דן דן בולוטין הוא הישראלי הכי חיובי שקיים בישראל. טוב לב. נשמה טהורה בלי כוונות זדון. טוב לזולת. וגם פיקח. חבל שלא הגיע לגמר. כי באמת בן אדם כזה , יש פעם במיליון שנה.
הטוב שבאדם, איש עם אהבת האדמה והארץ, ערכים ומוסר הם הדרך בה הוא דוגל כל חייו, תרומה, עשייה בלי שום רצון לקבל תמורה, על אנשים כמוהו וכמו אחרים מעטים נאמר "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ללא ספק דןדן בחור לא פחות מגיבור ומעורר השראה לכל הדורות ובעיקר ללוחמים שעומדים להתגייס לצבא
כתבה יפה, אדם מדהים! אך חבל לי שלא הוקרתם תודה ללוחמי וכלבי יחידת עוקץ שהובילו את הפריצה לבית הילדים וגם איבדו בפעילות זו כלבים שבמותם בהחלט הצילו חיי לוחמים וילדים.
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
"ב-2002 ישבתי בלשכה של ערפאת ושאלתי אותו, 'איך סירבת ל-93% שהציע לך ברק? היית לוקח את זה והיינו מגיעים לסוף הסכסוך'. הוא אמר לי, 'סוף הסכסוך זה מונח שהומצא אצלכם' - חברים, אין 'סוף סכסוך' (צבי יחזקאלי)
לא מסוגל להבין את החיים בקיבוץ הילדים חיים ללא אהבת ההורים ילד בן חודשיים וחצי ישן בחדר הילדים בקיבוץ נשגב מבינתי. ידוע על הרבה ילדים שיצאו שרוטים לגמרי כתוצאה מגדילה בצורה כזאת
ציטוט מהאקדמיה ללשון העברית: לשתי המילים חרוט וחרות יש לא רק צליל זהה, אלא גם משמעות קרובה. במילה חרוט משתמשים לרוב במובן הפיזי: משהו שנחרט (נחרץ) בחומר. מכאן המילה מחרטה. למילה חרות יש משמעות של כתיבה (בעיקר על אבן), ומרבים להשתמש בה במשמעות מושאלת: חרות על דגלם; חרות על לוח לבם; נחרת בזכרונם וכו'. יום טוב. הם צדקו
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
מרגש ועצוב דן דן אתה נשמה אדירה ❤️
דן דן בולוטין הוא הישראלי הכי חיובי שקיים בישראל. טוב לב. נשמה טהורה בלי כוונות זדון. טוב לזולת. וגם פיקח.
חבל שלא הגיע לגמר. כי באמת בן אדם כזה , יש פעם במיליון שנה.
אל תגזים. יש עוד הרבה אנשים טובים. תהיו טובים גם לחיות. אני טבעוני.
@@mikireu1 מה זה שייך שאתה טבעוני ??
@@mikireu1 חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כן אבל אתה טבעוני בשביל להרגיש טוב יותר מאחרים לא בשביל להיות טוב לחיות
@@The.Hebrew.Raider.Association אתה טועה לגמרי. זה רק בשביל להיות טוב לחיות!!!
@@galitdol תהיו טובים גם לחיות. תהיו טבעונים.
סיפור מטורף ❤😢
דן דן בולוטין אדם מרשים בכל קנה מידה. חיובי, עם עומק, תבונה וחוכמת חיים. פיספוס ענק של הפקת "הישרדות" שלא נתנו לו במה רחבה לחנך לערכיות שורשית.
אין פה עוד מה להוסיף - מדהים ומרגש ומצמרר !
דן דן אתה איש מדהים , ערכי ואיכותי . בזכות אנשים כמוך טוב לחיות פה .
האיש לא רגשן ,כך הוא מעיד על עצמו תוך כדי שיעול.
דנדן היקר איזו נשמה יש לך .
מדהימים. איזה אהבה יהודית. איזה עוצמה. פשוט עם ישראל ערבים זה לזה.
ככ
מרגש מאוד❤
אחלה דן דן בן אדם זהב
מרגש מאוד הכתבה !
המון בריאות לבחור 🙏🏽
דן דן היקר , אשרי האיש . דוגמה למופת .
כל בן אנוש רוצה חבר כמוך . תעלה ותצליח בכל מה שתעשה ברוחניות ובגשמיות . אוהבים אותך ❤🥰
מצמרר ומרגש עד דמעות!!
ללא ספק!!!!!!!!
פרס ישראל לכל הלוחמים האלמונים והאמיצים שלנו.
אין על עם ישראל הנפלא והנהדר.
כמה חבל שהתקשורת והממשלה הורסים ומקלקלים כל חלקה טובה.
אבל עם ישראל הנפלא שאין כמוהו חי וקיים לעד.
הטוב שבאדם, איש עם אהבת האדמה והארץ, ערכים ומוסר הם הדרך בה הוא דוגל כל חייו, תרומה, עשייה בלי שום רצון לקבל תמורה, על אנשים כמוהו וכמו אחרים מעטים נאמר "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ללא ספק דןדן בחור לא פחות מגיבור ומעורר השראה לכל הדורות ובעיקר ללוחמים שעומדים להתגייס לצבא
דן דן !! הכי עדין והכי אריה - הכי יהודי שיש ❤
אוהב אותך דן דן
תהנו מהחיים
ענבר גיורא אחד המפקדים הטובים שהיו לצהל
מרגש אלופים
דןדן ניראה בנאדם עם נשמה גדולה ,והרבה חום.
חיים שלי דןדן
אני מקווה שאחר כך בלי מצלמות הם התחבקו הרבה....💗💗💗💗💗💗
וואוווו כמה מרגשש מרטיט מסירות
מטורף לראות שכבר מגיל 4 אפשר לחוות פוסט טראומה, הבחור נראה לי ממש סובל.
אין מילים , גיבור , וגיבורים כל מי שהיה שותף , כבוד למדינת ישראל!
אין על דן דן
אני מאוהב באיש הזה
עם ישראל בגדלותו
כל הכבוד
אחיי הגיבורים!!!
דנדן מלאך בדמות אדם
עוד כתבות כאלה בבקשה
אין מילים.
איזה רוע יש בהם, לפגוע סתם באנשים ותינוקות. 42 שנים וכלום לא השתנה, לצערנו.
למה עוזי דיין מפקד סיירת מטכל לא מוזכר??
כתבה יפה, אדם מדהים! אך חבל לי שלא הוקרתם תודה ללוחמי וכלבי יחידת עוקץ שהובילו את הפריצה לבית הילדים וגם איבדו בפעילות זו כלבים שבמותם בהחלט הצילו חיי לוחמים וילדים.
מלח הארץ! חבל שלא זכה
דן דן הפנים של ארץ ישראל היפה !
ממש. מלח הארץ הדור הנורמלי עם ערכים גברים גיבורים
שלום בישראל, שלום בעולם
"כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם?
נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע.
במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים.
התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד.
העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
אפילו נהיה הכי מאוחדים שבעולם, זה לא יעזור. העולם לא יהיה מאוחד, וגם יהיו מספיק שישנאו אותנו, כי אנחנו יהודים.
Life is good
דן דן הגבר בא לי לראות עליך סדרה
"ב-2002 ישבתי בלשכה של ערפאת ושאלתי אותו, 'איך סירבת ל-93% שהציע לך ברק? היית לוקח את זה והיינו מגיעים לסוף הסכסוך'. הוא אמר לי, 'סוף הסכסוך זה מונח שהומצא אצלכם' - חברים, אין 'סוף סכסוך' (צבי יחזקאלי)
זה לא נירא לי לבנון. זה פשוט בין הגדר לגבול הבין לאומי
לא מסוגל להבין את החיים בקיבוץ הילדים חיים ללא אהבת ההורים ילד בן חודשיים וחצי ישן בחדר הילדים בקיבוץ נשגב מבינתי. ידוע על הרבה ילדים שיצאו שרוטים לגמרי כתוצאה מגדילה בצורה כזאת
כבר אין לינה משותפת בקיבוצים, אני קיבוצניק וגדלתי בבית של ההורים
דנדן מלך
בולוטין אוהבים אותך
ד"ר מרדכי קידר: האם ערביי ישראל הם שותפים לדרך או איום מבית? | שנה ל"שומר החומות" - הפודקאסט המלא
ua-cam.com/video/MwF-cNyU3jc/v-deo.html
תזמין אותו איך לחווה לטפל בחיות יכול להיות מרפא לנפשו
Они используют армянские буквы только наоборот написанный
שחרות כותבים ככה?
מה קרה לכם??
ציטוט מהאקדמיה ללשון העברית:
לשתי המילים חרוט וחרות יש לא רק צליל זהה, אלא גם משמעות קרובה. במילה חרוט משתמשים לרוב במובן הפיזי: משהו שנחרט (נחרץ) בחומר. מכאן המילה מחרטה. למילה חרות יש משמעות של כתיבה (בעיקר על אבן), ומרבים להשתמש בה במשמעות מושאלת: חרות על דגלם; חרות על לוח לבם; נחרת בזכרונם וכו'.
יום טוב. הם צדקו
לא מאמין שהבחור שהיה בן 4 זוכר את האירוע. בטח מהסיפורים והריקושטים הרגשיים שקיבל הוא מרכיב עלילה
אני ההיתי בן 3 במלחמת המפרץ ואני זוכר את ההזעקות והסירנות טוב מאוד. יש אירועים שנצרבים בזיכרון
אירועים חיוביים מאוד ושליליים מאוד אכן יכולים להיצרב בזיכרון למשך כל החיים גם בגילאים כאלה.
@@mashiach1414 אני הייתי אז בגיל 5 - וגם אני זוכר את זה היטב. באמת לא דבר שאפשר לשכוח!
שלא תדע מצרות אבל כשעוברים טראומה כזאת קשה, בהחלט זוכרים!!! זה הרס לו את החיים.
שווה לראות על מה מחנכים אותם
ua-cam.com/video/zFDLlp3SdAM/v-deo.html
שלום בישראל, שלום בעולם
"כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם?
נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע.
במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים.
התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד.
העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.