מדיניות המשטר הנאצי נגד יהודים בשנים 39-33, לפני WW2. גרסה קצרה

30 דקות • מדיניות הנאצים נגד יהו...
1933:
בהתחלה האנטישמיות הנאצית הייתה יחסית מתונה (יחסית לעתיד) בשל 3 סיבות:
1. הנאצים רק עלו לשלטון. בשלב זה הם התמקדו בחיזוק שלטונם
• פעולות הנאצים לחיזוק ש...
2. גרמניה הייתה חלשה כלכלית וצבאית. לכן היטלר לא רצה לעצבן את העולם בשלב זה. הוא חשש שאנטישמיות קיצונית תגרום למעצמות המערב (ארה"ב, בריטניה וצרפת) לצאת נגד גרמניה.
3. הינדנבורג הנשיא התנגד לאנטישמיות קיצונית (הוא ימות ב-1934).
בכל אופן - מתונה או לא - בשנת 1933 היו 3 פעולות מרכזיות נגד היהודים.
כל הפעולות נועדו להשפיל את היהודים ה"מסריחים", לבודד אותם מהארים (הגזע העליון), לגרום לארים לראות ביהודים כגזע נחות ומזוהם ולפגוע בכלכלה של היהודים.
מטרת העל הייתה לגרום ליהודים להגר מגרמניה למדינות אחרות. שגרמניה תשאר נקייה מיהודים.
הפעולות הן:
1. יום חרם (יום אחד בלבד) על חנויות בבעלות יהודית. התירוץ: יהודי העולם הטילו חרם כלכלי על גרמניה.
2. חוק הפקידות המקצועית: פיטורי יהודים מהמגזר הציבורי למעט יהודים ששירתו בצבא הגרמני בימי מלחמת עולם ראשונה (הפטור החלקי הזה הושג בזכות הינדנבורג).
3. שרפת ספרים של יהודים.
הסתה נגד היהודים:
הנאצים אמרו שהיהודים מזוהמים, גזע נחות, מפיצי הדמוקרטיה והקומוניזם, מנסים להשתלט על העולם וכדומה • אנטישמיות נאצית - אחד ...
1935: חוק נירנברג -
חוקי נירנברג כוללים שני חוקים:
1. חוק לאזרחות הרייך השלישי:
שלילת אזרחות היהודים. הם נותרו ללא הגנה משפטית.
הגדרת מיהו יהודי לפי 3 דורות אחורה.
• גרינג מודיע על חוקי ני...
2. חוק להגנה על הכבוד ועל הדם הארי:
איסור על נישואים ויחסי-מין בין יהודים לארים.
אסור ליהודי להניף את דגל גרמניה ו\או להשתמש בצבעי הדגל.
אסור ליהודי להעסיק עוזרת בית ארית מתחת לגיל 45.
החידוש הוא שחוקי נירנברג הגדירו את מעמדם המשפטי הנחות של כל היהודים, ללא יוצא מן הכלל.
1938: הקצנה:
1. אנשלוס:
היטלר הימני-קיצוני משתלט על אוסטריה (ללא מלחמה וללא תגובת העולם). לאחר מכן ה-SS רודף את יהודי אוסטריה שרבים מהם הפכו לפליטים.
2. ועדת אוויאן:
ועדה בינ"ל שמתכנסת כדי לדון ביהודים הפליטים באוסטריה. בפועל, מדינות העולם מסרבות לפתוח את שעריהן. הן לא היו מוכנות לקלוט אליהן את הפליטים האומללים.
3. גירוש זבונשין:
הנאצים מגרשים אלפי יהודים מגרמניה לפולין ("זבונשין" זה שם של מקום בפולין).
4. גרינשפן:
יהודי בשם הרשלה גרינשפן, שמשפחתו גורשה בגירוש זבונשין, מתנקש בחיי דיפלומט גרמני בצרפת. ההתנקשות משמשת את הנאצים כתירוץ לבצע את פוגרום ליל הבדולח (שכביכול זה פוגרום שבוצע ע"י העם הגרמני שרצה נקמה. למשטר הנאצי אין קשר לאירוע, לכאורה ... כמובן שזה שקר. כבר אז שלט הפייק-ניוז).
5. פוגרום ליל הבדולח:
יהודים רבים נרצחו
יהודים רבים נעצרו ללא משפט במחנות ריכוז.
הנאצים גם שרפו בתים, בתי-כנסת וחנויות של יהודים.
פוגרום ליל הבדולח מהווה נקודת מפנה וחידוש והחמרה במדיניות האנטישמית של הימין הקיצוני הנאצי שעוברת לאלימות פיזית.
6. לאחר הפוגרום של ליל הבדולח, הנאצים הטילו על היהודים קנס של מיליארד מרק.
זו גם דוגמא לתהליך האריזציה - השתלטות הנאצים על הרכוש היהודי.