סיכום מעמיק במיוחד להרצאתו של הרב ינון קלזאן על "וזדים ביד עושי תורתך" מתוך "על הניסים" בחנוכה: --- ### **1. נושא מרכזי ורקע** הרב ינון קלזאן עוסק במשפט "וזדים ביד עושי תורתך" מתוך נוסח "על הניסים" שנאמר בתפילות חנוכה. הנושא נוגע להיבט העמוק של המאבק הרוחני והאידיאולוגי בתקופת יוון, ומדוע חז"ל הגדירו זאת כ"גלות יוון", למרות שעם ישראל שהה בארצו. יוון מסמלת ניסיון לכפות את ההיגיון האנושי והשכל הפילוסופי על עם ישראל, תוך ביטול התורה האלוקית. #### **רקע היסטורי** - **ארבע הגלויות**: בבל, פרס-מדי, יוון ורומי. יוון ייחודית בכך ששלטה על ישראל בארץ ישראל עצמה. - **האידיאולוגיה היוונית**: התמקדות בכוח השכל האנושי (הפילוסופיה והלוגיקה) כ"סמכות עליונה", ללא מקום לאמונה בשכל על-אנושי או בקדושה. - **שלטון אנטיוכוס**: גזרות הדת בימי אנטיוכוס נועדו להשכיח את התורה ולכפות את ההשקפה ההלניסטית. --- ### **2. מטרה ומסקנות מרכזיות** המטרה המרכזית של ההרצאה היא להעמיק במשמעות הביטוי **"וזדים ביד עושי תורתך"**: - **שאלה מרכזית**: מה ההבדל בין "זדים" ל"רשעים"? מדוע לא נשמר כאן "דבר והיפוכו" כמו ביתר המשפטים בנוסח ("גיבורים ביד חלשים", "טמאים ביד טהורים")? - **מסקנה**: הביטוי לקוח מתהילים ("זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי"), ומייצג את המאבק בין אלה שפועלים בזדון נגד התורה לבין העוסקים בתורה ומוסרים נפשם עליה. --- ### **3. נקודות עיקריות עם הסברי מושגים** #### **מושגי יסוד** 1. **זדים**: - **הגדרה**: זדים הם אנשים הפועלים בזדון, מתוך כוונה מכוונת להרע. - **רקע**: בתהילים קיט נאמר: *"זדים הליצוני עד מאוד, מתורתך לא נטיתי"*. הם מייצגים לא רק רשעות אלא אידיאולוגיה הפועלת אקטיבית נגד התורה. - **הקשר מעשי**: הזדים מייצגים את היוונים שניסו לבטל את התורה, ובפרט את חוקי התורה שאינם מבוססים על השכל האנושי. 2. **עוסקי תורתך**: - **הגדרה**: אנשים העוסקים בתורה באופן אקטיבי, מתוך מסירות ועמידה כנגד ניסיונות לבטל אותה. - **משמעות מעשית**: עוסקי התורה הם הכוח המוסרי והרוחני שעמד מול ההשפעות היווניות. #### **גלות יוון**: - **הגדרה מחודשת לגלות**: לא רק היעדר טריטוריאלי אלא מצב שבו הדברים אינם במקומם הראוי. גלות יוון התבטאה בכך שעם ישראל היה בארצו אך היה כפוף מבחינה רוחנית לאידיאולוגיה זרה. --- ### **4. דוגמאות וסיפורים להמחשה** הרב מזכיר את תקופת אנטיוכוס וגזרות הדת כנקודת שיא במאבק בין היוונים לעוסקי התורה: - **גזירות אנטיוכוס**: איסור על ברית מילה, שמירת שבת וקידוש החודש. גזירות אלו נועדו לפגוע דווקא במצוות שאין להן "צידוק" שכלי. - **המרד החשמונאי**: מתתיהו ובניו, "עוסקי תורתך", מרדו מתוך מסירות נפש, והצליחו לגבור על מעצמה גדולה למרות נחיתותם המספרית. --- ### **5. השלכות לעתיד וכלים פרקטיים** #### **השלכות אפשריות**: - המאבק הרוחני בין התורה לחילוניות או תרבות זרה עדיין מתקיים. המסר המרכזי הוא שהכוח לעמוד מול "זדים" טמון בלימוד התורה ובמסירות נפש על קיומה. #### **כלים פרקטיים**: 1. **חיזוק לימוד התורה**: לעסוק בתורה באופן פעיל, ולהתחבר למשמעותה הרוחנית. 2. **עמידה מול השפעות חיצוניות**: לא להיגרר אחרי אידיאולוגיות שמנסות להמעיט בערכה של התורה. --- ### **סיכום**: ההרצאה מעמיקה במשמעות הרוחנית של "וזדים ביד עושי תורתך" כחלק מהמאבק האידיאולוגי מול יוון. ההבנה כי הזדים פועלים במכוון נגד התורה מדגישה את חשיבות המסירות ללימוד התורה ולשמירה על קדושתה. המסר המרכזי של חנוכה הוא ניצחון הרוח על הכוח, והשמירה על התורה גם בתנאים קשים.
1. הקשר בין חנוכה והמציאות העכשווית: - במהלך השיעורים הקרובים, יתמקדו בהבנת חנוכה בהשוואה לאקטואליה, במיוחד לנושא "על הניסים" בתפילות. - ייחודיות החג באה לידי ביטוי בהדגשת ניצחון של מעטים על רבים, במיוחד במאבק החשמונאים ביוונים. 2. הכוח הרוחני והצבאי בחנוכה: - חנוכה מציין את ניצחון החשמונאים על היוונים, והשחרור מארץ ישראל אחרי שלטונם של 180 שנה. - היוונים ניסו לשעבד את עם ישראל לא רק פוליטית אלא גם דתית, לשלול את התורה היהודית. 3. הגדרת "גלות יוון": - חידוש בהבנת "גלות": גלות יוון מתייחסת למצב שבו עם ישראל נשאר בארץ אך נמצא תחת שלטון זר שמבקש לשנות את תרבותו הדתית והפוליטית. - לא מדובר בהגירה פיזית אלא בהשתלטות רעיונית על דרך החיים היהודית. 4. היוונים והתפיסה הדתית: - יוון ניסתה להשליט את תורתה על כל העמים, כולל היהודים, במטרה למנוע מהם להאמין בתורה ובחוקי האל. - המחלוקת התמקדה על השוואת כוח האדם (השכל האנושי) לכוח עליון (הכוח האלוהי). 5. הגזרות היווניות ותחילתו של המרד: - הגזרות כללו איסורים על שמירה מצוות, כגון ברית מילה, וקידוש החוקים האלוהיים. - מרד החשמונאים יצא מתוך המאבק לשמירה על הזהות הדתית והלאומית. 6. הפלא של חנוכה: - במלחמה מול צבא היווני הענק, ניצחו המעטים את הרבים. - הניצחון בלט בהיבטים של "גיבור מול חלש", "רבים מול מעטים", "טהור מול טמא" ו"רשעים מול צדיקים". 7. הביטוי "זדים ביד עוסקי תורתך": - השאלה שהועלתה היא כיצד ניתן לראות את ההתנגשות בין "זדים" (עושי דבר בזדון) לבין "עוסקי תורתך" (הכהנים והלומדים). - הפסוק בתהילים מציין את ההתעקשות להימנע מביטול תורה לשם פוליטיקה או עניינים חומריים. 8. המשמעות הרוחנית של המרד: - המרד היה לא רק צבאי אלא רוחני, של המעטים שמרדו כדי לשמור על הערכים הדתיים והחוק האלוקי. - "עוסקי תורתך" היו אלה שניצחו את ה"אליטה" היוונית על ידי שמירה על תורה ואמונה, למרות חוסר המשאבים והחוויות הצבאיות. 9. הקשר לתפילה: - בברכת המזון ובתפילת 18, קיימת הוספה של "על הניסים" שמזכירה את השינויים הללו, ותוך כדי מהלכים פנימיים רוחניים שהתרחשו בשעת הצרה. 10. השלכות והבנת המאבק העמוק: - מדובר במאבק עקרוני על זהות דתית ותרבותית, שבהם נשמרו העקרונות הדתיים תוך חיזוק האמונה. - הקשר בין הניצחון למאבק בתפיסות עולם סותרות משדר את החשיבות של שמירה על הערכים האלוקיים בעידן המודרני. 1. חטא, עוון ופשע: - חטא: פעולה שנעשית בשוגג, מבלי לדעת שהיא אסורה. - עוון: פעולה שנעשית במזיד, כאשר האדם יודע שהיא אסורה, אך בוחר לעשותה מתוך חולשה או פיתוי. - פשע: פעולה חמורה יותר, בה האדם יודע שהמעשה אסור ומתכוון למרוד ולפגוע בתורה ובחוקים האלוהיים. 2. הבדל בין עוון לפשע: - עוון: ידיעת האיסור, אך עשייה מתוך פיתוי או חולשה. - פשע: פעולה במזיד מתוך כוונה להמרות את פי ה' ולהתנער מהחוקים האלוהיים. 3. ההיסטוריה של השופטים והמשפט: - הנביא ישעיהו מתאר את ירושלים של אחרית הימים, בה השופטים יחזרו לשפוט בצורה צדקנית, אך גם מציין את הקלקול הצפוי במערכת המשפט, בה השופטים יזכו את האשמים ויחייבו את הצודקים. - פסוקי ישעיהו מדברים על פושעים וחטאים, בהם גם המינים והזדים. 4. הזדים והמתייוונים: - המתייוונים: יהודים שהצטרפו לתרבות היוונית, בחרו לוותר על התורה והמירו את דתם, פעלו כדי להטמיע את הלניזם בקרב עם ישראל. - הזדים: יהודים שהפכו ל״חמישה גס״ ותרמו להתפשטות התרבות היוונית בקרב ישראל. 5. היסטוריה של המתייוונים: - המתייוונים האמינו שהחוקים היווניים עליהם הם פעלו, נחשבים לנכונים, תוך שהם דוחפים את רעיונותיהם על חשבון היהדות. - הם עסקו בהלשנה על יהודים נאמנים, כדי למצוא חן בעיני השלטונות היווניים. 6. הנצרות וההשלכות על היהודים: - הנצרות התפתחה לאחר חורבן בית המקדש השני, והיא השתמשה בתרגום השבעים של התורה, שנעשה על ידי היוונים. - נוצרו פרשנויות שונות שהתאימו לנרטיב הנוצרי, תוך חיסור ושינוי פסוקים מתוך התורה. 7. ההשלכות ההיסטוריות של תרגום השבעים: - תרגום התורה ליוונית אפשר לנצרות להשתמש בו כדי לשנות ולהתאים את התורה לנרטיב הדתי שלה. - ההיסטוריה משקפת את ההתמודדות של עם ישראל מול ההתפשטות של תרבויות זרות והשלכותיהן על הזהות היהודית. 1. התקופה ההיסטורית: - לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, תלמי היה במצרים, בזמן של אנטיגונוס. - בתקופה זו, במצרים, תורגמה התורה שבכתב ליוונית על ידי תלמים. 2. צדוק ובייתוס: - בארץ ישראל, קבוצות צדוק ובייתוס טוענו שאין תורה שבעל פה, רק תורה שבכתב. - הקבוצות הללו נחשבות כמקור לכפירה בתוך עם ישראל. 3. הקשר עם היוונים: - הקט של כפירה, כולל המינים, החל בתקופה שבה תורגמה התורה ליוונית. - המינים הם יהודים שפרשו מהמסורת והחלו לפרש את התורה לפי רצונם. 4. ההשפעה העתידית: - מאוחר יותר, המינים הפכו לנוצרים, אך התחילו כקבוצות יהודיות שהתייחסו לתורה שבכתב בלבד. - התנועה נבעה מתוך כפירה במצוות ובתורה שבעל פה. 5. המינים והשלכותיהם: - המינים, שהיו גם מלשינים, נחשבים ליהודים רשעים שהיו מבקשים למנוע מאחרים לקיים את התורה. - תפילה על המינים והמלשינים בכל יום שלוש פעמים ביום. 6. השלכות עכשוויות: - ישנן השלכות משמעותיות ועכשוויות למאבק הזה בתוך עם ישראל, שיכולות להיות בעלות גוון טרגי. 7. ההמשך: - השיעור יימשך בשיעור הבא, בו יוסברו המקורות ויתעמקו בסוגיה של כופרים בתוך עם ישראל, וההשלכות לכך על ההיסטוריה וההווה. 8. המלצות לפעולה: - חשוב ללמוד את המקורות ההיסטוריים וההלכתיים שמסבירים את השפעתם של צדוק ובייתוס על התפתחות הכפירה בתוך עם ישראל.
1. מבוא לשיעור וחנוכה: השיעור עוסק בקשר בין תנ"ך לאקטואליה, ומקדיש חלק ניכר לחנוכה. בשיעור הבא יידון עומק משמעות חנוכה, בעיקר בהקשר לניסים שהיו ביד מועטים מול רבים. יובהר חשיבותו של פרק "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון. יוקדש משך משמעותי לפרשה זו, ככל הנראה מעל שיעור אחד. נושא נוסף בשיעור: תפילת רפואה שלמה לתינוק בן חצי שנה ולכל חולי עם ישראל. 2. ניצחון החשמונאים: חנוכה מציין את הניצחון הפנטסטי של החשמונאים (המקבים) על היוונים, שסיים תקופה של שלטון יוונית של 180 שנה בארץ ישראל. 3. גלות יוון - גלות שונה: המושג "גלות יוון" שונה מגלות אחרות, שכן היהודים לא יצאו מארצם אלא היו תחת שלטון זר בארץ. הגלות היוונית מתייחסת למצב של שליטה זרה, שפוגעת במורשת יהודית וברצון לשמור על תורת ישראל. 4. המטרה היוונית: מטרת היוונים לא הייתה גלות, הרס או חיסול פיזי של היהודים, אלא השלטה של התרבות היוונית והאידיאולוגיה היוונית על היהודים בארץ ישראל באמצעות ביטול תורת ישראל. תורת ישראל הייתה עבורם בעייתית משום שהיא ניתנה על ידי אלוהים ונותנת מעמד גבוה יותר לשכל האלוקי על פני השכל האנושי. 5. פרק "על הניסים": הפרק בתפילה ובברכת המזון מתאר את ניסיונותם של היהודים כנגד היוונים, ומפרט את המלחמה. בנוסף, הפרק מציין "נסים" נוספים, כמו: גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים, זדים ביד עוסקי תורתך. 6. זדים ביד עוסקי תורתך - פירוש והקשר לחנוכה: המושג "זדים ביד עוסקי תורתך" מובנה ומעניין. בעוד שההפכים האחרים בפרק "על הניסים" ברורים יחסית, המושג "זדים" הוא מורכב יותר, ומדגיש את התנגדותם של אלה שעוסקים בתורה. עוסקים בתורה עמדו כנגד הזדים היוונים. 7. הנוסח "על הניסים" בברכת המזון: הנוסח "על הניסים" הנפוץ, שהוא חלק מברכת המזון ומתפילת עמידה, מתואר. 8. הבית יוסף והאורחות חיים: הרב יוסף קרא, מחבר הספר "שולחן ערוך", מציג את הקשר בין ה"זדים" ליוונים, בהתבסס על מקור קודם בשם "אורחות חיים". המחלוקת מקורה בשאלה - איך ניתן לראות את ההיפוך במושג "זדים"? 9. הפרק קיט בתהילים: הקשר בין פרק קיט בתהילים, המוקדש לאותיות האלף-בית, לשמונת ימי חנוכה, ומפרט את נושא זדים מתורתך. פסוק מזכיר כי הזדים מתנגדים ללימוד התורה, ולא היו פתוחים ללימוד התורה וישנם דוגמאות. 10. זדים ביד עוסקי תורתך - פירוש נוסף ופירושים על ברכות תפילת 18: המחבר מציג את הדיון ומראה את המשמעות המורחבת של מושג הזדים. משמעות ברכת למינים ולמלשינים, המופיעה מדי יום בתפילת עמידה. 11. נוסחים שונים של ברכת למינים ולמלשינים: המחבר מדגיש קיומן של נוסחים שונים לברכה, ובאופן מסוים מתייחס לנוסח התימני ופירושים שונים. 12. הצנזורה וההקשר לתקופה: המחבר מצביע על חשיבות ההבנה ההיסטורית והתרבותית בזמן מלחמות שונות בהקשר לנוסח הברכות והצנזורה. 13. המושג "מינים" בהקשר לנצרות: המחבר מסביר את ההקשר בין המושג "מינים" בתפילה ליהודים שהמיר דתם לנצרות. הקשר לישו ותלמידיו ותפיסה יהודית. 14. הקשר בין "זדים" למינים": המחבר מבהיר את הקשר שבין הזדים והנוצרים, וההתנגדות ליהדות המקורית. 15. חטא, עוון ופשע: המחבר מנתח את ההבדל בין מושגים כמו חטא, עוון ופשע. 16. פסוקים בישעיהו ומערכת המשפט: המחבר מציג פסוקים בישעיהו שמתייחסים להקשר בין תורת ישראל לקלקול שופטים, והקשר ל מערכת המשפט בימינו. 17. סקירה היסטורית ופילוסופית: המחבר מציע סקירה היסטורית-תרבותית על ההתייוונות (ההלניזציה) ואימוץ התרבות היוונית בקרב חלק מיהודים. 18. מדרש תנחומא על שמות: מדרש תנחומא, בפרשת כי תסא, מסביר את המוטיבציה של אלוהים לתת את התורה לישראל, ושימור שפה התורה. המשמעות הייחודית של התורה ליהדות. 19. תרגום השבעים והנצרות: תרגום השבעים, וישו ותלמידיו, ותרגום התורה ליוונית והשפעותיו על הנצרות.
בס"ד כבוד הרב אתה זכאי !!! ❤❤❤
יישר כוח כבוד הרב
שיעור נהדר ומחכים
תבורך מפי עליון
אחד השיעורים הטובים של הרב לדעתי הקטן
תודה רבה כבוד הרב. תבורך.
חזק וברוך!, זה מה שקורה היום...ממש! מתאמצים להשכיח תורתך, נלחמים על כל סמימן יהודי...
תודה כבוד הרב על השיעור מאיר העיניים הזה. תבורך❤
ערב טוב כבוד הרב❤
💚🙏🏾
ישר כח 🎉🎉🎉
הסדרה המלאה תנ"ך ואקטואליה מאת הרב ינון קלזאן
ua-cam.com/play/PLGb8dgmsIq0XQ0IhdQixAKST_WQUeMw-R.html&si=oJncxNKop7_VHJvK
קי"ט זה הפרק הכי ארוך בתהילים. כשהייתי תלמידה קבלנו עונש לכתוב את פרק קי"ט כמה פעמים.
סיכום מעמיק במיוחד להרצאתו של הרב ינון קלזאן על "וזדים ביד עושי תורתך" מתוך "על הניסים" בחנוכה:
---
### **1. נושא מרכזי ורקע**
הרב ינון קלזאן עוסק במשפט "וזדים ביד עושי תורתך" מתוך נוסח "על הניסים" שנאמר בתפילות חנוכה. הנושא נוגע להיבט העמוק של המאבק הרוחני והאידיאולוגי בתקופת יוון, ומדוע חז"ל הגדירו זאת כ"גלות יוון", למרות שעם ישראל שהה בארצו. יוון מסמלת ניסיון לכפות את ההיגיון האנושי והשכל הפילוסופי על עם ישראל, תוך ביטול התורה האלוקית.
#### **רקע היסטורי**
- **ארבע הגלויות**: בבל, פרס-מדי, יוון ורומי. יוון ייחודית בכך ששלטה על ישראל בארץ ישראל עצמה.
- **האידיאולוגיה היוונית**: התמקדות בכוח השכל האנושי (הפילוסופיה והלוגיקה) כ"סמכות עליונה", ללא מקום לאמונה בשכל על-אנושי או בקדושה.
- **שלטון אנטיוכוס**: גזרות הדת בימי אנטיוכוס נועדו להשכיח את התורה ולכפות את ההשקפה ההלניסטית.
---
### **2. מטרה ומסקנות מרכזיות**
המטרה המרכזית של ההרצאה היא להעמיק במשמעות הביטוי **"וזדים ביד עושי תורתך"**:
- **שאלה מרכזית**: מה ההבדל בין "זדים" ל"רשעים"? מדוע לא נשמר כאן "דבר והיפוכו" כמו ביתר המשפטים בנוסח ("גיבורים ביד חלשים", "טמאים ביד טהורים")?
- **מסקנה**: הביטוי לקוח מתהילים ("זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי"), ומייצג את המאבק בין אלה שפועלים בזדון נגד התורה לבין העוסקים בתורה ומוסרים נפשם עליה.
---
### **3. נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**
#### **מושגי יסוד**
1. **זדים**:
- **הגדרה**: זדים הם אנשים הפועלים בזדון, מתוך כוונה מכוונת להרע.
- **רקע**: בתהילים קיט נאמר: *"זדים הליצוני עד מאוד, מתורתך לא נטיתי"*. הם מייצגים לא רק רשעות אלא אידיאולוגיה הפועלת אקטיבית נגד התורה.
- **הקשר מעשי**: הזדים מייצגים את היוונים שניסו לבטל את התורה, ובפרט את חוקי התורה שאינם מבוססים על השכל האנושי.
2. **עוסקי תורתך**:
- **הגדרה**: אנשים העוסקים בתורה באופן אקטיבי, מתוך מסירות ועמידה כנגד ניסיונות לבטל אותה.
- **משמעות מעשית**: עוסקי התורה הם הכוח המוסרי והרוחני שעמד מול ההשפעות היווניות.
#### **גלות יוון**:
- **הגדרה מחודשת לגלות**: לא רק היעדר טריטוריאלי אלא מצב שבו הדברים אינם במקומם הראוי. גלות יוון התבטאה בכך שעם ישראל היה בארצו אך היה כפוף מבחינה רוחנית לאידיאולוגיה זרה.
---
### **4. דוגמאות וסיפורים להמחשה**
הרב מזכיר את תקופת אנטיוכוס וגזרות הדת כנקודת שיא במאבק בין היוונים לעוסקי התורה:
- **גזירות אנטיוכוס**: איסור על ברית מילה, שמירת שבת וקידוש החודש. גזירות אלו נועדו לפגוע דווקא במצוות שאין להן "צידוק" שכלי.
- **המרד החשמונאי**: מתתיהו ובניו, "עוסקי תורתך", מרדו מתוך מסירות נפש, והצליחו לגבור על מעצמה גדולה למרות נחיתותם המספרית.
---
### **5. השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**
#### **השלכות אפשריות**:
- המאבק הרוחני בין התורה לחילוניות או תרבות זרה עדיין מתקיים. המסר המרכזי הוא שהכוח לעמוד מול "זדים" טמון בלימוד התורה ובמסירות נפש על קיומה.
#### **כלים פרקטיים**:
1. **חיזוק לימוד התורה**: לעסוק בתורה באופן פעיל, ולהתחבר למשמעותה הרוחנית.
2. **עמידה מול השפעות חיצוניות**: לא להיגרר אחרי אידיאולוגיות שמנסות להמעיט בערכה של התורה.
---
### **סיכום**:
ההרצאה מעמיקה במשמעות הרוחנית של "וזדים ביד עושי תורתך" כחלק מהמאבק האידיאולוגי מול יוון. ההבנה כי הזדים פועלים במכוון נגד התורה מדגישה את חשיבות המסירות ללימוד התורה ולשמירה על קדושתה. המסר המרכזי של חנוכה הוא ניצחון הרוח על הכוח, והשמירה על התורה גם בתנאים קשים.
1. הקשר בין חנוכה והמציאות העכשווית:
- במהלך השיעורים הקרובים, יתמקדו בהבנת חנוכה בהשוואה לאקטואליה, במיוחד לנושא "על הניסים" בתפילות.
- ייחודיות החג באה לידי ביטוי בהדגשת ניצחון של מעטים על רבים, במיוחד במאבק החשמונאים ביוונים.
2. הכוח הרוחני והצבאי בחנוכה:
- חנוכה מציין את ניצחון החשמונאים על היוונים, והשחרור מארץ ישראל אחרי שלטונם של 180 שנה.
- היוונים ניסו לשעבד את עם ישראל לא רק פוליטית אלא גם דתית, לשלול את התורה היהודית.
3. הגדרת "גלות יוון":
- חידוש בהבנת "גלות": גלות יוון מתייחסת למצב שבו עם ישראל נשאר בארץ אך נמצא תחת שלטון זר שמבקש לשנות את תרבותו הדתית והפוליטית.
- לא מדובר בהגירה פיזית אלא בהשתלטות רעיונית על דרך החיים היהודית.
4. היוונים והתפיסה הדתית:
- יוון ניסתה להשליט את תורתה על כל העמים, כולל היהודים, במטרה למנוע מהם להאמין בתורה ובחוקי האל.
- המחלוקת התמקדה על השוואת כוח האדם (השכל האנושי) לכוח עליון (הכוח האלוהי).
5. הגזרות היווניות ותחילתו של המרד:
- הגזרות כללו איסורים על שמירה מצוות, כגון ברית מילה, וקידוש החוקים האלוהיים.
- מרד החשמונאים יצא מתוך המאבק לשמירה על הזהות הדתית והלאומית.
6. הפלא של חנוכה:
- במלחמה מול צבא היווני הענק, ניצחו המעטים את הרבים.
- הניצחון בלט בהיבטים של "גיבור מול חלש", "רבים מול מעטים", "טהור מול טמא" ו"רשעים מול צדיקים".
7. הביטוי "זדים ביד עוסקי תורתך":
- השאלה שהועלתה היא כיצד ניתן לראות את ההתנגשות בין "זדים" (עושי דבר בזדון) לבין "עוסקי תורתך" (הכהנים והלומדים).
- הפסוק בתהילים מציין את ההתעקשות להימנע מביטול תורה לשם פוליטיקה או עניינים חומריים.
8. המשמעות הרוחנית של המרד:
- המרד היה לא רק צבאי אלא רוחני, של המעטים שמרדו כדי לשמור על הערכים הדתיים והחוק האלוקי.
- "עוסקי תורתך" היו אלה שניצחו את ה"אליטה" היוונית על ידי שמירה על תורה ואמונה, למרות חוסר המשאבים והחוויות הצבאיות.
9. הקשר לתפילה:
- בברכת המזון ובתפילת 18, קיימת הוספה של "על הניסים" שמזכירה את השינויים הללו, ותוך כדי מהלכים פנימיים רוחניים שהתרחשו בשעת הצרה.
10. השלכות והבנת המאבק העמוק:
- מדובר במאבק עקרוני על זהות דתית ותרבותית, שבהם נשמרו העקרונות הדתיים תוך חיזוק האמונה.
- הקשר בין הניצחון למאבק בתפיסות עולם סותרות משדר את החשיבות של שמירה על הערכים האלוקיים בעידן המודרני.
1. חטא, עוון ופשע:
- חטא: פעולה שנעשית בשוגג, מבלי לדעת שהיא אסורה.
- עוון: פעולה שנעשית במזיד, כאשר האדם יודע שהיא אסורה, אך בוחר לעשותה מתוך חולשה או פיתוי.
- פשע: פעולה חמורה יותר, בה האדם יודע שהמעשה אסור ומתכוון למרוד ולפגוע בתורה ובחוקים האלוהיים.
2. הבדל בין עוון לפשע:
- עוון: ידיעת האיסור, אך עשייה מתוך פיתוי או חולשה.
- פשע: פעולה במזיד מתוך כוונה להמרות את פי ה' ולהתנער מהחוקים האלוהיים.
3. ההיסטוריה של השופטים והמשפט:
- הנביא ישעיהו מתאר את ירושלים של אחרית הימים, בה השופטים יחזרו לשפוט בצורה צדקנית, אך גם מציין את הקלקול הצפוי במערכת המשפט, בה השופטים יזכו את האשמים ויחייבו את הצודקים.
- פסוקי ישעיהו מדברים על פושעים וחטאים, בהם גם המינים והזדים.
4. הזדים והמתייוונים:
- המתייוונים: יהודים שהצטרפו לתרבות היוונית, בחרו לוותר על התורה והמירו את דתם, פעלו כדי להטמיע את הלניזם בקרב עם ישראל.
- הזדים: יהודים שהפכו ל״חמישה גס״ ותרמו להתפשטות התרבות היוונית בקרב ישראל.
5. היסטוריה של המתייוונים:
- המתייוונים האמינו שהחוקים היווניים עליהם הם פעלו, נחשבים לנכונים, תוך שהם דוחפים את רעיונותיהם על חשבון היהדות.
- הם עסקו בהלשנה על יהודים נאמנים, כדי למצוא חן בעיני השלטונות היווניים.
6. הנצרות וההשלכות על היהודים:
- הנצרות התפתחה לאחר חורבן בית המקדש השני, והיא השתמשה בתרגום השבעים של התורה, שנעשה על ידי היוונים.
- נוצרו פרשנויות שונות שהתאימו לנרטיב הנוצרי, תוך חיסור ושינוי פסוקים מתוך התורה.
7. ההשלכות ההיסטוריות של תרגום השבעים:
- תרגום התורה ליוונית אפשר לנצרות להשתמש בו כדי לשנות ולהתאים את התורה לנרטיב הדתי שלה.
- ההיסטוריה משקפת את ההתמודדות של עם ישראל מול ההתפשטות של תרבויות זרות והשלכותיהן על הזהות היהודית.
1. התקופה ההיסטורית:
- לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, תלמי היה במצרים, בזמן של אנטיגונוס.
- בתקופה זו, במצרים, תורגמה התורה שבכתב ליוונית על ידי תלמים.
2. צדוק ובייתוס:
- בארץ ישראל, קבוצות צדוק ובייתוס טוענו שאין תורה שבעל פה, רק תורה שבכתב.
- הקבוצות הללו נחשבות כמקור לכפירה בתוך עם ישראל.
3. הקשר עם היוונים:
- הקט של כפירה, כולל המינים, החל בתקופה שבה תורגמה התורה ליוונית.
- המינים הם יהודים שפרשו מהמסורת והחלו לפרש את התורה לפי רצונם.
4. ההשפעה העתידית:
- מאוחר יותר, המינים הפכו לנוצרים, אך התחילו כקבוצות יהודיות שהתייחסו לתורה שבכתב בלבד.
- התנועה נבעה מתוך כפירה במצוות ובתורה שבעל פה.
5. המינים והשלכותיהם:
- המינים, שהיו גם מלשינים, נחשבים ליהודים רשעים שהיו מבקשים למנוע מאחרים לקיים את התורה.
- תפילה על המינים והמלשינים בכל יום שלוש פעמים ביום.
6. השלכות עכשוויות:
- ישנן השלכות משמעותיות ועכשוויות למאבק הזה בתוך עם ישראל, שיכולות להיות בעלות גוון טרגי.
7. ההמשך:
- השיעור יימשך בשיעור הבא, בו יוסברו המקורות ויתעמקו בסוגיה של כופרים בתוך עם ישראל, וההשלכות לכך על ההיסטוריה וההווה.
8. המלצות לפעולה:
- חשוב ללמוד את המקורות ההיסטוריים וההלכתיים שמסבירים את השפעתם של צדוק ובייתוס על התפתחות הכפירה בתוך עם ישראל.
1. מבוא לשיעור וחנוכה: השיעור עוסק בקשר בין תנ"ך לאקטואליה, ומקדיש חלק ניכר לחנוכה. בשיעור הבא יידון עומק משמעות חנוכה, בעיקר בהקשר לניסים שהיו ביד מועטים מול רבים. יובהר חשיבותו של פרק "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון. יוקדש משך משמעותי לפרשה זו, ככל הנראה מעל שיעור אחד. נושא נוסף בשיעור: תפילת רפואה שלמה לתינוק בן חצי שנה ולכל חולי עם ישראל.
2. ניצחון החשמונאים: חנוכה מציין את הניצחון הפנטסטי של החשמונאים (המקבים) על היוונים, שסיים תקופה של שלטון יוונית של 180 שנה בארץ ישראל.
3. גלות יוון - גלות שונה: המושג "גלות יוון" שונה מגלות אחרות, שכן היהודים לא יצאו מארצם אלא היו תחת שלטון זר בארץ. הגלות היוונית מתייחסת למצב של שליטה זרה, שפוגעת במורשת יהודית וברצון לשמור על תורת ישראל.
4. המטרה היוונית: מטרת היוונים לא הייתה גלות, הרס או חיסול פיזי של היהודים, אלא השלטה של התרבות היוונית והאידיאולוגיה היוונית על היהודים בארץ ישראל באמצעות ביטול תורת ישראל. תורת ישראל הייתה עבורם בעייתית משום שהיא ניתנה על ידי אלוהים ונותנת מעמד גבוה יותר לשכל האלוקי על פני השכל האנושי.
5. פרק "על הניסים": הפרק בתפילה ובברכת המזון מתאר את ניסיונותם של היהודים כנגד היוונים, ומפרט את המלחמה. בנוסף, הפרק מציין "נסים" נוספים, כמו: גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים, זדים ביד עוסקי תורתך.
6. זדים ביד עוסקי תורתך - פירוש והקשר לחנוכה: המושג "זדים ביד עוסקי תורתך" מובנה ומעניין. בעוד שההפכים האחרים בפרק "על הניסים" ברורים יחסית, המושג "זדים" הוא מורכב יותר, ומדגיש את התנגדותם של אלה שעוסקים בתורה. עוסקים בתורה עמדו כנגד הזדים היוונים.
7. הנוסח "על הניסים" בברכת המזון: הנוסח "על הניסים" הנפוץ, שהוא חלק מברכת המזון ומתפילת עמידה, מתואר.
8. הבית יוסף והאורחות חיים: הרב יוסף קרא, מחבר הספר "שולחן ערוך", מציג את הקשר בין ה"זדים" ליוונים, בהתבסס על מקור קודם בשם "אורחות חיים". המחלוקת מקורה בשאלה - איך ניתן לראות את ההיפוך במושג "זדים"?
9. הפרק קיט בתהילים: הקשר בין פרק קיט בתהילים, המוקדש לאותיות האלף-בית, לשמונת ימי חנוכה, ומפרט את נושא זדים מתורתך. פסוק מזכיר כי הזדים מתנגדים ללימוד התורה, ולא היו פתוחים ללימוד התורה וישנם דוגמאות.
10. זדים ביד עוסקי תורתך - פירוש נוסף ופירושים על ברכות תפילת 18: המחבר מציג את הדיון ומראה את המשמעות המורחבת של מושג הזדים. משמעות ברכת למינים ולמלשינים, המופיעה מדי יום בתפילת עמידה.
11. נוסחים שונים של ברכת למינים ולמלשינים: המחבר מדגיש קיומן של נוסחים שונים לברכה, ובאופן מסוים מתייחס לנוסח התימני ופירושים שונים.
12. הצנזורה וההקשר לתקופה: המחבר מצביע על חשיבות ההבנה ההיסטורית והתרבותית בזמן מלחמות שונות בהקשר לנוסח הברכות והצנזורה.
13. המושג "מינים" בהקשר לנצרות: המחבר מסביר את ההקשר בין המושג "מינים" בתפילה ליהודים שהמיר דתם לנצרות. הקשר לישו ותלמידיו ותפיסה יהודית.
14. הקשר בין "זדים" למינים": המחבר מבהיר את הקשר שבין הזדים והנוצרים, וההתנגדות ליהדות המקורית.
15. חטא, עוון ופשע: המחבר מנתח את ההבדל בין מושגים כמו חטא, עוון ופשע.
16. פסוקים בישעיהו ומערכת המשפט: המחבר מציג פסוקים בישעיהו שמתייחסים להקשר בין תורת ישראל לקלקול שופטים, והקשר ל מערכת המשפט בימינו.
17. סקירה היסטורית ופילוסופית: המחבר מציע סקירה היסטורית-תרבותית על ההתייוונות (ההלניזציה) ואימוץ התרבות היוונית בקרב חלק מיהודים.
18. מדרש תנחומא על שמות: מדרש תנחומא, בפרשת כי תסא, מסביר את המוטיבציה של אלוהים לתת את התורה לישראל, ושימור שפה התורה. המשמעות הייחודית של התורה ליהדות.
19. תרגום השבעים והנצרות: תרגום השבעים, וישו ותלמידיו, ותרגום התורה ליוונית והשפעותיו על הנצרות.
אני בדעה שכאשר הגעיו קליפות עד הכתר תקנו חכמים ברכה למשומדים...קודם לא היה כח לעשות תקון הזה. ככה קראתי.
כבוד הרב . גאולה לפני ביאת המשיח? משפת חוזר בלי בן דויד?
Everything you say about Jc and the first followers of Christianity can be said about Chabad and the rebbe