הסוד של החרמון: הפרח הנדיר שפורח כמה שעות בשנה
Вставка
- Опубліковано 18 вер 2024
- כאן חדשות | הזדמנות נדירה להביט בלבן של העיניים של הפרח שנמצא בסכנת הכחדה, שפורח אך ורק אצלנו. הוא פורח רק כמה ימים בשנה במקום סודי בפסגת החרמון. המקום סגור למטיילים וסמוך לגבול הרגיש עם סוריה.
כתבתו של רובי הרמשלג, מתוך חדשות השבת 27.05.23
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/3pYFZQ2
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/
מקסים מרגש🙏💖👏
מקסים...
במקום שאין אדם יש טבע במלוא הדרו...
אין ספק שהאדם הוא בעל החיים הכי נוראי ביקום
קשקשן
@@חברון-ר5ז לא הבנת🤦♂️
תמיד למדו אותנו שהאדם בחיר הבריאה שהעולם נברא בשביל האדם
ובכל זאת בעשרות השנים האחרונות מי גורם להרס העולם...
חימום כדור הארץ? ..
זיהום אוויר.?.
הרס מקורות המים?..
פגיעה בחיי ובצומח?
כמובן שהאדם..
בתקוה שהצלחת להבין...
פשוט מדהים! כמה שהאדם פחות מתערב בטבע...הטבע בשיא יופיו
נפלאות הבריאה, מדוייק, גדולת הטבע, גדולת הבורא .
כתבה יפה שלא הרגיעה את געגועיי לחרמון הגבוה, אבל תודה לכם עליה! האירוס של ווסט הוא אכן מיוחד ומדהים, אבל אני קצת נעלבתי בשמו של בר-הדורבן הפעוט הסופר-נדיר והיפהפה, שאפילו לא הוזכר!
1. מדינה כ"כ יפה
חבל שיקר כ"כ שאי אפשר לנשום
כמה טעויות בכתבה:
על השקל, צופים ומודיעין מופיע שושן צחור, לא אירוס.
בנוסף, לא ידוע כי הפרח נכחד מלבנון.
ספק אם הוא פורח כמה שעות בשנה, כמה ימים בשנה זה יותר הגיוני.
בכתבה עצמה אכן נאמר כמה ימים בשנה.
קרא בספר של עוזי פז- בשבילי ארץ התנך על סוגיית זיהוי השושן המקראי ועל אירוסי ההיכל והמשמעות הסמלית שלהם
פורח לכמה שעות בשנה כמו שכתוב בכותרת, או לכמה ימים בשנה כמו שנאמר בכתבה (5:55)?
ברור שזה סתם כותרת שרוצים לפוצץ יותר , הוא פורח בערך שבוע שבועיים בשנה, כל פרח פורח בערך 4-5 ימים ייש קצת שונות בין האוכלוסייה , יוצא שיש שבוע דל שיא וכמה ימים לפני וכמה ימים אחרי
ימים...
פילא ארצנו הקדושה והטהורה !!!!
למה לא מפרסמים את סגולותיו הרפואיות ?
איך קוראים לפרח האדום הגדול שהופיע לרגע לקראת הסוף? ראיתי הרבה ממנו בחרמון.
צבעוני ההרים
מעניין 😂
שירבו אותם
נו תגידו איזה ארץ יפה יש לנו🥰
צריך לשמור עליה
האמת שזה מאוד מיוחד, אבל לא כל מה שמיוחד הוא בהכרח יפה.
מישהו טייל פעם בחו״ל?
אז תקחו תרבית של הצמח ותתחילו לגדל ממנו במעבדות את הבקעות שלו וכו' ותתחילו לשתול באופן מלאכותי בחרמון -- למה אתם מחכים? שבאזור שלנו הוא יכחד
יש סכנה יותר גדולה אם לוקחים צמח אחד, והיא ליצור תרביות זהות גנטית כמעט. מסוכן מאוד מבחינת מחלות.
ניראה כמו ירוס נצרתי
מזל שלא מסרנו את החרמון לאסאד אחרת האירוס היה נכחד.
אנפית גמדית
אז למה לא אוגנדה באמת?
העצים והכבישים, בתי העסק והחופים, השוטרים והמורים - הכול כאן בעברית. החיים בישראל כל כך מובנים לנו עד שלפעמים אנחנו שוכחים את הייחודיות של המקום. יש לא מעט ישראלים שכבר מארגנים ויזה ושוקלים לעזוב: למה לא אירופה, אמריקה או אפריקה אם שם יכול להיות לנו יותר טוב?
אבל כאן זה בית, כאן זו האדמה שלנו ויש לה שורש רוחני מובהק. הראשון שכיוון דווקא לארץ ישראל היה אברהם אבינו. היו לו 360 מעלות תבל לבחירה, הוא היה יכול לנדוד עימנו מבבל מזרחה לאזור הודו-סין, צפונה לרוסיה, או דרומה לאפריקה וסעודיה, אבל מתוך הבנה עמוקה של הטבע הוא בחר בארץ כנען - ארץ ישראל של היום.
בחסות אברהם נעשינו לעם. מי בכלל היינו אז בבבל העתיקה? לא אנשים מיוחדים, עדיין לא יהודים אפילו, אלא מקבץ מפה ומקבץ משם, קבוצה שהרעיון של אברהם התקבל על ליבה והיא נהרה אחריו.
הרעיון היה להקים אומה רוחנית שהבסיס האידיאולוגי המשותף שלה הוא אחדות מעל פילוג. לייסד עם שבו כל אחד עולה למעלה מהאגו שלו, יוצא מעצמו וחי את החיים במחשבה להיטיב לזולת. אברהם ידע שבכל מקום אחר מחוץ לארץ כנען לא תהיה התאמה בין העם והאדמה, בין השורש הרוחני לענף הגשמי ושום מקום אחר לא ייתן לנו את הכוח הדרוש למימוש המטרה הרוחנית שלנו.
אולי זה נשמע מיסטי, אבל אפשר לראות שבכל מקום על פני כדור הארץ אנשים מקבלים את צורתם ואופיים בהתאם למקום מושבם. אדם שחי במקום מסוים מקבל מהקרקע ומהסביבה כוחות שמעצבים את אופיו, תכונותיו וגישתו לחיים.
בחבל הארץ הזה שאנחנו חיים בו יש כוח רוחני מיוחד שאברהם ידע עליו והשאר הרגישו אותו בתת המודע שלהם. לאבות הציונות שלנו הציעו את אוגנדה ואת מדגסקר - מקומות יפהפיים בעלי פוטנציאל להקים בהן מדינת שפע בלי שמישהו יבוא וירצה להזיז אותנו משם. הם שקלו את האפשרות להקים במקומות אלה את המדינה היהודית אבל לאחר מחשבה רבה החליטו להתיישב על אדמת ישראל - שממנה להבדיל מנסים להזיז אותנו ללא לאות כאילו היא לא עשויה מחול אלא מזהב.
כשעדיין גרתי ברוסיה גם בי עברה מחשבה לפעמים: למה הוקמה מדינת היהודים דווקא בישראל אם כל כך קשה שם? הרי אם הייתה מדינה ליהודים במקום אחר, מן הסתם הייתי מהגר אליה, פשוט רציתי כבר לצאת משליטת הגויים. אבל מאז שעליתי ארצה אני משוכנע לגמרי: לא יכולה להיות מדינה אחרת ליהודים אלא בארץ ישראל בלבד.
להתקיים כעם ישראל פירושו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כמו שחלם אברהם אבינו. אחרת אנחנו סתם קהילה שחיה יחד בשכונה אחת. קיבוץ גלויות זמני שכל אחד מביא איתו את הגלות שלו וחי איתה כאן. ואם כך אז שוב נשאל למה לא באוגנדה?
כי באוגנדה לא נקבל את הכוח להיות עם, לקיים את המטרה ההיסטורית שלנו, להתחבר מעל לאגו שלנו ולתת לעולם דוגמה איך צריכה להיראות האנושות בשלב ההתפתחות הבא שלה.
ולא שכאן הכול מושלם. מדינת ישראל חייבת לעודד כל אדם להתייחס לכל בני האומה כאל בני משפחתו האהובים. חינוך כזה יוביל אותנו לתכלית האמיתית שלנו כפי שלימד אברהם, ואז נראה איך למרות ההבדלים בינינו כל אדם נותן לאחיו את כל עוצמת האהבה וממנה מתפרצת שמחה אדירה. שונים אך מאוחדים, את זה נמצא בישראל ולא באף מדינה אחרת.