@@haravyishai אגב שמתי קישור שלך אצלי באחד ההקלטות כדי שיצפו בתרומות ויזואלית יופי אח יקר הכל לשם שמיים שיועיל לעם ישראל להיות מלאים במצוות ועשייתם נכון
ברוכים תהיו, בזמנינו, את המעשר ראשון (ה-9 לימונים) מעיקר הדין מותר לקחת ולאכול לאחר גמר הפרשת כל המעשרות, אולם יש משתדלים לתת אותם לשכן או מכר לוי, כמובן גם הוא יכול לאכול אותם באופן חופשי.
1. אני מבין שלא צריך לחלל את המעשר ראשון על פרוטה כמו שעושים עם מעשר שני. 2. לגבי מעשר עני, נותנים בפועל לעני ? או שגם אותו מחללים על פרוטה ?@@haravyishai
1. אכן, את המעשר ראשון לא מחללים על פרוטה. 2. את המעשר עני ניתן לתת לעני בפועל, או לחילופין לפדות אותו כפי שוויו האמיתי (לא פרוטה), ולתת את ערכו לעני. כמובן שאם זהו רק פרי אחד וכדומה, והעני יתבייש בכך, יש להעדיף לתת לו את הערך הכספי, להוסיף על זה קצת מכספי צדקה כגון מעשר כספים ולתת לעני סכום מכובד יותר.
ברוכה תהיי! לשאלתך, אם הם משמשים רק בכדי להריח בהם, ודאי שהינם פטורים. אם רוצים להשתמש בהם לצורך מאכל, הבזילקום - ודאי חייב במעשרות. לגבי הנענע, אם את רגילה לשים אותו בסלט וכדומה, חייב במעשר עם ברכה, אפילו אם את שמה כעת רק בתה, וכל שכן אם אוכלים אותו ממש. אבל אם את לא רגילה לאכול אותו עצמו, אלא רק רוצה לשים בתה שיתן טעם, ראוי לעשר בלי ברכה. בקישור הבא מבואר קצת יותר על מעשרות בעשבי תיבול: ua-cam.com/video/HG0bdINQIqY/v-deo.html
אכן, יש שתי מצוות שכלולות במעשר, אחת בפירות וירקות ואחת בכספים (מלבד מעשר בבהמות שאינו מצוי כל כך), ו"עשר בשביל שתתעשר" נאמר גם ובעיקר על מעשר כספים. רק אציין, כי ישנה דעה שעשירות ממש מגיעה רק אחרי שמעשרים מהכספים 20%, אבל זו הנהגה רק לאנשים בדרגה גבוהה, ורוב הציבור נוהג במעשר של 10% ורואים ברכה הניכרת לעין ממש. בכל אופן, יש להקפיד לתת מעשר מדוייק ככל שניתן בשביל שתשרה הברכה, כמו כן יש לברר היטב שהכספים מגיעים לעניים תלמידי חכמים ולא לגורמים שונים אחרים. בברכת הרווחה ופרנסה טובה.
ניתן לפדות על כל סוג מטבע שהוא, בתנאי שיש בו שווי של פרוטה, (נכון להיום מטבע של 10 אגורות גם טוב, אבל היות וזה נתון לשינויים, מומלץ לקחת מטבע של חצי שקל לפחות). יש לשים לב, כי בפעם הראשונה שפודים, הכרחי שיהיה בפירות הנפדים (שהם בעצם עשירית מכלל הפירות), שווי של פרוטה אחת לפחות, כדי שיוכל להיתפס על המטבע (אחרי הפעם הראשונה, כבר לא משנה מה שווי הפירות הנפדים, והעיקר שהמטבע עצמה תהיה שווה פרוטה). לאחר הפדיון, מותר לאכול את הפירות בצורה רגילה.
כמה שאלות לכבוד הרב: להורים שלי יש כמה עצי פרי בגינה - קלמנטינות, גויאבות, לימונים (עץ רגיל וננסי), וענבים. האם צריך לעשר כל פרי בנפרד או שאפשר על כולם ביחד? והאם אני יכול לעשות את זה עבורם או שרק בעל הבית יכול? והאם לאחר ראש השנה צריך לעשר אם הפירות החלו לגדול על העצים לאחר טו בשבט של שנת שמיטה אבל זמן קטיפתם הוא בזמן חגי תשרי?
שלום רב, א. כמובן שלא ניתן לעשר מקלמנטינות על גויאבות, אבל בהחלט ניתן לעשות את כל מערך ההפרשה בפעם אחת, כלומר לחתוך ולהפריש מכל מין ולהניח בצד, ואחר כך לומר את הנוסח על כל הפירות יחד, זה אפשרי בהחלט. למותר לציין כי לא ניתן להפריש על פירות שעדיין מחוברים לעץ. ב. תבקש מהוריך רשות פעם אחת ולתמיד, ואז תוכל להפריש גם בלא ידיעתם. ג. לגבי כל הפירות שהזכרת, אם חנטו אחר טו בשבט של השמיטה, אינם חייבים במעשר, למרות שנקטפו בשנה השמינית, אולם לגבי לימון, אם נקטף אחר טו בשבט של השנה השמינית, יש שמחמירים לעשרם מספק ללא ברכה (ואין חובה להעביר את המעשר ראשון ללוי). בברכת התורה
ברוך תהיה! במידה והפירות שייכים באופן וודאי לשנים בהם מפרישים מעשר שני (שנים א', ב, ד, ה' לשמיטה), יש לברך 'על פדיון מעשר שני' לפני אמירת נוסח הפדיון. אם אינך יודע באופן ודאי באיזו שנה חנטו הפירות שלפניך, או שהנך מסופק אם הפרישו עליהם כבר, יש לקרוא את נוסח הפדיון ללא ברכה. (יש לציין, כי כרגע בשנת השמיטה, כמעט ואין בנמצא פירות החייבים במעשר שני, משום שגם יבול השנה וגם יבול השנה הקודמת אינם חייבים במעשר שני). בהצלחה!
שאלה מאוד מעניינת! אם נשים לב, הטעמים של מצות מעשר ללוי ומצות תרומה לכהן שונים זה מזה (ראה חינוך שצה, תקז) שורש המצוה של מעשר ללוי זה מפני שאין לו חלק בארץ, והקב"ה חפץ שניתן לו חלק מהתבואה כשהיא כבר מוכנה ללא טרחת עבודת האדמה, ולכן צריך עשירית, כך ששבט לוי מקבל בס"ה קצת יותר מכל שאר השבטים, לעומת זאת מצות תרומה גדולה אינה לצורך הכהן, אלא צורך עבורינו שנזכור שהקב"ה נתן לנו את הברכה בתבואה ולכן אנו מפרישים מעט בכדי לזכור זאת (והכהן מקבל עוד 23 מתנות כהונה). מקוה שהדברים מאירים כעת.
תודה על השאלה, ובכן, יש לחלק את התשובה לכמה חלקים: א. פירות שחנטו קודם לראש השנה תשפ"ב - חייבים במעשרות כרגיל (שנת מעשר עני). ב. פירות שחנטו אחר ראש השנה תשפ"ב (כרגע (שבט) אין בשוק), אם זה יבול יהודי (אוצר בית דין) - פטורים מתרומות ומעשרות. (לאתרוגים דין אחר, שלא נפרט כאן, היות ואין זה כ"כ רלוונטי לכולם). ג. פירות מיבול נכרי / היתר מכירה למקילים - באופן כללי פטורים ממעשרות, למעט אם נגמרה מלאכתם ביד ישראל (כגון שהיהודי עשה יין מענבי יין של נכרי), שאז יש להפריש תרומו"ע בלא ברכה. ד. כל הירקות שנקטפו בשמיטה - פטורים מתרומות ומעשרות. אולם כשהם בבעלות יהודית ללא היתר מכירה - הרי הם אסורים באכילה בכל אופן (ספיחין). ולסיכום בקצרה: אם ברור לנו שהיבול שייך לשמיטה - בד"כ הוא יהיה פטור ממעשרות, ורק במקרים ספציפיים כנ"ל הדין משתנה.
הלימונים של התרומה גדולה ותרומת המעשר, מותרים באכילה רק לכהן בטהרה, והיות ולצערינו כולנו טמאי מת, ואין לנו אפשרות להיטהר באמצעות אפר פרה אדומה, אין לנו ברירה, אלא להשליכם אחר כבוד לאשפה. את הפירות של מעשר עני, אכן פודים ואת שווים נותנים לעניים.
מדין תורה תרומה גדולה בכל שהוא, מדרבנן נותנים יותר כפי שציינת, כדי להעניק לכהן בעין יפה, היות וכיום התרומה ממילא אינה ניתנת לכהן, אין תועלת בהפרשה מרובה ואף יש בזה משום בל תשחית, ולכן חוזרים לעיקר הדין שדי בכל שהוא.
תודה רבה וישר כח !
ברוך תהיה!
תודה ישר כוח
תודה רבה על ההסבר המעולה
ברוכים תהיו!
יפה מאוד כל הכבודדד
ברוך תהיה!
@@haravyishai אגב שמתי קישור שלך אצלי באחד ההקלטות כדי שיצפו בתרומות ויזואלית יופי אח יקר הכל לשם שמיים שיועיל לעם ישראל להיות מלאים במצוות ועשייתם נכון
אני מאוד מעריך. תזכה למצוות ותבורך מפי עליון!
תודה , לא הבנתי מה עושים עם עשר הפרות שהפרשתי ללוי ?
כדאי לתת אותם ללוי, אבל זו לא חובה, מותר גם לך לאכול אותם.
שלום לכבוד הרב ותודה על הסרטון. רציתי הבהרה בבקשה לגבי המעשר ראשון, מה בדיוק עושים עם ה 9 לימונים.
ברוכים תהיו,
בזמנינו, את המעשר ראשון (ה-9 לימונים) מעיקר הדין מותר לקחת ולאכול לאחר גמר הפרשת כל המעשרות, אולם יש משתדלים לתת אותם לשכן או מכר לוי, כמובן גם הוא יכול לאכול אותם באופן חופשי.
1. אני מבין שלא צריך לחלל את המעשר ראשון על פרוטה כמו שעושים עם מעשר שני.
2. לגבי מעשר עני, נותנים בפועל לעני ? או שגם אותו מחללים על פרוטה ?@@haravyishai
1. אכן, את המעשר ראשון לא מחללים על פרוטה.
2. את המעשר עני ניתן לתת לעני בפועל, או לחילופין לפדות אותו כפי שוויו האמיתי (לא פרוטה), ולתת את ערכו לעני.
כמובן שאם זהו רק פרי אחד וכדומה, והעני יתבייש בכך, יש להעדיף לתת לו את הערך הכספי, להוסיף על זה קצת מכספי צדקה כגון מעשר כספים ולתת לעני סכום מכובד יותר.
תודה רבה כב' הרב.
האם צריך לעשר גם על נענע או בזיליקום שאני מגדלת בעציץ בבית ?
ברוכה תהיי!
לשאלתך, אם הם משמשים רק בכדי להריח בהם, ודאי שהינם פטורים.
אם רוצים להשתמש בהם לצורך מאכל, הבזילקום - ודאי חייב במעשרות.
לגבי הנענע, אם את רגילה לשים אותו בסלט וכדומה, חייב במעשר עם ברכה, אפילו אם את שמה כעת רק בתה, וכל שכן אם אוכלים אותו ממש.
אבל אם את לא רגילה לאכול אותו עצמו, אלא רק רוצה לשים בתה שיתן טעם, ראוי לעשר בלי ברכה.
בקישור הבא מבואר קצת יותר על מעשרות בעשבי תיבול:
ua-cam.com/video/HG0bdINQIqY/v-deo.html
מה עושים עם ה10 לימונים בצד ימינקה?
לימונים אלו הם 'מעשר ראשון' המיועד ללוי, אין חיוב לתת לו אותם בפועל, אולם חובה להגדיר אותם כך. ויש המחמירים לתת לו בכל זאת.
ומותר לאכול אותם?@@haravyishai
אכן מותר.
ומה אם אין לי לוי לתת לו ? אני יכול לאכול את המעשר של הלוי או לא ?
אתה יכול לאכול את זה. אבל כמובן שגם אם אתה אוכל את זה, אין זה פוטר מחובת ההפרשה. כלומר תפריש עבור הלוי את המעשר, ואחר כך אתה רשאי לאוכלו.
@@haravyishai תודה רבה! תבורכו! :)
יפה מאוד. רק מה עם ברכת להפריש תרומות ומעשרות?
יש לי שאלה עם אדם נותן מעשר ומכספו והוא מקיים את את עשר בשביל שתעשר כמו שאמרו חז"ל
אכן, יש שתי מצוות שכלולות במעשר, אחת בפירות וירקות ואחת בכספים (מלבד מעשר בבהמות שאינו מצוי כל כך), ו"עשר בשביל שתתעשר" נאמר גם ובעיקר על מעשר כספים.
רק אציין, כי ישנה דעה שעשירות ממש מגיעה רק אחרי שמעשרים מהכספים 20%, אבל זו הנהגה רק לאנשים בדרגה גבוהה, ורוב הציבור נוהג במעשר של 10% ורואים ברכה הניכרת לעין ממש.
בכל אופן, יש להקפיד לתת מעשר מדוייק ככל שניתן בשביל שתשרה הברכה, כמו כן יש לברר היטב שהכספים מגיעים לעניים תלמידי חכמים ולא לגורמים שונים אחרים.
בברכת הרווחה ופרנסה טובה.
זה משנה על איזה מטבע פודים את המעשר השני?
ניתן לפדות על כל סוג מטבע שהוא, בתנאי שיש בו שווי של פרוטה, (נכון להיום מטבע של 10 אגורות גם טוב, אבל היות וזה נתון לשינויים, מומלץ לקחת מטבע של חצי שקל לפחות).
יש לשים לב, כי בפעם הראשונה שפודים, הכרחי שיהיה בפירות הנפדים (שהם בעצם עשירית מכלל הפירות), שווי של פרוטה אחת לפחות, כדי שיוכל להיתפס על המטבע (אחרי הפעם הראשונה, כבר לא משנה מה שווי הפירות הנפדים, והעיקר שהמטבע עצמה תהיה שווה פרוטה).
לאחר הפדיון, מותר לאכול את הפירות בצורה רגילה.
כמה שאלות לכבוד הרב:
להורים שלי יש כמה עצי פרי בגינה - קלמנטינות, גויאבות, לימונים (עץ רגיל וננסי), וענבים.
האם צריך לעשר כל פרי בנפרד או שאפשר על כולם ביחד?
והאם אני יכול לעשות את זה עבורם או שרק בעל הבית יכול?
והאם לאחר ראש השנה צריך לעשר אם הפירות החלו לגדול על העצים לאחר טו בשבט של שנת שמיטה אבל זמן קטיפתם הוא בזמן חגי תשרי?
שלום רב,
א. כמובן שלא ניתן לעשר מקלמנטינות על גויאבות, אבל בהחלט ניתן לעשות את כל מערך ההפרשה בפעם אחת, כלומר לחתוך ולהפריש מכל מין ולהניח בצד, ואחר כך לומר את הנוסח על כל הפירות יחד, זה אפשרי בהחלט.
למותר לציין כי לא ניתן להפריש על פירות שעדיין מחוברים לעץ.
ב. תבקש מהוריך רשות פעם אחת ולתמיד, ואז תוכל להפריש גם בלא ידיעתם.
ג. לגבי כל הפירות שהזכרת, אם חנטו אחר טו בשבט של השמיטה, אינם חייבים במעשר, למרות שנקטפו בשנה השמינית, אולם לגבי לימון, אם נקטף אחר טו בשבט של השנה השמינית, יש שמחמירים לעשרם מספק ללא ברכה (ואין חובה להעביר את המעשר ראשון ללוי).
בברכת התורה
סרטון שממחיש יפה! אך רציתי לדעת לגבי הברכות, האם מספיק לברך "על תרומות ומעשרות" או שיש לברך אח"כ גם "על פדיון מעשר שני"?
ברוך תהיה!
במידה והפירות שייכים באופן וודאי לשנים בהם מפרישים מעשר שני (שנים א', ב, ד, ה' לשמיטה), יש לברך 'על פדיון מעשר שני' לפני אמירת נוסח הפדיון.
אם אינך יודע באופן ודאי באיזו שנה חנטו הפירות שלפניך, או שהנך מסופק אם הפרישו עליהם כבר, יש לקרוא את נוסח הפדיון ללא ברכה.
(יש לציין, כי כרגע בשנת השמיטה, כמעט ואין בנמצא פירות החייבים במעשר שני, משום שגם יבול השנה וגם יבול השנה הקודמת אינם חייבים במעשר שני).
בהצלחה!
שאלה לרב ,למה הלוי והעני מקבלים יותר מהכהן
שאלה מאוד מעניינת!
אם נשים לב, הטעמים של מצות מעשר ללוי ומצות תרומה לכהן שונים זה מזה (ראה חינוך שצה, תקז) שורש המצוה של מעשר ללוי זה מפני שאין לו חלק בארץ, והקב"ה חפץ שניתן לו חלק מהתבואה כשהיא כבר מוכנה ללא טרחת עבודת האדמה, ולכן צריך עשירית, כך ששבט לוי מקבל בס"ה קצת יותר מכל שאר השבטים, לעומת זאת מצות תרומה גדולה אינה לצורך הכהן, אלא צורך עבורינו שנזכור שהקב"ה נתן לנו את הברכה בתבואה ולכן אנו מפרישים מעט בכדי לזכור זאת (והכהן מקבל עוד 23 מתנות כהונה). מקוה שהדברים מאירים כעת.
ובשנת שמיטה ?
תודה על השאלה,
ובכן, יש לחלק את התשובה לכמה חלקים:
א. פירות שחנטו קודם לראש השנה תשפ"ב - חייבים במעשרות כרגיל (שנת מעשר עני).
ב. פירות שחנטו אחר ראש השנה תשפ"ב (כרגע (שבט) אין בשוק), אם זה יבול יהודי (אוצר בית דין) - פטורים מתרומות ומעשרות.
(לאתרוגים דין אחר, שלא נפרט כאן, היות ואין זה כ"כ רלוונטי לכולם).
ג. פירות מיבול נכרי / היתר מכירה למקילים - באופן כללי פטורים ממעשרות, למעט אם נגמרה מלאכתם ביד ישראל (כגון שהיהודי עשה יין מענבי יין של נכרי), שאז יש להפריש תרומו"ע בלא ברכה.
ד. כל הירקות שנקטפו בשמיטה - פטורים מתרומות ומעשרות. אולם כשהם בבעלות יהודית ללא היתר מכירה - הרי הם אסורים באכילה בכל אופן (ספיחין).
ולסיכום בקצרה: אם ברור לנו שהיבול שייך לשמיטה - בד"כ הוא יהיה פטור ממעשרות, ורק במקרים ספציפיים כנ"ל הדין משתנה.
לא הבנתי, כל הלימונים שעשית מעשר עליהם הולכים לפח האשפה?
למה לא פשוט לתרום אותם או שווי שלהם בכסף לעניים?
הלימונים של התרומה גדולה ותרומת המעשר, מותרים באכילה רק לכהן בטהרה, והיות ולצערינו כולנו טמאי מת, ואין לנו אפשרות להיטהר באמצעות אפר פרה אדומה, אין לנו ברירה, אלא להשליכם אחר כבוד לאשפה.
את הפירות של מעשר עני, אכן פודים ואת שווים נותנים לעניים.
לא, רק את מה שהוא שם בצלחת בסוף זורקים לפח
מה אם יש לי רק 13 פירות?
מעט יותר ממאית תשער בעין חתיכה קטנה של מעט יותר מעשירית הפרי, זה לא הרבה. עשירית עבור 13 פירות זה פרי אחד ועוד שליש. בהצלחה
למה לא מראים תרומה כמו פעם עם תרומה גדולה 1 מחמישים
מדין תורה תרומה גדולה בכל שהוא, מדרבנן נותנים יותר כפי שציינת, כדי להעניק לכהן בעין יפה, היות וכיום התרומה ממילא אינה ניתנת לכהן, אין תועלת בהפרשה מרובה ואף יש בזה משום בל תשחית, ולכן חוזרים לעיקר הדין שדי בכל שהוא.
למה התמונה אם הריסוסים בשמים חח..ולמה לברך בשם ה' אתה לא באמת מעשר
עשרה פרות לא עשר