מה עדיין לא יודעים על נגיף הקורונה? - ד"ר עמי נויברגר

Поділитися
Вставка
  • Опубліковано 19 тра 2020
  • הרצאת ד"ר עמי נויברגר, היחידה למחלות זיהומיות והחטיבה הפנימית, בית החולים רמב"ם, חיפה
    סדרת בכור המהפכה
    20.5.20

КОМЕНТАРІ • 35

  • @liorconard9903
    @liorconard9903 4 роки тому +1

    יושרה מקצועית צניעות וכנות .
    תודה דר נויברגר.
    השכלתי.

  • @bjacob83
    @bjacob83 4 роки тому +1

    המון תודה על ההרצאה המעולה!

  • @TomerBenDavid
    @TomerBenDavid 4 роки тому +2

    סיכום ממש טוב. קול מרגיע. חוש הומור טוב.

  • @user-zq1ig2qy7c
    @user-zq1ig2qy7c 4 роки тому +2

    לצערי הרב, ישנם הרבה אי דיוקים בהרצאתך .
    ערכי מקדם ההדבקה שהראת ספקולטיביים והערך האמיתי אינו ידוע עדיין. ערכי הקטלניות שהצגת מוגזמים. ההערכה הרשמית של הCDC נכון לרגעים אלה היא כ0.26% ולכן בישראל, בגלל הגיל הצעיר, ההערכה הנכונה של שיעור התמותה מקורונה היא כמחצית מכך.
    'ישראל סגרה גבולות מוקדם וזה הוכיח את עצמו', אין לכך ביסוס. הרבה מדינות באזור כלל לא סגרו הגבולות ומספר הנדבקים למיליון ומספר המתים למיליון אצלם נמוך מאצלנו. אין גם משמעות למושג 'מוקדם' כי לא ידוע מתי ארע המקרה הראשון מכיוון שרוב הנדבקים אסימפטומטים. במספר ארצות גילו כבר מקרים שארעו בדצמבר, כולל בצרפת וארצות הברית. בדיקות הנוגדנים מצביעות על אפשרות של מאות אלפי נדבקים בארץ, על אף הסגר וסגירת הגבולות המוקדמת. כיצד זה מסתדר עם טענתך?
    'קוריאה הכילה את המגיפה בעקבות לקחי האבולה'. האבולה מתפשטת באופן שונה לחלוטין ולכן תחקורים אפידמיולוגיים וקונטקט טרייסינג הם יעילים. במקרה של הקורונה כל הראיות מצביעות שההיפך הוא הנכון. רוב הנדבקים אינם מזוהים ולכן מעקב ובידוד אינם תורמים דבר. בקוריאה, כמו טאיוון, יפן, סינגפור, הונג קונג, וסין עצמה, היו גורמים אחרים שגרמו להגבלת מספר הנדבקים כמו שבאזורנו היו גורמים כאלה.
    'כפפות הן מיותרות ומזיקות לסביבה', זו הצהרה חסרת ביסוס ובמצבים מסויימים אף חסרת אחריות. בודאי שכפפות חד פעמיות מגינות מהדבקה אם כי יש להזכיר שהן אינן באות במקום שטיפת ידיים. אין זה אומר שצריך לחייב את השימוש בהן, אך לאוכלוסייה בסיכון ניתן בהחלט להמליץ עליו. אציין גם שכפפות לטקס מתפרקות הרבה יותר מהר מפלסטיק או ניילון ולכן הן גורמות נזק סביבתי פחות משקית ניילון רגילה.
    'לא ידועה השפעת מזג האויר על הנגיף'. לא מדוייק. מהכרות עם נגיפים מאותה המשפחה ומהתבוננות בחומרת המגיפה בכדור הדרומי, בארצות חמימות בכדור הצפוני ובאזורים יחסית חמים באותה ארץ, לדוגמה דרום איטליה לעומת צפונה, עולה תמונה די ברורה של השפעת מזג האויר החם לטובה.
    'במקהלה בוושינגטון נדבקו כל הנוכחים פרט לאלה שישבו הכי רחוק מהמדביק'. זוהי אגדה אורבנית. התרשים שהצגת, ושהופיע באתר הCDC אינו סידור הישיבה האמיתי אלא נועד למטרות אילוסטרצייה בלבד. אף לא באמת ידוע כמה נדבקו באותו הארוע. חבל שלא קראת ביסודיות את המאמר בCDC לפני שסיפרת עליו.
    'מעל גיל שמונים ומעל גיל תשעים התמותה היא בעשרות רבות של אחוזים. אחוז התמותה בין הנדבקים המבוגרים מאד הוא אכן גבוה, בין עשרה לחמישה עשר אחוזים אצל החולים הסימפטומטים, והרבה פחות מכך, אם נלקחים בחשבון כל הנדבקים בגילאים אלה. אבל לדבר על 'עשרות רבות של אחוזים' זו הצהרה חסרת ביסוס לחלוטין.
    'התסריט האפוקליפטי של איטליה וניו יורק' זהו ביטוי מטעה ביותר. רישום היתר של קורונה כסיבת המוות, היא תופעה שהאיטלקים והאמריקאים עצמם מודים בה. בניו יורק אכן מתו השנה בערך כפליים ממספר מקרי המוות ממחלות דמויות שפעת בשנים האחרונות, ופי שלשה אם אתה מאמין שלא היה רישום יתר של קורונה כסיבת המוות, אם כי בהשוואה לסיבות מוות אחרות לא מדובר באסון אפוקליפטי בשום קנה מידה. באיטליה, מתו מקורונה מספר דומה למתים ממחלות דמויות שפעת לפני שלש שנים. מספרים דומים ארעו גם בשלש או ארבע חורפים אחרים בשני העשורים האחרונים. אציין שהדבר נכון גם לכל אחת ממדינות האיחוד, כולל צרפת וספרד. חבל שבהרצאה שאמורה להיות ברת סמכא מופיעות הצהרות סנסציוניות כאלה.
    לקראת סיום אתה מראה גרף של מספר המקרים ומסיק מכך שארה"ב נפגעה בגלל הרפואה הציבורית הנחותה שלה ושיש לכן להשקיע יותר ברפואה ציבורית במקום בפרטית. ללא קשר לעמדתי בנושא , ההוכחות שהצגת לטענותיך מוטות ביותר. קודם כל הצגת את גרף המקרים ולא את גרף המקרים ביחס לגודל האוכלוסייה וכמו כן דיברת על מקרים ולא על מקריי מוות. אילו היית עושה את הצגת העובדות הללו הקהל היה מגלה שמספר המקרים למיליון איש ומספר המתים למיליון איש, שניהם נמוכים בארה"ב ביחס להרבה מדינות עם רפואה ציבורית מפוארת, ובכללן איטליה, בלגייה וצרפת.

  • @user-mv5oq5yc8d
    @user-mv5oq5yc8d 3 роки тому

    שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם.
    אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים.
    חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים.
    מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי.
    הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים.
    כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע.
    קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות?
    וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו?
    וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש.
    האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר.
    זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי.
    יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל?
    כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה.
    הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות.
    חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.

  • @user-rn1jh8yb3q
    @user-rn1jh8yb3q 4 роки тому +3

    וואו
    תודה, ההרצאה המקיפה ביותר ששמעתי בנתיים.
    חזקו אימצו והנחילו.

  • @MB-ky1wq
    @MB-ky1wq 4 роки тому +2

    לא חבל להשקיע כל כך הרבה שנים בלימוד בשביל לקשקש בשכל

  • @marinabernstein7768
    @marinabernstein7768 4 роки тому

    בבקשה תמשיכו לעדכן בצורה עניינית ותמציתית כמו הפעם . תודה רבה!

  • @user-tj5mi5bb9m
    @user-tj5mi5bb9m 4 роки тому +2

    ניתוח מקצועי ומעמיק וחסר כל פראנויות או שאננות.

  • @user-vb4vm3xn3b
    @user-vb4vm3xn3b 3 роки тому

    אני ממליצה לשאל לגבי הנגיף הזה רופאים לא ממסדיים כמו: דק' אבני מקליניקה פרטית בבני ברק או עצל דק' חיים רוזנטל מקליניקה פרטית ברענענה

  • @ofergorelik
    @ofergorelik 4 роки тому

    הרצאה טובה ומהירה.
    מתי ההמשך ?

  • @osnatraz7249
    @osnatraz7249 4 роки тому

    מה זאת אומרת 'הוא לא קטלני'? קטלני דיו.

  • @uripre
    @uripre 4 роки тому +3

    תודה על ההרצאה ד"ר, אבל מאכזב אחרי שנתת ככ הרבה דוגמאות להצהרות לא מבוססות, אתה מחליט לבצע אחת כזאת בעצמך בסופה.
    הפרטה במערכת בריאות היא נושא כ"כ מורכב וסבוך, הזוי לטעמי שאתה מצהיר הצהרה כזאת ללא שום נימוק, ביסוס, מחקר, קשר לתוכן ההרצאה, או ביקורת עמיתים (תתפלא, נדרש לא רק בתחום הרפואה).
    וכל זאת אני אומר בלי שכלל יש לי דעה נחרצת בנושא. גם במקרה הזה היה ראוי להגיד שאינך יודע.

    • @shemesh43
      @shemesh43 3 роки тому

      לפחות בחיים ו מוות ...מין הראוי שיהיה חינמי !!! (כמו מערכת הבריאות) ...ושום דבר לא מסובך או מורכב ב כ ך !

  • @zeevberar1663
    @zeevberar1663 4 роки тому

    תודה דר ברר

  • @311048a
    @311048a 4 роки тому +1

    לא לחפש פתרונות מכבים - אלא חיזוק מערכת החיסון שהיא נקודת התורפה והעוצמה - כל כך פשוט. שמש אויר ומים (ויטמין Sea)

  • @user-bz4pr7og3b
    @user-bz4pr7og3b 4 роки тому

    תביאו מבחנת קורונה אני בולע אותה אבל אין