מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל באביב הבניין הגדול

בתכנון מתחם מעונות הסטודנטים הראשון של אוניברסיטת תל אביב הוחל ב-1967 ובנייתו הושלמה ב-1983. את המתחם שמכיל שמונה מבנים, תכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל (אדריכל אחראי: ז'קי לוי) במשותף עם אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור - צוות מוערך ועטור פרסים, ששלושה מהם זכו בפרס ישראל.
המבנה היחיד החריג במתחם הוא זה שמצוי בקצהו המערבי. חזית הצד שלו פונה לרחוב איינשטיין, אך הוא אנכי לרחוב ומורכב משלושה גושים ששני העיקרים שלו פונים למזרח ולמערב והם מדורגים. זהו גם הבניין היחיד שניתן להתרשם שבו הושקעו מרב המאמצים האדריכלים, ולא רק העיצוביים כמו בשאר המבנים. כאן תמצאו חצר פנימית ומקורה המוארת באור טבעי החודר מבעד לפתחים מזוגגים בתקרה. תכנית החצר מלבנית אך החתך שלה יוצא דופן והוא מדורג, מהלך שמעניק למבטים בו דרמטיות מעוררת עניין.
אך יותר מכל, הרעיון שעומד בבסיס הבניין הוא יצירת קשרים ומפגשים מתוכננים וגם אקראיים בין הדיירים. האדריכלים הקפידו שהמעברים המקשרים לדירות יפנו כולם אל החצר ובכך יאפשרו קשר עין בין חלקי הקומה השנים ובין הקומות השונות (בגלל תקני בטיחות שהשתנו הוגבהו המעקות במעברים שבגוש המזרחי וכיום תתקשו ליצור קשר עין). לאורך המעברים שולבו ספסלים בנויים, כאלה שיזמינו גם מפגש בעמידה בין שכנים, להימשך ולהתארך ומשיחה בעמידה יעברו לישיבה ואולי אחר כך אל הדירה. כמו כן, שולבו בבניין אודיטוריום ואולמות התכנסות לשירות הסטודנטים הפונים לחצר שקועה.