שיר עד - ואולי (כנרת שלי) - מילים: רחל | לחן: יהודה שרת | שירה: סידור בלרסקי, 1968 - Sidor Belarsky

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. / שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: יהודה שרת (1979-1901) |
ניהול מוזיקלי: ולדימיר חפץ (1970-1893) |
שירה: סידור בלרסקי (1975-1898) |
שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הוצאת תקליט: 1968.
בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") ("VeUlai") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה.
השיר נדפס לראשונה ב"דבר" ב-1927, ללא כותרת, ובהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930).
יהודה שרת הלחין את השיר ב-1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת שהותו בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה.
על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935) (חלק מהדברים לקוחים מחוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", שהעמותה למורשת הזמר העברי, 2008):
כשנתפרסמה ב-1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה המשוררת בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק 12 שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה בדמעות על גבי הדף חמש שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והשאלה החותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה כעבור מספר ימים למערכת 'דבר', והוא התפרסם תחת שלוש כוכביות, בלי שם.
יהודה שרת הלחין את השיר ב-1932, שנה לאחר מותהּ של רחל, כששהה בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ' (לשליחות יצא בשנת 1930). תפקידו היה לעודד צעירים יהודיים מגרמניה לעלות להתיישב בארץ. בחורף תרצ"ב, למול קבוצה של צעירים בחוות חלוצים ליד ברלין, נזכר שרת במילים של השיר "ואולי", שאותן ידע בעל-פה, וכדי לרכך את ליבם, החל לדקלם בפניהם את השיר, תוך שהוא מלחין ושר אותו. מייד בסיימו, התחרט על שקרה. המנגינה שנבעה ממנו לא נתחבבה עליו. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות רגשנות שהעידה על יצירה ברגע של חולשה, ולכן החליט לזנוח אותה.
לאחר יומיים הגיע לחווה אליק שומרוני, חברו לשליחות מקיבוץ אפיקים. הצעירים סיפרו לו על השיר, ולאחר ששומרוני הפציר בו, נעתר שרת והשמיע אותו בפניו.
לאחר 3 חודשים עזב שרת את ברלין לליטא. בדרכו ברכבת, הוא פגש נערה מ"השומר הצעיר" והתעניין מה שרים אצלם בתנועה. זאת ענתה לו: "ואולי לא היו הדברים מעולם. זה שיר שטוב לשיר אותו כששמח וכשעצוב". שרת המופתע קיווה, כי השיר יישאר בליטא ולא ייצא מגבולותיה.
אך בשנת 1934 הוקלט השיר על-ידי זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), עת למד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השירים נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice", עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn).
כשחזר שרת לארץ, בעת שהסתובב ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב בשנת 1934, שמע את השיר בוקע בקולו של שפינדל מחנות גרמופונים. הוא הפנה חצי ביקורת כלפי הביצוע המוקלט ששמע, בטענה ששפינדל שיבש את הלחן לכיוון ה"שמאלצי". אז החליט לנתק סופית את הקשר שלו עם השיר. לאליהו הכהן, שביקר אותו על ערש דווי בשנת 1979, הסביר: "לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי, אך מאחר והשיר התפשט באופן שונה, אינני רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה [...] השיר הזה הוא 'בוסר', 'צפצופי נעורים'".
כל ימיו נמנע שרת מלדבר על מנגינת השיר וגם לא פרסם אותה בדפוס. בסופו של דבר המנגינה הייתה חזקה מבעליה. בעקבות ההקלטה של שפינדל, נודע השיר בארץ ובכל רחבי העולם היהודי והפך לאחד האהובים בשירי הכנרת. הוא הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, וזכה לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים, כולל מפי חזנים וזמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים).
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי סידור בלרסקי, נטבע בשנת 1968 בתקליט
Sidor Belarsky sings A Salute To Israel's 20th Anniversary (ארה"ב).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"שירי מקומות", מפי:
1. רגינה (חומסקה) בן-אמיתי (1985-1910).
2. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911).
3. יפה ירקוני (2012-1925).
4. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1955.
5. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1961.
6. שמעון ישראלי (2023-1932).
7. נחמה הנדל (1998-1936).
8. אסתר עופרים (נ' 1941).
9. דודו זכאי (נ' 1948).
10. שלישיית גשר הירקון.
11. עוזי מאירי.
12. חיים משה (נ' 1955).
13. חני דינור.
14. מקהלת מונטי ורדי מ-טיראנו/איטליה.
15. יבגני שפובלוב (2022-1968).
16. הפורטים מכנרת.
17. מקהלת השחר.
18. החזן דוד (דיויד) פרסלר.
19. דנה וקסמן - ביצוע בצ'לו.
20. סיוון טלמור (נ' 1986) - בלחן יצחק (איציק) הרמן.
מלווה את הסרטון תמונה של רחל וחצר כנרת.
ואולי, לא היו הדברים מעולם,
(ו)אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, ( - מושר: ואולי לא השכמתי עם שחר לגן)
לעבדו בזיעת אפי?
מעולם בימים ארוכים (בימים ארוכים) ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות ( - מושר: ממרומי עגלה עמוסת אלומות)
לא נתתי קולי בשיר.
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי, כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.