איך הכינו פופקורן בתקופת התנ"ך? 🍿 בטעם של פעם: קלי
Вставка
- Опубліковано 10 чер 2024
- כאן דיגיטל | תשכחו ממוצרי חלב: לכבוד חג שבועות נתנאל אלינסון מכין את הפופקורן של תקופת התנ"ך, הקלי, ששינה את גורלה של רות המואביה ושל עם ישראל כולו
#בטעם_של_פעם
כתיבה והגשה: נתנאל אלינסון
בימוי: תומר לוין
צילום: טובה דורפמן
עריכת וידאו: מרק יזרעאלית
הפקה: זהר בוסנק
מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי
הפקת פוסט: אחינועם ארי מורל
מוזיקה: אפידמיק סאונד
הפקת כתוביות: סאמיט-איי
הגהה: Jenny
ראש אגף תוכן: יהונתן קינן
הירשמו לערוץ כולל פעמון 🔔 ולא תפספסו סרטונים חדשים
• בואו לצפות גם בכאן BOX באתר ◄ www.kan.org.il/lobby/kan-box/
• כל התכנים שלנו זמינים גם באתר ◄ www.kan.org.il/
• להורדת יישומוני / אפליקציות כאן ◄ www.kan.org.il/content-pages/... - Розваги
אהלן אהלן זה נתנאל מהסרטון, קבלו כמה תוספות יפות שלא נכנסו בסוף לסרטון:
1. רגע אז מאיפה בכלל הגיע המנהג לאכול חלב בשבועות? אז ממש בקצרה, וזו רק אחת ההשערות: בעוד בישראל עונת ההמלטות של הצאן היא באזור פורים-מרץ, הרי שבאירופה עקב האביב המאוחר יותר עונת ההמלטות היא רק באזור חג השבועות, אפריל-יוני. זאת העונה שבה יש שפע גדול של חלב ומכאן שבעונה זו באירופה היו נהוגים יותר מאכלי חלב (כמו הטענה המרכזית בסרטון שמאכל עממי לחג הוא קודם כל ממה שמצוי באותה עונה). לכן מנהג זה נחבב בעיקר באירופה ונוספו לו הטעמים היפים על הקשר למתן תורה.
2. יש מי שאומר ש"וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ", חומץ הכוונה חומוס. יש בזה היגיון כי באמת החומוס נקרא גם חימצה, והוא היה גידול מקובל (אך לא נפוץ) במרחב הארצישראלי הקדום. הפשט הוא עדיין שמדובר בחומץ בן יין, אבל אני אוהב את הפירוש הזה כי אם הוא נכון זה אומר שהמאכל הכמעט לאומי שלנו- לנגב חומוס, הוא אחד הכי קדומים שיש. לכן אנחנו בשולחן החג, לצד הקלי, מגישים גם פיתות עם חומוס ביתי.
3. המנהג לאכול מאכלי חיטה בשבועות ובפרט הכנת הקלי, נשתמר בכמה וכמה עדות ישראל: בני יהדות תימן אוכלים את הגָלִי, כמו המלה קלי (ומכאן גם השם לפיצוחים שבסוף הסעודה: ג'לה) ובני יהדות אתיופיה מכנים אותו: "סִינְדָה קוֹלוֹ" - קלי של חיטה. ביהדות ג'רבא, ה"קליה" היתה חלק נכבד מאד בהכנות לחג. ככה למשל מופיע בספר "ויען עמוס" (של חכם כמייס עמוס כהן) על מנהגי יהדות ג'רבא לפני חג שבועות:
"בכל בית מתחילים לעשות בצק וממנו עושים עוגות הנקראים בלשון ערבי כעכים בצורות שונות ועוד כמה מינים ממינים שונים בשביל הילדים לשמחה, ללא חלב כלל, רק מים וקמח. גם עושים קליות משעורה אחרי שרייתן במים... וגם עושין קצת שמן ומערבבין ובוחשין, וזה להם למאכל תאווה ובפרט לילדים שהולכים אליה וכוססים ועוד פעם ועוד פעם ולפעמים לא יגיע החג עד שנגמר הכל..."
ולסיום, חג שבועות הוא החג עם הכי הרבה שמות מכל החגים,
אז שיהיה חג קציר, חג ביכורים, חג מתן תורה, חג עצרת וחג שבועות טוב ומלא חסד!
נתנאלינסון
בעולם התורני דרשו שהתורה נמשלה לחלב - לכן אוכלים מאכלי חלב בשבועות חג מתן תורה
מעניין . אוהבת את הסרטונים שלך מאוד!
תודה
לדעתי אולי המנהג לאכול מאכלי חלב הוא משום שחלב זהו סימן לשפע האדמה צאן בריא בתקופות של יובש יש פחות חלב ושבעות זה חג הודיה לאלוהים על השפע זה קורבן העומר להבין שגם התבואה שהיא לא מהשמיים באופן גלוי היא מאלוהים לכן
היא עומר כמו המן אולי לכן אוכלים חלב
התכנים שלך הם תמיד תענוג נתנאל, תודה רבה וישר כוחך!
סרטון חינוכי, איכותי, מעשיר כרגיל!!
חייב לשאול אותך אם הבאת את הגרעינים מחבילת סוגת מהבית ואז השרית במים? או שהם באמת מהשדה =)
אלינסון הוא נכס צאן ברזל של התאגיד!
הבן אדם הכי מעניין, מראה לנו כל פעם מחדש מה היא המשמעות של הביטוי ״אהבת הארץ״.
תודה לך, נתנאל!
יותר מזה, נכס צאן ברזל לאומי.
באתיופיה זה עדיין הנשנוש הנפוץ ביותר ומוכרים אותו בכל שוק, צומת דרכים, ומחלקים בברים ומסעדות כקינוח.
הם קוראים לזה קולו.
קולו קלי מלכת שבא
אין על ק'iלi 😎
אלוף.
זה מזכיר לי את הטעם של הילדות.
כמעט בכל טקס קפה בעדה האתיופית יש קלי-מכל הסוגים.
גם בדרך לירושלים דרך סודן לקחו קלי כיוןן שזה החזיק כמה חודשים...
משובח, אני כל כך נהנה לראות את הסרטונים שלך, הדיבור המרגיע , התוכן האיכותי, הקשר בין ארץ ישראל, ציונות, יהדות, ספרות, הכל. פשוט משובח. כל הכבוד.
ואווו אוהב מאוד את הפינה שלך הלוואי ויהיה בתדירות יותר גבוהה
הסרטונים של אלינסון מעולים! רואים שהוא חי את הנושאים המועברים בסרטון
סרטונים עשירים בידע על ארצנו הטובה.
תמשיכו בסרטונים שלו!
קלי (קiלi) מזכיר לי את הילדות שהיו לי באתיופיה 😎
פשטות! המידה החזקה ביותר ביהדות!
הסרטונים שלך הם הכי אהובים מכל הסרטונים של כאן אני מקווה שתעשה פה כמה שיותר סרטונים
תודה רבה, אמן יהיו כוחות לעוד
רק חבל שלא יכול לגשת למקומות הללו באמת
בית לחם ומואב וכל המקומות הללו לא בשליטתנו
חשוב מאוד, מחבר לטבע למקורות ולפשטות של החיים..שקצת התרחקנו ממנה.
תודה רבה,
תבורך
גדול, אוהב מאוד את הסרטונים של אלינסון!
אחלה סרטון אני אתיופיה ויש לנו דבר שקוראים לו ״קולו״ זה בדיוק אותו הדבר תנסה מבטיח שלא תתאכזב לרוב זה מוגש בטקס ה״בונה״ וחוץ מזה שאחרי הסרטון הזה זה נותן משמעות אחרת🙌
מה תאומרררר...פשש
וזה מנהג של יהדות אתיופיה או שעושים את זה בכל אתיופיה?
@@4N4L4Seinfeld בכל אתיופיה
@@4N4L4Seinfeldבארץ אני רואה את זה הרבה וכניראה זה בכל אתיופיה
פשוט מעניין ומעשיר
מהמם
מהמם מהמם מהמם
תודה, שיעוריך אלינסון תמיד מעשירים.
גם על ספר שופטים וגם כיום שיעורים על ספר שמואל. נהנית מכל רגע של שמיעה. חג שבועות שמח
סוף סוף כתבה יפה ❤❤❤
מגילת רות היא סיפור האהבה הגדול ביותר של התנ״ך
יפה מאוד.
תודה 🙏 על הסיפורים יפים ומעניינים מאוד
מעניין ממש! תודה
אני יכול לשמוע אותך שעות לא משנה על איזה נושא הכל אתה הופך למעניין 😊
תודה ,
חג מתן תורה שמח
פשוט וואו
סרטון מעולה,
דיוק קטן: 7:26גם קרבן תודה הקריבו מחמץ.
(מאיתן ג'קסון למדתי להכין את הקלי ממש על הגחלים)
תודה רבה, לא ידעתי
וואי איזה מעניין!
אני הייתי בטוח שהתחלנו לאכול חלב בגלל פרסומות של תנובה או משהו אבל וואלה הגיוני, חג הקציר בתכלס חחחחח
הכנתי את זה לכבוד החג ..טעים בטרוף!!
נתנאל אליסון היקר.
אני ממתין לסרטונים שלך ורואה אותם בתשוקה.
תודה ענקית.
יש מאכל אתיופי שמכינים עד היום שקוראים לו 'קולו' וזה בדיוק הקלי הזה, וזה אחלה נשנוש.
תותח אתה אלינסון. אשריך שאתה מחבר אותנו אל התנך בכזו אהבה. חג שמח!❤
ממש יפה, ההמחשה הכי יפה שיש ללימוד הסעודה הזאת שבועז נותן לרות. יישר חילך. יגדיל תורה ויאדיר
ההנגשה שלך היא מעולה
תענוג לשמוע אותך
מדהים כמו תמיד!
התוכן הכי טוב ב״כאן״ 💪🏼
איזה זיכרון ילדות מושלם ❤
שנים ניסיתי למצוא אנשים שמכירים את זה, אבל גיליתי שאין כאלה ממש 😅
זה אחד הטעימים!
ולמי שאוהב, יש תה ירוק ואורז יפני שממש מזכיר בטעם וגם מאוד בריא 😌
תודה על התוכן
לפחות המיסים לא סתם נזרקים לפח😂
חזק וברוך
סדרה מדהימה!
הכי כיף לעשן קלי
תודה על הכתבה
הלואי שהפשטות היתה נחלתם של מקפידי המצוות
ושמצוות הייתה נחלת הפשוטים..
יפה מאוד
לא הקריבו את הלחם על המזבח בכלל, לחם אחד אכל הכהן הגדול ולחם אחד חילקו לכל המשמרות
מדהים! מי מרים את הכפפה ומוכר את זה כחטיף?
על פי מרבית החוקרים החומץ הוא החימצה, או החומוס. כלומר רות טבלה פת בחומץ, שזה פיתה בחומוס
וואלה יפה.
חיכיתי לעוד סרטון מלא תוכן שלך
תודה לך איש יקר
מענין
וואו סרטון מרתק.
לגבי לטבול פת בחמץ- יש אנשים שאומרים שחומץ זה חמצה- בעצם פשוט לנגב בחומוס
לא אמרו בשלב מסוים שהחומץ שם הוא בעצם חמצה או חומוס?
מאוד מעניין האם יש ספר הנושא המקשר את סיפורי התנ״ך עם הדמויות ומנהגים ?
הסוף מרגש
סרטון מהמם ❤️
מעניין מאוד
תמיד טוב לדעת
תודה
מצד אחד-
"אילו היה יודע בועז שהקב"ה כותב עליו 'ויצבט לה קלי' (רות ב, יד), עגלות פטומות היה מביא ומאכילה", מצד שני לפחות זכינו בסרטון על הפופקורן התנ"כי הודות לבועז :)
אחד המדרשים האהובים עלי ממש. אתמול למדנו אותו
לקרוא לזה פופקורן זו הטעייה מכוונת...
הפופקורן, בתרגום חופשי פצפוצי תירס, כשמו, מתפצפץ, מה שמקנה את צורתו האופיינית, שכן העמילן שבתוך הזרע פורץ החוצה. כאן, משום מה, זה לא קורה...
וואוו מעניין.
כמו תמיד, ממש מעניין ואינפורמטיבי. אפשר גם להוסיף שיש או אומרים שחומץ הכוונה לאיזה גלגול קדום של החומוס.. תודה לכם.
היא אכלה ישירות מהידיים שלו.
fantastic..... makes me hungry. Chad sameach and lets hope for better times
בועז מלעיל ולא מלרע. מי שמבין בטעמי המקרא בדקדוק יודע את זה
אוי אוי
יש ספר מתכונים של נתנאל אלינסון?
זה באמת מעניין הסיפורים של האוכל של באמת פעם
3:51 ככה היו עושים בתקופת התנ״ך? איפה היו קונים מציתים?
אני אשמח לראות את המחקר שהסרטון הזה מתבסס עליו.
ברכה לפני האוכל? או השתיה (בשעורים)
😀
יש טוענים שחומץ זה כנראה חומוס (חימצה) ולא חומץ בן יין
זמן: 1:41 : סיפור מגילת רות.
יש גם פרשנות שפת בחומץ זה לנגב חומוס, טובלים את הלחם בחומוס (חומוס כשמו וטעמו המקורי - חמוץ)
גם אני שמעתי את זה , בתקופת התלמוד קראו לזה מקפה גריסים .
נהמא בנהמא
למה לטבול לחם בחומץ? אולי זה היה חומוס?
עם קלי כל כך קל הכנה מדוע אין שקיות מוכנות של קלי גרעיני חיטה להכנה כמו שיש שקיות פופקורן
יש בכל סופר שקיות חיטה, עולה בין 4 ל 5 שקלים לחצי קילו. זול וזמין
@@user-zd1db1zq4xכי לקרוא לזה "פופקורן" זו הטעייה מכוונת ממצדכם.
הפופקורן, פצפוצי תירס בתרגום חופשי, כשמו, הוא זרע דגן שהתפוצץ. העמילן שבתוך הזרע פורץ החוצה, וזו ההנאה העיקרית שבאכילתו. ואילו כאן, משום מה, זה לא קורה. סתם קליטת, אפשר היה באותה מידה לקלות מיני אגוזים...
דוד לא המלך הראשון, שאול היה לפניו
רק ששאול הוא מיתוס.
@@user-gr9fq9gt9w איך מיתוס
?@@user-gr9fq9gt9w
הוא הדגיש: שמקים את הריבונות הראשונה. יש לו שיעורים מאלםים על שאול ודוד
כמו כן, מגילת רות גם היא מיתוס, אך בית דוד כמובן אכן היה קיים. למרות שזה לא בהכרח מצביע על קיומו של דוד.
אני יודע שרציתם לעשות בדקה
אבל לידיעתכם יש מחלוקת מי התחתן עם עורפה ומי עם רות
יכול להיות שה"חומץ" היה חומוס?
וטבלת פיתך בחומץ
החומץ שמוזכר במגילה יותר קרוב לחומוס של היום שבעברית נקרא חמצה ןזה מאוד תואם את הדגניים הקטניות ולא הגיוני שיהיה חומץ בין יין כי עונת קטיף הענבים מתחילה עכשיו חומץ בין יין הוא מאכל מאוחר יותר לימי האימפריה הרומית
ובנוסף צריך משהו מזין וזה מאוד מקומי
בתורה עצמה כתוב בעינין נזיר שאסור לו אפילו לישתות חומץ של יין.אז אנחנו רואים שזה קדום מאוד.חוץ מזה,הוא נשמר הרבה זמן והוא לא צריך להיות סמוך לעונת הבציר.וגם זה מאוד מסתדר שיאכלו עם חומץ בזמן הקציר,כי חומץ מקרר את הגוף.ככה היו מקררים את עצמם בעת הקדומה
למה לא הגיוני שיהיה חומץ בן יין בעונת קטיף הענבים? יין וחומץ נשמרים להרבה זמן.
והמילה חמצה לא מופיעה בתנ"ך אלא הגיעה מארמית הרבה יותר מאוחר. חומץ יין וחומץ שיכר (וחומץ סתם בהקשר של שתייה) מוזכרים בתנ"ך בניגוד למה שכתבת. אין שום סיבה להניח שכאן המשמעות שונה
אני מחזק. לפי ידיעתי מדובר בחומוס.
דווקא לפי הפסוקים נראה שמדובר בחומץ בן יין ולא בחומוס. ראשית כתוב "וטבלת" משמע שזה בנוזל והחומוס אינו נוזלי אלא מוצק. חומץ בן יין מוזכר בתורה בפרשת נשא: "חומץ יין" בעניין איסורי הנזיר. גם לא ייתכן שיביאו לשדה שהוא מקום פתוח וחם בעונת הקציר דבר שמקלקל בקלות את החומוס. גם המומחים בלשון אומרים שזה לא מסתדר.
1. חומץ יין מוזכר בתנ"ך בניגוד למה שכתבת. ובד"כ כשמוזכר חומץ בתנ"ך ברור מההקשר שמדובר על נוזל
2. המילה חמצה לא קיימת בתנ"ך אלא היא הגיעה מארמית בעקבות התלמוד
3. מה הבעיה להשתמש בחומץ יין בזמן בציר הענבים? יין וחומץ נשמרים לזמן ארוך
הייבוש נעשה על מגבת מפוקס
לטבול פת בחומץ - לפי פרשנויות רבות זה בחומוס. הנקרא בעברית חימצה. ואז הארוחה קצת פחות דלה ממה שתיארתם אותה...
ראשון
האמת שיש שאומרים שצביטת הקלי היא צביטת השיבולים כשקולים אותם זאת אמרת שקודם קולים ורק אז מפרידים מהקש והגרעינים
1:57 רק מדייק שכתוב שאלימלך נפטר, ורק אחר-כך מסופר על נישואי הבנים
ויצבוט לה קלי התנכ"י זה בא לך קפה של היום?. :)
או ג'עלה כמו שקוראים לזה התימנים
לא ידעתי שבתקופת התנך היה שמן זית בבקבוק מהסופר
אני בטוח שלא היו שם מפגרים כמוך
@@ooor9992 ילד אתה בן 10 בדוק
חומץ לא הכוונה לחומץ כמו ששמת אלא לחומוס. ואז מובן לחם, חומוס והקלוי שהכנת. בהצלחה!
לפי פרוש אחר החומץ זה לא חומץ בן יין אלא חומוס ובתקופת התנ"ך קראו לו חמוץ עם צ' רפויה
רות הייתה צנועה
צריך להגיד רות העבריה ולא המואביה כי היא התגיירה
בועז זה במלעיל ולא במלרע. זה צורם באוזן
@@ofirtnc הפוך. בתנך המילה בועז היא במלעיל. תלמד תנך לפני שאתה מבלבל את השכל.
אני חושב שפה מצוי הפירוש - בועז ; בו- עז
יש בתוכו עוז
שאלו אותו, והוא אמר שיש שאומרים במלרע...
@@Ajajson זאת טעות להגיד במלרע. בטח לא בסרטון של שידור ציבורי.
@@klkl4443 מסכים שמי שגדל כל כך שאומרים במלעיל זה צורם. אל המשמעות של האדם לא השתנתה, העיקר שהבנו על מי הוא מדבר 😂
אצל המרוקאים לא אכלו בכלל דברי חלב...
מכינים דברים שעשויים מחיטה
כגון מיני אטריות שהאמהות הכנו בבית
וכן לחמים מיוחדים
וכמובן ארוחות בשריות...
הגבינות קדמו לקלי 40 שנה
מה שכתבת פה כל כך לא נכון מכל כך הרבה סיבות.
היה להם צאן ובקר במדבר אבל לא היה דגן
זה ממש לא נכון. תכף גם תגיד שבכללי שהאדם המציא את הגבינה לפני קלי...
אכלה חומוס (חמצה) ו"תותר"... חחח דפקה נאד של החיים... 😂
מה עם איסור חדש
מה איתו?
לא הבנתי באמת@@casiangeles21
@@casiangeles21 מה אתה רוצה? באמת שואלים אותך, מה לגבי איסור חדש?
תגיד ויצבוט זה לא לטגן זה יותר הגיוני כי הוא לא האכיל אותה אלא הכין לה בטח
לצבוט, מלשון צביטה. למה להסתבך?!
יש פירושים שהחומץ, זה לא חומץ של היום, אלא חומוס, הרי גם בערבית חומוס עם צ, זא עם צליל נחצה, וזאת ארוחה יותר הגיונית
בועז במלעיל, כמובן
היי נתנאל כמו תמיד הסרטים שלך מדהימים ומלמדים המון,לוקח את הצופה חזרה למקורתנו!
הנוף נראה כמו אזור לכיש נתיב הל"ה..
רציתי רק לשאול וללמוד לגבי מאכלי חלב שאמרת שהביאו מנהג זה מעלייה מארצות אשכנז
אני זוכר שלמדנו משהו על זמן מעמד הר סיני שהכלים עוד לא הוכשרו או משהו כמו הילכות שחיטה וכו
ולא רצינו להסתבך אז אכלנו מאכלי חלב ומשם נלקח המנהג הזה...?
וטעם שני מופיע בזהור הקדוש שכנגד 365 ימי שנה יש 365 {שס"ה} מצוות לא תעשה כל יום מול מצווה אחת
ובים חג השבועות חג הביכורים מופיע מולו המצווה:
"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלקֶיךָ; לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"
הטענה כי "לא תבשל גדי בחלב אימו" טענתו לאיסור בשר וחלב היא המצאה מאוחרת...
קרא את המצווה כמו שהיא, "ראשית ביכורי אדמתך" מתייחסת לגדי, כמו שנאמר על הבל שהביא "מבכורות צאנו", "לא תבשל" הכוונה להצמיח, כמו שנאמר "כפרי בשל", ומכאן ש"גדי בחלב אימו" הכוונה לגדי יונק, כמו שנאמר "טלה חלב"...
פירוש הדבר, אל תגרום לגדי להיקשר לאמו, הבא אותי ישר איך שהוא נולד לבית המקדש לשחיטה...
למיטב זכרוני זה טעם שהמשנה ברורה (ספר הלכה) כותב אותו בשם אחד מחכמי דורו.
חבל שלא הוזכר כאן בין שלל האפשרויות.