השאלה "האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?", שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה. לשאלות מהסוג הזה יש משמעות רק לגבי מצבים קונקרטיים שיש לנו גישה אליהם: האם מים תמיד רותחים ב-100 מעלות או שיש מקרים בהם הם רותחים בטמפרטורה אחרת, האם גלעין של אפרסק תמיד יצמיח עצי אפרסק, או שיש אפשרויות אחרות. רק במקרים באלו אנחנו יכולים לתת לשאלות כאלו תשובה. ואי-הסימטריה לא משנה את המצב.
@vessel0of0light המשך: "אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב" "יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש" המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו.
@secularisrael יפה! אין בעיה לתרגם את שאלת האפשרויות הקיימות לשפה שלך:השאלה "מה אפשרי?"היא שאלה השקולה לשאלה:"אילו מין מודלים יש?"למשל: יש מודל בו אין גרוויטאציה אבל אין מודל בו 2=3.
@vessel0of0light המשך: "אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב" "יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש" המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו. אבל הידע הזה של הפיזיקאי לא לוקח לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את התחזיות של הפיזיקאי.
@vessel0of0light איך שניסחת את זה עכשיו, זה באמת איננו שנוי במחלוקת. פשוט נסוגות בך ממה שכתבת בתחילה: "השאלה 'האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?', שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה." שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת". הרי בוזאגלו בשום מקום גם לא התיימר לספק תחזיות אמפיריות כלשהן.
@secularisrael יפה! על זה מדובר. לדבר על "קיום" בסתם זה באמת חסר משמעות - אבל ניתן לדבר על עולמות אפשריים בהם אני לא קיים, או אתה לא קיים או חוקי הטבע שונים. זו הפואנטה של בוזגלו.
@radaphhesig "שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת"." אבל בהרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ובהקשר כזה לדיבור על אפשרויות יש משמעות רק בהקשר של תצפיות אמפיריות אפשריות. אם מישהו בהקשר אחר מקבל השראה או הנאה אסתטית מלשאול את עצמו את השאלה, אז מבחינתו יש לשאלה משמעות. בהקשר של הטיעון של בוזגלו, השאלה הזו חסרת משמעות ומיותרת.
@radaphhesig אני מוצא שהשימוש בלוגיקה מודלית בעייתי ביותר, ומעדיף לחשוב במונחים של מודלים של מציאות. כלי האור צודק שאין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת ממה שהוא?" - אין שום מודל שבו לשאלה זו יש מובן משמעותי. אין זמן מחוץ לקיום, אין אפשרויות שלא כלולות בקיום... במובן זה, אין מובן לשאלה.
"הרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ". לא, בהרצאה היא עולה בהקשר של האספקטים הפילוסופיים של הפיזיקה: דהיינו, האם העולם הפיזי - כפי שהוא - מחוייב מבחינה מטאפיזית - כפי שחשבו שפינוזה, לייבניץ, הגל, אריסטו, ומסתבר שגם איינשטיין - ואז, באופן עקרוני, ניתן להמשיך לשאול "למה..?" עד שניתקל באמיתות ברורות מאיליהן מהן מצב העולם כפי שהוא נובע. או שהעולם הפיזי הוא "רק" כפי שהוא happened to be ואי לכך, תמיד בסוף ניתקל בתשובה "ככה" - כלומר, במה שנקרא Brute Facts.
@radaphhesig אני בהחלט בעד עקרון החסד, אבל אני חושש שבמקרה זה יש בלבול עמוק העומד מאחורי עיקר הדברים. גם עקרון החסד לא יכול לחפות על כך. למרות זאת יש בהחלט הרבה נכון והרבה ידע בהרצאה - אני המלצתי לראות אותה בבלוג שלי, בדיוק בגלל זה.
@radaphhesig אם זאת היתה הפואנטה של בוזגלו, מצבנו היה טוב. הפואנטה של בוזגלו היא שהמציאות לא נקבעת בהכרח אלא יש אפשרויות שונות, ושזו הבחירה האלוהית - זוהי תזה שמערבבת מובנים שונים של "אפשרות", "הכרח", ובוזגלו אף מוסיף "בחירה" ו"אקראיות" - בקיצור, מצבנו רע, רע מאוד. ועדיין, כלי האור צודק - אין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת?".
@vessel0of0light כפי שאמרתי - נראה לי שבוזגלו לא מתיימר לטעון משהו מתחום הפיזיקה אלא מתחום המטאפיזיקה - והוא אף אומר זאת מפורשות. ולגבי עובדות מול ערכים: יש גם עוד קאטגוריות מעובדות וערכים - אלא אם כן אנו פוזיטיביסטים [הללו אף טענו שאמירות ערכיות, או שהן חסרות משמעות, או שהן מבטאות רגשות או שהן נועדו להשפיע באופן איראציונאלי על הפסיכולוגיה של הזולת או שהן מבטאות עובדות מותנות - מהסוג "אל תרצח אם אין רצונך ללכת לכלא"]
@radaphhesig מה שאתה קורא לו כאן "האספקטים הפילוסופיים" של הפיזיקה הוא עניין למאמינים דתיים בלבד. בכתב עת כמו "The Journal of Philosophy" שבוזגלו חושב שלמאמר שלו יש שם מקום, לא עוסקים בנושאים כאלו. בוזגלו עצמו דן במושג האפשרות בהקשר הפיזיקלי ומציין פילוסופים של המדע שהוא עצמו סבור שהרעיונות שלהם מנוגדים לטענה שלו. בכך הוא מעמיד את הטענה שלו לביקורת מסוג מסוים. ובהקשר הזה, הטענה שלו בעייתית מאוד.
@vessel0of0light המשך: אבל איך כל זה מצריך מושג של "עולם פיזיקלי אפשרי אחר" לא אקטואלי? ואיך איזשהו דבר שקריפקה כתב (לוגיקה מודאלית?!) מוסיף אפשרויות מעבר לאפשרות הלוגית?י
@radaphhesig הבעיה היא שבוזגלו מערב בין שתי שאלות. השאלה המדעית, היא אכן טריוויאלית". אבל זו לא השאלה של הפילוסופים שהעלת באוב כאן. הטענה כי התשובה האחת מהווה תשובה לשנייה היא לא יותר מבלבול. אגב - התשובה לשאלה הפילוסופית היא שהמטפיזיקה הדוגמטית היא חסרת בסיס - שהמחשבה שהמציאות כפופה להכרח בצורה כזו היא יוהרה אנושית ותו לו, אין לה ראיות, ואין סיבה טובה להאמין בה.
@radaphhesig מה שטענתי לא מניח שום הנחה פוזיטיביסטית-לוגית. ההנחה היא שהשלכות אמפיריות הן קריטריון למשמעותיות (significance) של משפט כלשהו. ללא השלכות אמפיריות, המשפט לא יכול להיחשב כטענה עובדתית. לא צריך להניח כאן שום תורת אמת או תורת משמעות אמפיריציסטית.
@secularisrael לכך שכל מיני דברים הם מבולבלים בהרצאה הזאת אני מסכים - מדובר על מה שנקרא "דהירה על גבי אירופה" - סקירה של המון נושאים במהירות האור. אבל אני משתדל לפעול לפי "עקרון החסד" של דוידסון כשאני מתייצב מול טקסט או נאום: לדלות את הפרי מהקליפה
@radaphhesig לא רק פוזיטיביסטים מקבלים את הדיכוטומיה בין עובדות לערכים, ובכל מקרה אני לא טוען כאן שום דבר בכיוון. אני פשוט טוען שמשפט שמתיימר לספק אינפורמציה פיזיקלית צריך שתהיה לו משמעותיות (significance) אמפירית. זה לא פוזיטיביזם
@radaphhesig אני חושב שאני מבין משהו שאולי מבלבל אותך: כמו כל היצורים החיים אנחנו עוסקים בהתמודדות עם העתיד לבוא עלינו. למשל, מבחינים בסכנה או במקור מזון ופועלים בהתאם. בתור יצורים בעלי שפה יש לנו מערכת סימנים של הציפיות הללו. למשל: "אם תחכה 200 שנה ותצפה בשמיים בנקודה איקס, תראה כוכב שביט". יש לנו מודל פיזיקלי שמספק לנו משפטים כאלו. המודל מנסה לקבוע (determine) מה יהיה העתיד. במובן הזה הוא דטרמיניסטי. יש לנו עוד צורה לסמן דברים: "אני חופשי לבחור להרים את היד" יש המשך)י...)
@vessel0of0light המשך מס' 3: הידע הזה של הפיזיקאי לא יכול לקחת לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את העבודת החיזוי של הפיזיקאי. כל הבעיה הזו היא בלבול לשוני ללא השלכות תאולוגיות או אתיות או על משמעות החיים..
@vessel0of0light אה - הבנתי. יפה. אתה מציע פתרון קומפאטיביליסטי לבעיית חופש הבחירה - פתרון שאמנם איננו חף מבעיות - כדרכם של פתרונות כאלו - אבל פתרון סביר בהחלט ואף מקובל עלי אישית. פתרונות דוגמת אלו הוצעו כבר בימי הבייניים [למשל, על ידי ר' חסדאי קרשקש]. אז זה לא שאין מתח, וזה לא שהבעייה מיושנת - אלא שיש לבעיות זו כל מיני פתרונות סבירים לכאן או לכאן [שאף אחד מהם איננו חף מבעיות משלו ואף אחד מהם איננו נמצא בקונצנזוס בקרב מדענים או פילוסופים או פסיכולוגים או מערכות משפטיות]. בסדר. לזה אני מסכים.
@radaphhesig משפט שמתיימר להיות בעל כושר חיזוי תצפיות, כלומר משפט עובדתי, חייב שיהיו תצפיות עקרוניות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'אמיתי' ותצפיות עקרוניות אחרות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'שקרי'. אחרת הוא אינו ממלא את התפקיד שלשמו אנחנו משתמשים בו - יכולת לסמן תחזית של תצפיות . יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת, אבל שום משמעות כזו לא תעזור לטיעון הנ"ל של מאיר בוזגלו. וזה פשוט לא פוזיטיביזם. זה משהו לגמרי לא שנוי במחלוקת.
מה שבטוח הוא שאתה אדם דתי שמדבר כמו אדם דתי ושבטוח שאתה מאמין בהשם.. ולפני מס שבועות נמכר המכתב המפורסם של אינשטיין בו הוא טוען שאלוהים הוא כלום בשבילו וכי אין דבר כזה העם הנבחר ושהדת היהודית כמו כל שאר הדתות היא התגשמות של אמונות טפלות ילדותיות..
@@דןשטיבלמן נכון לכן האילומינטי אפילו בדרך הפוכה ממה שאתה מתאר אינשטיין הכיר בתורת הקוונטים שאומרת שניתן ליצור יש מאין כל עוד יש את כוחות הטבע לך תחפש מהם תנאי הטבע ליצירה של דבר מכלום ואז תתחכם ותגיד האם הגדרת הבורא נכונה או לא
@@דןשטיבלמן חחחח אטום חייב לראות נבון יכול להסיק אתה לא רואה אוויר אבל יודע שקיים אתה לא רואה רגשות ויודע שזה קיים כמה אטימות כמה אפילו את כל הצבעים הקיימים לא יכולים לראות מדע טוען שאנו לא מנצלים הרבה מהשכל שלנו ויש דברים שלא ניתן לראות היקום נוצר יש מאין לא מיש מיש נוצר באינטיליגנציה ולא בפוקס
השאלה "האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?", שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה.
לשאלות מהסוג הזה יש משמעות רק לגבי מצבים קונקרטיים שיש לנו גישה אליהם: האם מים תמיד רותחים ב-100 מעלות או שיש מקרים בהם הם רותחים בטמפרטורה אחרת, האם גלעין של אפרסק תמיד יצמיח עצי אפרסק, או שיש אפשרויות אחרות. רק במקרים באלו אנחנו יכולים לתת לשאלות כאלו תשובה.
ואי-הסימטריה לא משנה את המצב.
@vessel0of0light
המשך:
"אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב"
"יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש"
המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו.
@secularisrael יפה! אין בעיה לתרגם את שאלת האפשרויות הקיימות לשפה שלך:השאלה "מה אפשרי?"היא שאלה השקולה לשאלה:"אילו מין מודלים יש?"למשל: יש מודל בו אין גרוויטאציה אבל אין מודל בו 2=3.
@vessel0of0light
המשך:
"אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב"
"יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש"
המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו. אבל הידע הזה של הפיזיקאי לא לוקח לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את התחזיות של הפיזיקאי.
@vessel0of0light איך שניסחת את זה עכשיו, זה באמת איננו שנוי במחלוקת. פשוט נסוגות בך ממה שכתבת בתחילה: "השאלה 'האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?', שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה." שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת". הרי בוזאגלו בשום מקום גם לא התיימר לספק תחזיות אמפיריות כלשהן.
@secularisrael יפה! על זה מדובר. לדבר על "קיום" בסתם זה באמת חסר משמעות - אבל ניתן לדבר על עולמות אפשריים בהם אני לא קיים, או אתה לא קיים או חוקי הטבע שונים. זו הפואנטה של בוזגלו.
@radaphhesig
"שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת"."
אבל בהרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ובהקשר כזה לדיבור על אפשרויות יש משמעות רק בהקשר של תצפיות אמפיריות אפשריות. אם מישהו בהקשר אחר מקבל השראה או הנאה אסתטית מלשאול את עצמו את השאלה, אז מבחינתו יש לשאלה משמעות. בהקשר של הטיעון של בוזגלו, השאלה הזו חסרת משמעות ומיותרת.
@radaphhesig אני מוצא שהשימוש בלוגיקה מודלית בעייתי ביותר, ומעדיף לחשוב במונחים של מודלים של מציאות. כלי האור צודק שאין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת ממה שהוא?" - אין שום מודל שבו לשאלה זו יש מובן משמעותי. אין זמן מחוץ לקיום, אין אפשרויות שלא כלולות בקיום... במובן זה, אין מובן לשאלה.
ההרצאה מתחילה ב- 12:30
"הרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ". לא, בהרצאה היא עולה בהקשר של האספקטים הפילוסופיים של הפיזיקה: דהיינו, האם העולם הפיזי - כפי שהוא - מחוייב מבחינה מטאפיזית - כפי שחשבו שפינוזה, לייבניץ, הגל, אריסטו, ומסתבר שגם איינשטיין - ואז, באופן עקרוני, ניתן להמשיך לשאול "למה..?" עד שניתקל באמיתות ברורות מאיליהן מהן מצב העולם כפי שהוא נובע. או שהעולם הפיזי הוא "רק" כפי שהוא
happened to be
ואי לכך, תמיד בסוף ניתקל בתשובה "ככה" - כלומר, במה שנקרא
Brute Facts.
@vessel0of0light ולגבי נפילתה בדמי ימיה של ההבחנה האנליטית-סינתטית, אז, כפי שאומרים אצלנו: הידיעות על מותי היו מוגזמות קמעה
@radaphhesig אני בהחלט בעד עקרון החסד, אבל אני חושש שבמקרה זה יש בלבול עמוק העומד מאחורי עיקר הדברים. גם עקרון החסד לא יכול לחפות על כך. למרות זאת יש בהחלט הרבה נכון והרבה ידע בהרצאה - אני המלצתי לראות אותה בבלוג שלי, בדיוק בגלל זה.
@radaphhesig אם זאת היתה הפואנטה של בוזגלו, מצבנו היה טוב. הפואנטה של בוזגלו היא שהמציאות לא נקבעת בהכרח אלא יש אפשרויות שונות, ושזו הבחירה האלוהית - זוהי תזה שמערבבת מובנים שונים של "אפשרות", "הכרח", ובוזגלו אף מוסיף "בחירה" ו"אקראיות" - בקיצור, מצבנו רע, רע מאוד. ועדיין, כלי האור צודק - אין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת?".
@vessel0of0light כפי שאמרתי - נראה לי שבוזגלו לא מתיימר לטעון משהו מתחום הפיזיקה אלא מתחום המטאפיזיקה - והוא אף אומר זאת מפורשות.
ולגבי עובדות מול ערכים: יש גם עוד קאטגוריות מעובדות וערכים - אלא אם כן אנו פוזיטיביסטים
[הללו אף טענו שאמירות ערכיות, או שהן חסרות משמעות, או שהן מבטאות רגשות או שהן נועדו להשפיע באופן איראציונאלי על הפסיכולוגיה של הזולת או שהן מבטאות עובדות מותנות - מהסוג
"אל תרצח אם אין רצונך ללכת לכלא"]
@radaphhesig
מה שאתה קורא לו כאן "האספקטים הפילוסופיים" של הפיזיקה הוא עניין למאמינים דתיים בלבד. בכתב עת כמו
"The Journal of Philosophy"
שבוזגלו חושב שלמאמר שלו יש שם מקום, לא עוסקים בנושאים כאלו. בוזגלו עצמו דן במושג האפשרות בהקשר הפיזיקלי ומציין פילוסופים של המדע שהוא עצמו סבור שהרעיונות שלהם מנוגדים לטענה שלו. בכך הוא מעמיד את הטענה שלו לביקורת מסוג מסוים. ובהקשר הזה, הטענה שלו בעייתית מאוד.
@vessel0of0light
המשך:
אבל איך כל זה מצריך מושג של "עולם פיזיקלי אפשרי אחר" לא אקטואלי? ואיך איזשהו דבר שקריפקה כתב (לוגיקה מודאלית?!) מוסיף אפשרויות מעבר לאפשרות הלוגית?י
@radaphhesig הבעיה היא שבוזגלו מערב בין שתי שאלות. השאלה המדעית, היא אכן טריוויאלית". אבל זו לא השאלה של הפילוסופים שהעלת באוב כאן. הטענה כי התשובה האחת מהווה תשובה לשנייה היא לא יותר מבלבול. אגב - התשובה לשאלה הפילוסופית היא שהמטפיזיקה הדוגמטית היא חסרת בסיס - שהמחשבה שהמציאות כפופה להכרח בצורה כזו היא יוהרה אנושית ותו לו, אין לה ראיות, ואין סיבה טובה להאמין בה.
@radaphhesig
מה שטענתי לא מניח שום הנחה פוזיטיביסטית-לוגית. ההנחה היא שהשלכות אמפיריות הן קריטריון למשמעותיות
(significance)
של משפט כלשהו. ללא השלכות אמפיריות, המשפט לא יכול להיחשב כטענה עובדתית.
לא צריך להניח כאן שום תורת אמת או תורת משמעות אמפיריציסטית.
@secularisrael אה- אתה הזה שכתב את "אני נגד בוזגלו" וגם שם לכך לינק בעצכח? אם כך - עדיף להמשיך את הדיון שם, בעצכח - כי פה זה לא המקום.
לפני כל הרצאה במוסד השמאלני הזה תמיד תהיה מנחה מוזיקלית אשכנזית בלבד
@radaphhesig ואין מודל בו הקיום יכול להיות אחרת ממה שהוא. כדוגמה לניגוד - יש מודל שבו הגרוויטציה יכולה להיות אחרת ממה שהיא, כגון מודל רב-יקומי.
@secularisrael לכך שכל מיני דברים הם מבולבלים בהרצאה הזאת אני מסכים - מדובר על מה שנקרא "דהירה על גבי אירופה" - סקירה של המון נושאים במהירות האור. אבל אני משתדל לפעול לפי "עקרון החסד" של דוידסון כשאני מתייצב מול טקסט או נאום: לדלות את הפרי מהקליפה
@radaphhesig
לא רק פוזיטיביסטים מקבלים את הדיכוטומיה בין עובדות לערכים, ובכל מקרה אני לא טוען כאן שום דבר בכיוון. אני פשוט טוען שמשפט שמתיימר לספק אינפורמציה פיזיקלית צריך שתהיה לו משמעותיות
(significance)
אמפירית. זה לא פוזיטיביזם
@radaphhesig
אני חושב שאני מבין משהו שאולי מבלבל אותך: כמו כל היצורים החיים אנחנו עוסקים בהתמודדות עם העתיד לבוא עלינו. למשל, מבחינים בסכנה או במקור מזון ופועלים בהתאם. בתור יצורים בעלי שפה יש לנו מערכת סימנים של הציפיות הללו. למשל: "אם תחכה 200 שנה ותצפה בשמיים בנקודה איקס, תראה כוכב שביט". יש לנו מודל פיזיקלי שמספק לנו משפטים כאלו. המודל מנסה לקבוע
(determine)
מה יהיה העתיד. במובן הזה הוא דטרמיניסטי.
יש לנו עוד צורה לסמן דברים: "אני חופשי לבחור להרים את היד"
יש המשך)י...)
@vessel0of0light
המשך מס' 3:
הידע הזה של הפיזיקאי לא יכול לקחת לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את העבודת החיזוי של הפיזיקאי.
כל הבעיה הזו היא בלבול לשוני ללא השלכות תאולוגיות או אתיות או על משמעות החיים..
משלוש הסימטריות (c and cp not symmetric and cpt symmetric )
p חייבת להיות אסימטרית. כלומר אין שום חופש לp להיות לא סימטרית
This video needs some thoughtful editing.
@vessel0of0light אה - הבנתי. יפה. אתה מציע פתרון קומפאטיביליסטי לבעיית חופש הבחירה - פתרון שאמנם איננו חף מבעיות - כדרכם של פתרונות כאלו - אבל פתרון סביר בהחלט ואף מקובל עלי אישית. פתרונות דוגמת אלו הוצעו כבר בימי הבייניים [למשל, על ידי ר' חסדאי קרשקש]. אז זה לא שאין מתח, וזה לא שהבעייה מיושנת - אלא שיש לבעיות זו כל מיני פתרונות סבירים לכאן או לכאן [שאף אחד מהם איננו חף מבעיות משלו ואף אחד מהם איננו נמצא בקונצנזוס בקרב מדענים או פילוסופים או פסיכולוגים או מערכות משפטיות]. בסדר. לזה אני מסכים.
ממתי רבנו הרמב"ם פגש את איינשטיין
@radaphhesig אכן
@radaphhesig
משפט שמתיימר להיות בעל כושר חיזוי תצפיות, כלומר משפט עובדתי, חייב שיהיו תצפיות עקרוניות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'אמיתי' ותצפיות עקרוניות אחרות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'שקרי'. אחרת הוא אינו ממלא את התפקיד שלשמו אנחנו משתמשים בו - יכולת לסמן תחזית של תצפיות . יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת, אבל שום משמעות כזו לא תעזור לטיעון הנ"ל של מאיר בוזגלו.
וזה פשוט לא פוזיטיביזם. זה משהו לגמרי לא שנוי במחלוקת.
הרמב״ם האמין בהשם. אינשטיין האמין בהשם. ספק אם דר בוזגלו מאמין בהשם.
מה שבטוח הוא שאתה אדם דתי שמדבר כמו אדם דתי ושבטוח שאתה מאמין בהשם..
ולפני מס שבועות נמכר המכתב המפורסם של אינשטיין בו הוא טוען שאלוהים הוא כלום בשבילו וכי אין דבר כזה העם הנבחר ושהדת היהודית כמו כל שאר הדתות היא התגשמות של אמונות טפלות ילדותיות..
@@דןשטיבלמן נכון
לכן האילומינטי אפילו בדרך הפוכה ממה שאתה מתאר
אינשטיין הכיר בתורת הקוונטים שאומרת שניתן ליצור יש מאין כל עוד יש את כוחות הטבע
לך תחפש מהם תנאי הטבע ליצירה של דבר מכלום
ואז תתחכם ותגיד האם הגדרת הבורא נכונה או לא
@radaphhesig *מתח
חברים יקרים...זה איינשטין שפגש את הרמבם ולא להיפך
צר לי, אבל שטיפת המוח האתאיסטית העבירה אותך על דעתך.
צר לי אבל שטיפת מוח דתית הולידה אצלך "אמונה" בקיומו של אל בלתי נראה...
@@דןשטיבלמן חחחח
אטום חייב לראות
נבון יכול להסיק
אתה לא רואה אוויר אבל יודע שקיים
אתה לא רואה רגשות ויודע שזה קיים
כמה אטימות כמה
אפילו את כל הצבעים הקיימים לא יכולים לראות
מדע טוען שאנו לא מנצלים הרבה מהשכל שלנו ויש דברים שלא ניתן לראות
היקום נוצר יש מאין לא מיש מיש
נוצר באינטיליגנציה ולא בפוקס