האם אפשר להגיד שהחלק הראשון על פי רבי צדוק (שהיום יום הולדתו) מבחינת שורש הנשמה הוא להיות אותנטי על ידי מציאת הנקודות שאני באופן על מודע מתחבר אליהם יותר בחיים, ואז מתוך המקום הזה שאני נמצא בו אני באמת יכול לבחור, ואז לבחור בדברים מסוימים על ידי "התחפשות" או פעולות כאלה ואחרות מעשיות ואז מה שקורה הוא "שיפור" או "הגדלה" או של השורש הנשמה הנעלם שלי? אשמח ממש להתייחסות. תודה. בנוסף האותנטיות שאני צריך למצוא כלול בה גם חטאים לא (כמובן על פי הדוגמה שהוא הביא עם הפועל ירושלים והחטאת הסל, שזה חטא שתפסת אותו כחטא)? אם לא לא הבנתי למה רבי צדוק כל כך שם דגש על זה שגם הזדונות היו רצון השם. ואם אכן האותנטיות היא כזאת אז איך היא הנשמה אם יש בה חטאים הרי נשמה שנתתה בי טהורה וכו'. ויש לי עוד הרבה שאלות אם מישהו הבין לעומק את העניין אשמח לדבר איתו, תודה
בשורש הנשמה הקבוע אין בחירה. זה מה שניתן לך מלמעלה באופן על-מודע ואפשר להפוך אותו למודע ובכך לזכות לסוג מסוים של חופש ביחס לנורמות חברתיות למשל ולחירות במובן האקזיסטנציאליסטי (וכן של הרב קוק בדבריו על בקשת האני העצמי). לפני מדריגה זו יש לאדם בחירה, אך היא קונטינגנטית ולמעשה מוגבלת במובנים שונים. אך מעליה יש דרגה נוספת של שורש נעלם, שהוא אמנם שורש אלוהי ומוחלט אך נקבע דווקא על ידי המעשים הקונטינגנטיים של האדם, וכך לחרוג מהשורש הקבוע, כמו למשל בהתחפשות (פורים שמח!).
אני עדיין נער, אבל השיחות שלך ובעיקר זו משנות את מוח ואת השקפות שלי במאה שמונים מעלות, בהתחלה נכנסתי לסרטון בדיי תמיהה מה כבר יתחדש לי בנושא "החרוש", אבל אני ממש ממש שמחתי שטעיתי. אני בטוח יחזור כמה פעמים בעתיד רק כדי להתעמק בידע שהוצג כאן, אם תוכל להביא עוד פעם את אביחי זה יהיה יותר ממצוין.
תודה, זה נושא שממש מעסיק אותי ברמת החוויה. ושמח שהמנחה החזיר את הדיון לשם העניין שבינתיים נראה לי, זה שיש פה פשוט דואליות שלא בטוח שיש לנו את הכלים והפוזיציה לקבע אותה. שמצד אחד, ובעיקר בדיעבד, אפשר לחוש בכוחות הגורל שמנווטים אותנו בצמתים המרכזיות של החיים, ומצד שני כשאתה מסתכל קדימה, נראה שיש לך כח השפעה, שנובע מההתפתחות המצטברת שלך שאותה אתה צריך להוכיח כביכול קצת מזכיר לי את הניסוי עם החתולים של שרדינגר, גם ודאות וגם אי ודאות באותה נשימה
@@TheDotanG למשל, העובדה שלא רק שהידיעה אינה מבטלת את הבחירה, אלא שהיא זו שמעניקה לה ממשות (כלומר למרות שהבחירה קונטינגנטית, יחסית, זמנית, מקרית - יש לה קיום ממשי בעל משמעות); ואילו הבחירה, משהיא מכירה בביטול במוחלט האלוקי הנותן לה ממשות, יש בכוחה להשפיע ולהוסיף כביכול דינמיות והתחדשות על המוחלט האלוקי הקבוע.
כלומר אם הבנתי נתן בזה שהקדוש ב"ה ברא לי את האופי (שורש קבוע) הוא נטל ממני את הבחירה החופשית. לא. הוא ברא לי את האופי ולא נטל ממני את הבחירה החופשית. לא הבנתי למה צריך לסבך את העניינים ולומר שזה שהקדוש ב"ה ברא אותי עם אופי מסויים (שורש קבוע) ולכן אני פועל פעלות מסויימות כי "ככה בא לי" וזה בעצם (הפעולות) אינן בחירה חופשית ורק כאשר אני דוחק בעצמי לעשות פעולות אחרות, שם שם נכנסת הבחירה החופשית. אולי נאמר משהו יותר פשוט שהקדוש ב"ה ברא אותי עם אופי מסויים אבל נתן לי לבחור בעצמי איזה פעולות לעשות עם אותו אופי. נגיד שאני נורא ביישן, ובטבע שלי אני מופנם ואני בוחר לחיות כך, אני יכול לשתות מתי שאני רוצה חצי ליטר של אלכוהול ולפעול לגמרי אחרת ובסתירה לאופי שלי (ונגיד שאני נורא אוהב לשתות). וכן אני החלטתי לשתות אלכוהול ולפעול שונה. או להתנהג באופן נורמלי וטבעי במופנמות כי ככה בא לי כי ככה נבראתי. כלומר אני בוחר אם להיות מופנם או לא למרות שהטבע שלי נוטה לשם. הרי אני יכול לצעוק פתאום באמצע הרחוב מי מונע ממני?
מעניין וגם מאתגר להקשיב. נכון לעכשו, על פי הבנתי אנחנו מבינים רק באופן חלקי מאוד את תעלומת הקיום התבונה התודעה והבחירה האנושית. ולגבי הבחירה, להבנתי ליחיד יש בחירה חופשית, אולם היא מוגבלת. והמגבלות אינן קבועות ונוקשות, ולעיתים הן משתנות על פי נסיבות.
מה שאתה מתאר מוגדר במחקר כ"עמדה המינימליסטית", כלומר שאחרי כל המגבלות עדיין נותר לאדם מרחב של בחירה והוא הקובע. יש בכך הגבלה של שני הצדדים בסתירה, מה שכיניתי סינתיזה (או קומפטיביליזם במחקר). לעומת זאת, דווקא לאור דבריך על ההבנה החלקית שלנו את תעלומת הקיום וכו', אני מנסה להציע את הפרדוקס כמה שנושא את שני ההפכים יחד במלוא עוצמתם, בלי ניסיון לפתור ולהסביר זאת, אלא לחיות את זה.
אפשר לטעון הרבה דברים. מה לגבי הניסיון הבא. אלוהים מכווין את התוצאה ונותנת לאדם בחירה חופשית. כלומר אלוהים יכוון את הטבע בהתאם לתוצאה הרצויה שלו אך לאדם יש אפשר לניסיון פעולה כפי שירצה.
@@yairmiara6673 הוא מדבר על כך המון. לעניות דעתי, גם כשהוא דן בדברים אחרים, זה הנושא (למשל, היחס,בין קדושת השבת הקבועה [ידיעה] לבין ראש חודש, הנקבע על ידי ישראל [בחירה]). בכל אופן, אפשר להתחיל עם פסקאות בצדקת הצדיק, בעיקר מ, ק, קל ואילך. במהדורת הר ברכה של כתבי ר צדוק יש מפתחות שבהם אפשר למצוא הפניות לנושאים כמו בחירה, ידיעה, השגחה גורל וכד
בדוגמא של קסם הקלפים -רק לאחר שתיידע אותנו איך מתבצע הקסם הנל אפשר יהיה לומר אם הוא שולל רצון חופשי כי אומן החושים יודע סטטיסטית שהרוב יבחרו בקלף האמצעי ואם הוא יתן הבלטה ויזואלית של הקלף כמו מרווח יותר גדול או קידום הקלף קצת קדימה הוא ימשוך יותר תשומת לב ואם כך מבוצע הקסם הוא אינו שולל רצון חופשי אלא מוכיח שגם לרצון החופשי הממוצע יש כללי הסתברות ובדרך כלל אנשים בוחרים בתוך טווח מוגבל ולא מרשים לעצמם להתפרע---מדגים את השמרנות האנושית -----אם הקסם מנוהל בסוגסטייה כל שהיא כמו כל מסע פרופוגנדה טוב הוא מוכיח שקל לשלול מאדם את הבחירה החופשית שלו בלי שהוא ירגיש בכך ----אבל לא שאין לו בחירה חופשית ----רק מצביע על הנטייה האנושית לסמוך על בני אדם ככלל שבלעדייה לא היה סיכוי לחיות ביחד כקהילה רצון חופשי נמדד במבחן הקווים הידוע שבו מכניסים נבחן לחדר עם שלושה שחקנים הטוענים שקו מסויים ארוך יותר מהאחרים וזו תשובה שגוייה ואז הנבחן צריך להדגים האם הוא קונפורמיסט או לא בתשובתו ------אני מאוד אשמח שתברר ותספר מה הייתה התוצאה המקורית של המבחן הנל כי שמעתי כמה גרסאות לאחוזי הנון קונפורמים
שיחה על רב צדוק בערוץ של יוזביץ זה ביטול הבחירה.. להגיד שאתה לא אוהב ג'אז ויש לך תקליט של צ'יק קוריאה מאחוריך על הארון מעלה תמיהות תודה רבה רועי שיחה מפוצצת מוחות
התקליט הוא של אשתי, שסחבה אותי לשמוע ג'אז במרקייה... ממש לידו תמצא ציור של עטיפת אחד האלבומים של קינג קרימזון שמעיד מעט יותר (רוק מתקדם מתכתב לפעמים עם ג'אז, אבל האלבום הזה מתרכז בגיטרות) ולמה שיחה בערוץ של יוזביץ מבטלת את הבחירה?
@@avichaizur322 הצפיה בערוץ של יוזביץ אינה מבטלת את הבחירה,אך מאחר שבערוץ של יוזביץ נמצאים המוחות הגדולים בדורנו בשילוב רב צדוק מלובלין אזי הצפיה עבורי היא ביטול הבחירה😊
..הפונקציה המתמטית היא 'צפויה מראש' אך אילו משתנים בלתי תלויים תציב בה הם הבחירה שדה האפשרויות הוא סגור ולכן 'צפוי מראש' אך הבחירות בתוכו הן חופשיות (במגבלות השדה ) בדיוק כמו אותה חבילת קלפים , אתה יכול לבחור אחד מתוך ה 52 קלפים אך אינך יכול לבחור את הקלף ה 53 ....
@@RoiYozevitch הקלפים הם דוגמה של מספרים טבעיים (שלמים וחיוביים) .. אבל ממניפולציות בהם נגיע לכל המספרים שהמתמטיקה 'גילתה' ובכלל בין המספר 10 ל נסיך (11) יש לך אין זוף מספרים באמצע ... בין 10 - ל 11 ... דוגמה אחרת ניקח שתי נקודות במרחב .. למרות שזה תחום סגור .. ביניהן יש אין סוף נקודות ואם ניקח את המקטע הזה ונעשה ממנו מרובע שזה תחום מאד מוגד .. בשטח הריבוע יש אין סוף נקודות וההבדל בין האין סוף שעל הישר לאין סוף שבריבוע שציירנו הוא 'עוצמת האין סוף' ...
וואו הוא פירק לי את המוח. תודה רבה עלה פודקאסטים על כל העבודה הקשה שאתה עושה ולכל מי שפועל בנידון 🫡
תודה לך ד"ר רועי היקר. הערוץ שלך הוא משאב יקר של ידע והרחבת אופקים.
תודה רבה, חפשתי משהו על יום השנה של ר צדוק שהיה אתמול ט אלול וראיתי כל הסרטון זה מדהים מאוד!❤
ווא וואו וואו ואו! תודה! ואפילו עוד לא האזנתי לפודקאסט...
שיחה מרתקת עם שני אנשים מרתקים, על תורה מרתקת של אדם מרתק.
מה עוד אפשר לבקש?
תודה רבה אלי!
שיחה נוספת.
ד''ר צור מרתק. תודה!
תודה לך!
האם אפשר להגיד שהחלק הראשון על פי רבי צדוק (שהיום יום הולדתו) מבחינת שורש הנשמה הוא להיות אותנטי על ידי מציאת הנקודות שאני באופן על מודע מתחבר אליהם יותר בחיים, ואז מתוך המקום הזה שאני נמצא בו אני באמת יכול לבחור, ואז לבחור בדברים מסוימים על ידי "התחפשות" או פעולות כאלה ואחרות מעשיות ואז מה שקורה הוא "שיפור" או "הגדלה" או של השורש הנשמה הנעלם שלי? אשמח ממש להתייחסות. תודה.
בנוסף האותנטיות שאני צריך למצוא כלול בה גם חטאים לא (כמובן על פי הדוגמה שהוא הביא עם הפועל ירושלים והחטאת הסל, שזה חטא שתפסת אותו כחטא)? אם לא לא הבנתי למה רבי צדוק כל כך שם דגש על זה שגם הזדונות היו רצון השם. ואם אכן האותנטיות היא כזאת אז איך היא הנשמה אם יש בה חטאים הרי נשמה שנתתה בי טהורה וכו'.
ויש לי עוד הרבה שאלות אם מישהו הבין לעומק את העניין אשמח לדבר איתו, תודה
בשורש הנשמה הקבוע אין בחירה. זה מה שניתן לך מלמעלה באופן על-מודע ואפשר להפוך אותו למודע ובכך לזכות לסוג מסוים של חופש ביחס לנורמות חברתיות למשל ולחירות במובן האקזיסטנציאליסטי (וכן של הרב קוק בדבריו על בקשת האני העצמי). לפני מדריגה זו יש לאדם בחירה, אך היא קונטינגנטית ולמעשה מוגבלת במובנים שונים. אך מעליה יש דרגה נוספת של שורש נעלם, שהוא אמנם שורש אלוהי ומוחלט אך נקבע דווקא על ידי המעשים הקונטינגנטיים של האדם, וכך לחרוג מהשורש הקבוע, כמו למשל בהתחפשות (פורים שמח!).
..
הבחירה שלי לצפות אינה חופשית כי יש אלוגריטם ש''דחף'' את זה ....
אני עדיין נער, אבל השיחות שלך ובעיקר זו משנות את מוח ואת השקפות שלי במאה שמונים מעלות, בהתחלה נכנסתי לסרטון בדיי תמיהה מה כבר יתחדש לי בנושא "החרוש", אבל אני ממש ממש שמחתי שטעיתי. אני בטוח יחזור כמה פעמים בעתיד רק כדי להתעמק בידע שהוצג כאן, אם תוכל להביא עוד פעם את אביחי זה יהיה יותר ממצוין.
שמחים שנהנית ולמדת. יש עוד הרבה שיחות משנות מחשבה בערוץ - למעשה, זאת אחת המטרות של הערוץ הזה בכלל.
@@RoiYozevitch ברוך השם צופה בך כבר שנתיים-שלוש, אז הרבה סרטונים לא פספסתי (:
מעניין. אבל איבדת אותי עם ג'ודית באטלר. אם מישהו רוצה לדייק את המושג 'משחק מילים', שיקרא את באטלר קצת.
תשאיר את רב צדוק מחוץ לזה, שלא יתהפך בקברו.
וואו התובנה שאביחי אמר בסוף ללא ספק מה שאני לוקח איתי מהשיחה הזאת
תודה רבה!
לא רוצה לבאס אבל הגעתי לסרטון באוטו-פליי 😂
חחח
תודה, זה נושא שממש מעסיק אותי ברמת החוויה. ושמח שהמנחה החזיר את הדיון לשם
העניין שבינתיים נראה לי, זה שיש פה פשוט דואליות שלא בטוח שיש לנו את הכלים והפוזיציה לקבע אותה. שמצד אחד, ובעיקר בדיעבד, אפשר לחוש בכוחות הגורל שמנווטים אותנו בצמתים המרכזיות של החיים, ומצד שני כשאתה מסתכל קדימה, נראה שיש לך כח השפעה, שנובע מההתפתחות המצטברת שלך שאותה אתה צריך להוכיח כביכול
קצת מזכיר לי את הניסוי עם החתולים של שרדינגר, גם ודאות וגם אי ודאות באותה נשימה
אם תוסיף לתיאור הדואליות שלך את ההשפעה ההדדית של שני הצדדים, תקבל את הפרדוקס שאני מדבר עליו (גם חווייתית)
@@avichaizur322 היי אביחי תודה. למה אתה מתכוון בהשפעה הדדית של שני הצדדים?
@@TheDotanG למשל, העובדה שלא רק שהידיעה אינה מבטלת את הבחירה, אלא שהיא זו שמעניקה לה ממשות (כלומר למרות שהבחירה קונטינגנטית, יחסית, זמנית, מקרית - יש לה קיום ממשי בעל משמעות); ואילו הבחירה, משהיא מכירה בביטול במוחלט האלוקי הנותן לה ממשות, יש בכוחה להשפיע ולהוסיף כביכול דינמיות והתחדשות על המוחלט האלוקי הקבוע.
כלומר אם הבנתי נתן בזה שהקדוש ב"ה ברא לי את האופי (שורש קבוע) הוא נטל ממני את הבחירה החופשית. לא. הוא ברא לי את האופי ולא נטל ממני את הבחירה החופשית.
לא הבנתי למה צריך לסבך את העניינים ולומר שזה שהקדוש ב"ה ברא אותי עם אופי מסויים (שורש קבוע) ולכן אני פועל פעלות מסויימות כי "ככה בא לי" וזה בעצם (הפעולות) אינן בחירה חופשית ורק כאשר אני דוחק בעצמי לעשות פעולות אחרות, שם שם נכנסת הבחירה החופשית. אולי נאמר משהו יותר פשוט שהקדוש ב"ה ברא אותי עם אופי מסויים אבל נתן לי לבחור בעצמי איזה פעולות לעשות עם אותו אופי. נגיד שאני נורא ביישן, ובטבע שלי אני מופנם ואני בוחר לחיות כך, אני יכול לשתות מתי שאני רוצה חצי ליטר של אלכוהול ולפעול לגמרי אחרת ובסתירה לאופי שלי (ונגיד שאני נורא אוהב לשתות). וכן אני החלטתי לשתות אלכוהול ולפעול שונה. או להתנהג באופן נורמלי וטבעי במופנמות כי ככה בא לי כי ככה נבראתי. כלומר אני בוחר אם להיות מופנם או לא למרות שהטבע שלי נוטה לשם. הרי אני יכול לצעוק פתאום באמצע הרחוב מי מונע ממני?
אין על התוכן של הערוץ שלך. מבחינתי מס'1 באמת
מעניין וגם מאתגר להקשיב.
נכון לעכשו, על פי הבנתי אנחנו מבינים רק באופן חלקי מאוד את תעלומת הקיום התבונה התודעה והבחירה האנושית.
ולגבי הבחירה, להבנתי ליחיד יש בחירה חופשית, אולם היא מוגבלת. והמגבלות אינן קבועות ונוקשות, ולעיתים הן משתנות על פי נסיבות.
מה שאתה מתאר מוגדר במחקר כ"עמדה המינימליסטית", כלומר שאחרי כל המגבלות עדיין נותר לאדם מרחב של בחירה והוא הקובע. יש בכך הגבלה של שני הצדדים בסתירה, מה שכיניתי סינתיזה (או קומפטיביליזם במחקר). לעומת זאת, דווקא לאור דבריך על ההבנה החלקית שלנו את תעלומת הקיום וכו', אני מנסה להציע את הפרדוקס כמה שנושא את שני ההפכים יחד במלוא עוצמתם, בלי ניסיון לפתור ולהסביר זאת, אלא לחיות את זה.
אפשר לטעון הרבה דברים. מה לגבי הניסיון הבא. אלוהים מכווין את התוצאה ונותנת לאדם בחירה חופשית. כלומר אלוהים יכוון את הטבע בהתאם לתוצאה הרצויה שלו אך לאדם יש אפשר לניסיון פעולה כפי שירצה.
האם אני יכול לבחור שלא לבחור?
לא לבחור זה בדיוק כמו לבחור - אנחנו בוחרים שלא לבחור. וגם בזה יש שאלה האם זה תהליך חופשי
אפשר מקורות לרבי צדוק ומי השילוח בבקשה
יש המון. מה ספציפית מעניין אותך?
@@avichaizur322
היכן רבי צדוק מדבר על הבחירה
@@yairmiara6673 הוא מדבר על כך המון. לעניות דעתי, גם כשהוא דן בדברים אחרים, זה הנושא (למשל, היחס,בין קדושת השבת הקבועה [ידיעה] לבין ראש חודש, הנקבע על ידי ישראל [בחירה]). בכל אופן, אפשר להתחיל עם פסקאות בצדקת הצדיק, בעיקר מ, ק, קל ואילך. במהדורת הר ברכה של כתבי ר צדוק יש מפתחות שבהם אפשר למצוא הפניות לנושאים כמו בחירה, ידיעה, השגחה גורל וכד
@@avichaizur322 תודה רבה,השיחה שלכם הייתה מעניינת מאוד
למה אתה רוצה מקורות?
כל מי שהחליט לא ''להתחסן '' נדמה לי שכ15%-הראה שהוא בעל רצון חופשי
בדוגמא של קסם הקלפים -רק לאחר שתיידע אותנו איך מתבצע הקסם הנל אפשר יהיה לומר אם הוא שולל רצון חופשי כי אומן החושים יודע סטטיסטית שהרוב יבחרו בקלף האמצעי ואם הוא יתן הבלטה ויזואלית של הקלף כמו מרווח יותר גדול או קידום הקלף קצת קדימה הוא ימשוך יותר תשומת לב ואם כך מבוצע הקסם הוא אינו שולל רצון חופשי אלא מוכיח שגם לרצון החופשי הממוצע יש כללי הסתברות ובדרך כלל אנשים בוחרים בתוך טווח מוגבל ולא מרשים לעצמם להתפרע---מדגים את השמרנות האנושית -----אם הקסם מנוהל בסוגסטייה כל שהיא
כמו כל מסע פרופוגנדה טוב הוא מוכיח שקל לשלול מאדם את הבחירה החופשית שלו בלי שהוא ירגיש בכך ----אבל לא שאין לו בחירה חופשית ----רק מצביע על הנטייה האנושית לסמוך על בני אדם ככלל שבלעדייה לא היה סיכוי לחיות ביחד כקהילה
רצון חופשי נמדד במבחן הקווים הידוע שבו מכניסים נבחן לחדר עם שלושה שחקנים הטוענים שקו מסויים ארוך יותר מהאחרים וזו תשובה שגוייה ואז הנבחן צריך להדגים האם הוא קונפורמיסט או לא בתשובתו ------אני מאוד אשמח שתברר ותספר מה הייתה התוצאה המקורית של המבחן הנל כי שמעתי כמה גרסאות לאחוזי הנון קונפורמים
1:17:35 רועי זרום עם האנרגיה גם בלי להבין אותה הסיפור היה עמוק מאוד
צודק :)
שיחה על רב צדוק בערוץ של יוזביץ זה ביטול הבחירה..
להגיד שאתה לא אוהב ג'אז ויש לך תקליט של צ'יק קוריאה מאחוריך על הארון מעלה תמיהות
תודה רבה רועי שיחה מפוצצת מוחות
התקליט הוא של אשתי, שסחבה אותי לשמוע ג'אז במרקייה... ממש לידו תמצא ציור של עטיפת אחד האלבומים של קינג קרימזון שמעיד מעט יותר (רוק מתקדם מתכתב לפעמים עם ג'אז, אבל האלבום הזה מתרכז בגיטרות)
ולמה שיחה בערוץ של יוזביץ מבטלת את הבחירה?
@@avichaizur322 הצפיה בערוץ של יוזביץ אינה מבטלת את הבחירה,אך מאחר שבערוץ של יוזביץ נמצאים המוחות הגדולים בדורנו בשילוב רב צדוק מלובלין אזי הצפיה עבורי היא ביטול הבחירה😊
..הפונקציה המתמטית היא 'צפויה מראש' אך אילו משתנים בלתי תלויים תציב בה הם הבחירה
שדה האפשרויות הוא סגור ולכן 'צפוי מראש' אך הבחירות בתוכו הן חופשיות (במגבלות השדה )
בדיוק כמו אותה חבילת קלפים , אתה יכול לבחור אחד מתוך ה 52 קלפים אך אינך יכול לבחור את הקלף ה 53 ....
נכון. אבל הטענה שלי היא שגם מתוך 52 קלפים אתה בעצם יכול לבחור רק את הקלף שהקוסם רוצה שתבחר (ושאל כל קוסם אם אני צודק)
@@RoiYozevitch
הקלפים הם דוגמה
של מספרים טבעיים (שלמים וחיוביים) .. אבל ממניפולציות בהם נגיע לכל המספרים שהמתמטיקה 'גילתה'
ובכלל
בין המספר 10 ל נסיך (11) יש לך אין זוף מספרים באמצע ...
בין 10 - ל 11 ...
דוגמה אחרת
ניקח שתי נקודות במרחב .. למרות שזה תחום סגור .. ביניהן יש אין סוף נקודות
ואם ניקח את המקטע הזה ונעשה ממנו מרובע שזה תחום מאד מוגד .. בשטח הריבוע יש אין סוף נקודות
וההבדל בין האין סוף שעל הישר לאין סוף שבריבוע שציירנו הוא 'עוצמת האין סוף' ...