שיעור קשרים - כל הקשרים

[@ברקחיט]

תודה ארי !!!

[@משהעבדי-צ1מ]

העמקת הקשרים בקבוצות שאליהן אנו משתייכים
משפחה, עבודה, חברים. איך אפשר להעמיק את הקשרים בתוך הקבוצות השונות שאליהן אנחנו משתייכים, כדי לשפר את התוצאות שלנו ואת היחסים?
נתחיל בהגדרת מטרה. התמונה הסופית שאותה כדאי להחזיק בראש כל הזמן היא של קשר פנימי, של תמיכה והבנה הדדית, עד לרמת חיבור שבה נרגיש כמו מנגנון אינטגרלי אחד. אם אני מבין שזהו המקום שאליו האבולוציה מקדמת את ההתפתחות שלנו כמין אנושי, ביכולתי לסייע לקבוצות השונות בחיי להתקדם לידי כך.
לצורך המחשה, נניח שאני משתתף בקבוצה של רוכבי אופניים. אחת לשבוע אנחנו נפגשים, ועושים מסלול כלשהו בטבע. התארגנויות, בחירת מסלולים, הכנת הציודים וכולי, בסך הכול אנחנו די נהנים. מה ביכולתי לעשות כדי להגביר את החיבור בינינו?
כשנוצר מצב מתאים ואני מרגיש את הקשר בינינו באופן מיוחד, כדאי שאשתף את האחרים. אני אומר להם שיש לי תחושה שהיום אנחנו קצת יותר קרובים מהרגיל, יותר מבינים זה את זה, יותר מרגישים האחד את השני, יותר שמים לב מה קורה עם כל אחד במהלך הדרך. וההתקשרות בינינו נעימה לי מאוד, ורציתי פשוט להודות להם על כך.
אם האחרים מגיבים בכיוון חיובי, אז יופי, ואם לא, אז גם זה בסדר גמור.
מתישהו בהמשך, אולי בפעם אחרת ולא בלחץ כמובן, אפשר להעלות שאלה כמו: מה לדעתכם אנחנו יכולים לעשות, כדי שהקשר בינינו יהיה עוד יותר טוב? איך נוכל להקנות לטיול השבועי שלנו צביון חדש, מהות חדשה, כך שכבר משלב התכנון, דרך הטיול עצמו ועד לארוחה שאנחנו אוהבים לעשות בסופו, הכול ישתדרג לרמה חדשה של חיבור והשלמה? הרי אם נצליח להשתפר בעניין הזה, החוויה שלנו תהיה יותר עוצמתית, וההנאה הרבה יותר גדולה.
כמו בכל קבוצה ובכל מערכת יחסים, בטח גם אצלנו יש מדי פעם חיכוכים. זוהי הזדמנות לדבר על כך שהקונפליקטים נובעים מהעובדה שמצד הטבע כל אדם אגואיסט. וכשהאגו של מישהו נתקל באגו של השני, אנחנו מקבלים התנגשות חזיתית. אבל במקום לשקוע למריבות ומתחים כפי שבדרך כלל עושים אנשים, אנחנו יכולים לקחת האירועים הללו כבסיס להעמקת הקשרים, ודווקא על ידם להרגיש עוד יותר מחוברים.
דוגמה: בכל קבוצה יש את הטיפוס שתמיד מאחר, וגם אצלנו המאחר הכרוני כמעט ולא מפספס הזדמנות לעכב אותנו. קובעים בשש בבוקר בנקודת מפגש, אין מצב שהוא יגיע לפני שש וחצי. מה נעשה בינתיים? נשב ונקטר, נתמלא על הבוקר בעצבים? חבל על האולקוס, זהו טבע הדברים. אם אנחנו רוצים אותו בקבוצה, אחרי הכול, אין ברירה אלא לקבל אותו כפי שהוא. ולכן, כדאי לנצל את זמן ההמתנה, ולדבר על מהות הקשר בינינו, ועל ההזדמנות שאותו חבר נותן לנו להתעלות מעל האגו שלנו ולוותר קצת. בזה, אם בוחנים את הדברים מנקודת מבט התפתחותית, הוא מחזק את החיבור של הקבוצה שלנו, את מהות ההתקשרות שלנו האחד עם השני.
במבט רחב, בחיים אין הפרעות ושיבושים אלא כל מיני מצבים מאתגרים, שבהם עלינו להעדיף את ההתקשרות ההדדית במקום ליפול למקום של ריחוק ומאבקים. בכל רגע ורגע, אם רק נשים לב, יש לנו הזדמנות לחדור אל מהות הקשר שבינינו.
אם נתאמץ להרגיש קרובים יותר, מקושרים יותר, יתחיל להתהוות בינינו לב אחד, מוח אחד. אנחנו נרגיש שאנחנו נעשים לאיש אחד, שרוכב על אופניים אחד, מרחף בשבילי החיים אל חיבור כל כך יפה ומקסים. ואז יגיע הבונוס, של המתקדמים, ונגלה שהחיבור בינינו מכניס אותנו לפנימיות הטבע - אנחנו משתלבים בהרמוניה המופלאה שלו, ונהנים משיר האהבה שמתנגן בו.