חטא הגאוה = פרוש הישות שיש בו באדם שהיא לא מצד הקדושה אלא מצד הסיטרא אחרא וכוחות הטומאה שמלפפות את האדם בכדי להזיק לו לאותו אדם שהוא בעל גאוה שלמעשה אדם שיש בו גאוה אז הוא כבר לא נקרא אדם אלא בהמה וחיה רעה גאוה זה שווה ערך בגימטריא למילה דוה ודוה בלשון הקודש זה נידה כלומר הוא שמי שיש בו את מידת הגאוה יהא בנידוי כמו הנידה שמנודה מבעלה ככה האדם שהוא בעל גאוה אז הוא בעצם מנודה לשמיים ואין תפילתו נשמעת בפני הבורא וטורקים לו את דלת התשובה וסר צילו מעליו של צלם אלוהים שבו וסרה מעליו ההשגחה האלוהית הפרטית שיש אצל כל אדם ונופל עליו פחד בבחינת מה שכתוב בפסוק בספר ישעיה פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃ ואין עליו שמירה אלוהית מפני חיות רעות כגון כלב רע או אישה רעה ואדם רע והשכינה מיילללת עליו ואומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור באותו עולם וכתוב עליו בספר ישעיהו כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס׃ וגם כן האיש בעל גאוה הוא תמיד נמצא בעצב כי כמו שאמרנו המילה גאוה שווה למילה דוה ודוה זה כמו דוי כמו אדם שנמצא במשבר על ערס דוי כלומר עצב ויגון קודר והמילה שהכי מסמלת את הגאותן היא המילה ישו"ת שזה ראשי תיבות ימח שמו וזכרו תמות כלומר שיש לו לאדם הגאותן חתימה במיצחו של האות תו שזה תמות ואילו לצדיקים הענותנים גם כן יש חתימה במצח של האות תו אלא שאצלם זה תחיה ואילו אצל הרשעים זה תמות ונסיים בדבר טוב ובנימה אופטימית שכשופטים את האדם בדיני נפשות בבית המשפט שהיה בזמנם הסנהדרין אז כשהיה יוצא דינו חייב סקילה אז היו משקים את הנאשם ביין עד שישתכר כדי שלא ירגיש את צער המיתה כאשר זורקים אותו מבית הסקילה בגובה שתי קומות כי הקב"ה חס על כבוד וצער בריותיו וכאשר היה יוצא בדינו של נאשם זכאי אז היו הבית דין מברכים על כוס יין לאות שמחה שיצא הנאשם זכאי בדיני נפשות ואז היו אומרים בקול סברי מרנן לחיים כלומר הנאשם יצא לחיים טובים ולשלום שלום על כל ישראל ברוך יהוה לעולם אמן ואמן
❤😂
איזה כיף.. מצב רוח מרומם
מגניב ביותר אין על הרב סבג
🎶🎶🎶🎶
חזק ביותר
יש לך הקלטה של כל התהילים ?
חטא הגאוה = פרוש הישות שיש בו באדם שהיא לא מצד הקדושה אלא מצד הסיטרא אחרא וכוחות הטומאה שמלפפות את האדם בכדי להזיק לו לאותו אדם שהוא בעל גאוה שלמעשה אדם שיש בו גאוה אז הוא כבר לא נקרא אדם אלא בהמה וחיה רעה גאוה זה שווה ערך בגימטריא למילה דוה ודוה בלשון הקודש זה נידה כלומר הוא שמי שיש בו את מידת הגאוה יהא בנידוי כמו הנידה שמנודה מבעלה ככה האדם שהוא בעל גאוה אז הוא בעצם מנודה לשמיים ואין תפילתו נשמעת בפני הבורא וטורקים לו את דלת התשובה וסר צילו מעליו של צלם אלוהים שבו וסרה מעליו ההשגחה האלוהית הפרטית שיש אצל כל אדם ונופל עליו פחד בבחינת מה שכתוב בפסוק בספר ישעיה פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
ואין עליו שמירה אלוהית מפני חיות רעות כגון כלב רע או אישה רעה ואדם רע והשכינה מיילללת עליו ואומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור באותו עולם וכתוב עליו בספר ישעיהו כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס׃
וגם כן האיש בעל גאוה הוא תמיד נמצא בעצב כי כמו שאמרנו המילה גאוה שווה למילה דוה ודוה זה כמו דוי כמו אדם שנמצא במשבר על ערס דוי כלומר עצב ויגון קודר והמילה שהכי מסמלת את הגאותן היא המילה ישו"ת שזה ראשי תיבות ימח שמו וזכרו תמות כלומר שיש לו לאדם הגאותן חתימה במיצחו של האות תו שזה תמות ואילו לצדיקים הענותנים גם כן יש חתימה במצח של האות תו אלא שאצלם זה תחיה ואילו אצל הרשעים זה תמות ונסיים בדבר טוב ובנימה אופטימית שכשופטים את האדם בדיני נפשות בבית המשפט שהיה בזמנם הסנהדרין אז כשהיה יוצא דינו חייב סקילה אז היו משקים את הנאשם ביין עד שישתכר כדי שלא ירגיש את צער המיתה כאשר זורקים אותו מבית הסקילה בגובה שתי קומות כי הקב"ה חס על כבוד וצער בריותיו וכאשר היה יוצא בדינו של נאשם זכאי אז היו הבית דין מברכים על כוס יין לאות שמחה שיצא הנאשם זכאי בדיני נפשות ואז היו אומרים בקול סברי מרנן לחיים כלומר הנאשם יצא לחיים טובים ולשלום שלום על כל ישראל ברוך יהוה לעולם אמן ואמן