כאן פיוט | ונתנה תוקף
Вставка
- Опубліковано 8 вер 2024
- כאן | דיגיטל - הפיוט 'ונתנה תוקף' מוכר לרבים בעיקר בזכות הלחן של יאיר רוזנבלום, שהולחן לאחר נפילת 11 מבני קיבוץ בית השיטה במלחמת יום הכיפורים. אך הפיוט העתיק נקשר גם בסיפור מצמרר על הגמון רשע ורב צדיק, ומלווה את העם היהודי כבר למעלה מ-1000 שנה. עוד פיוטים, כאן ◄bit.ly/3kHhNtz
כתיבה: נחום אבניאל, עודד הרוש
הגשה: עודד הרוש
תחקיר: נחום אבניאל
בימוי: נדב אמבון
צילום: מיכאל פורצקי
הפקה: זהבית שאשא
עריכת וידאו: מרק יזרעאלית
עיצוב ואנימציה: גלעד בן חיון
מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי
שירה ונגינה: יגל הרוש
הקלטת סאונד ומיקס מוזיקה: צבי פורר
אתר צילום: גן לאומי בית גוברין - רשות הטבע והגנים
תודות: ארכיון תאגיד השידור
וידאו שיר פתיחה: מתוך "ונתנה תוקף", בימוי: יהודה ניב
#כאן_פיוט
הירשמו לערוץ כולל פעמון 🔔 ולא תפספסו סרטונים חדשים | אל תשכחו להפעיל כתוביות - יותר כיף ככה!♥
• להרשמה לערוץ כאן | ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
תודה לך על מילים מלאות עומק והתרגשות. היכולת לפתוח מטריה גדולה מעל כל בית ישראל
סדרת הסרטונים הכי מעניינת שלכם.
כאן פיוט- מחייב את אדון הסליחות
אין על כאן
👍
🙂
בעניין מנהג הכפרות כתב מרן ר' יוסף קארו: "יש למנוע המנהג" (שו"ע או"ח ס' תר"ה). בהדפסה הראשונה של שולחן ערוך או"ח, הייתה הכותרת של סימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא". בהדפסות מאוחרות הסירו את המלים "מנהג של שטות הוא". אף הרשב"א התנגד למנהג זה "אף על פי ששמעתי מפי אנשים הגונים מאד מאשכנז היושבים עמנו בבית המדרש שכל רבני ארצם עושין כן ערבי יום הכפורים ושוחטין לכפרה אווזין ותרנגולין [...] ועם כל זה מנעתי המנהג הזה מעירנו" (שו"ת הרשב"א חלק א סימן שצה). והרמב"ן (כמובא בבית יוסף אורח חיים סימן תר"ה) והרמב"ם כלל לא מזכירו ועל כן גם לא היה נהוג בתימן. הרב חיים דוד הלוי, מחבר קיצור שולחן ערוך מקור חיים: "ולמה צריכים אנו דוקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים" (שו"ת עשה לך רב, חלק ג, כ). הרשב"ם ידוע כפרשן פשוטו של מקרא, גם במקומות שדרשו את הפסוקים אחרת להלכה. הוא דן במעמד של שעיר לעזאזל וכך הוא מפרש "לשלח אותו לעזאזל המדברה - לפי פשוטו לשלח אותו חי אל העזים אשר במדבר, כמו שמצינו בציפורי מצורע 'ושלח את הצפור החיה על פני השדה' (ויקרא יד, ז) לטהרו מטומאתו. אף כאן לטהר את ישראל מעונתם משלחו אל המדבר והוא מקום מרעה הבהמות" (רשב"ם ויקרא טז, י). כלומר הכפרה היא דווקא לשחרר את השעיר חי אל שאר העזים, ולא להרוג אותו על הצוק. "בשחיטה יש להסביר עוד טעמא להמונים דכל שחיטה אית ביה צעב"ח והתורה התירתו וזבחת ואכלת זולת זה אית ביה אכזריות לשחוט בע"ח, וביומא דדינא שכולנו מבקשים רחמים כל היום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ראוי גם לנו שלא לעשות שום אכזריות בפועל לשחוט בעלי חיים" (שו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד ח"א, או"ח, סי' קסד. שו"ת הרב"ז ח"א, או"ח יו"ד סי' קטו)