
- 427
- 20 337
דובי הולץ אחד שאוהב תנך
Приєднався 8 жов 2011
נעליים של צדיק - הפטרת וישב
*נעליים של צדיק - הפטרת וישב*
_דובי הולץ_
תחילת ההפטרה השבוע, מנבואותיו המפורסמות של הנביא עמוס, היא, לדעתי, הדוגמה בה"א הידיעה, לקשר אסוציאטיבי בין פרשה להפטרה. ההפטרה פותחת בחלקה האחרון והמפורט ביותר של נבואות השלושה וארבעה חטאים של עמים שונים. חטאים שלמרות שאפשר היה לסלוח לעם המדובר על שלושת הראשונים, הרביעית שוברת את הכלים, ודורשת מהקב"ה לשבור כתגובה את האומה. ההפטרה פותחת בממלכה המשמעותית ביותר לספר עמוס, ממלכת ישראל, שהיא גם הממלכה האחרונה והמפורטת ביותר בסדרת הנבואות. ה' לא יסלח לממלכת ישראל על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים.
מה שמזכה את ההפטרה שלנו בתואר שיאנית האסוציאציות, זה ההבדל התהומי בין איך שפרשני הפשט מפרשים את החטא המתואר בפסוקים, לבין איך שעושה זאת המדרש. הפשטנים מסבירים כולם שמדובר על חטא חברתי נפוץ בחברה בזמן הנביא, וזה לא על באמת משנה אם מדובר בשופטים שמטים את הדין, טייקונים שדוחקים עניים מהקרקעות שלהם, או בעלי דין שמוציאים לעז על הצדיק כך שבסוף יוציאו אותו להורג. המשותף לכל הפשטנים, הוא *שלא* מדובר במטאפורה כלשהי.
לא כך מסביר את הפסוקים מדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ח). לדעת המדרש, ישראל המוכרים הם עשרת בניו של יעקב מהפרשה, הצדיק הנמכר הוא יוסף הצדיק, והנעליים הם הנעליים שכל אחד מהאחים קנה בחלקו מעשרים הכסף שקיבלו על מכירת יוסף. בחירת ההפטרה להתחיל בפסוקים אלו, גם אם יכולים להיות הקשרים נוספים לפרשה, מוכיחה שגם מסדרי ההפטרה תמכו בקריאה הזו של בעל פרקי דרבי אליעזר.
לפני שנמשיך, כדאי לציין שאני לא טוען שהנעליים שבעבורם נמכר האביון הן הסיבה היחידה, או אפילו המרכזית שבגללה חז"ל בחרו בנבואה הזו של עמוס כהפטרת וישב. המשך ההפטרה, שעוסקת בעקרות של הניסיון למנוע את רצונו של ה', קשורה מאוד קשורה מאוד לפרשה. כמו שאריה ששואג ביער מצא טרף, ושמלכודת שעולה מהאדמה לוכדת טרף, כך כשה' שולח נבואה היא מתקיימת. ובהקשר לפרשה, מעשי האחים לא יכולים להפריך את חלומות יוסף. יש להן תוקף נבואי.
ראוי גם להדגיש, שכבר הסברנו בעבר שחז"ל לא זקוקים להרבה לגיטימציה כדי להפוך נבואה להפטרה. אם מכירת האביון מתקופת עמוס, יכולה להזכיר את מכירת יוסף, גם אם אין זו מטרת הנבואה, יש הצדקה מספקת להיפטורה (דהיינו הפיכתה להפטרה). המטרה היא הרי רק להזכיר מעין המאורע. הדיון הוא בעיקר על עד כמה מקום לתת למדרש בלמידה עצמאית של הנבואה.
וחזרה לשידורינו. מנקודת מבט פשטנית, יש המון סיבות לא לקשר בין הפשע הרביעי של ישראל למכירת יוסף. ראשית, תפקיד הנביא הוא להזהיר ולעודד התנהגות מסוימת. לא להזכיר דברים שקרו כ800 שנה קודם לתקופתו. אין הכוונה שהנביאים לא משתמשים בדוגמאות מההיסטוריה, דוגמאות היסטוריות הינן תופעה נפוצה. הכוונה היא שהתופעה ההיסטורית היא בדרך כלל הסטרטר, לא הקש ששבר את גב הגמל. לדוגמה, הגיוני מאוד יהיה לומר לממלכת ישראל, שהתנהגותם הבלתי מוסרית העכשווית היא המשך ישיר של מכירת יוסף. לעומת זאת, הרבה יותר קשה לומר שהחטא החותם את גזר דינם לרעה, המגיע אחרי שלושה פשעים שעליהם עוד אפשר היה לסלוח, הוא חטא פרה-היסטורי.
שנית, פשעי ישראל חותמת שורה ארוכה של פשעים של ממלכות שונות. הנביא יתייחס לפשעי דמשק, עזה, צור, אדום, מואב, יהודה וישראל. האשמת ממלכת ישראל במכירת יוסף היא האשמה מעניינת, בעיקר כי שמה הנרדף של הממלכה הוא אפרים, דהיינו יוסף. קצת כמו להאשים מישהו במכירת עצמו. נכון, יש עוד שבטים שלוקחים חלק במכירת יוסף, וגם הם חלק ממלכת ישראל, אבל מה נעשה עם סלוגנים מגניבים כמו "אתה הראש אתה האשם"? האשמת הקרבן נהיית אפילו יותר אבסורדית, כשמבינים מי לא מואשם. פשעי יהודה, שקדמו לפשעי ישראל, לא כוללים את מכירת יוסף. יהודה הוא בעל תפקיד מרכזי בסיפור המכירה, "ויאמר יהודה אל אחיו... לכו ונמכרנו לישמעאלים" (בראשית ל"ז, כ"ו-כ"ז). האם נכון להעניש את ממלכתו של יוסף הנמכר ולהתעלם ממלכתו של יהודה המוכר?
אלה כנראה הסיבות המרכזיות שמנעו מפרשני הפשט לקשר בין הנבואה שלנו לסיפור מכירת יוסף, אבל עיון בפירושיהם של רד"ק ואברבנאל יכול להניב לנו סיבה שלישית. אחרי שהוא מביא כמה פירושי פשט, מוסיף רד"ק: "והתועים שאומרים על מכרם בכסף צדיק על ישו, תשובתם כי אין עניין הפרשה אלא על המעשים רעים שהיו עושין בכל יום, כמו שהוא ענין כל הפרשה. ועוד למה מנה או זכר אותו בפשעי ישראל, היה לו לומר בפשעי יהודה שהם מכרוהו לדבריהם, כי בבית שני לא היו עשרת השבטים כי אם יהודה. גם הדרש שמפרש אותו על מכירת יוסף, לא יתכן לפי ענין הפרשה. ועוד כי יהודה אמר למוכרו ובנבואת יהודה היה לו לזוכר."
שתי התשובות שנותן רד"ק בתחילת פירושו כנגד דעת "התועים," גם אם אינן זהות לחלוטין לסיבות שבגללן לא אימצנו את פירוש המדרש, לפחות מזכירות אותן. הנביא מוכיח את העם על מעשים עכשוויים, לא מעשים היסטוריים, וסיפור מכירתו של אבי הנצרות אירע בממלכה היהודית (כמה מאות שנים אחרי נבואת עמוס, אבל מי סופר), ולא תחשב מ"פשעי ישראל." אבל לא זו הנקודה החשובה בדברי רד"ק. דברי רד"ק מטובלים פעמים רבות במדרשים, ולמרות שהוא לא חושש לחלוק עליהם, פעמים רבות יביא את דבריהם רק כדי לשתף דרש יפה. הפעם, רד"ק לא משאיר מקום למדרש. הכרה במדרש, על השאלות שהוא מעלה, פותחת פתח להכרה בדוגמה הנוצרית המזכירה אותה באופיה, גם אם לא במדויק.
האם אמורים להיות למידע הזה השלכות על ההפטרה? כבר אמרנו שלא. זו הרי הדילמה שמלווה אותנו מאז הפטרת בראשית. מה אנחנו יותר, לומדים נביא או לומדים הפטרה? לא ננסה לענות עליה, אנחנו כבר למודי ניסיון. הרי עד שבוע הבא כבר ניתן תשובה הפוכה.
לעילוי נשמת תלמידי האהוב והגיבור עמיחי שמעון בן ישי ובתיה רובין הי"ד
דובי הולץ - אחד שאוהב תנ"ך
bit.ly/DVARSHAKET
_דובי הולץ_
תחילת ההפטרה השבוע, מנבואותיו המפורסמות של הנביא עמוס, היא, לדעתי, הדוגמה בה"א הידיעה, לקשר אסוציאטיבי בין פרשה להפטרה. ההפטרה פותחת בחלקה האחרון והמפורט ביותר של נבואות השלושה וארבעה חטאים של עמים שונים. חטאים שלמרות שאפשר היה לסלוח לעם המדובר על שלושת הראשונים, הרביעית שוברת את הכלים, ודורשת מהקב"ה לשבור כתגובה את האומה. ההפטרה פותחת בממלכה המשמעותית ביותר לספר עמוס, ממלכת ישראל, שהיא גם הממלכה האחרונה והמפורטת ביותר בסדרת הנבואות. ה' לא יסלח לממלכת ישראל על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים.
מה שמזכה את ההפטרה שלנו בתואר שיאנית האסוציאציות, זה ההבדל התהומי בין איך שפרשני הפשט מפרשים את החטא המתואר בפסוקים, לבין איך שעושה זאת המדרש. הפשטנים מסבירים כולם שמדובר על חטא חברתי נפוץ בחברה בזמן הנביא, וזה לא על באמת משנה אם מדובר בשופטים שמטים את הדין, טייקונים שדוחקים עניים מהקרקעות שלהם, או בעלי דין שמוציאים לעז על הצדיק כך שבסוף יוציאו אותו להורג. המשותף לכל הפשטנים, הוא *שלא* מדובר במטאפורה כלשהי.
לא כך מסביר את הפסוקים מדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ח). לדעת המדרש, ישראל המוכרים הם עשרת בניו של יעקב מהפרשה, הצדיק הנמכר הוא יוסף הצדיק, והנעליים הם הנעליים שכל אחד מהאחים קנה בחלקו מעשרים הכסף שקיבלו על מכירת יוסף. בחירת ההפטרה להתחיל בפסוקים אלו, גם אם יכולים להיות הקשרים נוספים לפרשה, מוכיחה שגם מסדרי ההפטרה תמכו בקריאה הזו של בעל פרקי דרבי אליעזר.
לפני שנמשיך, כדאי לציין שאני לא טוען שהנעליים שבעבורם נמכר האביון הן הסיבה היחידה, או אפילו המרכזית שבגללה חז"ל בחרו בנבואה הזו של עמוס כהפטרת וישב. המשך ההפטרה, שעוסקת בעקרות של הניסיון למנוע את רצונו של ה', קשורה מאוד קשורה מאוד לפרשה. כמו שאריה ששואג ביער מצא טרף, ושמלכודת שעולה מהאדמה לוכדת טרף, כך כשה' שולח נבואה היא מתקיימת. ובהקשר לפרשה, מעשי האחים לא יכולים להפריך את חלומות יוסף. יש להן תוקף נבואי.
ראוי גם להדגיש, שכבר הסברנו בעבר שחז"ל לא זקוקים להרבה לגיטימציה כדי להפוך נבואה להפטרה. אם מכירת האביון מתקופת עמוס, יכולה להזכיר את מכירת יוסף, גם אם אין זו מטרת הנבואה, יש הצדקה מספקת להיפטורה (דהיינו הפיכתה להפטרה). המטרה היא הרי רק להזכיר מעין המאורע. הדיון הוא בעיקר על עד כמה מקום לתת למדרש בלמידה עצמאית של הנבואה.
וחזרה לשידורינו. מנקודת מבט פשטנית, יש המון סיבות לא לקשר בין הפשע הרביעי של ישראל למכירת יוסף. ראשית, תפקיד הנביא הוא להזהיר ולעודד התנהגות מסוימת. לא להזכיר דברים שקרו כ800 שנה קודם לתקופתו. אין הכוונה שהנביאים לא משתמשים בדוגמאות מההיסטוריה, דוגמאות היסטוריות הינן תופעה נפוצה. הכוונה היא שהתופעה ההיסטורית היא בדרך כלל הסטרטר, לא הקש ששבר את גב הגמל. לדוגמה, הגיוני מאוד יהיה לומר לממלכת ישראל, שהתנהגותם הבלתי מוסרית העכשווית היא המשך ישיר של מכירת יוסף. לעומת זאת, הרבה יותר קשה לומר שהחטא החותם את גזר דינם לרעה, המגיע אחרי שלושה פשעים שעליהם עוד אפשר היה לסלוח, הוא חטא פרה-היסטורי.
שנית, פשעי ישראל חותמת שורה ארוכה של פשעים של ממלכות שונות. הנביא יתייחס לפשעי דמשק, עזה, צור, אדום, מואב, יהודה וישראל. האשמת ממלכת ישראל במכירת יוסף היא האשמה מעניינת, בעיקר כי שמה הנרדף של הממלכה הוא אפרים, דהיינו יוסף. קצת כמו להאשים מישהו במכירת עצמו. נכון, יש עוד שבטים שלוקחים חלק במכירת יוסף, וגם הם חלק ממלכת ישראל, אבל מה נעשה עם סלוגנים מגניבים כמו "אתה הראש אתה האשם"? האשמת הקרבן נהיית אפילו יותר אבסורדית, כשמבינים מי לא מואשם. פשעי יהודה, שקדמו לפשעי ישראל, לא כוללים את מכירת יוסף. יהודה הוא בעל תפקיד מרכזי בסיפור המכירה, "ויאמר יהודה אל אחיו... לכו ונמכרנו לישמעאלים" (בראשית ל"ז, כ"ו-כ"ז). האם נכון להעניש את ממלכתו של יוסף הנמכר ולהתעלם ממלכתו של יהודה המוכר?
אלה כנראה הסיבות המרכזיות שמנעו מפרשני הפשט לקשר בין הנבואה שלנו לסיפור מכירת יוסף, אבל עיון בפירושיהם של רד"ק ואברבנאל יכול להניב לנו סיבה שלישית. אחרי שהוא מביא כמה פירושי פשט, מוסיף רד"ק: "והתועים שאומרים על מכרם בכסף צדיק על ישו, תשובתם כי אין עניין הפרשה אלא על המעשים רעים שהיו עושין בכל יום, כמו שהוא ענין כל הפרשה. ועוד למה מנה או זכר אותו בפשעי ישראל, היה לו לומר בפשעי יהודה שהם מכרוהו לדבריהם, כי בבית שני לא היו עשרת השבטים כי אם יהודה. גם הדרש שמפרש אותו על מכירת יוסף, לא יתכן לפי ענין הפרשה. ועוד כי יהודה אמר למוכרו ובנבואת יהודה היה לו לזוכר."
שתי התשובות שנותן רד"ק בתחילת פירושו כנגד דעת "התועים," גם אם אינן זהות לחלוטין לסיבות שבגללן לא אימצנו את פירוש המדרש, לפחות מזכירות אותן. הנביא מוכיח את העם על מעשים עכשוויים, לא מעשים היסטוריים, וסיפור מכירתו של אבי הנצרות אירע בממלכה היהודית (כמה מאות שנים אחרי נבואת עמוס, אבל מי סופר), ולא תחשב מ"פשעי ישראל." אבל לא זו הנקודה החשובה בדברי רד"ק. דברי רד"ק מטובלים פעמים רבות במדרשים, ולמרות שהוא לא חושש לחלוק עליהם, פעמים רבות יביא את דבריהם רק כדי לשתף דרש יפה. הפעם, רד"ק לא משאיר מקום למדרש. הכרה במדרש, על השאלות שהוא מעלה, פותחת פתח להכרה בדוגמה הנוצרית המזכירה אותה באופיה, גם אם לא במדויק.
האם אמורים להיות למידע הזה השלכות על ההפטרה? כבר אמרנו שלא. זו הרי הדילמה שמלווה אותנו מאז הפטרת בראשית. מה אנחנו יותר, לומדים נביא או לומדים הפטרה? לא ננסה לענות עליה, אנחנו כבר למודי ניסיון. הרי עד שבוע הבא כבר ניתן תשובה הפוכה.
לעילוי נשמת תלמידי האהוב והגיבור עמיחי שמעון בן ישי ובתיה רובין הי"ד
דובי הולץ - אחד שאוהב תנ"ך
bit.ly/DVARSHAKET
Переглядів: 11
Відео
A Righteous Man's Shoes - Haftarat Vayeshev
Переглядів 122 години тому
Before continuing, it's worth noting that I'm not claiming that the shoes for which the needy was sold are the only, or even the main reason why the Sages chose this prophecy of Amos as the Haftarah for Vayeshev. The continuation of the Haftarah, which deals with the futility of attempting to prevent Hashem's will, is very much connected to the Parashah. Just as a lion that roars in the forest ...
A Prophet on the Road - Haftarat Vayetze
Переглядів 3214 днів тому
A Prophet on the Road - Haftarat Vayetze
נביא בדרך - הפטרת ויצא
Переглядів 7314 днів тому
*נביא בדרך - הפטרת ויצא* _דובי הולץ_ כמו הפטרות רבות, גם ההפטרה השבוע מציבה אתגר קטנטן. בגלל שעדות שונות מתחילות ומסיימות במקומות שונים, קשה להחליט באיזה חלק של ההפטרה נרצה להתמקד. המסגרת הרחבה מתחילה בהושע י"א, ז', ומסתיימת בסוף הספר. כל העדות כוללים את הפסוק, "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר", וכך אנחנו מנטרלים מראש את השאלה המעצבנת, "מה הקשר בין ההפטרה לפרשה?" לפני שנבחר נושא, ...
Between Prayer and Sacrifices - Haftarat Toldot
Переглядів 1721 день тому
Until now, the situation has worked in favor of Yaakov's descendants. Without warning, however, immediately after the difference between the brothers is emphasized, the spotlight suddenly turns to Yaakov's children, with harsh rebuke about their relationship with Hashem. Why don't you honor Hashem? According to the prophet, the lack of respect is expressed through the quality of offerings that ...
בין קרבנות לתפילה - הפטרת תולדות
Переглядів 4421 день тому
*בין קרבן לתפילה - הפטרת תולדות* _דובי הולץ_ ההפטרה השבוע מאפשרת הזדמנות יחסית נדירה, למרות שלא יחידאית, להכיר נביא דרך חצי מנבואותיו. מלאכי, הנביא שחותם את חלק הנביאים של התנ"ך, ושנבואותיו מסוכמות בשלושה פרקים בקובץ תרי עסר, עורך השוואה בין שני בניו של יצחק. למרות שיעקב ועשו אחים, ה' אוהב את יעקב אך שונא את עשו. לכן הוא משמיד את כל ערי עשיו/אדום, ולא יאפשר להם לבנות מחדש. עד כאן המצב עובד לטוב...
Small Steps Towards Continuity - Haftarat Chayey Sarah
Переглядів 2828 днів тому
Small Steps Towards Continuity - Haftarat Chayey Sarah
מה נסגר? - הפטרת וירא
Переглядів 45Місяць тому
*מה נסגר? - הפטרת וירא* _דובי הולץ_ סוף סוף הגענו להפטרה מוכרת. ההפטרה שלנו כוללת *שניים* מסיפורי ניסי אלישע המוכרים, 1. נס אסוך השמן שימשיך לתת שמן עד שיכלו הכלים (לא לבלבל עם צפחת השמן של אליהו שתספק שמן עד שה' ייתן גשם). 2. נס לידת ילד לאשה השונמית ומיתתו בטרם עת, שהעדות הסבלניות ביננו (סליחה לקהילות הספרדים) יזכו גם לראות אותו חוזר לחיים בידי אלישע (שוב, לא לבלבל עם החייאת בן הצרפית של אליה...
Behind Closed Doors - Haftarat Vayera
Переглядів 53Місяць тому
The reason for combining these two stories into one Haftarah and the odd point where Sephardic communities stop reading could have been fascinating investigations had they not been thoroughly explored in every book dealing with Haftarot. Instead, as is my way, I want to examine a minor point that intrigued me. What's the deal with all the closed doors in the Parasha and Haftarah? Why are there ...
Covenant Keeper - A Short Dvar Torah for Haftarat Noah
Переглядів 18Місяць тому
Covenant Keeper - A Short Dvar Torah for Haftarat Noah
שומר הברית - דבר תורה קצר להפטרת נח
Переглядів 65Місяць тому
*שומר הברית - הפטרת נח* _דובי הולץ_ זה לא אני, זה אתם. עכשיו שאני חושב על זה, אני לא בטוח שזה רעיון טוב לפתוח עם האשמת הקוראים... תנו לי להסביר. כשבחרתי להתחיל לכתוב על ההפטרות במקום על פרשות השבוע, חשבתי שהאתגר יהיה לכתוב על נושא שאני פחות שוחה בו. טעיתי. האתגר המרכזי הוא לאמוד את הידע הקודם של הלומדים האחרים, ולהחליט כמה להשקיע בסיכום ההפטרה, וכמה לצלול פנימה. או כמו שאמרתי, זה לא אני, זה אתם...
A Guide in the Darkness - Short Dvar Torah for Haftarat Bereshit
Переглядів 29Місяць тому
A Guide in the Darkness - Short Dvar Torah for Haftarat Bereshit
שליח בחשיכה - דבר תורה קצר להפטרת בראשית
Переглядів 54Місяць тому
שליח בחשיכה - דבר תורה קצר להפטרת בראשית
עד הניצחון - דבר תורה קצר לפרשת וזאת הברכה
Переглядів 68Місяць тому
עד הניצחון - דבר תורה קצר לפרשת וזאת הברכה
Victorious - A Short Dvar Torah for Parashat VeZot Habrachah
Переглядів 43Місяць тому
Victorious - A Short Dvar Torah for Parashat VeZot Habrachah
Heavenly Interpretation - A Short Dvar Torah for Parashat Haazinu
Переглядів 392 місяці тому
Heavenly Interpretation - A Short Dvar Torah for Parashat Haazinu
פירשנות בגובה השמיים - דבר תורה קצר לפרשת האזינו
Переглядів 652 місяці тому
פירשנות בגובה השמיים - דבר תורה קצר לפרשת האזינו
ארמי תקרא לאבא שלך! - דבר תורה קצר לפרשת כי תבוא
Переглядів 913 місяці тому
ארמי תקרא לאבא שלך! - דבר תורה קצר לפרשת כי תבוא
Who Are You Calling an Aramite - A Short Dvar Torah for Parashat Ki Tavo
Переглядів 303 місяці тому
Who Are You Calling an Aramite - A Short Dvar Torah for Parashat Ki Tavo
שכנים טובים - דבר תורה קצר לפרשת כי תצא
Переглядів 663 місяці тому
שכנים טובים - דבר תורה קצר לפרשת כי תצא
Good Neighbours - A Short Dvar Torah for Parashat Ki Tetze
Переглядів 283 місяці тому
Good Neighbours - A Short Dvar Torah for Parashat Ki Tetze
מסע בין פרשנים - דבר תורה קצר לפרשת שופטים
Переглядів 773 місяці тому
מסע בין פרשנים - דבר תורה קצר לפרשת שופטים
Torah Tour - A Short Dvar Torah for Parashat Shoftim
Переглядів 183 місяці тому
Torah Tour - A Short Dvar Torah for Parashat Shoftim
Blessing Confusion - A Short Dvar Torah for Parashat Re'eh
Переглядів 393 місяці тому
Blessing Confusion - A Short Dvar Torah for Parashat Re'eh
זו הפטרת וישלח
טעויות קורות 🤷
stop using ai art
Why?
@@דוביהולץאחדשאוהבתנךunethical and environmentally damaging
@@iluvchaeyoung5186 how?
@@דוביהולץאחדשאוהבתנך look it up
השורש הוא ב.ר.ך
יהוה אלהים מצווה על שתי הרצונות לפעול במרחב הזה, זה המרחב שהם נפגשים, יש פה טוב וגם רע, אמת וגם שקר, על הנשמות לבחור, כל מה שיהוה צבאות אלהיי ישראל, אהב, הוא נתן לישראל בספר תורת משה, שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֨יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃ כל מה שיהוה אלהינו שנא, הוא נתן לאלוהי הגויים, לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כׇל־תּוֹעֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃ וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הַשְׁכֵּ֥ים וְשָׁלֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר אַל־נָ֣א תַעֲשׂ֗וּ אֵ֛ת דְּבַֽר־הַתֹּעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵֽאתִי׃
יהוה הגדול והנורא מצווה על שתי הרצונות לפעול במחרב הזה, יש פה גם חיים וגם מוות, גם ברכה וגם קללה, על הנשמות לבחור, רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ מי שהולך לפי החקים והמשפטים אשר צווה אותנו יהוה אלהינו, ככתוב בספר תורת משה, ברכה הוא: אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ והקללה למי שסר אחרי חקים ומשפטים אשר סותרים את החק והמשפט הכתוב בספר תורת משה: וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁר־בָּ֤א עֲלֵיכֶם֙ כׇּל־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֲלֵיכֶ֑ם כֵּן֩ יָבִ֨יא יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדָּבָ֣ר הָרָ֔ע עַד־הַשְׁמִיד֣וֹ אוֹתְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ בְּ֠עׇבְרְכֶם אֶת־בְּרִ֨ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶם֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֒ וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶ֑ם וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֔ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר נָתַ֥ן לָכֶֽם׃
יהוה אלהיי ישראל נלחם לעמו ישראל, אשר הולכים לפי חוקתיו ומצותיו, כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְהָיָ֕ה כְּקָֽרׇבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ מי שיקרא בשם אלהיי ישראל ינצל, אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃ אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃ וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ וְרָדְפוּ֙ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃ אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃ אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אׇבְדֶֽךָ׃ וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכׇל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃ וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצׇּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כׇּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃
אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כׇּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קׇדְקֳדֶֽךָ׃ זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ כׇּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃ אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
רבנים עובדי אלילים, באמונה שלהם שבוע שעבר היה ״ראש השנה״, חג סוכות תחילת שנה באמונה שלהם, חג סוכות זאת צאת השנה, וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה אצלנו החודש הראשון זה חדש הפסח, בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ היום הראשון בשנה, זה היום הראשון באביב, וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃ סוכות זה החודש השביעי, ערב חג סוכות, זה תאריך 15.7, וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃ שאתם נמצאים ביום הכיפורים, אתם נמצאים ביום העשירי, בחודש השביעי, יום הכיפורים זה תאריך 10.7, וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃
מי שאומר לבית ישראל ואזרח הארץ שסוכות זאת תחילת השנה, זאת הגמרא אשר הרבנים העלובים הולכים אחריה, למה אתם מהללים גוף אשר סותר את תורת משה בצורה קשה? למה מי אלה הרבנים העלובים האלו? למה אתם מזכירים אותם על הפה שלכם לטובה בכלל? וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃ הבחורים האלו שמוצגים תחת השם ״רבנים״, אומרים גם שאדם שעושה סקס עם תינוקת קטנה מגיל 3 וילד קטן מגיל 9 פטור מעונש, זאת עובדה מתוך הגמרא העלובה הזאת, קחו את המסכת: מי ששוכב עם תינוקת בת 3 ומטה, וילד בן 9 ומטה, פטור מעונש, (מסכת סנהדרין,דף נ״ד,עמוד ב׳) המקיים יחסי מין עם תינוקת הקטנה מגיל 3 שנים, אינו נענש, פטור מעונש, (׳רמב״ם, משנה תורה, הלכות איסור ביאה, פרק א׳ הלכה יג) על פי הגמרא העלובה, תינקות קטנה מגיל 3 ותינוק קטן מגיל 9 מותר לזיין אותם, כלושנם: ״מותר להתייחד עימהן״ קחו את המסכת יעלובים: תינקות מבת שלש ולמטה ותינוק בן תשע ולמטה מותר להתייחד עמיהן״ (רמב״ם משנה תורה,הלכות איסור ביאה, פרק כב, הלכה י׳) על פי הגמרא העלובה, אדם בוגר אשר עושה סקס עם ילד קטן מגיל 9, פטור ממוות, קחו את המסכת: הבא על הזכור, או הביא זכור עליו - שהערה (החדיר לתוכו את איבר מינו) - אם היו שניהם גדולים, נסקלים״ ואם היה הזכור בן תשע או פחות, שניהן פטורין; (משנה תורה לרמב”ם, הלכות איסורי ביאה,פרק א’, הלכה יד’) הם אומרים בפה מלא שאדם בוגר שמקיים סקס עם ילד קטן מגיל 9, פטור ממוות, זאת עובדה מתוך הגמרא, אנחנו ישראל משכבי זכר? אנחנו ישראל משכבי תינוקות? אנחנו פטור? מי שיעשה אצלנו את התועבות האלו ומי שיקרא לנו להכיר בכך אנחנו נשחיט אותו, וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ למה אתם מהללים וקוראים לי להכיר בגוף שאומר לי אחרת מאשר מוות, לזיון עם ילד קטן מגיל 9? לא רוצה להכיר בחז״ל העלובים האלו, למה מי אתם בכלל? למה אתם קמים נגד האמונה שלנו?
רב זאת מילה בשפה הארמית, פירושה הוא ״גדול״ התואר ״רב״ הוא מהגמרא, לא קיים רב שלא מכיר בגמרא אם הוא לא היה מכיר בגמרא, הוא לא היה קורא לעצמו רב, רב=גמרא, מתוך הגמרא יש סתירות קשות מהברית אשר כרת איתנו יהוה צבאות אלהינו, יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ הרבנים הולכים על פי הגמרא, אם הם היו הולכים על פי התורה, הם היו שורפים את הגמרא, זה לא הולך ביחד, וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃ תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ כל הבחורים שמציגים את עצמם בתור ״רבנים״, הם עובדי אלילים חלשים ועלובים, זאת עובדה, אם יהוה צבאות היה אלוהם, הם לא היו מכירים בתועבות העלובות האלו, אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃ וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃ וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃ וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ כִּ֚י כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכׇּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָֽם׃ תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י׃ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙
כת הפרושים אשר משתמשים בשם ישראל , נושאים את שם יהוה אלהינו לשווא, הם קוראים לנו לקיים חקים ומשפטים אשר לא כתובים בתוך ספר תורת משה ואף סותרים אותה בצורה קשה, וַחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַעֲשׂ֔וֹת אֵ֚ת כׇּל־הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר־מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ הם קוראים לנו בפה מלא להכיר ״בגמרא״, תחת אשר הם אומרים ״יהוה אמר״ ויהוה לא אמר: לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
Very interesting. Thank you for your shiur.
❤
A nice point! Maybe you should rename the lecture as "Kapara of the Mishkan".
I probably should 😊
Brilliant!😀
Thank you 😎
A good question and some good answers. Yasher koach.
אני בעד כשרות ובעד צמחונות
תעשה סרטון על האם אדם וחווה המציאו את חנוכה
תעשה סרטון על האם אדם וחווה היו תאומים סיאמיים בן ובת
תעשה סרטון על מעשה מרכבה
משה פייגלין צריך להיות ראש הממשלה
בהרבה משפחות מרובות ילדים בתנ"ך ישנו בן אחד אהוב. אצל אברהם זה יצחק, אצל יעקב זה יוסף ואצל דוד זה אבשלום
זה נכון שלרבים יש בן אהוב, אבל האחרים לא נקראים יחיד.
ונזכור שהמילה צדקה בתורה ובתנ"ך זה מלשון צדק ולא מתנות לאביונים
בהחלט
אמן
😑 P r o m o S M
אהבתי
I am in total agreement with the Rambam when it comes to anything having to do with the Messiah, we will only know for certain what God's plans are in real time. Secondly, already in the time of Chazal, we have the concept of "bilbul umot i.e., what Sanheireb did. To think that the nations will go back to what they were (my apologies to the Maharal) is pretty impossible. Just take the Americans as an example. Except for a very small percentage of probably less than 1% of the US population that are "native American", the rest are made up of people who are thoroughly mixed between a whole bunch of European, Asian, Latin American, African etc. What will be with them? Where will they "return" to? Most of the nations in Europe will have to "return" to the steppes of Russia somewhere. Moav, Amon, Edom and the like are long gone. I don't see the few Copts who may be the descendants of the ancient Egyptians kicking back to Arabia the over 100 million Arabs in Egypt. As for Shadal's explanation, just looking at history, recent history of the last 100 years, it seems that he was right the first time, Although there was the beginning of the gathering from the diaspora before the establishment of the state of Israel, the masses of Jews returning home only happened after Israel was a state.
That would explain why there is a need to take them by the and single out each individual. I have no idea as to whether what I said is going to happen (which is a general truth about most of my divrei torah). I enjoy looking at things differently than I had previously. It keeps me on my feet :-)
אחלה סרטון
מהחייל האמיץ בגדנ"ע 😎
ישנו פתגם ביידיש שאבי ז"ל אהב להגיד. הפתגם מתורגם לעברית הוא "מקושיות לא מתים"
וודאי. לא רק שלא מתים מהן. הן הכי מעצימות את הלימוד :-)
A very original idea. I like it very much. However, having the tribe of Yosef as the representatives of the first-born is a bit problematic. Yosef, even according to Chazal, only got the double portion part of the firstborn rights and not the leadership for example. I understand that Chazal specifically point to those who took Yosef's remains as those who were impure, because Yosef is the only one explicitly mentioned that his remains were taken. However, supposedly all the remains of the 12 tribes were taken as well.
It is true that according to Chazal it's the double portion, but I wasn't only quoting Chazal. I was referring to the Psukim in Divrey Hayamim 1 (ה, א-ב). This difficulty still stands, since there too is a difference between what Yosef gets and what Yehuda gets. On the other hand, I don't perceive this as a major flaw in my reasoning, since there's no reference to Levi's part, so I can still make the claim that the Bechorot were supposed to get this part, and Yosef can still represent them in spirit if not in practice. Thank you!
@@דוביהולץאחדשאוהבתנך As I originally said, I like your idea and to me it is truly original and good
Good for you. I sort of gave up on trying to find the reason why one mitzva is given after the other, especially in mitzva heavy parshiyot like Mishpatim and Kedoshim.
"PromoSM"
Thank you Rabbi
סרטון מטורףףףף
נידה מדאורייתא תלויה בהרגשה ולא רק בזיוות הדם. דם הבא מהמקור בלי הרגשה מדאורייתא לא נחשב לדם נידה.
זו בדיוק הייתה הנקודה שלי
@@דוביהולץאחדשאוהבתנך לא בדיוק. אתה רוצה לבודד את צרעת בתור טומאה שנקבעת רק בראיית הכהן ולא בנגע עצמה. שוב בנידה, גם אם הדם מגיע מהמקור זה לא טמא אלא אם האישה מרגישה. לכן, גם טומאת נידה איכשהו נכנסת לקטגוריה הזאת.
@@1989tanchum עכשיו הבנתי למה אתה מתכוון. הנקודה מבחינתי היא שקביעת הצרעת היא חיצונית למצורע, לעומת הנידה שתלויה בנידה עצמה.
@@דוביהולץאחדשאוהבתנך בזה אין ויכוח
לרכישת הספר "אחד שאוהב תנ"ך" לחצו כאן: meshulam.co.il/s/9d88fca1-b22a-ad96-b35c-b81969a56753
A very informative video indeed. Thank you Rabbi Dovi!
I'm afraid I found this video hard to follow. It might have been easier to follow if screen shots of some of the verses you referred to appeared where appropriate. I appreciate your effort, however. It is indeed challenging to find a reason for each type of korban.
Thank you for the feedback. I'm often not positive how to discuss complex subjects in a short video that I try to keep fairly upbeat, without being shallow. The language barrier adds another dimension of difficulty. (Not to mention the deadline). No promises, but do you think adding verses should be used regularly, or only when the subject is notably more complex?
Chazal say that Gimatriot are "parparaot lechochma", parparaot are sort of like hours devours, little tidbits of food, not the main course, not chochma itself. I feel that this dvar Torah is not a foundation, but maybe some bricks to use in building such a foundation IMHO.
שיעור מצוין כרגיל!
BS
Very good video 📹
אהבתי
Just let me understand what you were alluding to. If the "ofan markevotav" is referring to the celestial Merkava, how does that fit in with the continuation of that pasuk "vayomer, anusa mipnei bnei Yisrael..."? Interesting food for thought in any case. I am sure that you know that when there are so many different explanations, we have on our hand a difficult verse and the questions are usually better than the answers.
I am, but I don't see this statement as undermining, because it says that Mitzrayim say so. Thank you 😊
@@דוביהולץאחדשאוהבתנך Maybe in that case, if I follow your lead, then we can also say that the part of the pasuk ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת refers to God who is in some ways reluctant to fight against his own creations (maasei yaday toviim bayam...) Or conversely, knowing that the ofanim that Yechezkel saw where not wheels but more sort of globes or gyroscopes that have the capability to move in every direction instantly, here he (God) removes them so that he can move in only one direction towards fighting the Egyptians.
@@1989tanchum Very nice interpretation! Thank you 😊
אחלה סרטון דובי אוהב מאוד פתח לי את הראש לעולם הגדול של התנך
סרטון מדהים ומעניין, שינה לי את הפרספקטיבה על החיים במלואם.
כמו כל שבוע 😁🥰
The Ramban is familiar with monarchies and with royal courts. However, he is not familiar with pharaohs who are God-kings and they do not have to be accountable to anyone, IMHO.
Can you realise in this Parashat, that events are taking place so differently than could be humanly expected shows that God acts sovereignly. He will take him accountable, only a question of time.
Makes perfect sense. I didn't try to deal with the psukim however. Only Ramban's take on them.
שלום בית זה חשוב. לי כבר יש עותק😉
Thank you for the insights. to your last sentence : אותו הדבר כאן the same here . And I love the G-D of Israel, the people of Israel and the land of Israel.
סרטון משמעותי וחשוב, צריך להפיץ את הסרטון הזה ברחבי המולטיוורס ולהראות לכולם את המוח הכריזמטי והחכם של דובי הולץ.
תמיד אפשר לסמוך עליך 🤩
... and his father loves him !!
מסר חשוב בסרטון, אבל לא מתאים לך להתבסס על מדרש
מה עם '' והבל הביא גם הוא (מנחה) מבכורות צאנו ..'' ?? . פרק ד. ד'
התייחסתי לשאלה בסרטון. הסברתי שאני לא יודע למה הקרבן של נח יותר משמעותי משל הבל. אציין גם שבקרבן של הבל יש קושי מובנה. קרבן מנחה הוא תמיד מהצומח. איך מביא הבל מנחה מהצאן?
אתה באמת לא מצפה ממישהו שבן 600+ לשנות את הרגלי האכילה שלו. לפחות לפי המדרש חז"ל שנח המציא את המחרישה, נח היה איש אדמה לפני המבול וכך נשאר גם אחרי המבול, כנ"ל בצמחונות שלו. יישר כח.
אני לא יודע. עוד לא פגשתי מישהו בן 600 ;-)
אתה חייב להתחיל פודקאסט דובי, הסרטונים האלה מדהימים וצריך להפיץ אותם לאנושות כולה
😍מאחת שאוהבת אחד שאוהב תנך