1. פרעה אסר 2 משריו - את שר המשקים (ה"מַשְׁקֵה") ואת שר האופים ("אֹפֶה"). מצרים היא מדינה דיקטטורית ולכן המלך הוא גם המחוקק, גם המבצע וגם השופט. שני השרים עשו משהו רע ("חטאו") מבחינת פרעה ולכן פרעה התעצבן ("יִּקְצֹף"). לכן פרעה עצר אותם באופן זמני עד שהוא יחליט סופית מה לעשות איתם. 2. לילה אחד 2 הסריסים (השרים) חלמו חלום. יוסף בא בבוקר ושאל מדוע הם "זֹעֲפִים" ו"פְּנֵיכֶם רָעִים" (עצבנים). הם הסבירו שהם חלמו ו"פֹתֵר אֵין אֹתוֹ" - אין מי שיפתור את החלום. המצרים האמינו שחלומות מנבאים עתיד. פותרי החלומות כונו "חרטומים". יוסף השיב "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" (האל יודע את הפתרון) והציע שיספרו את החלום. יוסף מרמז שהוא יכול לפתור את החלום כי ה' איתו. לכן יש הטוענים שיוסף לא משתחצן כי לא הוא פותר אלא ה'. הצעת יוסף מתקבלת על ידי שר המשקים שמספר ליוסף את חלומו.
3. חלום שר המשקים: (א) תוכן החלום: "בַגֶּפֶן 3 שָׂרִיגִם ... פֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים... אֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם לכּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" - בגפן עם 3 שריגים (ענפים) גדלו ענבים. השר לקח את הענבים וסחט אותם ליין ומזג את היין לכוס של פרעה ונתן לו לשתות. (ב) פתרון לחלום: "3 הַשָּׂרִגִים 3 יָמִים הֵם: בְּעוֹד 3 יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" - שלושת השריגים מסמלים שהחלום יתגשם בעוד 3 ימים כש"ישא ... ראשך והשיבך על כנך", פרעה ישחרר אותך מהכלא ויחזיר אותך לתפקידך כמו פעם ("כמשפט הראשון"=כמו פעם). (ג) כיצד יוסף הצליח לפתור את החלום ? יתכן שיוסף לא פתר את החלום בזכות ה' אלא בזכות שכלו - יוסף ידע שבעוד 3 ימים יש לפרעה יום הולדת ולכן הבין ש-3 שריגים הם 3 ימים. בנוסף, הוא שמע כיצד שר המשקים משרת את פרעה כראוי ולכן יוסף העריך שפרעה לא יעניש את השר אלא שהשר ישוחרר מהכלא וישוב לתפקידו. (ד) בקשת יוסף מהשר: "זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי לפַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִהַבַּיִת הַזֶּה... גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" - יוסף ביקש מהשר לזכור אותו ולספר לפרעה כדי שיעניק לו חנינה מהכלא. יוסף מזכיר את 2 הטראומות שלו כדי להדגיש שהוא הקורבן - ראשית, יוסף נגנב מ"מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" - מרמז למעשי אחיו שזרקו אותו לבור ומכרו אותו לישמעאלים שמכרו את יוסף להיות עבד בבית פוטיפר. שנית, "גַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" - זו הפעם הראשונה שיוסף מכחיש את טענתה של אשת-פוטיפר שהוא ניסה לאנוס אותה, כלומר הוא בבור ללא סיבה. המילה "בור" שמתכוונת ל"כלא" יוצרת קשר בין 2 טראומות (אחיו זרקו אותו לבור וכעת בכלא הוא נמצא שוב בבור) (ה) בסוף הפרק אנו רואים שבקשת יוסף לא התקבלה כאשר שר המשקים לא הזכיר את יוסף לפרעה לאחר ששוחרר מהכלא. 4. חלום שר האופים: (א) לאחר שיוסף פתר את החלום של שר המשקים, החליט גם שר האופים לספר ליוסף את חלומו, וזאת משום ששר האופים התעודד מהפתרון הטוב של החלום ("כי טוב פתר") של שר המשקים. למילה "טוב" יש 2 פירושים: - "טוב" במובן של נכון: שר האופים חשב שיוסף פתר נכון את החלום של שר המשקים. לכן שר האופים האמין שיוסף יפתור נכון גם את חלומו (כי ליוסף "יש את זה") ... בעיה בפירוש: השר, שאינו נביא, לא יכל לדעת אם הפתרון נכון (אלא רק בעוד 3 ימים). - שר האופים התעודד מהפתרון החיובי שנתן יוסף וקיווה שיוסף גם יפתור לו באופן חיובי את חלומו (אנשים אוהבים לשמוע בשורות טובות). - (ב) תוכן החלום: "שלושת סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" - שלושה סלים עם חורים על ראש השר. בסל העליון יש אוכל לפרעה, אך האוכל נאכל ע"י הציפור. (ג) פתרון פסימי לחלום: עוד 3 ימים "ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על העץ ואכל העוף את בשרך" - השר ייתלה והציפורים ("עוף") יאכלו את גופתו המרקיבה. הערה: יוסף אמר לשר "וישא פרעה את ראשך" כביטוי שלילי בניגוד לשימוש בביטוי זה לגבי שר המשקים ששם הוא היה ביטוי חיובי. (ד) כיצד יוסף הצליח לפתור את החלום ? יוסף ראה ששר האופים רשלן ומאפשר לעוף לאכול את אוכל פרעה. לכן יוסף העריך שסופו של השר יהיה פסימי והוא ייתלה. 5. לאחר שלושה ימים היה יום הולדת לפרעה, שעשה "משתה" (מסיבה) לעבדיו. נערך משפט - פרעה "יִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים" (פרעה גזר על שני השרים את גזר דינם) כאשר פרעה "יָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ" (פרעה חנן את שר המשקים שחזר לכהונתו), ואילו שר האופים נתלה.
1. פרעה אסר 2 משריו - את שר המשקים (ה"מַשְׁקֵה") ואת שר האופים ("אֹפֶה"). מצרים היא מדינה דיקטטורית ולכן המלך הוא גם המחוקק, גם המבצע וגם השופט.
שני השרים עשו משהו רע ("חטאו") מבחינת פרעה ולכן פרעה התעצבן ("יִּקְצֹף").
לכן פרעה עצר אותם באופן זמני עד שהוא יחליט סופית מה לעשות איתם.
2. לילה אחד 2 הסריסים (השרים) חלמו חלום.
יוסף בא בבוקר ושאל מדוע הם "זֹעֲפִים" ו"פְּנֵיכֶם רָעִים" (עצבנים).
הם הסבירו שהם חלמו ו"פֹתֵר אֵין אֹתוֹ" - אין מי שיפתור את החלום.
המצרים האמינו שחלומות מנבאים עתיד. פותרי החלומות כונו "חרטומים". יוסף השיב "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" (האל יודע את הפתרון) והציע שיספרו את החלום. יוסף מרמז שהוא יכול לפתור את החלום כי ה' איתו. לכן יש הטוענים שיוסף לא משתחצן כי לא הוא פותר אלא ה'.
הצעת יוסף מתקבלת על ידי שר המשקים שמספר ליוסף את חלומו.
3. חלום שר המשקים:
(א) תוכן החלום: "בַגֶּפֶן 3 שָׂרִיגִם ... פֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים... אֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם לכּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" -
בגפן עם 3 שריגים (ענפים) גדלו ענבים. השר לקח את הענבים וסחט אותם ליין ומזג את היין לכוס של פרעה ונתן לו לשתות.
(ב) פתרון לחלום: "3 הַשָּׂרִגִים 3 יָמִים הֵם: בְּעוֹד 3 יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" -
שלושת השריגים מסמלים שהחלום יתגשם בעוד 3 ימים כש"ישא ... ראשך והשיבך על כנך", פרעה ישחרר אותך מהכלא ויחזיר אותך לתפקידך כמו פעם ("כמשפט הראשון"=כמו פעם).
(ג) כיצד יוסף הצליח לפתור את החלום ? יתכן שיוסף לא פתר את החלום בזכות ה' אלא בזכות שכלו - יוסף ידע שבעוד 3 ימים יש לפרעה יום הולדת ולכן הבין ש-3 שריגים הם 3 ימים. בנוסף, הוא שמע כיצד שר המשקים משרת את פרעה כראוי ולכן יוסף העריך שפרעה לא יעניש את השר אלא שהשר ישוחרר מהכלא וישוב לתפקידו.
(ד) בקשת יוסף מהשר: "זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי לפַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִהַבַּיִת הַזֶּה... גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" - יוסף ביקש מהשר לזכור אותו ולספר לפרעה כדי שיעניק לו חנינה מהכלא.
יוסף מזכיר את 2 הטראומות שלו כדי להדגיש שהוא הקורבן -
ראשית, יוסף נגנב מ"מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" - מרמז למעשי אחיו שזרקו אותו לבור ומכרו אותו לישמעאלים שמכרו את יוסף להיות עבד בבית פוטיפר.
שנית, "גַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" - זו הפעם הראשונה שיוסף מכחיש את טענתה של אשת-פוטיפר שהוא ניסה לאנוס אותה, כלומר הוא בבור ללא סיבה.
המילה "בור" שמתכוונת ל"כלא" יוצרת קשר בין 2 טראומות (אחיו זרקו אותו לבור וכעת בכלא הוא נמצא שוב בבור) (ה) בסוף הפרק אנו רואים שבקשת יוסף לא התקבלה כאשר שר המשקים לא הזכיר את יוסף לפרעה לאחר ששוחרר מהכלא.
4. חלום שר האופים:
(א) לאחר שיוסף פתר את החלום של שר המשקים, החליט גם שר האופים לספר ליוסף את חלומו,
וזאת משום ששר האופים התעודד מהפתרון הטוב של החלום ("כי טוב פתר") של שר המשקים.
למילה "טוב" יש 2 פירושים:
- "טוב" במובן של נכון: שר האופים חשב שיוסף פתר נכון את החלום של שר המשקים. לכן שר האופים האמין שיוסף יפתור נכון גם את חלומו (כי ליוסף "יש את זה") ... בעיה בפירוש: השר, שאינו נביא, לא יכל לדעת אם הפתרון נכון (אלא רק בעוד 3 ימים). - שר האופים התעודד מהפתרון החיובי שנתן יוסף וקיווה שיוסף גם יפתור לו באופן חיובי את חלומו (אנשים אוהבים לשמוע בשורות טובות). - (ב) תוכן החלום: "שלושת סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" -
שלושה סלים עם חורים על ראש השר. בסל העליון יש אוכל לפרעה, אך האוכל נאכל ע"י הציפור. (ג) פתרון פסימי לחלום: עוד 3 ימים "ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על העץ ואכל העוף את בשרך" -
השר ייתלה והציפורים ("עוף") יאכלו את גופתו המרקיבה.
הערה: יוסף אמר לשר "וישא פרעה את ראשך" כביטוי שלילי בניגוד לשימוש בביטוי זה לגבי שר המשקים ששם הוא היה ביטוי חיובי.
(ד) כיצד יוסף הצליח לפתור את החלום ?
יוסף ראה ששר האופים רשלן ומאפשר לעוף לאכול את אוכל פרעה. לכן יוסף העריך שסופו של השר יהיה פסימי והוא ייתלה.
5. לאחר שלושה ימים היה יום הולדת לפרעה, שעשה "משתה" (מסיבה) לעבדיו. נערך משפט - פרעה "יִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים" (פרעה גזר על שני השרים את גזר דינם) כאשר פרעה "יָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ" (פרעה חנן את שר המשקים שחזר לכהונתו), ואילו שר האופים נתלה.