כתבה חשובה אבל השאלה מה עושים עם המימצאים? מפעל הפיס ממשיך בכל הכח להפיל מהמרים ולנצל את ההתמכרות שלהם ממש כמו שמישהו מכור לסמים. הם יכולים לפחות למנוע או להפחית את כמות ההימורים אבל הם לא רוצים כי זה יוריד להם מהרווחים
@@hedge.hזה בדיוק מה שרשמתי רמת גן גבעתיים מקומות כאלה אנשים לא מעניין אותם בכלל הדבר הזה עכשיו למה את כול הדברים שמפעל הפיס פותח כמו מתנסים גני ילדים וכו׳ כול אלה נפתחים במקומות לעשירים במקום שיפתחו לעניים שהם אלה שמפרנסים את הדבר הזה זה לא חוזר אליהם גם לוקחים להם את הכסף בסוף וגם משתמשים בזה לקדם את מי שיש לו יכולת וככה יוצרים עוד דור שימשיך לפרנס את מפעל הפיס ויעזור לפתוח עוד מקומות של מתנסים לעשירים שבזמן שהילדים העניים נשארים בלי כלום והולכים בעקבות מה שהם רואים בשכונות המדינה יוצרת את הדור הזה בעקיפין
כתבה חשובה. ניראה לי שבהקשר הזה, מעניין להבין מאיפה מגיעים הימורים בחסות המדינה. זה קיים עוד מתקופת האימפריה הרומית, הממשל רצה להטיל יותר מיסים אך פחד מתגובת העם-או אז מצאו את השיטה...נגיד לאנשים שיש להם סיכוי לזכות במשהו-ואם כבר יתנו לנו את הכסף בעצמם. זה בעיני מסכם את הכל-גם עכשיו עם מפעל הפיס ומשרד האוצר-ברור שלא יגבילו את ההימורים. נתנו לחתול לשמור על השמנת.
וואוווו יפה לכם ערוץ הראשון כאן 11.סה טו...נקודה...אההה כתבה מצילת חייםייםייםיים אין שני לכם כתבות איכותיות מהשטח אמיצים ביותר על מנת להיווכח מכל הבחינות ומכל המובנים וואווווו מגיע לכם צל"ש באהבה ענקית ממניייי אליכם אולפני חדשות ערוץ הראשון כאן 11💝⛱💞♦️💚❤💖🚦🚥💓🎀💕🍫♥️💗🎸🌈🇲🇫🍒🍓🍬💜💙☎️
תפסיקו להמר באופן כליל,רק מפסידים,תחשבו ככה אי פעם יצא לכם להכיר מישהו שיצא מורווח ממפעל הפיס או מהימורים לא חוקיים?אני בספק אם יש כזה אז תעשו לעצמכם טובה אל תהמרו במקום נגיש בארץ,כמובן בחול אין בעיה לקחת את זה כחוויה אבל כשזה נגיש זה רק יגרום לכם להתמכר וזה האינטרס שלהם,כולם נופלים בסוף ברגע שמתחילים לשמור על שגרת הימורים,אני מכיר מספיק אנשים וצעירים שנהרסו להם החיים.
להגיד להפסיק להמר לצערי לא כ"כ יעזור זה כמו לדבר ללמפה . צריך לפתח תוכניות למהמרים כבדים שיחזירו את הכבוד לחיים שלהם וכמובן להגביל את מפעל הפיס מריבוי הגרלות. מפעל הפיס לא עושה שום מאמץ למנוע מילדים צעירים להמר כולל הטוטו. שניהם ארגונים רקובים מהיסוד וחוגגים על הטמטום של המהמרים
שינוי התנהגות גירויים חיוביים או שליליים מסייעים לאלף חיה, כלומר להקנות לה התנהגות חדשה. האם כדאי כך לעצב גם את התנהגותם של בני אדם? מהו ההבדל בין שינוי התנהגות על ידי פרסים ועונשים לבין התפתחות של ממש? ראשית נגדיר את הטבע האנושי. לפי חכמת הקבלה אנו עשויים מחומר יסודי שנקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג", או בקיצור רצון ליהנות. בהתאם לכך אנו נמשכים לתענוג ובורחים מייסורים. שני אלה לוחצים עלינו מבחוץ בכל מיני צורות, וגורמים לנו להתנהגויות מסוימות. בנוסף טמונה בכל אחד ייחודיות משלו, שמגדירה מה נחשב עבורו תענוג ומה ייסורים, ובאיזו רמה ועוצמה. יכול להיות שדבר הנחשב אצל מישהו לחיובי, נתפס אצל האחר כלא חיובי או אפילו שלילי, ומעורר בכל אחד צורת התנהגות שונה. מחקרים מראים שעל ידי מתן גירויים חיוביים או שליליים ניתן לאלף חיה, כאמור. האם אפשר לאלף כך גם אדם? רק אם מורידים אותו לדרגת חיה. כלומר, בתנאי שעל ידי גירויים חיצוניים כל הזמן משפיעים עליו ולא מאפשרים לו להתפתח לרמה גבוהה יותר. במקרה כזה, האדם כל הזמן נע בין טוב לי - רע לי, רע לי - טוב לי, ועוד לפני שניתנת לו האפשרות לבקר את עצמו מהצד, הוא מוכרח לברוח מההרגשה הרעה או להימשך במקצת אל התחושה הטובה. כך פעלו במשטרים דיקטטוריים והפכו את כולם לרובוטים. לעומת זאת, אם יינתן לאדם חופש יחסי מלחצים חיצוניים, הרי אז תיפתח בפניו האפשרות להתפתח פנימית. ועכשיו, לחינוך ילדים. בני אדם שונים מבעלי חיים בכך שלכל פרט יש נטיות ותשוקות פנימיות מיוחדות, שעם התפתחותו מתבררות וחייבות לבוא לידי ביטוי. לכל אחד רצונות משלו, טעמים והעדפות משלו, שניכרים כבר בשנות חייו הראשונות. משום כך, פרסים ועונשים לא יוכלו למנוע את התפתחותו האישית של כל ילד. למרות כל הגירויים החיצוניים שאולי נפעיל, יתברר לנו שהאחד רוצה משהו מסוים והשני נמשך למשהו אחר. איך מגדלים אדם שיהיה חופשי מלחצים בלתי פוסקים של פרסים ועונשים, אך גם מבטיחים התנהגות טובה? התפתחות פנימית זו התשובה. בלב ההתפתחות הזו עומדת בניית מודל פנימי של קשר נכון בין הפרט לחברה. מין תבנית פנימית שנוצרת באדם כתוצאה מכך שהוא נכלל בחברה ומתחיל להרגיש אותה בתוכו. מתוך המודל הפנימי של החברה, האדם לומד איך להתייחס נכון אל החברה הסובבת אותו. אנחנו צריכים לדאוג לזה שהאדם ידע מי הוא, לשם מה הוא קיים, איך יוכל לפתח את עצמו. עליו להבין מה צריך להיות היחס שלו לסביבה ויחסה של הסביבה אליו, איך יוכלו שניהם להתפתח יחד בהרמוניה. את כל הידע הזה אנו צריכים להקנות לאדם, אך למרבה הצער באף מדינה בעולם לא יודעים לבנות נכון תהליך התפתחות שכזה. לכן אנו מאבדים קשר עם הדור הצעיר, ומפחיד לחשוב על העולם של מחר. חכמת הקבלה מלמדת שצריכה לקום מערכת חינוכית חדשה, כלל-חברתית, שתקנה לכל אדם הבנה מהי ההתפתחות הנדרשת מאיתנו כמין אנושי בתוך הטבע. כלומר, לאן מגמת ההתפתחות הכללית שבטבע מובילה אותנו, מהי הדרגה הבאה באבולוציה שלנו, איזו צורה של יחסים צריכה להיבנות בין האדם, החברה והטבע, כדי שנזכה להתקיים במצב הכי נכון, בטוח ומאוזן. אחרי שכל זה יהיה ברור, יהיה עלינו לבנות סביבה אנושית חדשה, שתספק דוגמאות של התנהגויות רצויות לכל אדם ואדם. חברה כזו תראה לכל פרט עד כמה היא זקוקה לתרומה הייחודית שלו ותעריך אותה, והוא מצדו יבין מה עליו לקבל מהחברה כדי שיוכל לתפקד כחלק בריא בתוכה. כך הפרט והחברה יפרו ויעשירו זה את זה. אם כן, כל ההתנהגויות החיצוניות תלויות במודלים הפנימיים, במידת יכולתו של האדם לעצב אותם נכון ולהוציא אותם מן הכוח אל הפועל. כיום רוב בני האדם חיים ללא מודלים פנימיים נכונים של העולם, של החברה, של הזולת, ולכן אינם מבינים מה האחרים דורשים מהם. שינוי התנהגות מהותי יוכל להיראות בשטח רק אחרי תהליך שיעזור לכל פרט לפתח בתוכו מודלים נכונים, ובעזרתם לממש את הפוטנציאל שלו להנאתו ולהנאת כולם. מן המקורות "המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה... והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו, והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה. תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן. מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס. מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על. אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה. בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן. כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל? גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת. יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
התחלת טוב אבל רשמת באריכות מדי וגם חלק מהדברים שרשמת הם סיסמאות שהם פשוט לא עומדות במבחן המציאות . "הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה" הצלחה היא לצערי כמו בחיים לא עובד לפי שיטה או מתמטיקה. אחד משקיע ומצליח , אחד פחות משקיע ויכול להצליח פי 2 מהשני . החיים הם ממש לא נוסחה לפי הנוסחה של קוקה קולה
ניתן להוריד את כמות המהמרים על ידי הגבלת כמות ההימורים פר בנאדם יש להתנות מספר ההימורים נגיד ל3 ביום לכל מהמר על ידי הוספת תעודת זהות לכול אדם הרוצה להמר.
שמתם לב ב9:15 שהבחור מדבר עם הבכירים (הליצנים) רציני ממש אז זה עם הזקן צוחק לו בפרצוף, דבר כזה צריך לטפל מהיסוד לפטר את כל האלה שיושבים בכנסת ולא מתחשבים באזרחים התמימים.
אז אתה מציע להתעלם מכל המכורים סמים גם על הדרך? יש עשרות אלפים שמכורים לסמים \הימורים כולל צעירים וגם תתפלא משכונות הכי מפוארות בישראל . אתה מציע שפשוט נתן להם למות בשקט בלי לנסות לעזור להם ? זה המסר שאתה מעביר ? ואם היה לך ילד שמכור לסמים ? או לנייסגיא?
@@goldblatalex7516 אם היה לי ילד מכור לסמים *אני* הייתי דואג לו לטיפול כי יש לי אחריות אישית לדאוג לילדיי. תראה זה נושא בעייתי מאוד, מלחמה בהתמכרות ע"י איסור פשוט לא עובדת, כמו שאמרת בעצמך על סמים בגלל זה איסור על הימורי פיס יגרום לאנשים ללכת להמר בשוק השחור שוב דוגמאת הסמים.
@@yosefgoldberg541 יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. 40 שנה מפעל הפיס יש לו מונופול אדיר על ההימורים בארץ ולפחות 50% זה מפעל הפיס והטוטו. צריכים לסגור את הארגונים הכושלים הללו שגומרים להתמכרות קשה ולא עושה כמעט כלום כדי למנוע או לבלום את ההתופעה של ההתמכרות. מבחינתי כל עוד מפעל הפיס לא דואג לחלשים אז צריך לסגור אותו . חד וחלק
@@shloopi3926 אז תפתח פה קזינו כל מטר , בתי בושת , צריכת סמים ושכל אחד יעשה את הבחירה שלו , נשמע לך הגיוני? מפעל הפיס "קובר" את האנשים האלה . הם מוציאים את הכסף שלהם מביטוח לאומי בשביל ללכת 5מטר לכל היותר , כמו שקיים ליד כל בנק בארץ , בשביל לעשות עוד הגרלה . אין לך את זה במשפחה אז זה לא מעניין אותך . אני מכיר אנשים כאלה שיודעים שיש להם עוד הגרלה ועוד המצאה של הגרלה בשביל עוד הונאה כדי שמפעל הפיס יכבס מילים כאילו הוא תורם לקהילה. והאנשים האלה סובלים .
@@salRL-eb3zc הימורים זו התמכרות רגשית, כמו התמכרות לאוכל או לאלכוהול, אז אולי גם נאסור סיגריות ואלכוהול? אתה יודע כמה אנשים מתים מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות? אם זה יצא מהחוק אז מי שמכור להימורים פשוט יהמר באופן לא חוקי ויהיה גן עדן לעבריינים, מה טוב בזה?
@@shloopi3926 זה בדיוק מה שאני מסביר לך . שמפעל הפיס הוא גוף מאוד חזק מונופוליסטי ושרירותי בחסות המדינה . ואין שום סיבה לעשות עשרות הגרלות לאורך כל היום כדי להעשיר את הקופה ולגמור אנשים . אל תתהמם , כל הכסף של הפיס זה לא כי אנשים עשירים עושים הגרלות . אז למה להפיל אנשים מהשכבה הכי חלשה במדינה? בגלל שזה חולני וממכר?
@@shloopi3926 לא נכון , לא אמרתי לך לסגור את מפעל הפיס , מספר ההגרלות זה הדבר המסוכן. מי שלא יהמר לא יילך להימור לא חוקי , אנשים קשיי יום לא מתקרבים לזה .
הרעיון לעשות את זה רק דרך המדחנה בכדי להשתמש בכסף למתרות פיתוח עוד הגיוני. אבל קשה מאוד לראות שמפרסמים ככה ווינר חישגד לוטו בכל חור, זאת הרי לא חברה בעלת מטרות רווח
טולסטוי אמר שההבדל בין כנופיית שודדים למדינה, זה רק בצד של מי נמצא הכוח וזה גם ההבדל בין דיקטטורה לדמוקרטיה. דיקטטורה ודמוקרטיה זה לא צודקים יותר או צודקים פחות, זה בידיים של מי מרוכז הכוח. בדיקטטורה הכוח נמצא בידיים של איש אחד ולכן הוא קובע, הוא גם צודק תמיד. בדמוקרטיה הכוח נמצא בידיים של הרוב, לכן הוא צודק תמיד. את כל הדברים האלה כותב פרופ' אריך פרום בספר על משבר הפסיכואנליזה של פרויד, והשקר הגדול של המוסר ע"פ הפסיכואנליזה.
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם. במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר". האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו. כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי. אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות"). לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע. וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר. בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה"). מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול. הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה. בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
הרבה אנשים שוקלים לעזוב את הארץ לטובת מקומות רגועים יותר, בטוחים יותר, עם יותר כסף ויותר איכות חיים. בעולם הגלובלי של היום, הם מסבירים, בן אדם יכול לחיות כמעט בכל מקום. סוף המפעל הציוני, או שיש מצב להציל? נתחיל מהשורה התחתונה: אם לא נעשה כאן מהפכה רוחנית, העסק אבוד. המהפכה הזו צריכה לכלול עדכון להגדרות של מה זה אומר להיות ישראלי, מהו עם ישראל ומהי ארץ ישראל מבחינה רוחנית. מה שעובר לנו בראש למשמע המושגים הללו ממש לא מספיק. בספר המדע מתאר הרמב"ם כיצד נולד עם ישראל מהתקבצות של אנשים מכל מיני עמים ושבטים, שחיו בתקופתו של אברהם. הוא היה חוקר בבלי שגילה שבכל הטבע פועל כוח אחד, ותכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. הגילוי הזה הפך אותו לאיש החסד. אברהם לימד את כל מי שהיטה אוזן איך מתחברים באהבה מעל כל האגו וההבדלים, כדי להתאים לאחדות הטבע. מכאן באה ההגדרה: עם ישראל פירושו אנשים שמחוברים ביניהם בחוקי האהבה שלימד אברהם. ישראל, מלשון ישר אל, זו הגדרת כיוון מדויקת: ישר אל כוח הטבע העליון, כוח ההשפעה והאהבה. המטרה הגבוהה של קיומנו בעולם היא להידמות לו, לרכוש את תכונתו. גם למושג ארץ ישראל יש הגדרה מהפכנית. ארץ פירושה רצון, שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה. אם אנשים מתחברים ביניהם על בסיס כזה, מתהווה ביניהם רצון משותף, כוח מיוחד, שתואם לשטח המסוים הזה על פני כדור הארץ. לכן כתוב שמי שיש בו נטייה להתפתחות רוחנית, מרגיש משיכה לכאן. כאלה הן ההגדרות הרוחניות, אבל מאז שהעם שלנו נחרב עקב שנאת חינם, אנחנו מנותקים מהן. עד שלא נבנה מחדש חיבור ואהבה בין אדם לאדם, מבחינה רוחנית לא נוכל להיחשב לעם ישראל וגם מגורינו כאן לא ייחשבו להימצאות בארץ ישראל. להיות ישראלים זה להתפתח לרמה שבה נרגיש כאיש אחד בלב אחד, ערבים זה לזה, כל ישראל חברים. מעל כל חילוקי הדעות, מעל כל הדחיות, אנחנו צריכים ללמוד להתקשר באהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שמפורטת בחכמת הקבלה. אם נפנה לכיוון הזה, אלה שהיום שוקלים לעזוב ירגישו שאין מקום יותר טוב, יותר חם, יותר קרוב. שיהיה לכולנו בהצלחה!
מה אתה בן 8 אחי? מדינה בסופו של דבר היא גוף כלכלי ויש לו מטרה להרוויח... זה לא שהמדינה מצמידה להם אקדח לרקה, מי שלא רוצה שלא ימלא טוטו או לוטו זה מאוד פשוט.
בואו נדבר על זה שעכשיו יש אתרים באינטרנט שאפשר למלא שם חישגד והוא עולה יותר משעולה בדוחני הטוטו , יש שם תמונה של הכרטיס חישגד וכתוב עליו למשל 12.50 ומוכרים אותו שם ב20 שח בערך , זה מגוכך ועוד יותר מצחיק שזה חוקי.. אפילו לא צריך לצאת מהבית בשביל להמר
צריך להוציא את מפעל הפיס החרא הזה מהחוק בתור מהמר אני אומר את זה אם לא היה אותם לא היו הולכים לבטים אף אחד לא מתחיל ישר בבטים בלי מפעל הפיס לא הינו חושבים בכלל על הימורים
מי שרוצה לדעת מי הוא באמת מלך המשיח האמיתי שיעשה שאלת חלום או עליית נשמה ובכן יראה ויגלה בשמים שרק רחמים בדיני מראש העין רחוב הרצל 13 הוא בעצמו מלך המשיח האמיתי של השם יתברך ואין עוד אחר מלבדו כלל בשורות טובות וגאולה שלמה ברחמים לכולנו אמן
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה. תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן. מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס. מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על. אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה. בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן. כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל? גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת. יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה. תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן. מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס. מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על. אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה. בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן. כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל? גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת. יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
כתבה חשובה מאין כמוה
כמה מהמרים חדשים שבדרך לאבדון הצלתם!
זה ממש חיי אדם כל הכבוד!!
כתבה חשובה אבל השאלה מה עושים עם המימצאים? מפעל הפיס ממשיך בכל הכח להפיל מהמרים ולנצל את ההתמכרות שלהם ממש כמו שמישהו מכור לסמים. הם יכולים לפחות למנוע או להפחית את כמות ההימורים אבל הם לא רוצים כי זה יוריד להם מהרווחים
@@goldblatalex7516לישרוף תחנות רק ככה זה יפסק לאיים על בעלי תחנות
איפה הם יציבו דוכנים? בהרצליה פיתוח או כפר שמריהו? לא תהיה להם פרנסה....
אז מוכרים אשליות למסכנים.
יש צורך להכניס לשיעורי חינוך בבתי הספר את ההסבר וההמחשה של הסיכוי האפסי לזכות. וכן להציף את הסיפורים של האנשים שהפסידו את כל כספם בהימורים
לא מלמדים אפילו מה זה הלוואה בבתי ספר בארץ
@@maxilinkov1611 דווקא כן מלמדים. יש במערכת מקצוע שנקרא חינוך פיננסי.
@@מרדכיישראל-ת8ס אולי בבית ספר בצפון תל אביב או בכפר שמריהו...
@@mastikcat9900 אני מלמד מתמטיקה בתיכון מקיף ראש העין. ויש להם במערכת גם חינוך פיננסי
יש הכל חינם ברשת...הסתברות לומדים בתיכון אפילו ב3 יחל.
5:10 מה שהוא שכח לציין שבערים של אנשים יותר עמידים כמו רעננה או צפון תלאביב לא תמצא דוכנים כי הם מניחים את המלכודת על אנשים שנמצאים בתחתית
הוא אמר את זה במילים מכובסות...
הם ידועים שהאנשים בערים כאלה יהמרו מעט מאוד. לא רק אנשים עמידים, אנשים יודעים קצת חשבון, ומבינים אחוזים וסיכויים.
@@hedge.hזה בדיוק מה שרשמתי רמת גן גבעתיים מקומות כאלה אנשים לא מעניין אותם בכלל הדבר הזה עכשיו למה את כול הדברים שמפעל הפיס פותח כמו מתנסים גני ילדים וכו׳ כול אלה נפתחים במקומות לעשירים במקום שיפתחו לעניים שהם אלה שמפרנסים את הדבר הזה זה לא חוזר אליהם גם לוקחים להם את הכסף בסוף וגם משתמשים בזה לקדם את מי שיש לו יכולת וככה יוצרים עוד דור שימשיך לפרנס את מפעל הפיס ויעזור לפתוח עוד מקומות של מתנסים לעשירים שבזמן שהילדים העניים נשארים בלי כלום והולכים בעקבות מה שהם רואים בשכונות המדינה יוצרת את הדור הזה בעקיפין
@@hedge.h הסיכוי כתוב על הטופס...
משקיעים בלימודים לא בדת ולבוש
נקווה שמפעל הפיס יסגר לאלתר או לפחות שיפקחו עליו למעט הגרלות וסכומים קטנים. פשוט לשים בפני עיוור מכשול ובקשר לאתרי אינטרנט - לחסום !
מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם.....
הבעיה שזה חושף נערים וילדים, כי כולם יודעים שהמון אבל המון נותנים לנערים להמר, הגיע הזמן לעצור את זה.
העיקר בסוף השנה הם בונים מזה בית ספר שיבנו מקום גמילה מהימורים לכל האנשים שהרסו בדרך
כמה משפחות נערסו מהימורים כסף של הרבה דמעות של ילדים ומשפחות
גם נהרסו עם ה!
תודה על התיקון
לא הכתבה הראשונה בנושא הזה...
אף אחד לא עוצר כלום
כל הכבוד לכם על הסרטון. היה יפה ומועיל.
כתבה חשובה. ניראה לי שבהקשר הזה, מעניין להבין מאיפה מגיעים הימורים בחסות המדינה. זה קיים עוד מתקופת האימפריה הרומית, הממשל רצה להטיל יותר מיסים אך פחד מתגובת העם-או אז מצאו את השיטה...נגיד לאנשים שיש להם סיכוי לזכות במשהו-ואם כבר יתנו לנו את הכסף בעצמם.
זה בעיני מסכם את הכל-גם עכשיו עם מפעל הפיס ומשרד האוצר-ברור שלא יגבילו את ההימורים. נתנו לחתול לשמור על השמנת.
וואוווו יפה לכם ערוץ הראשון כאן 11.סה טו...נקודה...אההה כתבה מצילת חייםייםייםיים אין שני לכם כתבות איכותיות מהשטח אמיצים ביותר על מנת להיווכח מכל הבחינות ומכל המובנים וואווווו מגיע לכם צל"ש באהבה ענקית ממניייי אליכם אולפני חדשות ערוץ הראשון כאן 11💝⛱💞♦️💚❤💖🚦🚥💓🎀💕🍫♥️💗🎸🌈🇲🇫🍒🍓🍬💜💙☎️
כתבה חשובה ואמיצה
תפסיקו להמר באופן כליל,רק מפסידים,תחשבו ככה אי פעם יצא לכם להכיר מישהו שיצא מורווח ממפעל הפיס או מהימורים לא חוקיים?אני בספק אם יש כזה אז תעשו לעצמכם טובה אל תהמרו במקום נגיש בארץ,כמובן בחול אין בעיה לקחת את זה כחוויה אבל כשזה נגיש זה רק יגרום לכם להתמכר וזה האינטרס שלהם,כולם נופלים בסוף ברגע שמתחילים לשמור על שגרת הימורים,אני מכיר מספיק אנשים וצעירים שנהרסו להם החיים.
להגיד להפסיק להמר לצערי לא כ"כ יעזור זה כמו לדבר ללמפה . צריך לפתח תוכניות למהמרים כבדים שיחזירו את הכבוד לחיים שלהם וכמובן להגביל את מפעל הפיס מריבוי הגרלות. מפעל הפיס לא עושה שום מאמץ למנוע מילדים צעירים להמר כולל הטוטו. שניהם ארגונים רקובים מהיסוד וחוגגים על הטמטום של המהמרים
זה טיפוס של אנשים אם לא בצורה חוקית זה היה מפרנס עבריינים לפחות הם מחזירים את הקצבאות של הביטוח לאומי חזרה למדינה
אין סיכוי לרווחים מכיון שהיום הכל מתוכנט בשיטה של תוכנה. מיוחדת שלא תתן לך שקל
כתבה סופר חשובה !
אז את אלה שהמדינה מפרקת במיסים וביוקר מחיה היא שולחת להתרסק בהתמכרות להימורים "חוקיים".
אנשים מסכנים כואב הלב
כבר לפני 50 שנה מחקרים גילו קשר ישיר ומובהק בין עוני, אמונה באלוהים ובורות. במקרה בישראל רובם מזרחים שנמצאים בפריפריה אבל זה ככה בכל מקום בעולם.
זו דרך העולם, על מסורתיים, בורים ועניים הכי קל להשפיע. הם העדר.משכת אחד לתוך הדת/ההימורים, משכת את כל עצומי העיניים ושטופי המוח.
כל מילה , כל הכבוד . רואה נכוחה .
שינוי התנהגות
גירויים חיוביים או שליליים מסייעים לאלף חיה, כלומר להקנות לה התנהגות חדשה. האם כדאי כך לעצב גם את התנהגותם של בני אדם? מהו ההבדל בין שינוי התנהגות על ידי פרסים ועונשים לבין התפתחות של ממש?
ראשית נגדיר את הטבע האנושי. לפי חכמת הקבלה אנו עשויים מחומר יסודי שנקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג", או בקיצור רצון ליהנות. בהתאם לכך אנו נמשכים לתענוג ובורחים מייסורים. שני אלה לוחצים עלינו מבחוץ בכל מיני צורות, וגורמים לנו להתנהגויות מסוימות.
בנוסף טמונה בכל אחד ייחודיות משלו, שמגדירה מה נחשב עבורו תענוג ומה ייסורים, ובאיזו רמה ועוצמה. יכול להיות שדבר הנחשב אצל מישהו לחיובי, נתפס אצל האחר כלא חיובי או אפילו שלילי, ומעורר בכל אחד צורת התנהגות שונה.
מחקרים מראים שעל ידי מתן גירויים חיוביים או שליליים ניתן לאלף חיה, כאמור. האם אפשר לאלף כך גם אדם? רק אם מורידים אותו לדרגת חיה. כלומר, בתנאי שעל ידי גירויים חיצוניים כל הזמן משפיעים עליו ולא מאפשרים לו להתפתח לרמה גבוהה יותר.
במקרה כזה, האדם כל הזמן נע בין טוב לי - רע לי, רע לי - טוב לי, ועוד לפני שניתנת לו האפשרות לבקר את עצמו מהצד, הוא מוכרח לברוח מההרגשה הרעה או להימשך במקצת אל התחושה הטובה. כך פעלו במשטרים דיקטטוריים והפכו את כולם לרובוטים. לעומת זאת, אם יינתן לאדם חופש יחסי מלחצים חיצוניים, הרי אז תיפתח בפניו האפשרות להתפתח פנימית.
ועכשיו, לחינוך ילדים. בני אדם שונים מבעלי חיים בכך שלכל פרט יש נטיות ותשוקות פנימיות מיוחדות, שעם התפתחותו מתבררות וחייבות לבוא לידי ביטוי. לכל אחד רצונות משלו, טעמים והעדפות משלו, שניכרים כבר בשנות חייו הראשונות. משום כך, פרסים ועונשים לא יוכלו למנוע את התפתחותו האישית של כל ילד. למרות כל הגירויים החיצוניים שאולי נפעיל, יתברר לנו שהאחד רוצה משהו מסוים והשני נמשך למשהו אחר.
איך מגדלים אדם שיהיה חופשי מלחצים בלתי פוסקים של פרסים ועונשים, אך גם מבטיחים התנהגות טובה?
התפתחות פנימית זו התשובה. בלב ההתפתחות הזו עומדת בניית מודל פנימי של קשר נכון בין הפרט לחברה. מין תבנית פנימית שנוצרת באדם כתוצאה מכך שהוא נכלל בחברה ומתחיל להרגיש אותה בתוכו. מתוך המודל הפנימי של החברה, האדם לומד איך להתייחס נכון אל החברה הסובבת אותו.
אנחנו צריכים לדאוג לזה שהאדם ידע מי הוא, לשם מה הוא קיים, איך יוכל לפתח את עצמו. עליו להבין מה צריך להיות היחס שלו לסביבה ויחסה של הסביבה אליו, איך יוכלו שניהם להתפתח יחד בהרמוניה.
את כל הידע הזה אנו צריכים להקנות לאדם, אך למרבה הצער באף מדינה בעולם לא יודעים לבנות נכון תהליך התפתחות שכזה. לכן אנו מאבדים קשר עם הדור הצעיר, ומפחיד לחשוב על העולם של מחר.
חכמת הקבלה מלמדת שצריכה לקום מערכת חינוכית חדשה, כלל-חברתית, שתקנה לכל אדם הבנה מהי ההתפתחות הנדרשת מאיתנו כמין אנושי בתוך הטבע. כלומר, לאן מגמת ההתפתחות הכללית שבטבע מובילה אותנו, מהי הדרגה הבאה באבולוציה שלנו, איזו צורה של יחסים צריכה להיבנות בין האדם, החברה והטבע, כדי שנזכה להתקיים במצב הכי נכון, בטוח ומאוזן.
אחרי שכל זה יהיה ברור, יהיה עלינו לבנות סביבה אנושית חדשה, שתספק דוגמאות של התנהגויות רצויות לכל אדם ואדם. חברה כזו תראה לכל פרט עד כמה היא זקוקה לתרומה הייחודית שלו ותעריך אותה, והוא מצדו יבין מה עליו לקבל מהחברה כדי שיוכל לתפקד כחלק בריא בתוכה. כך הפרט והחברה יפרו ויעשירו זה את זה.
אם כן, כל ההתנהגויות החיצוניות תלויות במודלים הפנימיים, במידת יכולתו של האדם לעצב אותם נכון ולהוציא אותם מן הכוח אל הפועל. כיום רוב בני האדם חיים ללא מודלים פנימיים נכונים של העולם, של החברה, של הזולת, ולכן אינם מבינים מה האחרים דורשים מהם. שינוי התנהגות מהותי יוכל להיראות בשטח רק אחרי תהליך שיעזור לכל פרט לפתח בתוכו מודלים נכונים, ובעזרתם לממש את הפוטנציאל שלו להנאתו ולהנאת כולם.
מן המקורות
"המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה... והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו, והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא".
בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
אני הפסדתי מאות אלפים מפעל הפיס נוכלים כמו השוק האפור מזל שהפסקתי והתחלתי בחיים חדשים
לגרום לפייס לממן טיפולים והסברה נגד הימורים והתמכרות ככה שהוא לאט לאט ימחק או לפחות יקטן ויצטרך פחות כסף לטיפולים כי יש פחות מהמרים…
החתול לא יוותר על השמנת . המדינה צריכה להגביל את מפעל הפיס אבל זה יד לוחצת יד וזה מאפיה של 40 שנה
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'?
המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה.
תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן.
מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס.
מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו.
לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על.
אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה.
בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן.
כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל?
גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת.
יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
התחלת טוב אבל רשמת באריכות מדי וגם חלק מהדברים שרשמת הם סיסמאות שהם פשוט לא עומדות במבחן המציאות . "הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה" הצלחה היא לצערי כמו בחיים לא עובד לפי שיטה או מתמטיקה. אחד משקיע ומצליח , אחד פחות משקיע ויכול להצליח פי 2 מהשני . החיים הם ממש לא נוסחה לפי הנוסחה של קוקה קולה
מפעל הפיס ..אין בושה...גם ביום הזיכרון הדוכנים פתוחים..
אסור להתחיל עם זה...!!
2:34
מעניין, דווקא בעיירות פיתוח הדוכנים של הפיס מדבקים בהימורים כמו הקורונה...
0:23
מה לא תעשה הממשלה המושחתת כדי לסחוט את כספם של האזרחים
אפשר לחשוב שבישראל המציאו את ההימורים בחסות המדינה זה קיים בערך בכל מדינה מערבית.
איזו ממשלה?
לוטו זה רמאות וזה כבר הוכח
מפעל הפיס ,ווינר,בורסה…קזינו אחד גדול
ההימורים מקדמים את מי שקרוב לצלחת הדירקטוריון ההנהלה הן זוכים ואנחנו מפסידים
ניתן להוריד את כמות המהמרים על ידי הגבלת כמות ההימורים פר בנאדם
יש להתנות מספר ההימורים נגיד ל3 ביום לכל מהמר על ידי הוספת תעודת זהות לכול אדם הרוצה להמר.
שמתם לב ב9:15 שהבחור מדבר עם הבכירים (הליצנים) רציני ממש אז זה עם הזקן צוחק לו בפרצוף, דבר כזה צריך לטפל מהיסוד לפטר את כל האלה שיושבים בכנסת ולא מתחשבים באזרחים התמימים.
שיבטלו הימורים ויתירו רק באינטרנט לפי תז וסכום מסויים לפי שבוע/חודש וזהו.
מסקנה: רק התפרנים ממלאים לוטו 🤣
0:30
ואז הם שמים פרסומות בכל מקום על בתי הספר ואולמות ספורט.
הבעיה בישראל ולא רק שאנשים פשוט לא לוקחים אחריות על מעשיהם.
אתם רוצים חברה חופשית? חופש מגיע עם צורך באחריות.
אז אתה מציע להתעלם מכל המכורים סמים גם על הדרך? יש עשרות אלפים שמכורים לסמים \הימורים כולל צעירים וגם תתפלא משכונות הכי מפוארות בישראל . אתה מציע שפשוט נתן להם למות בשקט בלי לנסות לעזור להם ? זה המסר שאתה מעביר ? ואם היה לך ילד שמכור לסמים ? או לנייסגיא?
@@goldblatalex7516 אם היה לי ילד מכור לסמים *אני* הייתי דואג לו לטיפול כי יש לי אחריות אישית לדאוג לילדיי.
תראה זה נושא בעייתי מאוד, מלחמה בהתמכרות ע"י איסור פשוט לא עובדת, כמו שאמרת בעצמך על סמים בגלל זה איסור על הימורי פיס יגרום לאנשים ללכת להמר בשוק השחור שוב דוגמאת הסמים.
@@yosefgoldberg541 יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. 40 שנה מפעל הפיס יש לו מונופול אדיר על ההימורים בארץ ולפחות 50% זה מפעל הפיס והטוטו. צריכים לסגור את הארגונים הכושלים הללו שגומרים להתמכרות קשה ולא עושה כמעט כלום כדי למנוע או לבלום את ההתופעה של ההתמכרות.
מבחינתי כל עוד מפעל הפיס לא דואג לחלשים אז צריך לסגור אותו . חד וחלק
@@goldblatalex7516 ואז אותם אנשים יהמרו באינטרנט, בפוקר, בקוביות לא חסרות דרכים להמר שלא דרך הפיס.
הונאה. גדולה
תעשיית האשליות הכי גדולה
עצוב , אנשים קשיי יום יושבים שעות בשביל עוד הגרלה של צאנס . פנסיונרים נגמרים שם
מבחירה, אף אחד לא כופה עליהם למלא הגרלות
@@shloopi3926 אז תפתח פה קזינו כל מטר , בתי בושת , צריכת סמים ושכל אחד יעשה את הבחירה שלו , נשמע לך הגיוני?
מפעל הפיס "קובר" את האנשים האלה . הם מוציאים את הכסף שלהם מביטוח לאומי בשביל ללכת 5מטר לכל היותר , כמו שקיים ליד כל בנק בארץ , בשביל לעשות עוד הגרלה . אין לך את זה במשפחה אז זה לא מעניין אותך . אני מכיר אנשים כאלה שיודעים שיש להם עוד הגרלה ועוד המצאה של הגרלה בשביל עוד הונאה כדי שמפעל הפיס יכבס מילים כאילו הוא תורם לקהילה. והאנשים האלה סובלים .
@@salRL-eb3zc הימורים זו התמכרות רגשית, כמו התמכרות לאוכל או לאלכוהול, אז אולי גם נאסור סיגריות ואלכוהול? אתה יודע כמה אנשים מתים מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות?
אם זה יצא מהחוק אז מי שמכור להימורים פשוט יהמר באופן לא חוקי ויהיה גן עדן לעבריינים, מה טוב בזה?
@@shloopi3926 זה בדיוק מה שאני מסביר לך . שמפעל הפיס הוא גוף מאוד חזק מונופוליסטי ושרירותי בחסות המדינה . ואין שום סיבה לעשות עשרות הגרלות לאורך כל היום כדי להעשיר את הקופה ולגמור אנשים . אל תתהמם , כל הכסף של הפיס זה לא כי אנשים עשירים עושים הגרלות . אז למה להפיל אנשים מהשכבה הכי חלשה במדינה? בגלל שזה חולני וממכר?
@@shloopi3926 לא נכון , לא אמרתי לך לסגור את מפעל הפיס , מספר ההגרלות זה הדבר המסוכן. מי שלא יהמר לא יילך להימור לא חוקי , אנשים קשיי יום לא מתקרבים לזה .
יחחסרה על כחלון לא הערכנו את הבולדוזר הזה השם ישמור אותך משה היקר
הרעיון לעשות את זה רק דרך המדחנה בכדי להשתמש בכסף למתרות פיתוח עוד הגיוני.
אבל קשה מאוד לראות שמפרסמים ככה ווינר חישגד לוטו בכל חור, זאת הרי לא חברה בעלת מטרות רווח
7:02, תאגיד "כאן", אנא חדלו לקדם ללא-לאות ובכל הזדמנות את אינטרנס חברות הטבק "לנרמל" עישון!
הכל עבודה בעיניים עובדים על החלשים
אני בטוח שהימורים בקזינו האחוזים לזכות יותר גבוהים מאשר בטוטו או לוטו
טולסטוי אמר שההבדל בין כנופיית שודדים למדינה, זה רק בצד של מי נמצא הכוח
וזה גם ההבדל בין דיקטטורה לדמוקרטיה. דיקטטורה ודמוקרטיה זה לא צודקים
יותר או צודקים פחות, זה בידיים של מי מרוכז הכוח. בדיקטטורה הכוח נמצא
בידיים של איש אחד ולכן הוא קובע, הוא גם צודק תמיד. בדמוקרטיה הכוח נמצא בידיים
של הרוב, לכן הוא צודק תמיד.
את כל הדברים האלה כותב פרופ' אריך פרום בספר על משבר הפסיכואנליזה של פרויד, והשקר הגדול של המוסר ע"פ הפסיכואנליזה.
0:32 עם סיגריה
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
מה עם כתבה על מס הכנסה מעמ ביטוח לאומי ארנונה ...שגומרים את העסקים הקטנים...ולא מבחירה כמו בהימורים
אני עובד רגיל אבל יש לי גם מנוי פיס . אולי אני יקום יום אחד עם סכום גדול . רק חבל שבקושי יש שם הגרלות .
לזכות בלוטו זה כמו לקנות כרטיס לירח בערך אותו מחיר
הרבה אנשים שוקלים לעזוב את הארץ לטובת מקומות רגועים יותר, בטוחים יותר, עם יותר כסף ויותר איכות חיים. בעולם הגלובלי של היום, הם מסבירים, בן אדם יכול לחיות כמעט בכל מקום. סוף המפעל הציוני, או שיש מצב להציל?
נתחיל מהשורה התחתונה: אם לא נעשה כאן מהפכה רוחנית, העסק אבוד. המהפכה הזו צריכה לכלול עדכון להגדרות של מה זה אומר להיות ישראלי, מהו עם ישראל ומהי ארץ ישראל מבחינה רוחנית. מה שעובר לנו בראש למשמע המושגים הללו ממש לא מספיק.
בספר המדע מתאר הרמב"ם כיצד נולד עם ישראל מהתקבצות של אנשים מכל מיני עמים ושבטים, שחיו בתקופתו של אברהם. הוא היה חוקר בבלי שגילה שבכל הטבע פועל כוח אחד, ותכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. הגילוי הזה הפך אותו לאיש החסד. אברהם לימד את כל מי שהיטה אוזן איך מתחברים באהבה מעל כל האגו וההבדלים, כדי להתאים לאחדות הטבע.
מכאן באה ההגדרה: עם ישראל פירושו אנשים שמחוברים ביניהם בחוקי האהבה שלימד אברהם. ישראל, מלשון ישר אל, זו הגדרת כיוון מדויקת: ישר אל כוח הטבע העליון, כוח ההשפעה והאהבה. המטרה הגבוהה של קיומנו בעולם היא להידמות לו, לרכוש את תכונתו.
גם למושג ארץ ישראל יש הגדרה מהפכנית. ארץ פירושה רצון, שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה. אם אנשים מתחברים ביניהם על בסיס כזה, מתהווה ביניהם רצון משותף, כוח מיוחד, שתואם לשטח המסוים הזה על פני כדור הארץ. לכן כתוב שמי שיש בו נטייה להתפתחות רוחנית, מרגיש משיכה לכאן.
כאלה הן ההגדרות הרוחניות, אבל מאז שהעם שלנו נחרב עקב שנאת חינם, אנחנו מנותקים מהן. עד שלא נבנה מחדש חיבור ואהבה בין אדם לאדם, מבחינה רוחנית לא נוכל להיחשב לעם ישראל וגם מגורינו כאן לא ייחשבו להימצאות בארץ ישראל.
להיות ישראלים זה להתפתח לרמה שבה נרגיש כאיש אחד בלב אחד, ערבים זה לזה, כל ישראל חברים. מעל כל חילוקי הדעות, מעל כל הדחיות, אנחנו צריכים ללמוד להתקשר באהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שמפורטת בחכמת הקבלה.
אם נפנה לכיוון הזה, אלה שהיום שוקלים לעזוב ירגישו שאין מקום יותר טוב, יותר חם, יותר קרוב. שיהיה לכולנו בהצלחה!
יש כאן מונופול. או שיפתחו את זה חופשי או שיסגרו גם את מפעל הפיס..זה לא הגיוני
צריך שלא יהיה פירסום בקשר להגרלות
הימורים זה לפראיירים
להפסיק את כל ההימורים אם אכפת להם מהאנשים
האיש בתמונה גם התרסק כי יש לו אייפון 5/6
מפיה אם תאודת מדינה !!!!!!!!
פרייר מי שמנסה פעם אחת! שנייה ושלישית נתפסת., אכלת אותה.
ביטון הזה עוד שניה נרדם. זה נשמע כאילו מפעל הפיס כתב לו מה להגיד
לא מבין מה כולם מתמכרים להימורים
הפתרון זה חינוך ולא רגולציה על מפעל הפיס. לא יהיה מפעל הפיס היו הימורים בלתי חוקיים כמו שקרה בהרצות הברית כאשר אסרו אלכוהול.
זה מכון האימורים בחסות המדינה וכולם שותקים
מה אתה בן 8 אחי? מדינה בסופו של דבר היא גוף כלכלי ויש לו מטרה להרוויח... זה לא שהמדינה מצמידה להם אקדח לרקה, מי שלא רוצה שלא ימלא טוטו או לוטו זה מאוד פשוט.
ואגב אימורים הם חלקי הבהמה המוקטרים לה' על המזבח. אתה מתכוון להימורים :)
תסגרו כבר את הפיס!
מה זה המשחקים האלו.
נו.... אז יורידו הגרלות. פחות דוכנים זה יגרום לאנשים פחות למהר.? אפשר לשחק במחיר סמלי וזהו
זה נכון יהיה הימורים לא חוקים
אז על מה אתם נלחמים .
זה השיטה של המדינה, כל הזמן פוגעים בדרום
כך עושים כסף במדינה
תעשיית האשליות
נערי האוצר עושקי העם
מפרקי משפחות
אין בזה שום בעייה. אנשים מגיל 18 ומעלה עם טופס ויתור עתיד שבחרו להקדיש את חיים, על מנת להמר ושלם כסף שאחוז מכובד ממנו מגיע לכולנו.
תמשיכו להצביע למושחתים שמאשרים את זה....
שקרנים מרוב ריבוי תחנות יש אנשים שממש לא צריכים אותם וסוגרים והם אומרים שהם סגרו את התחנה בלוף גדול
כסף מגיע אך ורק מעבודה קשה
לכו לעבוד חבל על הזמן שלכם
בואו נדבר על זה שעכשיו יש אתרים באינטרנט שאפשר למלא שם חישגד והוא עולה יותר משעולה בדוחני הטוטו , יש שם תמונה של הכרטיס חישגד וכתוב עליו למשל 12.50 ומוכרים אותו שם ב20 שח בערך , זה מגוכך ועוד יותר מצחיק שזה חוקי..
אפילו לא צריך לצאת מהבית בשביל להמר
הכל בסדר שיהמרו
כול זה סימטופמים של שחיתות, פיתוח שכבות, הבדלים חברתיים עצומים בגלל שחיתות.
זמן: 1:04 : התחלה.
זה מפעל הפיס לא בסדר גנהבם אני בום אחד לא לקתה
א
1.
מזעזע 😢
צריך להוציא את מפעל הפיס החרא הזה מהחוק בתור מהמר אני אומר את זה אם לא היה אותם לא היו הולכים לבטים אף אחד לא מתחיל ישר בבטים בלי מפעל הפיס לא הינו חושבים בכלל על הימורים
תלמדו תורה במקום ההבלים האלה.
מי שרוצה לדעת מי הוא באמת מלך המשיח האמיתי שיעשה שאלת חלום או עליית נשמה ובכן יראה ויגלה בשמים שרק רחמים בדיני מראש העין רחוב הרצל 13 הוא בעצמו מלך המשיח האמיתי של השם יתברך ואין עוד אחר מלבדו כלל בשורות טובות וגאולה שלמה ברחמים לכולנו אמן
שדרות על המפה הוא מכיר אנשים
5:48 איזו מהממת
אנשים שמחפשים לעשות כסף בלי עבודה קשה והימורים לא יהיה להם כסף אף פעם
מפעל הפייס אירגון פשע
טפו על צה"ל, השב"כ, השב"ס, המוסד, בג"ץ, המשטרה ומדינת ישראל! יחי איראן שעושה צדק בעולם😁✌️🇮🇷
מת שתזיין לי תחור של התחת💔💔😭😭
בטח שנולדת ישר ראו שאתה דביל ...
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'?
המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה.
תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן.
מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס.
מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו.
לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על.
אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה.
בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן.
כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל?
גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת.
יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
0:30
0:32 עם סיגריה
0:32 עם סיגריה
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'?
המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה.
תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן.
מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס.
מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו.
לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על.
אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה.
בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן.
כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל?
גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת.
יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
ארוך לקרוא.