**סיכום הרצאת הרב אורי שרקי לחנוכה בישיבת רמות תשפ"ג** 1. **נושא מרכזי ורקע**: הנושא המרכזי בהרצאה היה עיון במאבק בין היוונים לבין היהודים, והשאלה המרכזית שהועלתה הייתה: "מי ניצח במאבק הזה?" הרב שרקי שואל האם היהדות באמת ניצחה את היוונים, ומדוע השושלת החשמונאית, שהוקמה בעקבות הניצחון, לא נמשכה לאורך זמן. הוא עוסק בהיסטוריה של הממלכה החשמונאית, בנוגע למעלותיה ולפגמיה, ומדבר על השפעתם על ההיסטוריה היהודית והזיקה לעניין חנוכה. 2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**: הרב שרקי מנסה להציג את המורכבות שבנצחון היהודים במאבק נגד היוונים, ומעורר את השאלה אם יש כאן ניצחון של היהדות או של אידיאולוגיה אחרת. מסקנותיו מצביעות על כך שהניצחון היה חלקי, שכן חשמונאים איבדו את לגיטימיות של שלטונם עם הזמן בגלל תהליך של התייוונות ושחיתות. המסקנה היא שלפני כל דבר, השפעת התורה שבעל פה והצורך לשמר אותה היו הגורמים המרכזיים לניצחון היהודים. 3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**: - **התייוונות**: הכוונה להטמעה בתרבות היוונית, דבר שהתפשט בקרב השלטון החשמונאי עם הזמן. זהו תהליך שבו מאבדים את הקשר עם המסורת היהודית. - **תורה שבעל פה**: התורה שנמסרה בעל פה, לא נכתבה, והיא מכילה את הלכות התורה שאינן כתובות בתורה שבכתב. הרב שרקי מדגיש את הייחודיות של תורה שבעל פה כמרכיב שמסייע בשימור היהדות. - **המלכות מצד כהנים**: ישנה שאלה האם מותר להעמיד מלכים מתוך שבט לוי (הכהנים), והאם יש בזה פסול מצד התלמוד הירושלמי, שלדבריו כהן לא יכול להיות מלך, בניגוד לתלמוד הבבלי שמקבל את מלכות הכהנים אם היא למען שמירת תורה שבעל פה. 4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**: הרב שרקי מציין את דמותו של אלכסנדר ינאי, מלך חשמונאי שהורד את תוקפו בשל בעיות מוסריות חמורות, כגון רצח משפחתו והתנהגות לא ראויה. הוא משתמש בדוגמאות אלה כדי להמחיש את הקשיים שהיו במהלך שלטונם של החשמונאים ולנסות להבין מה גרם לנפילתה של השושלת. 5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**: הרב שרקי מדבר על ההשלכות של השיעור ההיסטורי, ומדגיש את הצורך בהבנה שהרעיונות היווניים, עם כל התרומה שלהם, גם מהווים אתגר למסורת היהודית. כלים פרקטיים שהוצגו כוללים את הצורך לשמר את תורה שבעל פה ולהבין את מקומו של החכם בעיצוב מדיניות יהודית, לא מתוך חיקוי של שיטות זרות, אלא מתוך מחויבות לתורה ולערכים היהודיים. - **אתגרים**: הבעיה המרכזית ביישום הרעיונות היא איך לשמור על תרבות היהודית מבלי להיסחף אחרי רעיונות זרים. - **סיכון**: השפעת הרעיונות ההלניסטיים על יהדות בימיהם של החשמונאים היתה סיכון ממשי שגרם להתדרדרות מוסרית ולנפילתה של השושלת.
1. שאלה מרכזית: מה קרה במאבק בין היוונים ליהודים, והאם היהודים ניצחו? - השאלה נוגעת לא רק לניצחון הקרב, אלא גם למשמעותו הפוליטית והדתית של הניצחון. - התשובה מורכבת ומתייחסת למלכות החשמונאים והשלכותיה. 2. לחשמונאים לא הייתה הצלחה מלאה: - הרמב"ם מדבר על "חזרה מלכות לישראל" אך יש לבחון אם המלוכה היתה מוצלחת לטווח ארוך. - רשימת המלכים אחרי מתתיהו כוללת שמות יווניים, מה שמעיד על תהליך התייוונות. - שלטון החשמונאים כולל רציחות ובגידות, כמו במקרה של אלכסנדר ינאי. 3. מחלוקות על תוקף המלוכה החשמונאית: - השאלה אם היה מותר להמליך כהן למלך נוגעת למחלוקת בין התלמודים: הירושלמי פסל כהנים כמלכים, בעוד הבבלי מקבל זאת. - המחלוקות בין הרמב"ם לרמב"ן נובעות ממחלוקת זו. 4. החשמונאים וניהול מדינה: - כהן איננו מתאים לעמוד בראש מדינה משום שעניינו בקדושה ולא במדעי המדינה. - יש מבט ביקורתי על החשמונאים שהפכו לפוליטיים מדי, דבר שתרם לנפילתם. 5. החשמונאים וההתייוונות: - חשמונאים שהיו כהנים קדושים, והיו חייבים להילחם כדי לשמור על הקדושה, התמכרו לכוח פוליטי. - התהפכות זו להתייוונות הביאה לנפילתם, שכן הם התחילו לדמות את עצמם למלכים היווניים. 6. המאבק היווני והיהודי: - היוונים העריכו את התורה, עד כדי כך שתורגמה ליוונית והיוונים חגגו זאת. - לעומת זאת, היהודים רואים בזה טשטוש של הזהות היהודית, ולכן יש תפיסה של "חושך יווני". 7. נס פך השמן: - המהר"ל מציין שהנס היה הכרחי כדי להראות שזה לא רק ניצחון צבאי, אלא גם התערבות אלוהית. - פך השמן מסמל את הניצחון על היוונים בהיבט הדתי. 8. המשמעות של הניצחון היווני: - היוונים שיבחו את התורה, אך ראו בה משהו שולי לעומת התרבות היוונית. - החכמים היהודיים האמינו כי התרבות היוונית "מחשיכה" את אור התורה, למרות שהיא נראתה כתרבות משגשגת. 9. המאבק האינטלקטואלי בין יהודים ליוונים: - העימותים המחשבתיים בין חכמי ישראל, כמו שמעון הצדיק ואריסטו, הצביעו על תפיסת עולם שונה. - היוונים ראו את התורה כתרבות משנית, בעוד היהודים לא קיבלו את הגישה היוונית כי לא התיישבה עם עקרונותיהם הדתיים. 10. השלכות היום: - המהר"ל רואה את המאבק כמלחמה על זכות השמירה על תורה שבעל פה. - עם הזמן, החיבור לתורה שבעל פה נמשך דרך הסנהדרין, בעוד שהשושלת החשמונאית נפלה. 11. לקחים ותובנות: - הממלכה היהודית תחת החשמונאים לא החזיקה מעמד כי הכהנים לא היו מיומנים במנהיגות פוליטית. - המסקנה היא שכשיש קשר הדוק בין דת ומדינה, ישנם סיכונים לפגיעה ביציבות המדינית. 12. השלכות עכשוויות: - היוונים אמנם הביאו לאור תרבותי, אך הידע הדתי היהודי עמד מנגד. - ההיסטוריה מלמדת אותנו שחשוב לשמור על זהות עצמאית במאבק מול תרבויות זרות, גם אם הן נראות "אור" מבחוץ. - המשמעות של המאבק בין היווניות לישראליות: - המאבק בין תרבויות יוון וישראל נוגע לקדושת האישיות והברית, מול התפיסה היוונית של אסתטיקה ופורמליות. - היוונים העריכו את הגוף והיופי האסתטי, בעוד שבתרבות היהודית הדגש היה על פנימיות והקדושה האישית.
- הקשר למלחמת החשמונאים: - מלחמת החשמונאים לא מוזכרת ישירות בתנ"ך, אך יש רמזים לכך בפרשת "וזאת הברכה" בתורה, שם מופיעה המילה "חיל", שהיא רמז לצבא החשמונאים. - רבנו סעדיה גאון טוען כי "מותניים" במגילת דניאל, שמציינת את ממלכת יוון, קשורה למאבק בין היוונים לשבט לוי. - הסיבה לשם "מותניים מנחושת": - המושג "מותניים מנחושת" מתאר את התרבות היוונית, שהייתה גאה ביופי חיצוני אך חסרה תוכן פנימי ופוריות רוחנית. - בתרבות היוונית, "המותניים" היו קשורים לעיסוק בגוף, בגימנסיות ובתרבות הפומבית. - הקשר לפוסטמודרניזם: - יש ביקורת על פוסטמודרניזם, שמכחיש את קיומה של אמת מוחלטת, תוך שמירה על צורת החיים האישית וההווה. - הפוסטמודרניזם נתפס כהתוצאה של פילוסופיה שבה אין אמת אובייקטיבית, אלא כל נרטיב הוא לגיטימי. - החיבור בין הפילוסופיה היוונית לפוסטמודרניזם מצביע על חוסר הקשר לאמת ולערכים עקרוניים. - ההשלכות על חג החנוכה: - חג החנוכה לא בוטל למרות ביטול חגי מגילת תענית, משום שהנס (נס פך השמן) מבטא את המאבק בין שתי התרבויות: היוונית והיהודית. - חנוכה שייך להיסטוריה של מאבק תרבותי, ולכן יש לו משמעות רוחנית, מעבר לסיבות ההיסטוריות שעמדו מאחוריו. - המאבק בין האישיות להסתמיות: - המאבק בין היוונית לישראלית הוא על הערך של האישיות מול הסתמיות. - רעיונות של פלורליזם או מתירנות, כמו הפוסטמודרניזם, לא מיישבים את הסוגיה העמוקה הזו של מהות האדם והקדושה. - המלצות: - יש להבין את המאבק בין התרבויות כמאבק בין ערכים פנימיים ורוחניים לבין חיצוניות ואסתטיקה. - יש להיזהר מלהתבל את המאבק במונחים מודרניים כמו פוסטמודרניזם, שכן מדובר על עימות עקרוני לגבי התפיסה של אישיות וקדושה.
1. ההרצאה עוסקת בשאלה מי ניצח במאבק בין היוונים ליהודים בחנוכה, ובוחנת את תקופת החשמונאים. הדובר מציין שהממלכה החשמונאית לא הייתה מוצלחת במיוחד, למרות שהרמב"ם טען שהיא חידשה מלכות בישראל ליותר מ-200 שנה. הוא מראה כיצד נלקחה תקופה זו מסדר עולם רבא. הדובר מתאר את התנהגותם המזעזעת של המלכים החשמונאים, הכוללת רציחות ובגידות, ואת התייוונותם ההדרגתית. 2. ההרצאה דנה בפסוק בספר דניאל על 70 השבועות, ומציעה פרשנות לפסוק זה בהקשר לאירועים בתקופת אלכסנדר ינאי, כולל ניאוף ואיסור יבום. הדובר קושר את ביטוי "יקרת משיח ואין לו" למצב זה. הוא ממשיך ומציג את שלטונם של בית הורדוס כגרוע אף יותר, תוך הדגשת הרג חכמים. 3. ההרצאה מעלה את השאלה האם היהדות ניצחה במאבק, ומבחינה בין ניצחון צבאי לניצחון רוחני. היא דנה בשאלה האם מותר למנות מלך מן הכהנים, ומציגה מחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי בנושא זה. הדובר מציין את המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן, ומדגיש את השושלת החשמונאית כבעייתית מבחינה הלכתית. 4. ההרצאה בוחנת את מוצאם של הכהנים משבט לוי וממשפחת המלוכה מצד אמם, ומסבירה מדוע זה אינו מספיק כדי להכשיר את מלכותם. היא מציגה את דברי רבי צדוק מלובלין על שני צדדים למלכות: מכוח כלל ישראל ותורה שבע"פ. היא טוענת שמלכות החשמונאים הייתה לגיטימית כל עוד שמרה על תורה שבע"פ, וכי נפילתה נבעה מהפיכתם לצדוקים. היא מציגה את המשך שושלת תורה שבע"פ דרך הסנהדרין והלל הזקן. 5. ההרצאה מסבירה את התייוונות החשמונאים על ידי קישורו לתפקידם הכהני. היא מצטטת את שלמה המלך על סכנת הכהנים לשלוט, ותולה את נפילתם בחוסר יכולתם לנהל מדינה ולהתעסק במדע המדינה. היא משווה זאת לחזקיהו המלך. 6. ההרצאה מציגה את דברי המהרל מפראג על נס פח השמן בחנוכה, ומסבירה מדוע היה נחוץ נס זה. היא טוענת שהנס נועד לא רק להבטיח שמן טהור, אלא גם להוכיח שהניצחון היה אלוהי ולא רק צבאי. היא קושרת את אמירת ההלל לניצחונות, ומסבירה את המקור ההלכתי לכך. 7. ההרצאה מעמיקה בשאלה מי ניצח במאבק, ומציגה את נקודת המבט היוונית: הערצה לתורה כיצירה ספרותית-פילוסופית חשובה, בניגוד לראייה היהודית. היא מתארת את תרגום השבעים ואת יחסם של היהודים והיוונים לאירוע. 8. ההרצאה מתארת את היחס המורכב של היוונים לתורה, ואת המעבר מהערצה לרדיפות. היא מסבירה זאת על ידי ההבדל בין חוכמה לדיבור אלוהי, ועל ידי כך שרקעם ישראל יכול לקבל את התורה. היא מדגישה את היעדר הזהות האוניברסלית אצל היוונים לעומת הזהות הפרטית והמוגדרת של היהודים. 9. ההרצאה מסבירה את משך הזמן בין הכיבוש היווני לרדיפות, ומציינת את התרגום ל-70 לשון כסמל לראייה רב-תרבותית. היא ממשיכה לדון בסוגיית כתיבת ספרי תורה, ומשווה בין הנצרות והאסלאם כתוצאה מהמרד החשמונאי. היא מסבירה זאת באמצעות דברי שלמה המלך על חוכמת המסכן. 10. ההרצאה מציגה את דעת הרמב"ם על הנצרות והאסלאם כהכנה לימות המשיח, ומסבירה את אופיים המיוחד של הלכות נרות חנוכה. היא רואה בחג זה סמל להכנה לגלות, ומקשרת אותו לכיבוש ירושלים על ידי אלנבי בשנת תרע"ח. 11. ההרצאה מתארת את אירועי כיבוש ירושלים על ידי אלנבי ואת משמעותם הסמלית, ומציגה את דברי הרב קוק על חגיגות חנוכה בירושלים. היא מזכירה את חגיגות י"ז בכסלו לכבוד הכרזת האו"ם. 12. ההרצאה בוחנת את הזכרת מלחמת החשמונאים בתורה, ומציגה את דברי רב סעדיה גאון על כך. היא מפרשת את הביטוי "מותניים" בספר דניאל ככינוי למלכות יוון ומסבירה את הסמליות של מותניים מנחושת. 13. ההרצאה מדגישה את הניגוד התרבותי בין יוון לישראל, ומקשרת זאת למרד החשמונאים ולסיפור הגיור במסכת כתובות. היא מבחינה בין הסיפור בספר המקבים לסיפורים במסורת חז"ל, ומדגישה את חשיבות קדושת הברית. 14. ההרצאה מסכמת את דברי רבי יהודה הלוי על החוכמה היוונית, ומשווה בין האסתטיקה היוונית לחוסר אישיות. היא מקשרת זאת לבית המשפט העליון ולמאבק בין פורמליות לאישיות. 15. לסיום, ההרצאה מסכמת את המאבק התרבותי המתמשך עד היום, ומדגישה את משמעות חג החנוכה גם לאחר ביטול מגילת תענית. היא דנה בקצרה בפוסטמודרניזם, פלורליזם, ומסכמת את העובדה שלא ניתן לדעת בוודאות מי ניצח במאבק.
חג חנוכה שמח ובשורות טובות לכולנו בעזרת השם יתברך 👑 גאולה ברחמים בימינו אנו משיח בן דוד בית המקדש לנצח נצחים תחיית המתים
מרתק, מחכים מאד. תודה לרב גאון עולם נ"י
❤❤❤❤❤❤❤
הדרך הטובה ביותר לשמור על הטוב היא לשתף אותו. שתפו את הסרטון!
**סיכום הרצאת הרב אורי שרקי לחנוכה בישיבת רמות תשפ"ג**
1. **נושא מרכזי ורקע**:
הנושא המרכזי בהרצאה היה עיון במאבק בין היוונים לבין היהודים, והשאלה המרכזית שהועלתה הייתה: "מי ניצח במאבק הזה?" הרב שרקי שואל האם היהדות באמת ניצחה את היוונים, ומדוע השושלת החשמונאית, שהוקמה בעקבות הניצחון, לא נמשכה לאורך זמן. הוא עוסק בהיסטוריה של הממלכה החשמונאית, בנוגע למעלותיה ולפגמיה, ומדבר על השפעתם על ההיסטוריה היהודית והזיקה לעניין חנוכה.
2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**:
הרב שרקי מנסה להציג את המורכבות שבנצחון היהודים במאבק נגד היוונים, ומעורר את השאלה אם יש כאן ניצחון של היהדות או של אידיאולוגיה אחרת. מסקנותיו מצביעות על כך שהניצחון היה חלקי, שכן חשמונאים איבדו את לגיטימיות של שלטונם עם הזמן בגלל תהליך של התייוונות ושחיתות. המסקנה היא שלפני כל דבר, השפעת התורה שבעל פה והצורך לשמר אותה היו הגורמים המרכזיים לניצחון היהודים.
3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**:
- **התייוונות**: הכוונה להטמעה בתרבות היוונית, דבר שהתפשט בקרב השלטון החשמונאי עם הזמן. זהו תהליך שבו מאבדים את הקשר עם המסורת היהודית.
- **תורה שבעל פה**: התורה שנמסרה בעל פה, לא נכתבה, והיא מכילה את הלכות התורה שאינן כתובות בתורה שבכתב. הרב שרקי מדגיש את הייחודיות של תורה שבעל פה כמרכיב שמסייע בשימור היהדות.
- **המלכות מצד כהנים**: ישנה שאלה האם מותר להעמיד מלכים מתוך שבט לוי (הכהנים), והאם יש בזה פסול מצד התלמוד הירושלמי, שלדבריו כהן לא יכול להיות מלך, בניגוד לתלמוד הבבלי שמקבל את מלכות הכהנים אם היא למען שמירת תורה שבעל פה.
4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**:
הרב שרקי מציין את דמותו של אלכסנדר ינאי, מלך חשמונאי שהורד את תוקפו בשל בעיות מוסריות חמורות, כגון רצח משפחתו והתנהגות לא ראויה. הוא משתמש בדוגמאות אלה כדי להמחיש את הקשיים שהיו במהלך שלטונם של החשמונאים ולנסות להבין מה גרם לנפילתה של השושלת.
5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**:
הרב שרקי מדבר על ההשלכות של השיעור ההיסטורי, ומדגיש את הצורך בהבנה שהרעיונות היווניים, עם כל התרומה שלהם, גם מהווים אתגר למסורת היהודית. כלים פרקטיים שהוצגו כוללים את הצורך לשמר את תורה שבעל פה ולהבין את מקומו של החכם בעיצוב מדיניות יהודית, לא מתוך חיקוי של שיטות זרות, אלא מתוך מחויבות לתורה ולערכים היהודיים.
- **אתגרים**: הבעיה המרכזית ביישום הרעיונות היא איך לשמור על תרבות היהודית מבלי להיסחף אחרי רעיונות זרים.
- **סיכון**: השפעת הרעיונות ההלניסטיים על יהדות בימיהם של החשמונאים היתה סיכון ממשי שגרם להתדרדרות מוסרית ולנפילתה של השושלת.
1. שאלה מרכזית: מה קרה במאבק בין היוונים ליהודים, והאם היהודים ניצחו?
- השאלה נוגעת לא רק לניצחון הקרב, אלא גם למשמעותו הפוליטית והדתית של הניצחון.
- התשובה מורכבת ומתייחסת למלכות החשמונאים והשלכותיה.
2. לחשמונאים לא הייתה הצלחה מלאה:
- הרמב"ם מדבר על "חזרה מלכות לישראל" אך יש לבחון אם המלוכה היתה מוצלחת לטווח ארוך.
- רשימת המלכים אחרי מתתיהו כוללת שמות יווניים, מה שמעיד על תהליך התייוונות.
- שלטון החשמונאים כולל רציחות ובגידות, כמו במקרה של אלכסנדר ינאי.
3. מחלוקות על תוקף המלוכה החשמונאית:
- השאלה אם היה מותר להמליך כהן למלך נוגעת למחלוקת בין התלמודים: הירושלמי פסל כהנים כמלכים, בעוד הבבלי מקבל זאת.
- המחלוקות בין הרמב"ם לרמב"ן נובעות ממחלוקת זו.
4. החשמונאים וניהול מדינה:
- כהן איננו מתאים לעמוד בראש מדינה משום שעניינו בקדושה ולא במדעי המדינה.
- יש מבט ביקורתי על החשמונאים שהפכו לפוליטיים מדי, דבר שתרם לנפילתם.
5. החשמונאים וההתייוונות:
- חשמונאים שהיו כהנים קדושים, והיו חייבים להילחם כדי לשמור על הקדושה, התמכרו לכוח פוליטי.
- התהפכות זו להתייוונות הביאה לנפילתם, שכן הם התחילו לדמות את עצמם למלכים היווניים.
6. המאבק היווני והיהודי:
- היוונים העריכו את התורה, עד כדי כך שתורגמה ליוונית והיוונים חגגו זאת.
- לעומת זאת, היהודים רואים בזה טשטוש של הזהות היהודית, ולכן יש תפיסה של "חושך יווני".
7. נס פך השמן:
- המהר"ל מציין שהנס היה הכרחי כדי להראות שזה לא רק ניצחון צבאי, אלא גם התערבות אלוהית.
- פך השמן מסמל את הניצחון על היוונים בהיבט הדתי.
8. המשמעות של הניצחון היווני:
- היוונים שיבחו את התורה, אך ראו בה משהו שולי לעומת התרבות היוונית.
- החכמים היהודיים האמינו כי התרבות היוונית "מחשיכה" את אור התורה, למרות שהיא נראתה כתרבות משגשגת.
9. המאבק האינטלקטואלי בין יהודים ליוונים:
- העימותים המחשבתיים בין חכמי ישראל, כמו שמעון הצדיק ואריסטו, הצביעו על תפיסת עולם שונה.
- היוונים ראו את התורה כתרבות משנית, בעוד היהודים לא קיבלו את הגישה היוונית כי לא התיישבה עם עקרונותיהם הדתיים.
10. השלכות היום:
- המהר"ל רואה את המאבק כמלחמה על זכות השמירה על תורה שבעל פה.
- עם הזמן, החיבור לתורה שבעל פה נמשך דרך הסנהדרין, בעוד שהשושלת החשמונאית נפלה.
11. לקחים ותובנות:
- הממלכה היהודית תחת החשמונאים לא החזיקה מעמד כי הכהנים לא היו מיומנים במנהיגות פוליטית.
- המסקנה היא שכשיש קשר הדוק בין דת ומדינה, ישנם סיכונים לפגיעה ביציבות המדינית.
12. השלכות עכשוויות:
- היוונים אמנם הביאו לאור תרבותי, אך הידע הדתי היהודי עמד מנגד.
- ההיסטוריה מלמדת אותנו שחשוב לשמור על זהות עצמאית במאבק מול תרבויות זרות, גם אם הן נראות "אור" מבחוץ.
- המשמעות של המאבק בין היווניות לישראליות:
- המאבק בין תרבויות יוון וישראל נוגע לקדושת האישיות והברית, מול התפיסה היוונית של אסתטיקה ופורמליות.
- היוונים העריכו את הגוף והיופי האסתטי, בעוד שבתרבות היהודית הדגש היה על פנימיות והקדושה האישית.
- הקשר למלחמת החשמונאים:
- מלחמת החשמונאים לא מוזכרת ישירות בתנ"ך, אך יש רמזים לכך בפרשת "וזאת הברכה" בתורה, שם מופיעה המילה "חיל", שהיא רמז לצבא החשמונאים.
- רבנו סעדיה גאון טוען כי "מותניים" במגילת דניאל, שמציינת את ממלכת יוון, קשורה למאבק בין היוונים לשבט לוי.
- הסיבה לשם "מותניים מנחושת":
- המושג "מותניים מנחושת" מתאר את התרבות היוונית, שהייתה גאה ביופי חיצוני אך חסרה תוכן פנימי ופוריות רוחנית.
- בתרבות היוונית, "המותניים" היו קשורים לעיסוק בגוף, בגימנסיות ובתרבות הפומבית.
- הקשר לפוסטמודרניזם:
- יש ביקורת על פוסטמודרניזם, שמכחיש את קיומה של אמת מוחלטת, תוך שמירה על צורת החיים האישית וההווה.
- הפוסטמודרניזם נתפס כהתוצאה של פילוסופיה שבה אין אמת אובייקטיבית, אלא כל נרטיב הוא לגיטימי.
- החיבור בין הפילוסופיה היוונית לפוסטמודרניזם מצביע על חוסר הקשר לאמת ולערכים עקרוניים.
- ההשלכות על חג החנוכה:
- חג החנוכה לא בוטל למרות ביטול חגי מגילת תענית, משום שהנס (נס פך השמן) מבטא את המאבק בין שתי התרבויות: היוונית והיהודית.
- חנוכה שייך להיסטוריה של מאבק תרבותי, ולכן יש לו משמעות רוחנית, מעבר לסיבות ההיסטוריות שעמדו מאחוריו.
- המאבק בין האישיות להסתמיות:
- המאבק בין היוונית לישראלית הוא על הערך של האישיות מול הסתמיות.
- רעיונות של פלורליזם או מתירנות, כמו הפוסטמודרניזם, לא מיישבים את הסוגיה העמוקה הזו של מהות האדם והקדושה.
- המלצות:
- יש להבין את המאבק בין התרבויות כמאבק בין ערכים פנימיים ורוחניים לבין חיצוניות ואסתטיקה.
- יש להיזהר מלהתבל את המאבק במונחים מודרניים כמו פוסטמודרניזם, שכן מדובר על עימות עקרוני לגבי התפיסה של אישיות וקדושה.
1. ההרצאה עוסקת בשאלה מי ניצח במאבק בין היוונים ליהודים בחנוכה, ובוחנת את תקופת החשמונאים. הדובר מציין שהממלכה החשמונאית לא הייתה מוצלחת במיוחד, למרות שהרמב"ם טען שהיא חידשה מלכות בישראל ליותר מ-200 שנה. הוא מראה כיצד נלקחה תקופה זו מסדר עולם רבא. הדובר מתאר את התנהגותם המזעזעת של המלכים החשמונאים, הכוללת רציחות ובגידות, ואת התייוונותם ההדרגתית.
2. ההרצאה דנה בפסוק בספר דניאל על 70 השבועות, ומציעה פרשנות לפסוק זה בהקשר לאירועים בתקופת אלכסנדר ינאי, כולל ניאוף ואיסור יבום. הדובר קושר את ביטוי "יקרת משיח ואין לו" למצב זה. הוא ממשיך ומציג את שלטונם של בית הורדוס כגרוע אף יותר, תוך הדגשת הרג חכמים.
3. ההרצאה מעלה את השאלה האם היהדות ניצחה במאבק, ומבחינה בין ניצחון צבאי לניצחון רוחני. היא דנה בשאלה האם מותר למנות מלך מן הכהנים, ומציגה מחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי בנושא זה. הדובר מציין את המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן, ומדגיש את השושלת החשמונאית כבעייתית מבחינה הלכתית.
4. ההרצאה בוחנת את מוצאם של הכהנים משבט לוי וממשפחת המלוכה מצד אמם, ומסבירה מדוע זה אינו מספיק כדי להכשיר את מלכותם. היא מציגה את דברי רבי צדוק מלובלין על שני צדדים למלכות: מכוח כלל ישראל ותורה שבע"פ. היא טוענת שמלכות החשמונאים הייתה לגיטימית כל עוד שמרה על תורה שבע"פ, וכי נפילתה נבעה מהפיכתם לצדוקים. היא מציגה את המשך שושלת תורה שבע"פ דרך הסנהדרין והלל הזקן.
5. ההרצאה מסבירה את התייוונות החשמונאים על ידי קישורו לתפקידם הכהני. היא מצטטת את שלמה המלך על סכנת הכהנים לשלוט, ותולה את נפילתם בחוסר יכולתם לנהל מדינה ולהתעסק במדע המדינה. היא משווה זאת לחזקיהו המלך.
6. ההרצאה מציגה את דברי המהרל מפראג על נס פח השמן בחנוכה, ומסבירה מדוע היה נחוץ נס זה. היא טוענת שהנס נועד לא רק להבטיח שמן טהור, אלא גם להוכיח שהניצחון היה אלוהי ולא רק צבאי. היא קושרת את אמירת ההלל לניצחונות, ומסבירה את המקור ההלכתי לכך.
7. ההרצאה מעמיקה בשאלה מי ניצח במאבק, ומציגה את נקודת המבט היוונית: הערצה לתורה כיצירה ספרותית-פילוסופית חשובה, בניגוד לראייה היהודית. היא מתארת את תרגום השבעים ואת יחסם של היהודים והיוונים לאירוע.
8. ההרצאה מתארת את היחס המורכב של היוונים לתורה, ואת המעבר מהערצה לרדיפות. היא מסבירה זאת על ידי ההבדל בין חוכמה לדיבור אלוהי, ועל ידי כך שרקעם ישראל יכול לקבל את התורה. היא מדגישה את היעדר הזהות האוניברסלית אצל היוונים לעומת הזהות הפרטית והמוגדרת של היהודים.
9. ההרצאה מסבירה את משך הזמן בין הכיבוש היווני לרדיפות, ומציינת את התרגום ל-70 לשון כסמל לראייה רב-תרבותית. היא ממשיכה לדון בסוגיית כתיבת ספרי תורה, ומשווה בין הנצרות והאסלאם כתוצאה מהמרד החשמונאי. היא מסבירה זאת באמצעות דברי שלמה המלך על חוכמת המסכן.
10. ההרצאה מציגה את דעת הרמב"ם על הנצרות והאסלאם כהכנה לימות המשיח, ומסבירה את אופיים המיוחד של הלכות נרות חנוכה. היא רואה בחג זה סמל להכנה לגלות, ומקשרת אותו לכיבוש ירושלים על ידי אלנבי בשנת תרע"ח.
11. ההרצאה מתארת את אירועי כיבוש ירושלים על ידי אלנבי ואת משמעותם הסמלית, ומציגה את דברי הרב קוק על חגיגות חנוכה בירושלים. היא מזכירה את חגיגות י"ז בכסלו לכבוד הכרזת האו"ם.
12. ההרצאה בוחנת את הזכרת מלחמת החשמונאים בתורה, ומציגה את דברי רב סעדיה גאון על כך. היא מפרשת את הביטוי "מותניים" בספר דניאל ככינוי למלכות יוון ומסבירה את הסמליות של מותניים מנחושת.
13. ההרצאה מדגישה את הניגוד התרבותי בין יוון לישראל, ומקשרת זאת למרד החשמונאים ולסיפור הגיור במסכת כתובות. היא מבחינה בין הסיפור בספר המקבים לסיפורים במסורת חז"ל, ומדגישה את חשיבות קדושת הברית.
14. ההרצאה מסכמת את דברי רבי יהודה הלוי על החוכמה היוונית, ומשווה בין האסתטיקה היוונית לחוסר אישיות. היא מקשרת זאת לבית המשפט העליון ולמאבק בין פורמליות לאישיות.
15. לסיום, ההרצאה מסכמת את המאבק התרבותי המתמשך עד היום, ומדגישה את משמעות חג החנוכה גם לאחר ביטול מגילת תענית. היא דנה בקצרה בפוסטמודרניזם, פלורליזם, ומסכמת את העובדה שלא ניתן לדעת בוודאות מי ניצח במאבק.
❤❤❤❤