעיקר בגלל דבר טוב אחד: הקונפליקט המרתק בין הקמן לושינגטון שעושה את הסרט. טור דה פורס. תצוגת משחק מצויינת של שני שחקני אופי בשיא הקריירה שלהם ( וושינגטון בתחילת השיא, הקמן לקראת סופו)
איך לא הזכרתה שהפריצה לאלקטרז הוא סרט לא רשמי בסדרת ג'ימס בונד. אני יודע שלא כולם זורמים עם זה אבל אני אהבתי את הקשר כך שמבחינתי זו עובדה חקוקה בסלע 😄(מתנצל על בדיחת אבא)
איזה פרק מעולה ואילו 2 סרטים ענקיים של שנות ה90 . כמובן שאני יותר מעריץ ואוהב את הפריצה לאלקטרז אבל אני מאוד אוהב את הסרטים של טוני סקוט שהלך מוקדם מידי ב2012 כתוצאה מהתאבדות ( קפץ מהגשר ) . בדוק אתה יודע את הפרט טרוייה הזה שהכובע שג׳ין הקמן שם בסרט זה מחווה לבמאי טוני סקוט . מת על הפריצה לאלקטרז וכמובן המשפט שאני הכי אוהב מהסרט זה : Your "best"! Losers always whine about their best. Winners go home and fuck the prom queen. אם כבר הזכרת את ניקולס קייג׳ יש 3 סרטים שעומדים אצלי ראש בראש בראש ואילו הם : עימות חזיתי , קון אייר והפריצה לאלקטרז כאהובים עליי ביותר שלו . המשך עם הערוץ הנפלא . ותאמין לי אני יכול לדבר שעות על הפריצה לאלקטרז שעות
נהנתי, תודה על הסרטון. לא ציינת , ראוי להגיד שטוני נפטר לפני מספר שנים. לשני האחים היו סרטים טובים ופחות טובים, אני מעריך את רידלי אבל ממש לא עף על קלאסיקות שלו. ובסרטי אקשן טוני לדעתי כמעט תמיד ידע איך לאזן בין הסיפור לאקשן. אצל רידלי האקשן לא הרגיש הצד החזק (למעט בלאק הוק דאון). כן, יש דמיון חזותי בין הסרטים אבל שם זה כנראה מסתיים. בשנות ה 90-2000 הרבה במאים ניסו להעתיק אחד מהשני. כמו שהרבה ניסו ללא הצלחה להעתיק את ביי וסקוט. crimson tide הוא סרט לא מספיק מוערך לדעתי, גם אחרי 3 עשורים הוא עדיין רלבנטי. טוני סקוט היה מקצוען בכל רמח איבריו, אין כמעט רגע מיותר שם. הסרט שומר על מתח והוא רק עולה ועולה כל הזמן. הבעות הפנים והמחוות הקטנות של הקמן, כמו הרגע שאחרי תרגיל השריפה שהוא מדבר אל הצוות, אני אוהב איך שהוא מסתכל על דנזל ועוצר רגע לפני שהוא אומר on edge .. בסצינה הזאת מה שהוא אומר שזה סך הכל אולי 30 שניות, מתחיל יחסית בקלילות ונגמר בסוג של איום (מי שלא מתמודד מוזמן לרדת מהצוללת..). the rock אחד הטובים של ביי עד היום. השחקנים אדירים, גם קייג' הצעיר יחסית שומר על פאסון לרוב, שון קונרי גונב כל סצינה, צריך להבין שבשבילו זה היה כמו כניסה לאקשן המודרני באותה תקופה והוא עשה את זה מושלם. במבט לאחור היה אפשר לוותר על כל המרדף בסן פרנסיסקו, זה לא הוסיף הרבה ונראה היום לא ממש קשור, זה נראה כמו איזה תנאי שביי הציב להפקה או משהו. אפשר להוריד את כל הסצינה הארוכה הזאת וזה היה נשאר מהודק יותר, כי שאר הסרט מתבסס יותר על מתח וקטעי אקשן קצרים יחסית. אגב בסרט "מטרו" של אדי מרפי יש אולי את אחד המרדפים (גם בסן פרנסיסקו) היותר עוצרי נשימה שאני זוכר , עם מרדף של מכונית אחרי קרון מטרו שיצא משליטה.
אני מסכים איתך על המרדף בסן פרנסיסקו בדה רוק. לגמרי מיותר, אבל מצב שבאמת האולפנים דרשו כי בחצי הראשוו יש פחות אקשן... גם הסצנה שציינת בקרימזון טייד נהדרת, אני איתך על זה. משחק פנטסטי של שניהם. קטע שאתה מזכיר את מטרו. לפני חודשים חזרתי אליו וממש לא נהניתי... אבל כן, המרדף הזה אחלה 🙂 וכמובן תודה על הצפייה!!
לא אהבתי את הפריצה לאלקטרז....יש איזשהי נקודת אור בסרט והוא שון קונרי שבגדול מגלם את 007 לאחר שחרור מהכלא. ובגלל זה אזכור את הסרט. לגבי הסרט השני, ניסיתי לראות אותו כמה וכמה פעמים ללא הצלחה....יותר מידי דיבורים ללא אקשן.
בכוננות מיידית זכור לי בעיקר בגלל דבר טוב אחד: הקונפליקט המרתק בין הקמן לושינגטון שעושה את הסרט. טור דה פורס. תצוגת משחק מצויינת של שני שחקני אופי בשיא הקריירה שלהם ( וושינגטון בתחילת השיא, הקמן לקראת סופו)
וזה חתיכת דבר, הטור דה פורס הזה. טוני סקוט הראה איזה במאי אינטיליגנט הוא כשנתן לשניהם את הבמה והנכיח את הסטייל שלו מבלי להפריע להם.
איך לא הזכרתה שהפריצה לאלקטרז הוא סרט לא רשמי בסדרת ג'ימס בונד. אני יודע שלא כולם זורמים עם זה אבל אני אהבתי את הקשר כך שמבחינתי זו עובדה חקוקה בסלע 😄(מתנצל על בדיחת אבא)
אחלה בדיחת אבא! והאמת שהזכרתי את זה באחת התגובות כאן למטה 🙂
מסכים לגמרי שטוני סקוט הוא מוכשר יותר
וממתין עד לפרק עליו 🙂
נגיע גם לזה, מבטיח 🙂
איזה פרק מעולה ואילו 2 סרטים ענקיים של שנות ה90 . כמובן שאני יותר מעריץ ואוהב את הפריצה לאלקטרז אבל אני מאוד אוהב את הסרטים של טוני סקוט שהלך מוקדם מידי ב2012 כתוצאה מהתאבדות ( קפץ מהגשר ) .
בדוק אתה יודע את הפרט טרוייה הזה שהכובע שג׳ין הקמן שם בסרט זה מחווה לבמאי טוני סקוט .
מת על הפריצה לאלקטרז וכמובן המשפט שאני הכי אוהב מהסרט זה : Your "best"! Losers always whine about their best. Winners go home and fuck the prom queen.
אם כבר הזכרת את ניקולס קייג׳ יש 3 סרטים שעומדים אצלי ראש בראש בראש ואילו הם : עימות חזיתי , קון אייר והפריצה לאלקטרז כאהובים עליי ביותר שלו .
המשך עם הערוץ הנפלא .
ותאמין לי אני יכול לדבר שעות על הפריצה לאלקטרז שעות
המשפט הזה שציינת של קונרי? מבחינתי לקח לחיים. רפליקה מדהימה 🤓
תודה על הצפייה ועל הפרגון!
@@EGContent והפרט לגבי ג׳ין הקמן והכובע ידעת ??
@Itay636ssf כמובן 🤓
ראית את הסרט אנורה? אם לא מומלץ מאוד סרט נהדר וגם הזדמנות טובה לדבר על הבמאי שון בייקר אחד הבמאים הטובים של השנים האחרונות לדעתי
ראיתי אתמול, ביקורת בשבוע הבא
נהנתי, תודה על הסרטון.
לא ציינת , ראוי להגיד שטוני נפטר לפני מספר שנים.
לשני האחים היו סרטים טובים ופחות טובים, אני מעריך את רידלי אבל ממש לא עף על קלאסיקות שלו.
ובסרטי אקשן טוני לדעתי כמעט תמיד ידע איך לאזן בין הסיפור לאקשן. אצל רידלי האקשן לא הרגיש הצד החזק (למעט בלאק הוק דאון).
כן, יש דמיון חזותי בין הסרטים אבל שם זה כנראה מסתיים. בשנות ה 90-2000 הרבה במאים ניסו להעתיק אחד מהשני. כמו שהרבה ניסו ללא הצלחה להעתיק את ביי וסקוט.
crimson tide הוא סרט לא מספיק מוערך לדעתי, גם אחרי 3 עשורים הוא עדיין רלבנטי. טוני סקוט היה מקצוען בכל רמח איבריו, אין כמעט רגע מיותר שם. הסרט שומר על מתח והוא רק עולה ועולה כל הזמן. הבעות הפנים והמחוות הקטנות של הקמן, כמו הרגע שאחרי תרגיל השריפה שהוא מדבר אל הצוות, אני אוהב איך שהוא מסתכל על דנזל ועוצר רגע לפני שהוא אומר on edge .. בסצינה הזאת מה שהוא אומר שזה סך הכל אולי 30 שניות, מתחיל יחסית בקלילות ונגמר בסוג של איום (מי שלא מתמודד מוזמן לרדת מהצוללת..).
the rock אחד הטובים של ביי עד היום. השחקנים אדירים, גם קייג' הצעיר יחסית שומר על פאסון לרוב, שון קונרי גונב כל סצינה, צריך להבין שבשבילו זה היה כמו כניסה לאקשן המודרני באותה תקופה והוא עשה את זה מושלם.
במבט לאחור היה אפשר לוותר על כל המרדף בסן פרנסיסקו, זה לא הוסיף הרבה ונראה היום לא ממש קשור, זה נראה כמו איזה תנאי שביי הציב להפקה או משהו. אפשר להוריד את כל הסצינה הארוכה הזאת וזה היה נשאר מהודק יותר, כי שאר הסרט מתבסס יותר על מתח וקטעי אקשן קצרים יחסית.
אגב בסרט "מטרו" של אדי מרפי יש אולי את אחד המרדפים (גם בסן פרנסיסקו) היותר עוצרי נשימה שאני זוכר , עם מרדף של מכונית אחרי קרון מטרו שיצא משליטה.
אני מסכים איתך על המרדף בסן פרנסיסקו בדה רוק. לגמרי מיותר, אבל מצב שבאמת האולפנים דרשו כי בחצי הראשוו יש פחות אקשן... גם הסצנה שציינת בקרימזון טייד נהדרת, אני איתך על זה. משחק פנטסטי של שניהם.
קטע שאתה מזכיר את מטרו. לפני חודשים חזרתי אליו וממש לא נהניתי... אבל כן, המרדף הזה אחלה 🙂
וכמובן תודה על הצפייה!!
לא אהבתי את הפריצה לאלקטרז....יש איזשהי נקודת אור בסרט והוא שון קונרי שבגדול מגלם את 007 לאחר שחרור מהכלא. ובגלל זה אזכור את הסרט. לגבי הסרט השני, ניסיתי לראות אותו כמה וכמה פעמים ללא הצלחה....יותר מידי דיבורים ללא אקשן.
קודם כל תודה על הצפייה 🙏
אתה מכיר את תיאוריית הרשת המשעשעת שהפריצה לאלקטרז הוא סיקוול לא רשמי של ג'יימס בונד?