@@racheluriel *האם הגעת אל עצמך? האם תיכנס לעולם הבא או רק תקבל שכר בעולם הבא? - שיחת מוסר והתעוררות ממו"ר הרב דב קוק שליט"א* ua-cam.com/video/zyWXcTX8m_M/v-deo.html במהלך סעודה שלישית אחת עם מו"ר הרב דב קוק שליט"א שהתארכה כמעט עד עלות השחר בחודש האחרון, עמד בחור צעיר שמסתופף בצילו של מו"ר הרב שליט"א, וחזר על דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א שאמר (ספר המידות אות צדיק ח"ב אות ה) 'כל אדם מצויר בזיו פניו הגן עדן שלו'. ומיד אמר מו"ר הרב שליט"א לאותו בחור: אתה מתחיל להפחיד אותי. והמשיך מו"ר הרב שליט"א ואמר בענוותנותו, תראה איך הוא מדבר, אתה מפחיד אותי, כי אני רואה על עצמך בן עולם הבא, ואני לא בן עולם הבא... ולכן אני מפחד ממך. והמשיך מו"ר הרב שליט"א ואמר לציבור, תראו איזה מילים הוא אומר, הוא נולד תינוק, אתמול יצא מהטיטולים של האמא שלו, והוא יכול להגיד את המילים האלו. תראו איך הוא אומר את המילים האלו ולא פוחד, ושאני שומע את המילים האלה, בא לי להיקבר באדמה... וזה ההפרש בין מי שלא פגם, לבין מי שפגם שאז כל דבר טוב בתורה נראה לו כמשא מלחיץ. אבל כל זה בא מהיצר הרע שהוא 'שקרן'. ותוך כדי הדברים נכנס מו"ר הרב שליט"א לשיחת מוסר והתעוררות, ואמר: אנחנו אומרים בתפילת שחרית לאחר קריאת שמע, "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן וטוב ויפה". אמרנו "ומתוקן"? אני לא מקבל את זה... אמרנו "חביב ונחמד"? אצלי זה לא חביב ולא נחמד, זה כפוי. אמרנו "ומקובל"? לא קיבלתי... אני חולק על מה שאמרנו שזה "ומתוקן" "חביב ונחמד" וכו'. אבל אם לא קיבלתי את הדברים זה חצ"ץ - חצי צרה, זה לא רק שלא מקבלים את הדברים, אלא חולקים על הדברים האלה. ומי שלא מזהה בעצמו את המחלוקת על אותם מילים ב"אמת ויציב", אם אתה אומר את המילים האלו בתפילה בלי להרגיש את המחלוקת, זה סימן שאותו אדם הוא לא נחית... ולא שמע את הדברים והוא חושב שהדיבור זה החפצא, והוא לא מבין שהפה והדיבור זה רק אמצעי והיכי תימצי להגיע אל הלב. אתה ראובן, אתה מדבר דיבורים מאוד יפים ב"אמת ויציב", אבל הראובן שבך לא נמצא בדברים. אמרת דיבורים יפים, דיבורי ראובן יש פה, אבל ראובן אין פה... "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'", זה אומר שראובן אמור להתפלל, ואת זה לא קיימת. מי שלא מבין שזה נושא למאמץ בכל יום, הוא לא נחית, והראובן שבו נשכח ממנו. הוא יודע את הציק של ראובן מה שהוא חייב, הוא עושה את החשבונות של ראובן, אבל אל הראובן שבו הוא לא הגיע. הוא לא מכיר את ראובן, הוא רק גבאי של ראובן בכל מיני ציקים רוחניים, אבל אל ראובן הוא לא הגיע, הוא לא מכיר אותו. ולא רק שהוא לא מכיר את הראובן שבו, הוא חולק על אותו ראובן שבו. הוא לא הגיע אל הציפורניים של הציפורניים של הראובן שבו. הוא אמנם עשה מעשים של ראובן, אבל הוא לא הגיע לשולי האדרת של הציפורנים של הראובן שבו. ולכן כמעשים של ראובן הוא יקבל שכר, הוא יקבל ציקים בעולם הבא, אבל מפני שלראובן שבך לא הצלחת להיכנס, גם אז לא תיכנס. את המעשים של ראובן עשית, ולכן הנה הציקים והשכר, אבל זה יגיע החוצה. אם הראובן שבי לא התעורר בזה, זה אומר שאני החוצה... וזה כמו שתלך לחתונה ותשב מחוץ לאולם ושם תקבל מנה מהמלצר החוצה, וכדאי ביזיון וקצף... וכאן בעולם הזה על השניצל הזה אני יכול לוותר עליו, אבל בעולם הבא אתה לא יכול, אתה תשב בחוץ ולשם תקבל ציקים מהעולם הבא, אבל לא תיכנס אל העולם הבא.
חזק וברוך יישר כח ב"ה
כולם בגדו יקירי..
מת מת מת מניאק😊
התמליל לא מובן בכלל.
נשמח לתמליל קריא ....
@@racheluriel *האם הגעת אל עצמך? האם תיכנס לעולם הבא או רק תקבל שכר בעולם הבא? - שיחת מוסר והתעוררות ממו"ר הרב דב קוק שליט"א*
ua-cam.com/video/zyWXcTX8m_M/v-deo.html
במהלך סעודה שלישית אחת עם מו"ר הרב דב קוק שליט"א שהתארכה כמעט עד עלות השחר בחודש האחרון, עמד בחור צעיר שמסתופף בצילו של מו"ר הרב שליט"א, וחזר על דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א שאמר (ספר המידות אות צדיק ח"ב אות ה) 'כל אדם מצויר בזיו פניו הגן עדן שלו'.
ומיד אמר מו"ר הרב שליט"א לאותו בחור: אתה מתחיל להפחיד אותי.
והמשיך מו"ר הרב שליט"א ואמר בענוותנותו, תראה איך הוא מדבר, אתה מפחיד אותי, כי אני רואה על עצמך בן עולם הבא, ואני לא בן עולם הבא... ולכן אני מפחד ממך.
והמשיך מו"ר הרב שליט"א ואמר לציבור, תראו איזה מילים הוא אומר, הוא נולד תינוק, אתמול יצא מהטיטולים של האמא שלו, והוא יכול להגיד את המילים האלו.
תראו איך הוא אומר את המילים האלו ולא פוחד, ושאני שומע את המילים האלה, בא לי להיקבר באדמה...
וזה ההפרש בין מי שלא פגם, לבין מי שפגם שאז כל דבר טוב בתורה נראה לו כמשא מלחיץ.
אבל כל זה בא מהיצר הרע שהוא 'שקרן'.
ותוך כדי הדברים נכנס מו"ר הרב שליט"א לשיחת מוסר והתעוררות, ואמר:
אנחנו אומרים בתפילת שחרית לאחר קריאת שמע, "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן וטוב ויפה".
אמרנו "ומתוקן"? אני לא מקבל את זה...
אמרנו "חביב ונחמד"? אצלי זה לא חביב ולא נחמד, זה כפוי.
אמרנו "ומקובל"? לא קיבלתי... אני חולק על מה שאמרנו שזה "ומתוקן" "חביב ונחמד" וכו'.
אבל אם לא קיבלתי את הדברים זה חצ"ץ - חצי צרה, זה לא רק שלא מקבלים את הדברים, אלא חולקים על הדברים האלה.
ומי שלא מזהה בעצמו את המחלוקת על אותם מילים ב"אמת ויציב", אם אתה אומר את המילים האלו בתפילה בלי להרגיש את המחלוקת, זה סימן שאותו אדם הוא לא נחית... ולא שמע את הדברים והוא חושב שהדיבור זה החפצא, והוא לא מבין שהפה והדיבור זה רק אמצעי והיכי תימצי להגיע אל הלב.
אתה ראובן, אתה מדבר דיבורים מאוד יפים ב"אמת ויציב", אבל הראובן שבך לא נמצא בדברים.
אמרת דיבורים יפים, דיבורי ראובן יש פה, אבל ראובן אין פה...
"שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'", זה אומר שראובן אמור להתפלל, ואת זה לא קיימת.
מי שלא מבין שזה נושא למאמץ בכל יום, הוא לא נחית, והראובן שבו נשכח ממנו. הוא יודע את הציק של ראובן מה שהוא חייב, הוא עושה את החשבונות של ראובן, אבל אל הראובן שבו הוא לא הגיע. הוא לא מכיר את ראובן, הוא רק גבאי של ראובן בכל מיני ציקים רוחניים, אבל אל ראובן הוא לא הגיע, הוא לא מכיר אותו.
ולא רק שהוא לא מכיר את הראובן שבו, הוא חולק על אותו ראובן שבו.
הוא לא הגיע אל הציפורניים של הציפורניים של הראובן שבו. הוא אמנם עשה מעשים של ראובן, אבל הוא לא הגיע לשולי האדרת של הציפורנים של הראובן שבו.
ולכן כמעשים של ראובן הוא יקבל שכר, הוא יקבל ציקים בעולם הבא, אבל מפני שלראובן שבך לא הצלחת להיכנס, גם אז לא תיכנס. את המעשים של ראובן עשית, ולכן הנה הציקים והשכר, אבל זה יגיע החוצה.
אם הראובן שבי לא התעורר בזה, זה אומר שאני החוצה... וזה כמו שתלך לחתונה ותשב מחוץ לאולם ושם תקבל מנה מהמלצר החוצה, וכדאי ביזיון וקצף...
וכאן בעולם הזה על השניצל הזה אני יכול לוותר עליו, אבל בעולם הבא אתה לא יכול, אתה תשב בחוץ ולשם תקבל ציקים מהעולם הבא, אבל לא תיכנס אל העולם הבא.
ביי