אם הצלחת להבין מה שהבנת אז בטוח לא תעשה עם זה כלום, הרוב לא נכון והשאר שטויות, כמו שאמרת שמותר לכעוס אבל... אין כאן עניין של מותר ואסור, אתה צריך לתת כלים לצופים איך להימנע מלהגיע למצב כזה ולא לומר להם שמותר להם לכעוס, כי אם אדם מגיע כבר לכעס ואולי בדרגות גבוהות שאתה מתיר לו אזי הוא ברוב חוסר שליטה וצפוי אסון, ולך תשלוט בו אם הוא כבר כועס.
קודם כל זו הרצאה קצרה מאוד. שנית, מה שאמרת שאין כאן עניין של מותר לאסור, לא כל כך נכון. כמו הדוגמא שנתן לגבי עץ הדעת שהכל מותר חוץ מ... שכשאוסרים עליך משהו ההתמודדות הניסיון קשה יותר. אבל אם תאמר לעצמך זה בסדר לכעוס קצת, אבל אתה יודע שזה לא טוב, ההתמודדות תהיה קלה יותר. אתה לא תישבר בפעם הראשונה כשתכעס. (או תאכל אם אתה בדיאטה) הכל עניין של שליטה עצמית על ידי תרגול מחשבתי או פיזי, (הסחת דעת) כמו הדוגמא של שטיפת ידיים וכדו'
אם הצלחת להבין מה שהבנת אז בטוח לא תעשה עם זה כלום, הרוב לא נכון והשאר שטויות, כמו שאמרת שמותר לכעוס אבל... אין כאן עניין של מותר ואסור, אתה צריך לתת כלים לצופים איך להימנע מלהגיע למצב כזה ולא לומר להם שמותר להם לכעוס, כי אם אדם מגיע כבר לכעס ואולי בדרגות גבוהות שאתה מתיר לו אזי הוא ברוב חוסר שליטה וצפוי אסון, ולך תשלוט בו אם הוא כבר כועס.
קודם כל זו הרצאה קצרה מאוד.
שנית, מה שאמרת שאין כאן עניין של מותר לאסור, לא כל כך נכון. כמו הדוגמא שנתן לגבי עץ הדעת שהכל מותר חוץ מ... שכשאוסרים עליך משהו ההתמודדות הניסיון קשה יותר.
אבל אם תאמר לעצמך זה בסדר לכעוס קצת, אבל אתה יודע שזה לא טוב, ההתמודדות תהיה קלה יותר. אתה לא תישבר בפעם הראשונה כשתכעס. (או תאכל אם אתה בדיאטה) הכל עניין של שליטה עצמית על ידי תרגול מחשבתי או פיזי, (הסחת דעת) כמו הדוגמא של שטיפת ידיים וכדו'