מה שמערכת החינוך מפספסת זה שהילדים צריכים להבין את התדהמה שהם חיים. ילד חיי בדר"כ שהוא לוקח את חייו כמובן מאליו והוא איננו עוסק בשאלות החיים, אלא רק חיי אותם בלבד. משימתה היחידה של מערכת החינוך היא לכוון את הילד לראות שהמציאות או ההוויה איננה מובנת מאליה. כאשר הילד "יראה" זאת ברוחו, תפקע הסקרנות ותופיעה התדהמה. היום, מערכת החינוך מלמדת על המבנים התרבותיים ועל הנכסים התרבותיים של האנושות. היא צריכה ללמד את המציאות מתחת לאותם נכסים. ללמד מה יש מתחת לשפה. ללמד מה יש מתחת למתמטיקה. ללמד מה יש מתחת למדע. ככה יוצרים בני אדם אמיתיים.
מסכים עם הפסקה השניה, אך אני חושב שדווקא "לחיות את חיינו בלבד" זה האידיאל, הרי בסוף כמה עמוק שנגיע תמיד יש גבול, אז למה לא פשוט לחיות את חיינו בידיעה שאנחנו האנושות לא כאלה מיוחדים ואין צורך לחקור את עצמנו את העולם כל שניה
מדהים!!!
נפלא כתמיד,
אסף
תודה רבה!😀
כמורה... יש בזה משהו
מה שויקטור פרנקל פיספס זה, שהקיום הוא המשמעותי כשלעצמו וזה הוא הערך הרביעי.
ויקטור פרנקל גם אמר שפירמידת הצרכים היא הפוכה.
מה שמערכת החינוך מפספסת זה שהילדים צריכים להבין את התדהמה שהם חיים. ילד חיי בדר"כ שהוא לוקח את חייו כמובן מאליו והוא איננו עוסק בשאלות החיים, אלא רק חיי אותם בלבד.
משימתה היחידה של מערכת החינוך היא לכוון את הילד לראות שהמציאות או ההוויה איננה מובנת מאליה.
כאשר הילד "יראה" זאת ברוחו, תפקע הסקרנות ותופיעה התדהמה.
היום, מערכת החינוך מלמדת על המבנים התרבותיים ועל הנכסים התרבותיים של האנושות.
היא צריכה ללמד את המציאות מתחת לאותם נכסים.
ללמד מה יש מתחת לשפה.
ללמד מה יש מתחת למתמטיקה.
ללמד מה יש מתחת למדע.
ככה יוצרים בני אדם אמיתיים.
מסכים עם הפסקה השניה, אך אני חושב שדווקא "לחיות את חיינו בלבד" זה האידיאל, הרי בסוף כמה עמוק שנגיע תמיד יש גבול, אז למה לא פשוט לחיות את חיינו בידיעה שאנחנו האנושות לא כאלה מיוחדים ואין צורך לחקור את עצמנו את העולם כל שניה