"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
לוחמים שלנו הם העם שלנו. הגנה הכי טובה הוא האיחוד לבבות בינינו. המודעות למוות מה ההבדל במודעות של ילדים ומבוגרים לעניין החיים והמוות? על מה בדיוק יושב הפחד מהמוות? מהו הדבר החשוב ביותר שאפשר יהיה ללמוד מדיון כזה לגבי האופן שבו אנו מממשים את החיים? ראשית צריך לדעת שאדם חי מתוך הרצון הכללי שלו ליהנות. בהתאם לכך, במה שעושה לו טוב הוא מתעמק, כלומר משתדל להרגיש את המחשבה עליו, להחזיק בה כמה שיותר ולהרחיב אותה. לעומת זאת, לגבי דברים מהנים פחות או מעוררי סבל, מהם הוא רוצה להתרחק, לא להרגיש, להסתיר אותם מעצמו. האדם מונע על ידי מנגנון שמכוון אותו בכל רגע לפעולות ולמחשבות שיניבו מקסימום תענוג במינימום מאמץ. הוא מוכן להתאמץ מאוד בהווה עבור רווחים גדולים בעוד כמה שנים, אבל על המוות אין לו שום נטייה לחשוב, אלא אם כן יש איזו הצדקה ברורה כמו מחלה קשה שפתאום מגיעה חס ושלום, או סכנה קיומית אחרת. בגילאים צעירים יש לילדים איזו הרגשה טבעית של כוח עליון. הם אפילו מתפללים, בלי שום קשר למה שנהוג או לא נהוג במשפחה שבה נולדו. גם הרגשת החיים והמוות שונה אצלם לחלוטין מזו שיש למבוגרים, שכבר טרודים בענייני עבודה, משפחה, פרנסה, בריאות וכן הלאה. כל כך הרבה בעיות. כשחושבים על זה, מבוגר טיפוסי חי כדי לגמור עוד יום בשלום, עד שהימים הלחוצים גומרים אותו מתישהו. איך שלא יהיה, ילדים רגישים לעניין החיים והמוות עד לגיל מסוים שבו באים ההורמונים ושאר ענייני ההתבגרות, ותובעים את שלהם. מאז עניין החיים והמוות נשכח, ורק מדי פעם מבצבץ לרגע ושוב נעלם. ככל שמתקרבים לגיל הזקנה מופיעות שוב מחשבות על המוות, אבל במקביל פועלת מערכת הגנתית שממתיקה את הדברים. חיים מיום ליום, כמו שאומרים, אז בואו נהנה כל עוד אפשר. בשביל מה לדאוג היום את דאגת מחר? יצורים אחרים בטבע גם כן חווים מוות. הצומח מרגיש אם מישהו אוכל או כורת אותו, וגם חש בסכנות קיומיות כמו חוסר במים, באוויר או בשמש. חיות נמצאות כל הזמן בחיפוש אחר מזון ובמאבקי הישרדות מול טורפים. לאדם נתן הטבע תוספת מיוחדת: האדם מרגיש שאחרי הסתלקותו מהעולם חותמו יוטבע לנצח על סביבתו, על בני דורו או על ילדיו שימשיכו את פועלו. הוא רואה בכך את המשך החיים שלו עצמו, ויש לו תחושה כאילו הוא משאיר את עצמו לדור הבא. האדם לא מסוגל לתאר לעצמו מוות כאובדן של הכול, כהיעלמות מוחלטת, והשורש הרוחני לכך נעוץ בהיותנו באים מכוח עליון נצחי. מה כל כך מפחיד במוות? העובדה שאי אפשר לחזור. בחיים שלנו הכול נע במחזוריות, אך בעניין המוות איננו רואים את המחזוריות שמתקיימת, ולכן הדבר מפחיד מאוד. מטבעו האדם אגואיסט ואוהב להחזיק את הכול בידיים שלו. ההרגשה שהוא לגמרי לא יודע מה יקרה לו ברגע הבא מייצרת בעיה גדולה. כלומר, הפחד מהמוות הוא פחד מאובדן שליטה מוחלט על גורלך. איך השפיעו החיים המודרניים על האופן שבו אנו תופסים את המוות? בתקופות קודמות לא היו בתי חולים או בתי אבות. תהליך התקרבותם למוות של בני משפחה זקנים או חולים, היה חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים. כיום אדם מן היישוב שאינו רופא או אחות וכדומה, מרוחק מאוד מחוויה ישירה כזו. בעולם המודרני הכול סטרילי: אנחנו לא רואים מוות, לא חושבים על מוות, לא מודעים למוות, לא צריכים לתת לעצמנו דין וחשבון איפה אנחנו ביחס לעניין החיים והמוות. ובכלל, עשינו לעצמנו חיים מלאכותיים מאוד: משהו כואב לוקחים כדור, רגע מתפנה שוקעים להתכתבויות אינסופיות בטלפון, וכשרוצים קצת לנוח - צוללים לתוך כורסת הטלוויזיה. מין בועה שכזאת. לפי חכמת הקבלה, הדבר הבא שמצפה לנו מבחינה התפתחותית הוא ההכרה עד כמה אנחנו מנותקים מהחיים האמיתיים, מצויים על כדור הארץ כמו בחללית. כשנגלה שזוהי אמת המציאות, נידרש לתת דין וחשבון על כך שבעצם עכשיו אנחנו מתים; שבנינו לעצמנו איזשהם חיים מלאכותיים, ניפחנו את עצמנו בכל מיני דברים, אבל פספסנו את החיים האמיתיים שאותם אנחנו אמורים ליצור. הטבע נתן לנו את החיים למטרה אחרת לחלוטין, ואילו אנחנו שקועים במשחקים ילדותיים. וכמו אימא שקוראת לילדיה האהובים: 'בואו כבר, מספיק עם המשחקים', כך בדיוק מגיבים גם אנחנו: 'לא רוצים'. אם כן, המטרה הגדולה של קיומנו היא לגלות שעכשיו אנחנו נמצאים במצב של מוות, ולהבין מהי משמעות הביטוי - להתעורר לחיים.
ישר כוח ושאלה כללית למה כל פיתוח ישראלי מתחיל כתוצאה ממבצע x עם מספר נפגעים x פיתחנו y? למה סחבת כשכל מי שיצא/שלח עם נגמש m113 ידע מה הסיכויים שלו לחזור??? מקווה שהועלתי
זה לא שהחיילים שמתו במבצע בעזה מתו כי השתמשו בנגמש מיושן (למרות שהיו קיימים בצהל יותר מתקדמים אבל לא מספיק) ? זה לא אומר שעכשיו יכנס עוד נגמש מאוד מתקדם ונהדר אבל שוב לא יגיע לכל מי שצריך ?
@@wooshiehd2115 אני אומר שזה לא נוגד בכלל את מה שרשמתי ואולי אני טועה אבל "מה אתה אומר על זה" כאילו בא להגיד כאילו רשמת משהו שנוגד את מה שרשמתי באיזשהי צורה ואם זה היה הכוונה שלך אז זה לא נוגד בשום דבר מה שרשמתי
לא בהכרח. הבעיה אז הייתה שלפעמים יש צורך בנגמ״ש קל למשל לאזור אורבני ובמקומות כאלה הנמר המשוכלל עלול להיות גדול מדי. האיתן סוף סוף מחליף את הm113 בתור נגמ״ש קל אך ממוגן, בעל מערכת הגנה אקטיבית מסוג ״חץ דורבן״ (דומה ל״מעיל רוח״)
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
אי אפשר לקנות אינסוף נמרים, הם יקרים מדי וכבדים מאוד. חייבים לגוון העבירות של שרשרת (זחל) כמו של הנמר בדרך כלל גבוהה יותר. אבל נגמש גלגלי יכול לנסוע על כבישים יותר בקלות ולדלג ממקום למקום בזריזות כאמור לכל דבר יש חסרונות ויתרונות וטוב שיש מגוון כלים
גבעתי וגולני הן חטיבות ״כבדות״ שבעצם משמשות כחרמ״ש - חיר משורין. זה לא חדש, לגולני היו נגמשי אכזרית עוד משנות ה90 וגם גבעתי קיבלה אכזריות. תפקיד החטיבות הכבדות הוא להיות חלק מצוות קרב חטיבתי שהוא משולב עם חטיבת שריון שלה יש טנקי מרכבות - 7 עם גולני ו-401 עם גבעתי. יש חטיבות חי״ר ״בינוניות״ (במשקל) שהן נחל וכפיר ולהן יגיע האיתן. האיתן יכול להתנייע על כבישי ישראל (כביש 6 למשל) בלי להרוס את הכביש כמו זחל של נמ״ר. חטיבות בינוניות יכולות להתנייד במהירות לכל גזרה בארץ. בחטיבות הכבדות צריכים מובילי טנקים אבל בגלל זה גולני הם החוד בצפון וגבעתי בדרום ונחשבות יותר נייחות לגזרה שלהן. החטיבות ה״קלות״ שהן קומנדו וצנחנים בעלות ייעוד אחר, עומק, והם בדרך כלל מוסקות או על כלים קלים, כגון האמר. יש מקומות שבהן רק זחל טנק יעבור (למשל בוץ עמוק כמו בגולן או בלבנון). הגלגלים טובים מאוד לניוד על כבישים כמו שהסברתי. זה פותר בעיה לוגיסטית קשה של מובילי טנקים.
נווו ברור גם על זה הם חשבו ודבר שני לפי איך שזה נראה לא נשמה שאיזה טיל כתף יקרע אותו למה הוא נראה מזה ממוגן ואני בטוח שיש בו מערכת הגנה כנגד טילים שמכוונים לעברו
אין שום כלי (וגם לא יהיה לעולם) שניתן להגיד שהוא ממוגן ממטענים. והסיבה פשוטה, אין גבול מעשי לגודל המטען. ניתן לייצר מטענים של טון (היו כאלו בלבנון, טנק מרכבה שרשמית המשקל שלו 65 טון, ובפועל הרבה יותר, פשוט עף באוויר) וכעיקרון אפשר גם מטענים של 10 טון. כמה שלא תמגן יותר, ניתן יהיה לייצר מטען יותר גדול בקלות. אבל יש עוד דרכים להתמודד עם מטענים מלבד מיגון (מודיעין, הנדסה קרבית, זיהוי סימנים למטען ושיבוש אלקטרוני) אבל מטען זה משהו שלעולם טנק או נגמש צריכים לחשוש ממנו, לא חשוב כמה הכלי שלהם ממוגן.
אם תסתכל מלמטה, הצורה שלו היא צורת V, ברור שאם הוא יעלה על מטען של 250 קילו כמו שקרה לכמה מרכבות ב2006 הוא יעוף באוויר, בשביל זה יש את הנמר"ה והנדסה קרבית
היום עם החימוש המדוייק. החשיבות של להגיע לטווח של מאות מטרים מהאוייב כבר פחותה. הרבה יותר חשוב לנסוע במהירות לחזית או למקום מחסה כלשהו. או לחלץ פצוע במהירות לנקודת פינוי.
@@ali460ful זה לא ממש נכון. אתה עדיין צריך לעיתים להיכנס לטווח מגע על מנת לבצע משימות. עיין ערך מקרה סג'אעיה וכל מבצע השמדת המנהרות הטנקים והנגמשים היו במגע עם אויב וחיפו על חי"ר והנדסה. וחוץ מזה האויב קיים גם בשגרה- בגבול הצפון למשל לכפרים של חיזבאללה יש עמדות שולטות על קוי הגבול ולטנקים/לנגמשים אין ברירה אלא להיות חשופים לנ.ט. כך שבהחלט יש צורך במיגון ומערכות הגנה לטווחים קצרים
סוף סוף . באמת שהגיע הזמן. כלי שיחליף את הM113 הענתיקה - נגמ"ש עם מיגון מקלקר בערך.
יפה יישר כח לכל המפתחים ואנשי המקצוע🙏
השם ירחם כוחי ועוצם ידי השם ישמור מתי תבינו אם השם לא ישמור עיר שוא שקד שומר
@@oriel90 תבורכו
Bless.....be bless ISRAEL.....🙏🙏🙏🙏
Берегите наших бойцов, защитников страны!
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו.
אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע".
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
תודה לבורא עולם ולמפתחי הטכנולוגיות על דברים אלו
מזעזע יש כאן הרבה תגובות של אנשים עם אישיות חולה ומעוותת,כל הכבוד לצהל ומפתחי הכלים האלו.נגמש הזה לחיילים שלנו שהם ילדים שלנו,שהשם ישמור עליהם
ישר כוח לכלל המפתחים והעוסקים במלאכה, הגיע הזמן שמוציאים את נגמ"ש m113 משירות פעיל בצה"ל
אמן
قوت و عظمت خدا همراه قوم خدا
יפה כל הכבוד השם ישמור אתכם🇮🇱🤍💙💪
Awesome Vehicle....thank you❤
The God of abraham isaac and Jacob blees and protect the IDF and the nation of Israel always will be amen ❤❤❤🇮🇱❤🇮🇱❤💪💪💪💪💪💪🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱✌✌✌✌✌💪🔯🔯🔯🔯🔯🔯
אלללללה צהלללל
הם לא ילדים, הם חיילים
היום כולם קוראים לעצמם ילדים...
כל הכבוד! 🇮🇱🇮🇱 לשמור על החיים הכי חשוב. ועכשיו יאללה להיכנס באויבים חזק!
אִם־ה' לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:
עד שלא מותקנת עליו מערכת ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" זהו כלי שמתאים לאטרקציות בדיסנילנד.
השועל יודע הרבה דברים קטנים,
הקיפוד יודע רק דבר אחד גדול.
Shouldn't interior lighting hve Red....??
הלוחמים שלנו או הילדים שלנו...?
צדיק,זה שהם חיילםלא סותר שהם ילדים שלנו ולהיפך.
עם בונה צבא בונה עם
🙏🙏🙏
בהצלחה לכולנו
לוחמים שלנו הם העם שלנו. הגנה הכי טובה הוא האיחוד לבבות בינינו.
המודעות למוות
מה ההבדל במודעות של ילדים ומבוגרים לעניין החיים והמוות? על מה בדיוק יושב הפחד מהמוות? מהו הדבר החשוב ביותר שאפשר יהיה ללמוד מדיון כזה לגבי האופן שבו אנו מממשים את החיים?
ראשית צריך לדעת שאדם חי מתוך הרצון הכללי שלו ליהנות. בהתאם לכך, במה שעושה לו טוב הוא מתעמק, כלומר משתדל להרגיש את המחשבה עליו, להחזיק בה כמה שיותר ולהרחיב אותה. לעומת זאת, לגבי דברים מהנים פחות או מעוררי סבל, מהם הוא רוצה להתרחק, לא להרגיש, להסתיר אותם מעצמו. האדם מונע על ידי מנגנון שמכוון אותו בכל רגע לפעולות ולמחשבות שיניבו מקסימום תענוג במינימום מאמץ. הוא מוכן להתאמץ מאוד בהווה עבור רווחים גדולים בעוד כמה שנים, אבל על המוות אין לו שום נטייה לחשוב, אלא אם כן יש איזו הצדקה ברורה כמו מחלה קשה שפתאום מגיעה חס ושלום, או סכנה קיומית אחרת.
בגילאים צעירים יש לילדים איזו הרגשה טבעית של כוח עליון. הם אפילו מתפללים, בלי שום קשר למה שנהוג או לא נהוג במשפחה שבה נולדו. גם הרגשת החיים והמוות שונה אצלם לחלוטין מזו שיש למבוגרים, שכבר טרודים בענייני עבודה, משפחה, פרנסה, בריאות וכן הלאה. כל כך הרבה בעיות. כשחושבים על זה, מבוגר טיפוסי חי כדי לגמור עוד יום בשלום, עד שהימים הלחוצים גומרים אותו מתישהו. איך שלא יהיה, ילדים רגישים לעניין החיים והמוות עד לגיל מסוים שבו באים ההורמונים ושאר ענייני ההתבגרות, ותובעים את שלהם. מאז עניין החיים והמוות נשכח, ורק מדי פעם מבצבץ לרגע ושוב נעלם.
ככל שמתקרבים לגיל הזקנה מופיעות שוב מחשבות על המוות, אבל במקביל פועלת מערכת הגנתית שממתיקה את הדברים. חיים מיום ליום, כמו שאומרים, אז בואו נהנה כל עוד אפשר. בשביל מה לדאוג היום את דאגת מחר?
יצורים אחרים בטבע גם כן חווים מוות. הצומח מרגיש אם מישהו אוכל או כורת אותו, וגם חש בסכנות קיומיות כמו חוסר במים, באוויר או בשמש. חיות נמצאות כל הזמן בחיפוש אחר מזון ובמאבקי הישרדות מול טורפים. לאדם נתן הטבע תוספת מיוחדת: האדם מרגיש שאחרי הסתלקותו מהעולם חותמו יוטבע לנצח על סביבתו, על בני דורו או על ילדיו שימשיכו את פועלו. הוא רואה בכך את המשך החיים שלו עצמו, ויש לו תחושה כאילו הוא משאיר את עצמו לדור הבא. האדם לא מסוגל לתאר לעצמו מוות כאובדן של הכול, כהיעלמות מוחלטת, והשורש הרוחני לכך נעוץ בהיותנו באים מכוח עליון נצחי.
מה כל כך מפחיד במוות? העובדה שאי אפשר לחזור. בחיים שלנו הכול נע במחזוריות, אך בעניין המוות איננו רואים את המחזוריות שמתקיימת, ולכן הדבר מפחיד מאוד. מטבעו האדם אגואיסט ואוהב להחזיק את הכול בידיים שלו. ההרגשה שהוא לגמרי לא יודע מה יקרה לו ברגע הבא מייצרת בעיה גדולה. כלומר, הפחד מהמוות הוא פחד מאובדן שליטה מוחלט על גורלך.
איך השפיעו החיים המודרניים על האופן שבו אנו תופסים את המוות? בתקופות קודמות לא היו בתי חולים או בתי אבות. תהליך התקרבותם למוות של בני משפחה זקנים או חולים, היה חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים. כיום אדם מן היישוב שאינו רופא או אחות וכדומה, מרוחק מאוד מחוויה ישירה כזו. בעולם המודרני הכול סטרילי: אנחנו לא רואים מוות, לא חושבים על מוות, לא מודעים למוות, לא צריכים לתת לעצמנו דין וחשבון איפה אנחנו ביחס לעניין החיים והמוות. ובכלל, עשינו לעצמנו חיים מלאכותיים מאוד: משהו כואב לוקחים כדור, רגע מתפנה שוקעים להתכתבויות אינסופיות בטלפון, וכשרוצים קצת לנוח - צוללים לתוך כורסת הטלוויזיה. מין בועה שכזאת.
לפי חכמת הקבלה, הדבר הבא שמצפה לנו מבחינה התפתחותית הוא ההכרה עד כמה אנחנו מנותקים מהחיים האמיתיים, מצויים על כדור הארץ כמו בחללית. כשנגלה שזוהי אמת המציאות, נידרש לתת דין וחשבון על כך שבעצם עכשיו אנחנו מתים; שבנינו לעצמנו איזשהם חיים מלאכותיים, ניפחנו את עצמנו בכל מיני דברים, אבל פספסנו את החיים האמיתיים שאותם אנחנו אמורים ליצור. הטבע נתן לנו את החיים למטרה אחרת לחלוטין, ואילו אנחנו שקועים במשחקים ילדותיים. וכמו אימא שקוראת לילדיה האהובים: 'בואו כבר, מספיק עם המשחקים', כך בדיוק מגיבים גם אנחנו: 'לא רוצים'.
אם כן, המטרה הגדולה של קיומנו היא לגלות שעכשיו אנחנו נמצאים במצב של מוות, ולהבין מהי משמעות הביטוי - להתעורר לחיים.
חוץ ממך עוד מישהוא קורא רומן הזה שלך?!
ישר כוח
ושאלה כללית
למה כל פיתוח ישראלי מתחיל כתוצאה ממבצע x
עם מספר נפגעים x
פיתחנו y?
למה סחבת כשכל מי שיצא/שלח עם נגמש m113
ידע מה הסיכויים שלו לחזור???
מקווה שהועלתי
כי ככה דברים זזים בצה״ל, עד שיש איזה מקרה עם נפגעים ותחקירים שום דבר לא זז
כמעט כל פיתוח שמאושר בעולם מגיע כתוצאה של נפגעים
כי בישראל מגיבים לאסונות ולא לאיומים......
Good
הם לא הילדים שלנו,
הם הלוחמים שלנו.
בדיוק מה שהגבתי! אל תכניסו רגשנות ללוחמה
@@ariel1088 יש לו ילדים חיילים, איך לא יכניס?
@@harryzalessky3465 מאחר ואני לא יכול לענות במקומו אולי הוא יוכל להסביר לך. בכל אופן הצבא מורכב מחיילים, לא ילדים. הגישה משנה את הכל.
@@ariel1088 הוא במקרה המפקד שלי אז... אני יכול להסכים עם הניסוחים שלו...
זה בדיוק מה שרציתי להגיד. לחיילים אין הורים? הם פשוט נהיו בגיל 19.
עדיף מאוחר מאף פעם.
חללית! חבל שתיכנס לשירות כשיהיו לי ילדים.........
נכנס לשירות כבר ב2022!
@@harryzalessky3465 כן אבל עד שעגיע לכל החטיבות יקח שנים....
כרגע מדובר רק על נחל
נראה לי גבוע מעוד. מטרה קלה לפגיה?
שצ
סוף סוף - הכלי הזה נראה לי יותר טוב מהנגמש הגלגלי של ארהב או של רוסיה
💥❤💥
כל הכבוד לצהל
זה לא שהחיילים שמתו במבצע בעזה מתו כי השתמשו בנגמש מיושן (למרות שהיו קיימים בצהל יותר מתקדמים אבל לא מספיק) ? זה לא אומר שעכשיו יכנס עוד נגמש מאוד מתקדם ונהדר אבל שוב לא יגיע לכל מי שצריך ?
החיילים נפגעו מטיל על הנגמ״ש אם זה היה האיתן יכול מאוד שלא היו נפגעים מה אתה אומר על זה
@@wooshiehd2115 אני אומר שזה לא נוגד בכלל את מה שרשמתי ואולי אני טועה אבל "מה אתה אומר על זה" כאילו בא להגיד כאילו רשמת משהו שנוגד את מה שרשמתי באיזשהי צורה ואם זה היה הכוונה שלך אז זה לא נוגד בשום דבר מה שרשמתי
לא בהכרח. הבעיה אז הייתה שלפעמים יש צורך בנגמ״ש קל למשל לאזור אורבני ובמקומות כאלה הנמר המשוכלל עלול להיות גדול מדי. האיתן סוף סוף מחליף את הm113 בתור נגמ״ש קל אך ממוגן, בעל מערכת הגנה אקטיבית מסוג ״חץ דורבן״ (דומה ל״מעיל רוח״)
שלום בישראל, שלום בעולם
"כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם?
נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע.
במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים.
התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד.
העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
*הלוחמים שלנו. לא הילדים שלנו.
אחד משתים או שאין בך נשמה יהודית או אתה עדיין צעיר ואין לך בן בצבא
@@qwe-kq7yd חשבת על אופציה שלישית? אולי מספיק להיות רגשנים כשזה מגיע לתפקוד הצבאי שלנו? זה לא שייך לדאגה העצומה שלי ללוחמים, ובמשפחה שלי יש לוחמים.
חשבתי שהם הולכים לגבעתי. למה לאיתן יש גלגלים אבל לנמר יש שרשרת?
לכל דבר יש יתרונות וחסרונות
אי אפשר לקנות אינסוף נמרים, הם יקרים מדי וכבדים מאוד. חייבים לגוון
העבירות של שרשרת (זחל) כמו של הנמר בדרך כלל גבוהה יותר.
אבל נגמש גלגלי יכול לנסוע על כבישים יותר בקלות ולדלג ממקום למקום בזריזות
כאמור לכל דבר יש חסרונות ויתרונות וטוב שיש מגוון כלים
גבעתי וגולני הן חטיבות ״כבדות״ שבעצם משמשות כחרמ״ש - חיר משורין. זה לא חדש, לגולני היו נגמשי אכזרית עוד משנות ה90 וגם גבעתי קיבלה אכזריות.
תפקיד החטיבות הכבדות הוא להיות חלק מצוות קרב חטיבתי שהוא משולב עם חטיבת שריון שלה יש טנקי מרכבות - 7 עם גולני ו-401 עם גבעתי.
יש חטיבות חי״ר ״בינוניות״ (במשקל) שהן נחל וכפיר ולהן יגיע האיתן. האיתן יכול להתנייע על כבישי ישראל (כביש 6 למשל) בלי להרוס את הכביש כמו זחל של נמ״ר. חטיבות בינוניות יכולות להתנייד במהירות לכל גזרה בארץ. בחטיבות הכבדות צריכים מובילי טנקים אבל בגלל זה גולני הם החוד בצפון וגבעתי בדרום ונחשבות יותר נייחות לגזרה שלהן.
החטיבות ה״קלות״ שהן קומנדו וצנחנים בעלות ייעוד אחר, עומק, והם בדרך כלל מוסקות או על כלים קלים, כגון האמר.
יש מקומות שבהן רק זחל טנק יעבור (למשל בוץ עמוק כמו בגולן או בלבנון). הגלגלים טובים מאוד לניוד על כבישים כמו שהסברתי. זה פותר בעיה לוגיסטית קשה של מובילי טנקים.
כלי מספר אחד לחטיבה מספר 1
נס. סוף סוף יש הסברה.
8×8 אחלה כלי שטח.
וואלה אני גאה להיות חלק מזה
גם אני
מדהים!! 🇮🇱✡💪
גאווה רכב כחול לבן
מוכן להתערב שהצבא יקנה איזה 50 כאלה וזהו, שאר היחידות כולל מילואים ישארו עם הנגמשים הישנים
גאה בכם
تحيا دولة إسرائيل العظمى الكبرى
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
יש לכם טעות! (בנושא של הכתבה)
נגמש מסוג נמר הרבה יותר ממוגן
הוא אמר גלגלי נמר הוא עם זחל
@@yuvalkedem5938
דברתי על הנושא של הכתבה.
@@חייםשאול-ל5ו הלקחים נלמדו אחרי תקרית עם הנמר בצוק איתן, כנראה שיש דברים שהופכים את האיתן לקצת יותר בטוח מהנמר.
@@JokyOP מה הקשר?!??
אסון הנגמשים היה בכלל על נגמש M113 ודווקא הנמר ספג קורנטים
@@JokyOP הנמר גם השתתף(בהצלחה רבה) בצוק איתן, הייתי אומר שהוא ממוגן כמו האיתן
🇬🇧❤♥️👍🇮🇱
לא מעניין אם הוא הממוקם ביותר בעולם(וזה אתה אומר ברור גם שאין לך אינטרס)מעניין אם הוא מסוגל לשמור עלי מקורנט ונ.ט לסוגיהם
נווו ברור גם על זה הם חשבו ודבר שני לפי איך שזה נראה לא נשמה שאיזה טיל כתף יקרע אותו למה הוא נראה מזה ממוגן ואני בטוח שיש בו מערכת הגנה כנגד טילים שמכוונים לעברו
מסוגל, הוא אמור להגיע עם מערכת הגנה סטייל מעיל רוח, "חץ דורבן"
איה שטויות רק לנחל נשאר נגמשים ישנים כפיר וצנחנים משתמשים בהאמרים.וגולני וגבעתי עם הנמר. למי עוד יהיה כזה
איך האמר זה נגמש
האמר זה לא תחליף לנגמש
מניח שהשאיפה בעתיד זה להחליף את האמרים באיתן.
חוץ מזה, ההאמרים בצהל כבר מאוד ישנים
@@itayblago7103 האמר זה לא נגמש איפה כתוב שזה כן??? הכוונה שזה הכלי שעליו עובדים שם. גם לגולני יש האמר אבל יש להם גם המר בהתאם למשימה ולפלוגה.
@@user-to2eu5tt4g אף אחד לא אומר שנאמר זה הכי טוב אבל במציאות של היום זה הכלים שכל חטיבה משתמשת וזה מה שיש
@@yona1230 לא משתמשים בהאמר לאותם צרכים שמשתמשים בנגמש. אל תשווה לי פה תפוח עם עיפרון
רק אחד? בודד? זאת היכולת הכבירה של התעשייה הצבאית , לאן כל הכסף הלך????
אולי תבקשו עזרה מההודים
Long live Israel 🇮🇱
נדמה לך
חחח ממוגן...מטען אחד והוא נהייה באגי.😆 בדיחה
תמשיך לראות תוכניות ריאליטי
חבוב,מטען הזה יתפוצץ לפני שכלי יגיע,לך קצת תלמד טכנולוגיה,לא יזיק לך.
אין שום כלי (וגם לא יהיה לעולם) שניתן להגיד שהוא ממוגן ממטענים.
והסיבה פשוטה, אין גבול מעשי לגודל המטען.
ניתן לייצר מטענים של טון (היו כאלו בלבנון, טנק מרכבה שרשמית המשקל שלו 65 טון, ובפועל הרבה יותר, פשוט עף באוויר)
וכעיקרון אפשר גם מטענים של 10 טון.
כמה שלא תמגן יותר, ניתן יהיה לייצר מטען יותר גדול בקלות.
אבל יש עוד דרכים להתמודד עם מטענים מלבד מיגון (מודיעין, הנדסה קרבית, זיהוי סימנים למטען ושיבוש אלקטרוני) אבל מטען זה משהו שלעולם טנק או נגמש צריכים לחשוש ממנו, לא חשוב כמה הכלי שלהם ממוגן.
אם תסתכל מלמטה, הצורה שלו היא צורת V, ברור שאם הוא יעלה על מטען של 250 קילו כמו שקרה לכמה מרכבות ב2006 הוא יעוף באוויר, בשביל זה יש את הנמר"ה והנדסה קרבית
🇮🇱💪💪💪✡🙏!🇱🇰
ביזבוז כסף
היתקלקלנו . נגמש עם גלגלים . זה לא מתאים לעזה ולבנון ביכלל . מה זה צעצוע .
קשקוש. מתאים מאוד.
הגלגלים שלו ענקיים ויכול לטוס גם על חול וגם על שטח הררי
ועל כביש בכלל הרבה יותר מהיר וזריז מזחל
יש המון יתרונות לנגמש גלגלי.
נראה לי שפשוט הרבה יותר קל להסתדר עם תקלות של גלגלים מאשר של זחל.
היום עם החימוש המדוייק. החשיבות של להגיע לטווח של מאות מטרים מהאוייב כבר פחותה. הרבה יותר חשוב לנסוע במהירות לחזית או למקום מחסה כלשהו. או לחלץ פצוע במהירות לנקודת פינוי.
@@ali460ful
זה לא ממש נכון.
אתה עדיין צריך לעיתים להיכנס לטווח מגע על מנת לבצע משימות.
עיין ערך מקרה סג'אעיה וכל מבצע השמדת המנהרות הטנקים והנגמשים היו במגע עם אויב וחיפו על חי"ר והנדסה.
וחוץ מזה האויב קיים גם בשגרה- בגבול הצפון למשל לכפרים של חיזבאללה יש עמדות שולטות על קוי הגבול ולטנקים/לנגמשים אין ברירה אלא להיות חשופים לנ.ט. כך שבהחלט יש צורך במיגון ומערכות הגנה לטווחים קצרים