תוכנית/קורס ללימוד גמרא בעמקות (6)-ברכות דף ד: מאמר מר עד ה. במילים למשה בסיני. | הרב דוד יוסף.

המילים בארמית שלמדנו בשיעור:
צפרא-בוקר.
גאולה מעלייתא-גאולה שלמה.
דמיא-דומה.
אתיא-באה.
מיבעי ליה-נצרך לו, היה לו לומר.
המושגים/תמרורים שלמדנו בשיעור:
מסייע ליה-פתיחה להבאת מקור שלכאורה הוא סיוע לדברי החכם.
במאי קא מיפלגי-מה נקודת המחלוקת ביניהם. שאלה זו נשאלת כאשר ברור ההבדל המעשי בין הדעות אך לא ההבדל העקרוני.
איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא-אם אתה רוצה אמור פסוק, ואם אתה רוצה אמור סברא. פתיחה להבאת שתי ראיות לענין אחד מן המקרא ומסברא.
מתיב/מיתיבי/איתיביה-השיב/השיבו/השיב לעמוד מולו ומדבר עמו. הכונה קושיה ממקור חזק יותר, לדוגמא קושיא מפסוק או משנה על ברייתא.
גזרה שווה (אתיא אחד אחד)-אחת המידות שהתורה נדרשת בהן, וזה נלמד דוקא על ידי מסורת. לוקחים שתי מילים זהות או קרובות לכך, אומרים כמו שהמילה הזאת למדנו משהו נוסף, כך במילה השניה נלמד גם את הדבר הנוסף אע"פ ששם הוא לא נאמר במפורש. בשביל ללמוד גזרה שווה צריך שהמילה שממנה לומדים תהיה מופנה, כלומר פנויה שלא צריך אותה באותו פסוק לדרשה אחרת.
מאי משמע-כיצד נלמד דבר ההלכה מן המקרא, שאלה זו נשאלת כאשר מביאים ראיה מן המקרא שאינה ברורה דיה.
מאי דכתיב-מה משמעות הכתוב שמובא, לעיתים הכוונה לשאלה רטורית, ותכף יענה לנו תשובה, כנראה יש קושי בפסוק שצריך לשאול מה פירושו, ולאחר מכן הגמרא תסביר את הפסוק ואת הקושי שבו.