"שלא ירד הלילה": סיפורה של ניצולת השואה עליזה לנדאו
Вставка
- Опубліковано 15 вер 2024
- עליזה לנדאו נולדה בשנת 1938 בלודז' שבפולין. משפחתה - הוריה, מלך ורות גולדמן ואחיה, רישק, גרה בפרבר של העיר בשם רודה פאביאניצקה. עם כיבוש פולין החליטו הוריה שהאב ייכנס למסתור. עליזה, אימה ואחיה נשלחו לגטו לודז', אך לאחר תקופה קצרה הצליחו לברוח ולהצטרף לאב. כך החלה מסכת נדודים של כארבע שנים לאורך פולין, כאשר המשפחה הסתתרה במקומות מסתור שונים בסיועם של איכרים פולניים. לאורך תקופה זו, המשפחה כמעט ונתפסה מספר פעמים, ובאחת הפעמים נאלצה לברוח ליער סמוך. לאחר כמה ימים ללא אוכל, יצאה האם מחוץ ליער במטרה לחפש מזון ולא שבה. אחיה של עליזה נפטר ביער כתוצאה מהרעב. עליזה ואביה נתפסו על ידי פטרול גרמני והובלו לבור ירי מאולתר יחד אם אנשים נוספים. אביה של עליזה נהרג מהירי אך עליזה יצאה ללא פגע. היא חיכתה שירד הלילה, זחלה מהבור וברחה מן היער אל כפר סמוך. היא הייתה בת שש. בכפר טיפלו בה זוג איכרים אוקראיני עד לשחרור האזור. בתום המלחמה מצאה אותה אימה ששרדה גם היא במחבוא לאחר שנפצעה, והן עלו לארץ ישראל בשנת 1948. עליזה נישאה ליוסי לנדאו ועבדה כגננת. נולדו להם שלושה ילדים. כיום היא אשת עדות המלווה משלחות רבות של צבא ובתי ספר במסעותיהן לפולין
www.yadvashem....
כמה מרגש ועצוב בו זמנית. אני לצערי נאלצתי להכין על זה עבודה אז אני יודע כמה זה עצוב.
כמה מרגש ומרתק הסיפור שלך. תודה ששתפת אותנו על הדברים הנוראים שאת ומשפחה שלך עברו כי זה כאן חשוב מאוד לספר ולדור השני להמשיך לספר.
זה מחמם את הלב לראות אך את מלאת את הצוואה של אבא שלך ז״ל ובנית משפחה לתפארת ועוד במדינת ישראל שזה הנצחון שלך מעל הנאצים. מאחלת לך עד 120 עם בריאות איתנה והמון נחת ממשפחה שלך! 🙌🏼💞💞
איזה סיפור עצוב
כל הכבוד לך על הזיכרון
איזה עיברית יפה
כל כך עצוב אני כבר בוכה חצי שעה וזה לא שליש ממה שהם עברו זה רק אחת
לאחר שפספסתי את סיפורך בביה"ס בו אני מלמדת, שמעתי בעצתך ופניתי לראות את הסרט החשוב הזה. סיפור משפחתך ושלך מעוררים השראה, השתאות ולימוד! תודה מעומק הלב על השיתוף החשוב ומלא העוצמות הזה! סיפור שכל כולו משואה לא נתפסת לתקומה אדירה ואיתנה! מאחלת לך בלב נרגש בריאות שלימה ונחת מכל יוצאי חלצייך!
מאוד מעניין לצרף תמונות וסרטונים מאותה תקופה. תקופה נוראה ביותר.
וואו. איזה דברים נוראים שילדה בת 6 הייתה צריכה לעבור, איזה תעצומות נפשיות בוודאי נצרכו כדי להתגבר על זה. כל הכבוד ותודה לך.
שוברים את הלב הסיפורים האלו רק לחשוב שאנשים באמת עברו את זה בגלל אנשים אחרים ממוטט את האמונה בבני אנוש
תודה לך עליזה יקרה!
איזה סיפר קורע את הלבבב
סיפור מרתק תודה ששיתפת
מרגשת !! מעריצה אותך על הכח לשתף ולהשאיר את הזיכרון...
משפחה מדהימה !! התמונה עם הנכד מוטטה אותי
עם ישראל חי!!