כתובות מימי המקרא | שיעור 1 - הכתובת מחורבת קיאפה | פרופ' חגי משגב

Поділитися
Вставка
  • Опубліковано 12 вер 2024
  • בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
    בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
    פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
    לספרייה המקוונת של סדר בוקר: bit.ly/3AhjY4i
    ----
    מוזמנות ומוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלנו ולהנות מעדכונים על כל האירועים והתכניות שלנו www.bac.org.il...

КОМЕНТАРІ • 21

  • @user-fm2wy5sj5d
    @user-fm2wy5sj5d 18 днів тому +13

    אחד המרצים המעניינים ביותר בידע המושלם והיכולת להסביר בצורה כל כך קולעת!!!!!

  • @Edobokerchannel
    @Edobokerchannel 16 днів тому +4

    תענוג לשמוע את חגי משגב, כרגיל. איזה כיף!

  • @user-et7rw5ii1m
    @user-et7rw5ii1m 19 днів тому +2

    תודה רבה לכם. מעניין.

  • @ashershaham
    @ashershaham 16 днів тому

    תודה, הרצאה מרתקת, פוקחת עיניים ומעוררת מחשבה

  • @lim7lim
    @lim7lim 13 днів тому

    מעניין מאוד

  • @alonmarziano4362
    @alonmarziano4362 8 днів тому

    תודה

  • @user-hl1og1yt9o
    @user-hl1og1yt9o 18 днів тому +1

    בקשר לכתובות המלכותיות יש את החותם של חזקיהו בן אחז מלך יהודה

  • @naoriitschak
    @naoriitschak 13 днів тому

    יכול להיות שחוכמת המלך שלמה, מעידה בעצם על שליטה במלאכת הקריאה והכתיבה בכמה שפות?
    תופעה שהיתה חריגה מאוד אז..

  • @אלידיבה
    @אלידיבה 19 днів тому +1

    ❤❤

  • @shaischwartz5055
    @shaischwartz5055 19 днів тому +2

    #9:43 בואו וציירו לי ריח. איך מציירים ריח? אי אפשר. באותה מידה איך מציירים צליל..?
    דימוי מרשים מאוד.

  • @יפהזכות
    @יפהזכות 18 днів тому

    עונג לשמוע ללמוד ולהנות

  • @israel-hahadasha
    @israel-hahadasha 16 днів тому

    לדוקטו מישגב שלום
    האם נחקרה כבר עד כה
    האפשרות
    שמשה רבנו
    היה מעורב
    במהפכה התרבותית
    הגדולה
    של פיתוח השפה
    כמבוססת על האלף בית ?

    • @moshi39
      @moshi39 12 днів тому

      הוא פרופסור. ומשה רבינו הוא איש אלוקים קדוש שלא מדבר במושגים שלנו. אדרבה, הוא כתב בתורה שנמסרה לו בנבואה מבורא העולם "תרבות אנשים חטאים", ואנחנו לא צריכים ללכת רחוק כדי לדעת מה זו "תרבות". כמובן המלה 'תרבות' רק מושאלת מהפסוק לעניננו. לשון הקודש בה נברא העולם ובה הוא השתמש ועליה מבוססת גם העברית של ימינו, היא השפה בה נברא העולם, מלשון 'העלם' שגורם לנו לחשוב בין היתר שאנחנו רואים יותר ברור ממשה רבינו חלילה, והוא רק הבסיס לקידמה ולידע שבידנו חלילה. כל אות מייצגת עולם רוחני גבוה מאד (לא במרחק פיזי) עם תכלית ומטרה, ומשתלשלת דרך אינספור עולמות רוחניים ומסכים עד לעולם הגשמי העשוי מחומר עכור שנברא עבורינו למטרה אחת, קצת הפוך מהשיטה שמפיצוץ בלתי מבוקר נוצר חומר, קצת התקרר, וממנו נוצרו אנשים שהמציאו לאט לאט שפה ותרבות. כמו כן נוצרו עוד אינספור יצורים מושלמים, הכל באופן אקראי לגמרי, כי הסיכוי לכך הוא מאד גבוה כמובן. איך שלא יהיה, משה רבינו לא היה מעורב בשום מהפכה ובשום צל צילו של מושג גשמי משעמם בו אנו עסוקים בטעות, ועל לשון הקודש מבוססות שאר הלשונות שאינן קדושות והאותיות והמילים שלהן חסרות משמעות עצמית, אלא הסכמיות, כציוץ הצפורים, רק משוכללות יותר, בזמן שאותיות לשון הקודש מייצגות כאמור עניינים עליונים, שאמנם כמעט ואין לנו שום אחיזה בהבנתם לאור ירידת הדורות מאז משה, ואין לנו שום תפיסה בעפר רגליו של הגדול בנביאים, של מבחר המין האנושי. בלי כוונה להרגיז אף אחד.

  • @user-hl1og1yt9o
    @user-hl1og1yt9o 18 днів тому

    מה עם הכתובת השנייה אשבעל בן בדע?

  • @evgenyaver948
    @evgenyaver948 19 днів тому +1

    הרצאה מאוד מעשירה

  • @user-bb5ty9kf3x
    @user-bb5ty9kf3x 19 днів тому +1

    אוי לי ואבוי לי! חרות או חרוט על הלוחות? מחרטה או מחרתה.

    • @yosefgoldenberg5343
      @yosefgoldenberg5343 18 днів тому +1

      זו לא טעות. hebrew-academy.org.il/2011/05/01/%d7%97%d7%a8%d7%98-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%aa/

    • @user-fd4mc2hw6m
      @user-fd4mc2hw6m 17 днів тому

      זה פסוק בתורה בפרשת כי תשא בעניין לוחות הברית שחרוטים עליהן עשר הדברות. יש בכך רמז שהתורה היא החרות של עם ישראל.

    • @Beit_Avi_Chai
      @Beit_Avi_Chai  17 днів тому

      המילה חרוט מתייחסת לרוב להיבט הפיזי - משהו שנחרט על גבי חומר (נחרץ בו). לעומת זאת, למילה חרות יש משמעות של כתיבה, בעיקר על אבן. היא משמשת גם בהשאלה בביטויים כמו חרות על לוח ליבו, חרתו על דגלם וכן הלאה.

    • @moshi39
      @moshi39 12 днів тому

      וגם מה שלא תמצא באקדמיה... השורש חר"ת דומה לחת"ר, ומרכיב מילים במשמעות של חקיקה וחפירה, כמו "אם במחתרת ימצא הגנב" (שמות כב') ועוד, ו"והמכתב (הכתב) מכתב (מעשה כתיבה) אלוהים, חרות על הלוחות": שהכתב היה החלל של החפירה.