מי קדם למה? הרגש או המחשבה,לגמרי מורכב ונכונה הגישה שציינתה,אין תשובה חד משמעית ולא צריך שתהיה. זו הרמוניה אחת שמתחוללת בנפשנו. תודה רבה לך.אתה מקסים,,מתוך המצוקות שלך,אב טיפוס של הרבה אנשים ,חקרת ולמדת את רזי החיים. תודה על השיתוף לגמרי מעניין,מקצועי,חכם,מוגש בענווה ואותנטיות ,לא מתיימר...פשוט שליחות שמרפאה הרבה תועים ומעניקה לך סיפוק ורפואה. תודה לך.זכינו. תודה רבה,אוהבת להקשיב לך.
אתה גאון ואני אוהב אותך ! ♥️ איזה כיף שגיליתי אותך, אחרי שהיה לי עוד דייט גרוע ועצוב, פחד מאינטימיות שמלווה אותי שנים ושעדיין לא פתרתי אותו, פשוט כתבתי באינטרנט "פחד מאינטימיות" וזה מצא אותך כמו אוצר. אני משתף את הסרטונים שלך לכל החברים הרגישים מאוד שלי ולחניכים. אהנ בד"כ לא פותח את הלב ככה בתגובות אבל אתה באמת מעביר ויוצר אהבה, רגש וחוכמה מרפאים שאני מאוד מתחבר אלהם.
סרטון מאוד נעים ומכבד . מלמד להפסיק להיאבק . כי במאבק יש סבל כפול. גם הרגש שחווים כלא נעים למרות שאתה אומר שתפקידו חשוב ובעיקר ההתמודדות עם התסכול של ההלקאה העצמית על למה אני לא מצליח להתגבר על הרגש
ממש מענין , תודה על התובנות שאתה חולק . השאלה המתבקשת כיצד אנו אמורים להתנהג מול רצונות הילדים , היות רצונות שלהם מעידה על צורך מסוים . מהו הגבול ? האם אנו צריכים כל הזמן לרצות אותם ולספק את רצונותיהם?
היי גילת, השאלה שלך היא לא השאלה הנכונה. אין דבר כזה "אמורים", איך יכול להיות דבר כזה? כל העניין הוא להקשיב לעצמך, למה שמדוייק לך גם מולך הילדים שלך. אם את מחפשת "אמורים" זה אומר שאת כבר מנותקת מעצמך ולא קשובה לעצמך, אחרת לא היית שואלת על "אמורים". לכן השאלה הנכונה היא איך את לומדת להקשיב לעצמך, לרגשותייך ולצרכייך, לומדת לבטוח בעצמך ולהציב גבולות ולא חוצה את הגבולות שלך עצמך. כך את תהיי טובה לעצמך וגם לילדייך שילמדו ממך בדוגמה אישית.
שלום אבי, לחרדה אין טיפול תרופתי כי חרדה היא לא מחלה וסמים פסיכיאטרים הם לא תרופה. אז כל המינוח פה הוא לא מדויק בעיני. יש סימום לצורך תפקוד וזו לא תרופה אלא גלגלי עזר שלא נותנים מענה אמיתי לצורך הרגשי. אז למה ללכת בכיוון של סימום כשאפשר לקבל מענה אמיתי וטבעי?
@@elikrasnits כי כל זה חדש לי, אני מגשש, חטפתי התקף לפני חודשיים וחצי בפעם הראשונה, רק לפני שבועיים הבנתי שאני סובל מחרדות, בשבוע האחרון הסבל הפך כמעט לבלתי נסבל והכי גרוע שאני נמצא בארץ זרה רחוק מהמשפחה.
התחברתי מאוד למה שאמרת שאין דבר כזה רגשות שליליים ולכל רגש יש מקום, שאלה לי :.האם זה לא מסוכן מדי לתת לרגש כמו עצבות או פחד מקום כי זה יכול להוביל אותי להתאבדות?
היי, לתת מקום לרגש מתוך מודעות, הבנה ואהבה, זה לא מוביל למקום של פגיעה בעצמנו, ההפך, זה משחרר ומאפשר להינות מהחיים. דווקא דחק רגשי וניתוק רגשי מתמשכך מוביל לחוויות של יאוש וחוסר אונים
לפי דבריי, אפשר לבטוח ברגשות שלנו ולהבין באמצעותם את הצרכים העמוקים והאמיתיים שלנו ובכך לתת לעצמנו מענה אמיתי ולא חלקי, אם את חושבת שזה אומר להיות תינוק, שיהיה, אבל בעיני זה בדיוק ההפך מלהיות תינוק כי תינוק לא יודע לתת מענה לעצמו. מה שאת שואלת בא מתוך ניתוק רגשי וגישה שצריך לשלוט בעצמנו ולא לבטוח שזו הגישה שעליה כולנו גדלנו ושגרמה לנו לכאב ונתק עצום מעצמנו. הילד או הילדה באופן טבעי רוצים לצמוח ולהתפתח ולעשות את כל מה שבריא וכיף לעשות אבל הגישה ההישרדותית והפצועה של לנהל ולשלוט בכח ובמאמץ בעצמנו יוצרת את התחושה שאי אפשר לסמוך עלינו באופן טבעי ואז באמת אין חשק לקום בבוקר או לעשות שום דבר כי הכל נעשה בכפייה, בכח, בחוסר אמון, אז באמת אין חשק להרבה דברים וזו התוצאה ולא הסיבה.
אלי אני חושיב שכולונו באזהו שום מקום רצינו להתנתיק והתנתקנו מרגשות שלנו כי לא יכולנו להרגיש להכיל אותם ואז יש אזיהו שום ניתק בינינו לבין הליב הילד שלנו
היי רק רציתי להתיעץ אני נער בן 17 ו חוויתי דה ריאלזציה ודה פרסונליזציה לפני כחודש זה התחיל ועד אתמול זה עבר לי משמעותית והיום קמתי בבוקר והתחלתי לחשוב על זה שבעצם אנחנו זה המוח וגם שאני חושב על זה המוח גורם לי לחשוב על זה וגם שאנחנו רואים דברים זה העין משדרת תמונה למוח כלומר אליך אתה עצמך זה המוח ו התחלתי להרגיש ניתוק כאילו הגוף לא שלי אבל אני שולט בזה ואני מרגיש כאילו החתיכת בשר בראש שלנו זה בעצם אנחנו אין עוד משהו וזה ממש מטריד אותי כי אם פעם היו אומרים לי את זה לא הייתי מוטרד מזה
היי דניאל, מה שאתה מתאר זו תופעה מאוד נפוצה של נתק רגשי. כלומר ניתוק מהחוויה הרגשית וכתוצאה מזה התעסקות יתר במחשבות שמנסות לפתור משהו שלא באמת קיים. כלומר לפתור בעיה שלא באמת קיימת. המח לצורך העניין הוא ממש לא "חתיכת בשר". המח הוא עולם פלאי ומורכב שמאפשר לנו חווית חיים, תודעה, אהבה והוא חלק בלתי נפרד מהגוף וכל מה שאנחנו. מה שהייתי מציע לך זה לעבור תהליך של טיפול וריפוי רגשי בגישה אוהבת וטבעית. אם תרצה אתה יכול לדבר על זה עם ההורים שלך (מכיוון שאתה מתחת לגיל 18) ותוכלו לפנות אלי ולשמוע על גישה ודרך טבעית לחזור ולחיות בשלם עם עצמך ועם הרגשות והגוף שלך :) פרטים ליצירת קשר בכל מה שקשור לליווי והדרכה אישית (גם בשיחות וידאו מהבית) יש באתר שלי: www.awake.co.il
וואוו תודה אתה גאון!!! הלוואי שכל העולם יכיר ויחיה את הדרך הזו שאתה מציג.
מקום אחד של שפיות בתוך עולם ענק של טרוף
אתה מסביר בצורה כל כך מרגשת ואוהבת ונעימה, ממש לבכות!!
זה כל כך נעים להפתח אל עצמי כשאני צופה בך.
מי קדם למה? הרגש או המחשבה,לגמרי מורכב ונכונה הגישה שציינתה,אין תשובה חד משמעית ולא צריך שתהיה. זו הרמוניה אחת שמתחוללת בנפשנו.
תודה רבה לך.אתה מקסים,,מתוך המצוקות שלך,אב טיפוס של הרבה אנשים ,חקרת ולמדת את רזי החיים. תודה על השיתוף לגמרי מעניין,מקצועי,חכם,מוגש בענווה ואותנטיות ,לא מתיימר...פשוט שליחות שמרפאה הרבה תועים ומעניקה לך סיפוק ורפואה. תודה לך.זכינו.
תודה רבה,אוהבת להקשיב לך.
תודה, שמחה מאוד שנתקלתי בסרטון שלך ❤ מאיר, מעודד ואמיתי.
תודה
תודה שאתה מעביר את הנושא הרגשות בצורה ברורה ומדוייקת תודה שיש אנשים כמוך 🎉
אתה גאון!!!!!!!!!!!
תודה לך ממש ממש ממש ממש ממש
אלי באמת נפלא איך אתה מסביר על הרגשות שאין שליליים. רשמתי חלק מההרצאה- מקווה ליישם. תבורך
אתה גאון ואני אוהב אותך ! ♥️
איזה כיף שגיליתי אותך, אחרי שהיה לי עוד דייט גרוע ועצוב, פחד מאינטימיות שמלווה אותי שנים ושעדיין לא פתרתי אותו, פשוט כתבתי באינטרנט "פחד מאינטימיות" וזה מצא אותך כמו אוצר. אני משתף את הסרטונים שלך לכל החברים הרגישים מאוד שלי ולחניכים. אהנ בד"כ לא פותח את הלב ככה בתגובות אבל אתה באמת מעביר ויוצר אהבה, רגש וחוכמה מרפאים שאני מאוד מתחבר אלהם.
תודה רבה יהונתן :) נעים לי ממש
תשמע אתה גאון!
מרגיע, מדוייק, תמציתי, ואינטיליגנט ברמה גבוהה!!
תודה תודה תודה🙏
מדהים ומרתק!
אתה ממש גאון!
תודה רבה🙏
אהבתי מאוד מאוד את הגישה שלך❤❤
וואו וואו וואוו.... כמה אסימונים נפלו לי עכשיו.
תודה ענקית, אין לי מילים.
כמה נכונים הדברים שציינת..
תודה רבה אלי
אתה ברור כשמש
כייף להקשיב לך יקירי
תודה לך!
Thank you for sharing your experience with us...you really helped me to dial up myself and explain to my son and daughter that I need love....
מדהים :)
מדהים, מרתק חשוב לי כל כך.תודה!!
נהניתי להקשיב תודה רבה.
הדרכה מדוייקת להפליא
כמה רלוונטי תודה !!!
תודה על הסרטון אלי, תומך מאוד
מקסים !! 💙
תודה רבה
תודה על עוד סרטון מאד אהבתי
תודה
מה עושים שיש מועקה קבועה כיווץ תמידי מחנק חוסר שחרור דחיסות בגוף 24/7 מה עושים עם זה ? לא מצליח לזהות את הרגש
הכי טוב לבוא לקבל טיפול ותמיכה אישית
סרטון מאוד נעים ומכבד . מלמד להפסיק להיאבק . כי במאבק יש סבל כפול. גם הרגש שחווים כלא נעים למרות שאתה אומר שתפקידו חשוב ובעיקר ההתמודדות עם התסכול של ההלקאה העצמית על למה אני לא מצליח להתגבר על הרגש
ממש מענין , תודה על התובנות שאתה חולק . השאלה המתבקשת כיצד אנו אמורים להתנהג מול רצונות הילדים , היות רצונות שלהם מעידה על צורך מסוים . מהו הגבול ? האם אנו צריכים כל הזמן לרצות אותם ולספק את רצונותיהם?
היי גילת, השאלה שלך היא לא השאלה הנכונה. אין דבר כזה "אמורים", איך יכול להיות דבר כזה?
כל העניין הוא להקשיב לעצמך, למה שמדוייק לך גם מולך הילדים שלך. אם את מחפשת "אמורים" זה אומר שאת כבר מנותקת מעצמך ולא קשובה לעצמך, אחרת לא היית שואלת על "אמורים". לכן השאלה הנכונה היא איך את לומדת להקשיב לעצמך, לרגשותייך ולצרכייך, לומדת לבטוח בעצמך ולהציב גבולות ולא חוצה את הגבולות שלך עצמך. כך את תהיי טובה לעצמך וגם לילדייך שילמדו ממך בדוגמה אישית.
אם כבר יש משהו מודחק בגוף איך משתחררים אותו
משהו שלא נחווה עד הסוף ולא הסכמנו לקבל בנו
הי אלי, האם יש סרטון מדיטציה של שיח אוהב בין ההכרה לילד הפנימי..שהרי ההסכמה לקבל, להקשיב בכנות...(יש רבדים של פחד) הפחד מהפחד..
מבקשת לשאול עם כל ההבנה שלהיות ברגש ולכבד אותו מה קורה כשהילד שובר כיסא זורק חחצים ומשתולל באוםן פיסי איך ההכלה והאהבה גם מאפשרת להורה לשים גבול ?
יש באתר שלי מאמר על הצבת גבולות www.awake.co.il
אלי תודה על העזרה, רציתי לשאול האם הריפוי לחרדה יכול להתבצע תחת טיפול תרופתי? אני ממש סובל כרגע ושוקל להתחיל טיפול תרופתי.
שלום אבי, לחרדה אין טיפול תרופתי כי חרדה היא לא מחלה וסמים פסיכיאטרים הם לא תרופה. אז כל המינוח פה הוא לא מדויק בעיני.
יש סימום לצורך תפקוד וזו לא תרופה אלא גלגלי עזר שלא נותנים מענה אמיתי לצורך הרגשי. אז למה ללכת בכיוון של סימום כשאפשר לקבל מענה אמיתי וטבעי?
@@elikrasnits אני מבין את מה שאתה אומר אבל אני סובל וכמעט לא מסוגל לשאת את זה, אני רוצה מענה טבעי וריפוי ולא סימום.
@@aviavi8311 אני לא מבין כ"כ אבי...זה לא שפנית אלי וזה לא שניסית את הגישה הטבעית שאני מלמד.
אז למה אתה מדבר על מה שאתה רוצה ולא עושה שום דבר בנידון?
@@elikrasnits כי כל זה חדש לי, אני מגשש, חטפתי התקף לפני חודשיים וחצי בפעם הראשונה, רק לפני שבועיים הבנתי שאני סובל מחרדות, בשבוע האחרון הסבל הפך כמעט לבלתי נסבל והכי גרוע שאני נמצא בארץ זרה רחוק מהמשפחה.
@@aviavi8311 אני מבין, אתה מוזמן ליצור קשר. אפשר לעזור לך בשיחות וידאו מכל מקום בעולם.
יש קורס פרונטלי?
כרגע רק אינטרנטי, בקרוב יהיו גם מפגשים קבוצתיים
@@elikrasnits נא עדכונך!
התחברתי מאוד למה שאמרת שאין דבר כזה רגשות שליליים ולכל רגש יש מקום, שאלה לי :.האם זה לא מסוכן מדי לתת לרגש כמו עצבות או פחד מקום כי זה יכול להוביל אותי להתאבדות?
היי, לתת מקום לרגש מתוך מודעות, הבנה ואהבה, זה לא מוביל למקום של פגיעה בעצמנו, ההפך, זה משחרר ומאפשר להינות מהחיים. דווקא דחק רגשי וניתוק רגשי מתמשכך מוביל לחוויות של יאוש וחוסר אונים
כואב לי לגלות שבגיל 24 אני לא יודע כלום על עצמי
זה בטח לא כלום ו24 זה די צעיר...ןכמובן יש מקום לכאב שגם הוא חכם ואוצה להביע להתעוררות וריפוי
בהסכמה להתייחסות חיובית לכל רגש, מה ההסבר לרגש של שנאה? מה הבקשה? אם זה לא רגש שלילי, אלא מבקש, מה הבקשה של שנאה?
כל מי שאני שונא, אני בסתר ממש מבקש שיאהב אותי.
@elikrasnits אולי זה גם נכון הפוך, שאני ממש מבקש בסתר ממני, לאהוב אותו בעצמי...
אלי אתה מלאך..
לפי דבריך אפשר להתנהג כמו תינוק,כלומר איפה הגבולות אם לא בא לו נגיד לקום מוקדם בבוקר לבית ספר
אז שיעשה מה שבא לו?
לפי דבריי, אפשר לבטוח ברגשות שלנו ולהבין באמצעותם את הצרכים העמוקים והאמיתיים שלנו ובכך לתת לעצמנו מענה אמיתי ולא חלקי, אם את חושבת שזה אומר להיות תינוק, שיהיה, אבל בעיני זה בדיוק ההפך מלהיות תינוק כי תינוק לא יודע לתת מענה לעצמו.
מה שאת שואלת בא מתוך ניתוק רגשי וגישה שצריך לשלוט בעצמנו ולא לבטוח שזו הגישה שעליה כולנו גדלנו ושגרמה לנו לכאב ונתק עצום מעצמנו.
הילד או הילדה באופן טבעי רוצים לצמוח ולהתפתח ולעשות את כל מה שבריא וכיף לעשות אבל הגישה ההישרדותית והפצועה של לנהל ולשלוט בכח ובמאמץ בעצמנו יוצרת את התחושה שאי אפשר לסמוך עלינו באופן טבעי ואז באמת אין חשק לקום בבוקר או לעשות שום דבר כי הכל נעשה בכפייה, בכח, בחוסר אמון, אז באמת אין חשק להרבה דברים וזו התוצאה ולא הסיבה.
אלי אני חושיב שכולונו באזהו שום מקום רצינו להתנתיק והתנתקנו מרגשות שלנו כי לא יכולנו להרגיש להכיל אותם ואז יש אזיהו שום ניתק בינינו לבין הליב הילד שלנו
נכון, אין ספק. והכי נעים זה לחזור ולהתחבר :)
היי רק רציתי להתיעץ אני נער בן 17 ו חוויתי דה ריאלזציה ודה פרסונליזציה לפני כחודש זה התחיל ועד אתמול זה עבר לי משמעותית והיום קמתי בבוקר והתחלתי לחשוב על זה שבעצם אנחנו זה המוח וגם שאני חושב על זה המוח גורם לי לחשוב על זה וגם שאנחנו רואים דברים זה העין משדרת תמונה למוח כלומר אליך אתה עצמך זה המוח ו
התחלתי להרגיש ניתוק כאילו הגוף לא שלי אבל אני שולט בזה ואני מרגיש כאילו החתיכת בשר בראש שלנו זה בעצם אנחנו אין עוד משהו וזה ממש מטריד אותי כי אם פעם היו אומרים לי את זה לא הייתי מוטרד מזה
היי דניאל, מה שאתה מתאר זו תופעה מאוד נפוצה של נתק רגשי. כלומר ניתוק מהחוויה הרגשית וכתוצאה מזה התעסקות יתר במחשבות שמנסות לפתור משהו שלא באמת קיים. כלומר לפתור בעיה שלא באמת קיימת.
המח לצורך העניין הוא ממש לא "חתיכת בשר". המח הוא עולם פלאי ומורכב שמאפשר לנו חווית חיים, תודעה, אהבה והוא חלק בלתי נפרד מהגוף וכל מה שאנחנו.
מה שהייתי מציע לך זה לעבור תהליך של טיפול וריפוי רגשי בגישה אוהבת וטבעית. אם תרצה אתה יכול לדבר על זה עם ההורים שלך (מכיוון שאתה מתחת לגיל 18) ותוכלו לפנות אלי ולשמוע על גישה ודרך טבעית לחזור ולחיות בשלם עם עצמך ועם הרגשות והגוף שלך :)
פרטים ליצירת קשר בכל מה שקשור לליווי והדרכה אישית (גם בשיחות וידאו מהבית) יש באתר שלי: www.awake.co.il
תובנות משחררות...חוסך שנה ויותר אצל פסיכולוג!🤔
לגמרי...