@@danisraelmalta זה לא מדגדג לערבים. כל הפרשנות הזו נובעת מעיניים מערביות.. וזה בדיוק השוני ביננו לבינם. כמה מבצעים עשינו בעזה וכל פעם סיפרו לנו את הביטוי המפורסם "החמאס הוכה קשות" שאחרי ה- 7 באוקטובר נשמע מצחיק מאין כמוהו
הרצאה מצוינת וחשובה (ולא הראשונה שהיא כזו של עמידרור - שנואם בחסד). יחד עם זאת, אני מעוניין להגיד - אמנם בקושי רב אבל בביטחון דיי גדול - שבעיניי דווקא אין להעניק לשאלת עמידות הכלכלה הנוכחית בטווח הבינוני-רחוק משקל גדול כפי שנתן מר עמידרור הנכבד לצד שאר השאלות שהציג (ובדגש על שאלת החימוש). זאת משום שהנחות העבודה הן מלכתחילה גם של מלחמה הרסנית ביותר (וכאן הרשו לי להמר, או לפחות להניח לחומרה: יהיה הרס כמעט מוחלט של כל מערכות מדינת ישראל, אבל תישאר לישראלים ביתר שאת היכולת להשתקם בטווח הארוך - להקים את המדינה מחדש); והנחת העבודה הנוספת היא שאין ברירה אלא להילחם. לכן, מן הסתם שאלת התחמושת/מלאי/כלים/לוגיסטיקה היא הראשונה והיא בהחלט במקומה ויש להקפיד בה מאוד מראש, אך אף שברור שהיא בהכרח כפופה ליכולת הכלכלית בהווה (לרבות יכולת ייצור ותפקוד בסיסיים כלשהם) ולמשך כל זמן הלחימה, לדעתי צריכה הקצאת הקשב המוגברת עבור נושא הכלכלה להסתיים כאן - בהיבט זה בלבד, ואין מקום לשאלות כמו ״האם ישראל יכולה לשאת על גבה עוד מלחמה מבחינה כלכלית״ או ״מה אם ניכנס לברוך כלכלי ומצבנו יהיה קשה בעתיד״, או אפילו להעמיק יתרה בשאלות על תל״ג (כאילו יהיה אפשר להמשיך לטפס לאוורסט או להר תבור אילו רק נשקוד מאוד ונצליח לפצח מראש את הנתיב הנכון עם הכי פחות נזק, או לחשב את צורת הנפילה שתכאב הכי פחות - שעה שסביר שניפול לגמרי, כל הגוף יפצע ויכאב לזמן רב, הגב הכלכלי אולי ישבר, ממילא המצב העתידי יהיה בתחילתו רע, ונצטרך לטפס כמעט מההתחלה אבל בכוחות מחודשים - וזה ידרוש התנהלות חברתית שונה בתכלית מהשיטה הנוכחית ולא דומה לה; במידה רבה דומה יותר דווקא למצב בתקופת קום המדינה, ובסימן תמורות גאופוליטיות). במקום זאת, מוטב לייחד את מרב העוצמה הכלכלית ואת קשב קבלת ההחלטות הכלכליות לטובת החימוש והתפקוד בטווח הזמן של משך המלחמה עצמה, כי אלא אם יהיה איזה נס - הרי שזו מלחמת all-in אשר בה עם ישראל יעשה טוב אם יפנים שהוא בסיכוי סביר בונה מדינה חדשה לאחר מכן, ויותר טובה ממה שהייתה - ושנמוך הסיכוי שיהיה משתלם כלכלית וחברתית לנסות לתקן את הארמון מתוך ההריסות, אלא נכון יהיה להתחיל לבנות חדש כמעט מאפס, ואם בקום המדינה כשהתנאים היו מאתגרים לרעה זה עבד נפלא - הפעם זה יהיה עשרות מונים יותר טוב (וגם רצוף הזדמנויות), במיוחד בגלל כוח העבודה החכם והיצירתי, והטכנולוגיה. על מנת לשפר בכל זאת את התנאים הכלכליים שלאחר המלחמה ולא להתחיל מבראשית, יש לשאוף לחסוך כמה שיותר כסף (או לשמור נכסים אחרים כמו אנשים, ידע, ביטקוין וכו) ככל שיאפשרו אילוצי הלוגיסטיקה והחימוש בזמן הלחימה - אבל אין זה אומר מדיניות כלכלית מתוחכמת שמצריכה קשב מיוחד או איזו מחשבה עמוקה ומורכבת של איזון וניהול סיכונים - כי לא מדובר במצב תפקודי רגיל של המשק אלא במדיניות זמנית של חירום, אשר בה בשל הנחות העבודה שהזכרתי בהתחלה, הצורך המבצעי גובר לאין שיעור על הרצון בקופת חיסכון כלכלית - ועל כן אין התלבטות או קושי להכריע בשעת קבלת ההחלטות בהקשר זה, אפילו אם החלטות כואבות, כי כמובן למות או להפסיד יהיה כואב יותר. מה דעתכם?
כל הכבוד לאלוף (מיל') יעקב עמידרור! ישר כוח! מחכה לנו, שנילחם עליה יש לנו היהודים תכונה כזו, שאנחנו מפתחים רצון חזק למשהו עד הרגשה שדי! אין לנו חיים בלעדיו. וברגע שמקבלים אותו, זהו, נגמר העניין, עוברים הלאה. כך מאות שנים של געגוע שורף לארץ הקודש הפכו תוך שנים בודדות לאדישות, למובן מאליו. לא רק שרבים מיהודי התפוצות מלכתחילה לא הגיעו לכאן כשנפתחו שערי הארץ, אלא מתוך אלו שכן באו והתיישבו בה מתרבים האנשים שרק מחכים להזדמנות להיפטר ממנה. הגיע הזמן לתפוס שאדמת ישראל היא לא פיסת קרקע רגילה, כזו שיהודי יכול להחליף באחרת ולהישאר בחיים. אומנם היא לא דשנה כמו הרבה אדמות אחרות בעולם, אבל כולם רואים איך מצד אחד כשאנחנו עובדים אותה היא נותנת לנו פירות נפלאים, ומצד שני האדמה הזאת לא שלנו אם אנחנו לא נלחמים עליה בשיניים. היא דורשת מסירות נפש, ואם לא, היא ממאיסה את עצמה עלינו ופולטת אותנו ממנה בגועל. ושם בתפוצות, בגלות מאדמת ישראל, לא הייתה ולא תהיה לנו אף פעם מנוחה. כי אין לנו בחירה להתיישב בארצות זרות לאורך זמן, תמיד נהיה בהן זרים נרדפים, נודדים ממדינה למדינה בצער. אנחנו שייכים לישראל, נולדנו בה, נועדנו לה. רק מה, עלינו להוכיח שאנחנו מתאימים וראויים לה. שורשי אדמת ישראל טמונים עמוק בכוח פורה של אחדות, לכן היא לא סובלת אותנו נפרדים. היא מסכימה לקבל אותנו אליה בתנאי שאנחנו מאוחדים כאיש אחד, לא זזים איש מאחיו, דואגים זה לזה, שומרים עליה כעל דבר יקר ערך, העיקרי בחיים. זה נחשב עבורה שאנחנו יודעים את מעלת ערכה. כל פעם שלא הערכנו אותה כראוי והחרבנו בטמטום לב את הקשר בינינו, נזרקנו מישראל, נחתו עלינו מכות קשות ועברנו ייסורים גדולים. כל הסבל הזה כדי שנחזור אליה ונוכיח לכוח העליון ולעצמנו, שאנחנו כבר שייכים אליה בלב ונפש, בשלים לחיות בה כעם ישראל על אדמתו ישראל. הקמת מדינת ישראל סימלה את סוף הגלות, אבל את הגאולה עלינו להרוויח במלחמה של צדקת הדרך, בהסכמה להשתנות עבור האדמה הזאת. בינתיים זה לא קרה, ועל כולנו לטפח תקווה גדולה שזה יקרה בקרוב. לא רק לנו יהיה טוב מזה, אלא לכל העולם.
כבוד האלוף עמידרור אתה מדבר כאחד מהמלייה של הפיקוד הצבאי הבא ללמד את הדרג המדיני איך להתנהל מול מעצמות של נעליך מעל רגליך אינך שם ומעולם כנראה לא היית על צניעות שמעת?
השאלות שמועלות מאפשרות לכאורה גם תשובה שלילית. ואז... 100000 איש לא חוזרים הביתה, וויתרנו על חבל ארץ שלם וכדאי להתחיל לחשוב ברמת הפרט, המישפחה והמדינה מהם גבולות מדינת ישראל החדשה ומהן המשמעויות בכל הרמות.
לא היה שום דבר תבוסתני בהרצאה. הוא לא אמר שאסור לצאת למלחמה, הוא רק הציג את כל ההיבטים שלה, ובעיקר הסביר למה יציאה למלחמה זאת החלטה כבדת משקל שצריך לשקול אותה לעומק.
פנייה ישירה לנמען הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו את עצמם. לכן במלחמה הנוכחית קודם כול עלינו לדאוג שסביבנו באזור הנראה לעין לא יהיו אויבים, אחרת האיום יימשך ויימשך. אבל התוצאה מהמלחמה צריכה להיות שמכאן והלאה כל ישראלי יכיר בתנאים שבהם אנחנו יכולים לחיות בצורה מנצחת: ניצחון הוא ניצחון על עצמך, על המרחק שלך מכלל בני עמך. "ואהבת לרעך כמוך". תוצאה כזו מהמלחמה תהיה ניצחון על מלא, כי הרחקה פיזית של האויב מאיתנו מוצלחת לשעתה, עד שנתארגן להקים את עצמנו כחברה. והרוח שתהיה בחברה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, היא זו שבסופו של דבר לא תיתן מקום למציאותם של אויבים. כל אחד מהחברה צריך להרגיש את הנחיצות ביחסים טובים, בבהירות המטרה והתוכנית של החיים שלנו כאן. אלו דברים שחשוב שנגלה, נרגיש, נקבל ונממש: תוכנית החיים שלנו היא להשיג חיבור שבו כל הכוחות שלנו יגיעו לכדי אהבה הדדית, תמיכה ושמירה זה על זה. השכנים שלנו חייבים להבין שאיתנו אפשר להתקיים רק בחברות ואהבה. אלו מילים שנשמעות גבוהות עכשיו, כאילו לא נדבקות לשכנים שלנו. ובכל זאת, זה מה שעלינו להשיג. אומנם כרגע צריך להיות להם פחד פשוט, שאם פתאום הם קופצים בפעולת איבה, עוברים את הגבולות, הם מקבלים על הראש. אבל בסיכומו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שמלחמה היא בכלל לא אפשרות המונחת על השולחן. העולם צריך להבין שעם ישראל בארצו מסוגל להביא שלום לכולם. היחסים שנקבע בינינו כאן יכולים להכות גלים בלב כל באי עולם. לכן לא יכול להיות על האדמה הזאת שום דבר מלבד עם ישראל העוסק בחיבור לבבות. אומות העולם צריכות לתפוס שאי אפשר לשבור אותנו, אי אפשר לשכנע אותנו, אי אפשר ללחוץ אותנו לפינה כדי שנסכים לתכתיב אחר, כי יש לנו משימה היסטורית שאנחנו מחויבים להשיגה, ועליהם להניח לנו לעשות אותה ולעזור לנו בה. לכן למלחמה על הארץ חייבת להתווסף הכרה במשימה שלנו, בתפקיד ובייחודיות שלנו בהיסטוריה האנושית, עם ההבנה שממש עכשיו הזמן הנכון לאשש את התזה היהודית של אהבת הזולת, להתחבר ובהכרח לנצח.
מעניין שאמידרור לא התייחס לאפשרות שמלחמה עם לבנון תהפוך למלחמה אזורית שערביי איוש וערביי ישראל יקחו בה חלק מתוך המדינה. זאת תהיה לא רק מלחמה נוראית אלא מלחמת קיום
לכל מומחי נסראללה וחמאס יש לכם תודות מהם . הם מודים לכם על כל המידע שהתקשורת מספקים להם . הלהט שלכם לבצע כסף פרסום אישי ורייטינג גבוה הם אלה הצרה העקרית שלנו .
יעקב עמידרור איש צבא אמיתי. אדם ערכי.
גאווה לעם ישראל. מי יתן וירבו קצינים כמוהו
בצבא הישראלי.
איש יקר וחכם ❤❤❤
מאתיים זו מכה קשה לחיזבאללה? איזו בדיחה
הוא משקר והוא יודע זאת.
200 עם נסיון מרובה מסוריה.
זה לא הרבה, אבל הריגת לוחמים מנוסים, לעומת שאר החיזבאלונים, זה פגיעה חשובה יותר מאשר סתם 200 חפשים.
@@danisraelmalta
זה לא מדגדג לערבים.
כל הפרשנות הזו נובעת מעיניים מערביות..
וזה בדיוק השוני ביננו לבינם.
כמה מבצעים עשינו בעזה וכל פעם סיפרו לנו את הביטוי המפורסם "החמאס הוכה קשות"
שאחרי ה- 7 באוקטובר נשמע מצחיק מאין כמוהו
הרצאה מצוינת וחשובה (ולא הראשונה שהיא כזו של עמידרור - שנואם בחסד). יחד עם זאת, אני מעוניין להגיד - אמנם בקושי רב אבל בביטחון דיי גדול - שבעיניי דווקא אין להעניק לשאלת עמידות הכלכלה הנוכחית בטווח הבינוני-רחוק משקל גדול כפי שנתן מר עמידרור הנכבד לצד שאר השאלות שהציג (ובדגש על שאלת החימוש). זאת משום שהנחות העבודה הן מלכתחילה גם של מלחמה הרסנית ביותר (וכאן הרשו לי להמר, או לפחות להניח לחומרה: יהיה הרס כמעט מוחלט של כל מערכות מדינת ישראל, אבל תישאר לישראלים ביתר שאת היכולת להשתקם בטווח הארוך - להקים את המדינה מחדש); והנחת העבודה הנוספת היא שאין ברירה אלא להילחם.
לכן, מן הסתם שאלת התחמושת/מלאי/כלים/לוגיסטיקה היא הראשונה והיא בהחלט במקומה ויש להקפיד בה מאוד מראש, אך אף שברור שהיא בהכרח כפופה ליכולת הכלכלית בהווה (לרבות יכולת ייצור ותפקוד בסיסיים כלשהם) ולמשך כל זמן הלחימה, לדעתי צריכה הקצאת הקשב המוגברת עבור נושא הכלכלה להסתיים כאן - בהיבט זה בלבד, ואין מקום לשאלות כמו ״האם ישראל יכולה לשאת על גבה עוד מלחמה מבחינה כלכלית״ או ״מה אם ניכנס לברוך כלכלי ומצבנו יהיה קשה בעתיד״, או אפילו להעמיק יתרה בשאלות על תל״ג (כאילו יהיה אפשר להמשיך לטפס לאוורסט או להר תבור אילו רק נשקוד מאוד ונצליח לפצח מראש את הנתיב הנכון עם הכי פחות נזק, או לחשב את צורת הנפילה שתכאב הכי פחות - שעה שסביר שניפול לגמרי, כל הגוף יפצע ויכאב לזמן רב, הגב הכלכלי אולי ישבר, ממילא המצב העתידי יהיה בתחילתו רע, ונצטרך לטפס כמעט מההתחלה אבל בכוחות מחודשים - וזה ידרוש התנהלות חברתית שונה בתכלית מהשיטה הנוכחית ולא דומה לה; במידה רבה דומה יותר דווקא למצב בתקופת קום המדינה, ובסימן תמורות גאופוליטיות). במקום זאת, מוטב לייחד את מרב העוצמה הכלכלית ואת קשב קבלת ההחלטות הכלכליות לטובת החימוש והתפקוד בטווח הזמן של משך המלחמה עצמה, כי אלא אם יהיה איזה נס - הרי שזו מלחמת all-in אשר בה עם ישראל יעשה טוב אם יפנים שהוא בסיכוי סביר בונה מדינה חדשה לאחר מכן, ויותר טובה ממה שהייתה - ושנמוך הסיכוי שיהיה משתלם כלכלית וחברתית לנסות לתקן את הארמון מתוך ההריסות, אלא נכון יהיה להתחיל לבנות חדש כמעט מאפס, ואם בקום המדינה כשהתנאים היו מאתגרים לרעה זה עבד נפלא - הפעם זה יהיה עשרות מונים יותר טוב (וגם רצוף הזדמנויות), במיוחד בגלל כוח העבודה החכם והיצירתי, והטכנולוגיה.
על מנת לשפר בכל זאת את התנאים הכלכליים שלאחר המלחמה ולא להתחיל מבראשית, יש לשאוף לחסוך כמה שיותר כסף (או לשמור נכסים אחרים כמו אנשים, ידע, ביטקוין וכו) ככל שיאפשרו אילוצי הלוגיסטיקה והחימוש בזמן הלחימה - אבל אין זה אומר מדיניות כלכלית מתוחכמת שמצריכה קשב מיוחד או איזו מחשבה עמוקה ומורכבת של איזון וניהול סיכונים - כי לא מדובר במצב תפקודי רגיל של המשק אלא במדיניות זמנית של חירום, אשר בה בשל הנחות העבודה שהזכרתי בהתחלה, הצורך המבצעי גובר לאין שיעור על הרצון בקופת חיסכון כלכלית - ועל כן אין התלבטות או קושי להכריע בשעת קבלת ההחלטות בהקשר זה, אפילו אם החלטות כואבות, כי כמובן למות או להפסיד יהיה כואב יותר.
מה דעתכם?
עם כל הכבוד לכל ההסברים על למה לא לעשות מלחמה בצפון, הרבה יותר חשוב לשאול ולענות על מה יקרה אם לא נתמודד עם חיזבאללה?!
כל הכבוד לאלוף (מיל') יעקב עמידרור! ישר כוח!
מחכה לנו, שנילחם עליה
יש לנו היהודים תכונה כזו, שאנחנו מפתחים רצון חזק למשהו עד הרגשה שדי! אין לנו חיים בלעדיו. וברגע שמקבלים אותו, זהו, נגמר העניין, עוברים הלאה.
כך מאות שנים של געגוע שורף לארץ הקודש הפכו תוך שנים בודדות לאדישות, למובן מאליו. לא רק שרבים מיהודי התפוצות מלכתחילה לא הגיעו לכאן כשנפתחו שערי הארץ, אלא מתוך אלו שכן באו והתיישבו בה מתרבים האנשים שרק מחכים להזדמנות להיפטר ממנה.
הגיע הזמן לתפוס שאדמת ישראל היא לא פיסת קרקע רגילה, כזו שיהודי יכול להחליף באחרת ולהישאר בחיים. אומנם היא לא דשנה כמו הרבה אדמות אחרות בעולם, אבל כולם רואים איך מצד אחד כשאנחנו עובדים אותה היא נותנת לנו פירות נפלאים, ומצד שני האדמה הזאת לא שלנו אם אנחנו לא נלחמים עליה בשיניים. היא דורשת מסירות נפש, ואם לא, היא ממאיסה את עצמה עלינו ופולטת אותנו ממנה בגועל.
ושם בתפוצות, בגלות מאדמת ישראל, לא הייתה ולא תהיה לנו אף פעם מנוחה. כי אין לנו בחירה להתיישב בארצות זרות לאורך זמן, תמיד נהיה בהן זרים נרדפים, נודדים ממדינה למדינה בצער. אנחנו שייכים לישראל, נולדנו בה, נועדנו לה. רק מה, עלינו להוכיח שאנחנו מתאימים וראויים לה.
שורשי אדמת ישראל טמונים עמוק בכוח פורה של אחדות, לכן היא לא סובלת אותנו נפרדים. היא מסכימה לקבל אותנו אליה בתנאי שאנחנו מאוחדים כאיש אחד, לא זזים איש מאחיו, דואגים זה לזה, שומרים עליה כעל דבר יקר ערך, העיקרי בחיים. זה נחשב עבורה שאנחנו יודעים את מעלת ערכה.
כל פעם שלא הערכנו אותה כראוי והחרבנו בטמטום לב את הקשר בינינו, נזרקנו מישראל, נחתו עלינו מכות קשות ועברנו ייסורים גדולים. כל הסבל הזה כדי שנחזור אליה ונוכיח לכוח העליון ולעצמנו, שאנחנו כבר שייכים אליה בלב ונפש, בשלים לחיות בה כעם ישראל על אדמתו ישראל.
הקמת מדינת ישראל סימלה את סוף הגלות, אבל את הגאולה עלינו להרוויח במלחמה של צדקת הדרך, בהסכמה להשתנות עבור האדמה הזאת. בינתיים זה לא קרה, ועל כולנו לטפח תקווה גדולה שזה יקרה בקרוב. לא רק לנו יהיה טוב מזה, אלא לכל העולם.
כבוד האלוף עמידרור אתה מדבר כאחד מהמלייה של הפיקוד הצבאי הבא ללמד את הדרג המדיני איך להתנהל מול מעצמות של נעליך מעל רגליך אינך שם ומעולם כנראה לא היית על צניעות שמעת?
השאלות שמועלות מאפשרות לכאורה גם תשובה שלילית. ואז... 100000 איש לא חוזרים הביתה, וויתרנו על חבל ארץ שלם וכדאי להתחיל לחשוב ברמת הפרט, המישפחה והמדינה מהם גבולות מדינת ישראל החדשה ומהן המשמעויות בכל הרמות.
תשמע. זאת אחת ההרצאות התבוסתניות ששמעתי בנושא. מלחמה עם חזבאללה זה קשה אין ספק. אבל לשבת כמו כבשים שמחכות לשחיטה זה יותר קשה וזה הלקח של השביעי
לא היה שום דבר תבוסתני בהרצאה. הוא לא אמר שאסור לצאת למלחמה, הוא רק הציג את כל ההיבטים שלה, ובעיקר הסביר למה יציאה למלחמה זאת החלטה כבדת משקל שצריך לשקול אותה לעומק.
אני בעד תחרות במשק
הרצאה מעולה וניתוח נכון. רק שחיזבאללה לא נחלשה.
האלוף עמידרור היה יועץ לביטחון לאומי ב2011 עד 2013 מענין מאוד לקרוא את חוות הדעת שלו לטיפול בהתעצמות החיזבאלה.
השאלה היא האם זה כלכלי להלחם על חייך
כל האלופים יודעים להגיד שהמלחמה תהיה קשה ואבידות אבל מה בדיוק עשיתם כדי למנוע את זה?
אני בעד סדר עולמי יהודי חדש
עוד נפל
שהביא לנו את ה 7 לאוקטובר
ישר לאחוזת ראשונים
אני בעד הפרטה מדינית
אני בעד הסיינטולוגיה
למה שלא תיהיה בעד גניקולוגיה!?
אני בעד החוק האזרחי
תצטרף לאגודה לזכויות הכלבים ןחתולים ,מחכים לך
פנייה ישירה לנמען
הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו את עצמם.
לכן במלחמה הנוכחית קודם כול עלינו לדאוג שסביבנו באזור הנראה לעין לא יהיו אויבים, אחרת האיום יימשך ויימשך. אבל התוצאה מהמלחמה צריכה להיות שמכאן והלאה כל ישראלי יכיר בתנאים שבהם אנחנו יכולים לחיות בצורה מנצחת: ניצחון הוא ניצחון על עצמך, על המרחק שלך מכלל בני עמך. "ואהבת לרעך כמוך".
תוצאה כזו מהמלחמה תהיה ניצחון על מלא, כי הרחקה פיזית של האויב מאיתנו מוצלחת לשעתה, עד שנתארגן להקים את עצמנו כחברה. והרוח שתהיה בחברה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, היא זו שבסופו של דבר לא תיתן מקום למציאותם של אויבים.
כל אחד מהחברה צריך להרגיש את הנחיצות ביחסים טובים, בבהירות המטרה והתוכנית של החיים שלנו כאן. אלו דברים שחשוב שנגלה, נרגיש, נקבל ונממש: תוכנית החיים שלנו היא להשיג חיבור שבו כל הכוחות שלנו יגיעו לכדי אהבה הדדית, תמיכה ושמירה זה על זה.
השכנים שלנו חייבים להבין שאיתנו אפשר להתקיים רק בחברות ואהבה. אלו מילים שנשמעות גבוהות עכשיו, כאילו לא נדבקות לשכנים שלנו. ובכל זאת, זה מה שעלינו להשיג. אומנם כרגע צריך להיות להם פחד פשוט, שאם פתאום הם קופצים בפעולת איבה, עוברים את הגבולות, הם מקבלים על הראש. אבל בסיכומו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שמלחמה היא בכלל לא אפשרות המונחת על השולחן.
העולם צריך להבין שעם ישראל בארצו מסוגל להביא שלום לכולם. היחסים שנקבע בינינו כאן יכולים להכות גלים בלב כל באי עולם. לכן לא יכול להיות על האדמה הזאת שום דבר מלבד עם ישראל העוסק בחיבור לבבות. אומות העולם צריכות לתפוס שאי אפשר לשבור אותנו, אי אפשר לשכנע אותנו, אי אפשר ללחוץ אותנו לפינה כדי שנסכים לתכתיב אחר, כי יש לנו משימה היסטורית שאנחנו מחויבים להשיגה, ועליהם להניח לנו לעשות אותה ולעזור לנו בה.
לכן למלחמה על הארץ חייבת להתווסף הכרה במשימה שלנו, בתפקיד ובייחודיות שלנו בהיסטוריה האנושית, עם ההבנה שממש עכשיו הזמן הנכון לאשש את התזה היהודית של אהבת הזולת, להתחבר ובהכרח לנצח.
משה פייגלין צריך להיות ראש הממשלה
מריונטה, שנים של ישיבה במלל, מה עשית? איך הכוננת? ..קבלת משכורת
אני בעד אנרכיזם ובעד ליברליזם
אמרתה רק חצי מישפט,שכחת זכויות של כלבים,חטולים,תרנגולים,בהמות ודגים גם כן
אני בעד קומוניזם (כלומר אני בעד הלאמה)
אמר 3 פעמים מאוד לא 4 ❤❤❤
אני בעד עדה יונת
העלוב יעקב עמידרור
לצערנו הוא מאלה שמדברים הרבה על דברים שהם לא מבינים בהם
מעניין שאמידרור לא התייחס לאפשרות שמלחמה עם לבנון תהפוך למלחמה אזורית שערביי איוש וערביי ישראל יקחו בה חלק מתוך המדינה. זאת תהיה לא רק מלחמה נוראית אלא מלחמת קיום
אתה לא לקחת בחשבון שגם מצרים ירדן ואירן יתנפלו אלינו...
לכל מומחי נסראללה וחמאס יש לכם תודות מהם . הם מודים לכם על כל המידע שהתקשורת מספקים להם . הלהט שלכם לבצע כסף פרסום אישי ורייטינג גבוה הם אלה הצרה העקרית שלנו .
עלוב
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱💙💙💙💙💙💙
קיש קיש קיש בלה בלה בלה. עוד אידיוט שימושי , מה הוא מתחנף לקצב מקיסריה
וואו שכנעת בחיים לא שמעתי נימוק כזה טוב
מי זה קצב מקיסריה?