ברוב הדמוקרטיות אין אפשרות לפסול חוק,אלא אם הוא סותר במפורש או במשתמע את החוקה. אצלנו המציאו שיטה : ביהמי"ש לקח את כל הסמכויות,גם קבע שיש חוקה (חוקי יסוד) וגם שהוא נמצא מעליה.ללא עיגון סביר בלשון החוק.אין לשום בית משפט אחר בעולם כוח כזה.
לאור מה שקורה היום בפרקליטות ,מן הראוי שיקום גוף שיפקח על הפרקליטות.נשיאת עליון מזהירה שופטים לכאורה כדי לא להיתפס בשעת קלקלתם ,הפרשה הידועה של שופטת שהיתה בקשר עם חוקר?
האם שופט שרוצה לעמוד בראש בימ"ש לחוקה במשך עשר שנים עד יציאתו לגמלאות,האם זה מוסרי?האם שופט שמסדר לבני משפחה תפקידים במערכת המשפט,האם זה מוסרי?האם שופט שמסדר לאשתו תפקיד בשיפוט,זה מוסרי?
אבות הציונות היו מכובדים מאוד בעיני מורי הרב ברוך אשלג (הרב"ש) ואביו הרב יהודה אשלג (בעל הסולם). שני המקובלים הגדולים של דורנו כיבדו אותם מפני שבעצמם היו ציונים וליבם היה נתון ליציבות מדינת ישראל ולשלומה, לכן גם שמחו ביום עצמאותה. הרב"ש ובעל הסולם לא ביטאו קבל עם ועדה את הרגשתם מפני שלא היה נהוג כך בקרב הקהל החרדי שבו חיו, ובכל זאת הם מצאו דרכים להביע את תקוותם מהשיבה ארצה ואת דאגתם להצלחת המפעל הציוני. בעל הסולם חרט את המילים "מדינת ישראל" על סכין החלה לשבת, ואילו מורי הרב"ש האזין בכל שעה עגולה למבזק החדשות מתוך דאגה לשלום חיילנו. הציונות מבחינת המקובלים היא צעד גדול לקראת התקרבות העם היהודי למילוי תפקידו הרוחני. באוגוסט השנה מלאו 82 שנים לפטירתו של זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, אחד מאבות הציונות הגדולים והבולטים, שאת מטרת הציונות הגדיר כיצירת מדינת היהודים, "היינו מדינה עם רוב יהודי על שני עברי הירדן". זו הגדרה ראויה. היא הולכת יד ביד עם מטרת העל שעלינו לייצב בינינו: איחוד נכון בין כל חלקי העם היהודי בארצו כדי להיות "אור לגויים" - תבנית שעל פיה תלך כל האנושות. "כל המפריע להקמת מדינת היהודים", הוסיף ז'בוטינסקי בזמנו, "חייב להרכין את ראשו בפני הדגל היחידי, בפני צו האידיאל העליון והשליט היחידי: מדינת היהודים". גם אני ציוני נלהב, ואני מסכים עם ז'בוטינסקי שעל כולנו להרכין ראש בפני הדגל שאנחנו נושאים מיום היווסדנו כעם ישראל: "ואהבת לרעך כמוך". פיצול הדגלים שיש בנו היום מצער אותי מאוד. התקווה להיות מאוחדים בציון מתפוררת ונעלמת. אומנם הקמנו מדינה, הרמנו צבא, אבל לא הצלחנו לחזק את לב האומה, לחבק את כולנו יחד באגודה אחת. אנחנו שוב ושוב נכשלים כי איננו מחזיקים במטרת העל להיות כאיש אחד בלב אחד. יותר מתמיד, היום אנחנו צריכים ללמד בבתי ספר שהחיבור בינינו צריך להיות למעלה מכל ההבדלים, להפיץ את ההבנה הזו לכל מעגלי העם, לעורר דאגה לחיבור הלבבות. כי כמו שאמר ז'בוטינסקי, עלינו להתייחס בכבוד גדול לשאיפות הנעלות של בני דורנו כמו הפציפיזם והצדק החברתי, אבל לפני הכול, אנחנו צריכים להעמיד מדינה יהודית יציבה וחזקה.
שאלות של מוסר נשאלות עת שמחוקקים חוק כחלק ממערכת ערכים המכתיבה נורמות ולאחר מכן חוקים. שאלות של כל מוסר אין מענייניו של שופט אלא ובלבד בבחינת כוונת המחוקק ורציונל החוק או במקרה של לקונה וגם אז אין עליו להשית את המוסר האישי שלו על הכלל.
![Lp. Сердце Вселенной #60 РОЖДЕНИЕ ЛОЛОЛОШКИ [Финал] • Майнкрафт](http://i.ytimg.com/vi/YoR0pAV9FVQ/mqdefault.jpg)
תודה למארגני הכנס ולמרצה הפותח פרופ' פרידמן. כדרכו של פרופ' פרידמן הרצאה מחכימה בהירה ומאירת העיניים .
האם זה מוסרי ששופט יקנה דירות מפושטי רגל שלא יכלו לשלם משכנתא?
ברוב הדמוקרטיות אין אפשרות לפסול חוק,אלא אם הוא סותר במפורש או במשתמע את החוקה. אצלנו המציאו שיטה : ביהמי"ש לקח את כל הסמכויות,גם קבע שיש חוקה (חוקי יסוד) וגם שהוא נמצא מעליה.ללא עיגון סביר בלשון החוק.אין לשום בית משפט אחר בעולם כוח כזה.
שופטים שפועלים בניגודי עניינים,האם זה מוסרי?שופטים שדנים בחברות בהם מעורבים בעלים/נשים שלהם/שלהן,האם זה מוסרי?
לאור מה שקורה היום בפרקליטות ,מן הראוי שיקום גוף שיפקח על הפרקליטות.נשיאת עליון מזהירה שופטים לכאורה כדי לא להיתפס בשעת קלקלתם ,הפרשה הידועה של שופטת שהיתה בקשר עם חוקר?
האם שופט שרוצה לעמוד בראש בימ"ש לחוקה במשך עשר שנים עד יציאתו לגמלאות,האם זה מוסרי?האם שופט שמסדר לבני משפחה תפקידים במערכת המשפט,האם זה מוסרי?האם שופט שמסדר לאשתו תפקיד בשיפוט,זה מוסרי?
אבות הציונות היו מכובדים מאוד בעיני מורי הרב ברוך אשלג (הרב"ש) ואביו הרב יהודה אשלג (בעל הסולם). שני המקובלים הגדולים של דורנו כיבדו אותם מפני שבעצמם היו ציונים וליבם היה נתון ליציבות מדינת ישראל ולשלומה, לכן גם שמחו ביום עצמאותה.
הרב"ש ובעל הסולם לא ביטאו קבל עם ועדה את הרגשתם מפני שלא היה נהוג כך בקרב הקהל החרדי שבו חיו, ובכל זאת הם מצאו דרכים להביע את תקוותם מהשיבה ארצה ואת דאגתם להצלחת המפעל הציוני. בעל הסולם חרט את המילים "מדינת ישראל" על סכין החלה לשבת, ואילו מורי הרב"ש האזין בכל שעה עגולה למבזק החדשות מתוך דאגה לשלום חיילנו. הציונות מבחינת המקובלים היא צעד גדול לקראת התקרבות העם היהודי למילוי תפקידו הרוחני.
באוגוסט השנה מלאו 82 שנים לפטירתו של זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, אחד מאבות הציונות הגדולים והבולטים, שאת מטרת הציונות הגדיר כיצירת מדינת היהודים, "היינו מדינה עם רוב יהודי על שני עברי הירדן".
זו הגדרה ראויה. היא הולכת יד ביד עם מטרת העל שעלינו לייצב בינינו: איחוד נכון בין כל חלקי העם היהודי בארצו כדי להיות "אור לגויים" - תבנית שעל פיה תלך כל האנושות.
"כל המפריע להקמת מדינת היהודים", הוסיף ז'בוטינסקי בזמנו, "חייב להרכין את ראשו בפני הדגל היחידי, בפני צו האידיאל העליון והשליט היחידי: מדינת היהודים". גם אני ציוני נלהב, ואני מסכים עם ז'בוטינסקי שעל כולנו להרכין ראש בפני הדגל שאנחנו נושאים מיום היווסדנו כעם ישראל: "ואהבת לרעך כמוך".
פיצול הדגלים שיש בנו היום מצער אותי מאוד. התקווה להיות מאוחדים בציון מתפוררת ונעלמת. אומנם הקמנו מדינה, הרמנו צבא, אבל לא הצלחנו לחזק את לב האומה, לחבק את כולנו יחד באגודה אחת. אנחנו שוב ושוב נכשלים כי איננו מחזיקים במטרת העל להיות כאיש אחד בלב אחד.
יותר מתמיד, היום אנחנו צריכים ללמד בבתי ספר שהחיבור בינינו צריך להיות למעלה מכל ההבדלים, להפיץ את ההבנה הזו לכל מעגלי העם, לעורר דאגה לחיבור הלבבות. כי כמו שאמר ז'בוטינסקי, עלינו להתייחס בכבוד גדול לשאיפות הנעלות של בני דורנו כמו הפציפיזם והצדק החברתי, אבל לפני הכול, אנחנו צריכים להעמיד מדינה יהודית יציבה וחזקה.
בל נתעלם מכך שהשופטים פועלים לפי השקפתם,והדעות הקולקטיביות של האוליגרכיה.הרוח הכללית ידועה מראש.השופט הוא לפעמים פועל בניגוד לחוק בגלל מכלול דעותיו.
שאלות של מוסר נשאלות עת שמחוקקים חוק כחלק ממערכת ערכים המכתיבה נורמות ולאחר מכן חוקים. שאלות של כל מוסר אין מענייניו של שופט אלא ובלבד בבחינת כוונת המחוקק ורציונל החוק או במקרה של לקונה וגם אז אין עליו להשית את המוסר האישי שלו על הכלל.