רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בשיחה עם ארז אשל בחובת לימוד התורה של בני הישיבות שמגנא ומצלא

שיחה נדירה התקיימה במעונו של רבן של ישראל מרן גאון ישראל הגאון רבי דוב לנדו שליט"א בניסיון לבקש את עזרתם של בני הישיבות במגוון פעולות מחוץ לעולמה של תורה * מגזין 'במה' קיבל רשות לפרסם את השיחה המיוחדת ובה דעת תורה נחרצת לימים סוערים אלו * וגם: שאלת ה'תמכין דאורייתא' * "בזכות התורה ולומדיה"
הרב ישראל קוטלר - במה
כשהוא נסער וכואב, הזדעק רבן של ישראל, מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א, באופן שלא זכור כמותו, על צביונם ומהותם של בני הישיבות הקדושות.
היה זה כאשר על דלת ביתו של מרן ראש הישיבה שליט"א הידפק ראש המכינה הקדם צבאית ארז אשל. דפיקות עזות נשמעו על דלת הבית. אשת חבר, הרבנית תליט"א, אשר פתחה את הדלת, שמעה מפיו קריאה דחופה להיפגש עם מרן ראש הישיבה שליט"א בנושא הדורש פיקוח נפש.
מפאת חשיבות הנושא, העירה הרבנית תחי' את מרן ראש הישיבה שליט"א, אשר קיבל את האורח בחפץ לב ושאל למבוקשו. במהלך השיחה ביקש האורח לשאול שאלות יסודיות הרות גורל בכל הנוגע לתפקידם ומהותם של בני הישיבות, כאשר ראש הישיבה שליט"א משיב נחרצות.
בשורות הבאות מובא באופן מדויק התמליל אשר ניתן להתפרסם מתוך השיחה שהתקיימה בקודש פנימה, כאשר תוכן הדברים מחזק כל אחד ואחד, בפרט בימים אלו.
"סכנה גדולה"
מרן שליט"א: תדבר ברור, מה אתה רוצה.
אשל: אני רוצה שותפות.
מרן שליט"א: מה שייך, לומדי התורה הם המגינים. אתה המוגן, לא המגן!
אשל: מאז השואה..
מרן שליט"א: אל תספר לי סיפורים היסטוריים, אתה היית חי אז, אני לא יודע איפה היית. אני הייתי בארץ.
אשל: סבא שלי היה בפולין, הוא נרצח.
מרן שליט"א: הייתה מידת הדין, הקב"ה עשה שואה, אנחנו לא יודעים את משפטי ד' ומה הגבולות שלו, אנחנו צריכים לדעת מה מוטל עלינו לעשות, ואת זה יודעים רק לומדי התורה וחכמי התורה.
אף אחד אחר לא יכול לומר מה לעשות. הדברים האלו {לימוד התורה} יש בהם גוונים וגווני גוונים וכל מיני צורות. וזה מה שמגן עלינו.
אני יגיד מילים חריפות. אתם יודעים מה שכתוב בתורה 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם'. הארץ לא קאה אותנו, כי יש לה גלולות, גלולות נגד הקאה. הגלולות הם לומדי התורה ואתם רוצים לזרוק את הגלולות לים.
אשל: חס ושלום, אני רוצה שימשיך ויגדל עולם התורה.
מרן שליט"א: זה אתה אומר עכשיו.
"זורק את הגלולות לים"
מרן שליט"א ממשיך: זה דרכי השם, כך הוא מנהיג את העולם. אנחנו רוצים שהשם ישלח הצלה לכולם, במיוחד ליהודים המסכנים השבויים, מה עושים להם שם. זה מטריד אותי יותר מהכל. זה מטריד אותי יומם ולילה. אנשים מסכנים ביד אכזרים שאין כמותם. מה אני יכול לעשות למענם. זה מדאיג אותי מאוד מאוד. מדאיג אותי כל המצב, אנחנו נמצאים בסכנה גדולה והדבר המגן עלינו הם לומדי התורה ומי שרוצה להוציא אותם מתלמודם הוא שוגג, אבל הוא זורק את הגלולות לים.
לא תקיא הארץ אתכם, למה הארץ לא מקיאה אותנו? בטמאכם אותה! רחמנא ליצלן.
אני לא רוצה לדבר דברים לא נעימים, זה לא הזמן וזו לא הדרך, אבל ההצלה היא רק על ידי לימוד התורה, לימוד התורה כסדר. וכל ביטול או בלבול מלימוד התורה, אוי ואבוי מה שיהיה. אתה לא מזיד חס ושלום, אתה שוגג, אתה לא יודע.
אשל: ומלחמת מצוה? יש מלחמת רשות ויש מלחמת מצוה.
מרן שליט"א: אל תביא לי נוסחאות, זה לא פתגמים. בהלכה יש עמקות, גוונים וגווני גוונים. אתה לא יכול לדעת. יש פתגמים שונים כמו, דינא דמלכותא דינא, ועוד, פתגמים בעלמא. יש בכל הלכה עמקות, דקות, מרחב. זה דבר דק ועמוק מאוד ומי שלומד אותו, מי שמכיר אותו, יודע מה ה'במה דברים אמורים' וכו', זה לא פתגם שאומרים והולכים. אני מצטער, לא נעים לי לדבר בצורה כזאת.
אשל: אני מאוד אוהב את הדברים שהרב אומר, כי אני מאוד אוהב את לימוד התורה.
מרן שליט"א: אני מאחל שהשם יציל אותך, יציל את כל עם ישראל, יציל את השבויים, זה מה שהכי מדאיג, מי יודע מה עושים להם, ילדים, תינוקות, יולדת. הם נמצאים בידי האכזרים שבאומות וגם עם כל המחשבות והפעולות שלכם, לא יודעים מה יכול לעזור. אנחנו צריכים להתפלל על כולכם, על כולנו, שהשם ישמור עלינו. בזכות לימוד התורה.
זו ההגנה, לימוד התורה. לומד אחד שווה אלף אחרים. מה שיותר לומדים, מה שיותר עוסקים בה, יש לנו יותר שמירה והגנה. כל בחור שלומד מוסיף שמירה. השם רוצה עוד ועוד מגינים כאלו.
"סיסמאות"
אשל: אבל, שכל בחור ילך ללוויה אחת, לבקר פצוע אחד, מה עם מצוות ביקור חולים.
מרן שליט"א: מילים יפות מאוד, אתה יודע סיסמאות, אבל הלכה אתה לא יודע.
אשל: נכון, אינני יודע הלכה, לכן באתי אל הרב לשאול, למה?
מרן שליט"א: אני לא בא לרופא לשאול אותו על מעשיו ברפואה, כי לא למדתי רפואה. אני לא שואל פיזיקאי כי אני לא מבין בפיזיקה. גם אתה אל תבא לשאול שאלות. אתה לא יכול לדעת.
אשל: אז תן לי שאלה אחת, בעת צרה זאת.
מרן שליט"א: צריך ללמוד!
אשל: האם אפשר לבקש שכל בחור ילך פעם אחת ללויה, לבקר פצוע אחד. להשתתף. הרי גם רבי עקיבא יצא לבקר חולה.
"שבחור לא יצא אפילו פעם אחת"
מרן שליט"א (מזדעק בהתרגשות גדולה): חס ושלום, חס ושלום. בחור צריך ללמוד. שבחור לא יצא אפילו פעם אחת. בחור עם נפש רגישה, יראה את הדברים הקשים, לא יוכל אחר כך לחזור ללימוד.
הבחור צריך רק ללמוד. השם חס עלינו בזכות התורה, כמה שלומדי התורה מתרבים, כמה שלומדי התורה מרבים ללמוד, עוד שעה, חצי שעה, עוד ענין. כמה שיותר. הם מגינים עלינו, הם מגינים עליך.
מגיעה להם תודה רבה. אבל לא עכשיו, עכשיו הזמן להתפלל...
אתה שוגג, אבל אתה פועל הפוך ממה שאתה רוצה.
אשל: אני נכנס לעזה כדי לחלץ את השבויים ואולי אני איהרג שם.
מרן שליט"א: הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, הוא הנהיג, הוא מנהיג והוא ינהיג. רק הוא המנהיג
והוא אומר לנו מה לעשות ורק חכמי התורה יודעים את דברו, אף אחד אחר לא יכול לדעת.
נתפלל שהכל יהיה טוב, אני מאחל לך שהכל יהיה טוב, שתצליח ותינצל מכל פגע וצרה, שלא יפגע בך דבר, שתחזרו בשלום, אתה וכולם.