הפיוט בשבת לפני פורים מי כמוך ואין כמוך כמנהג תימן. מארי אהוד עטרי עם ילדי המארי.

מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ
אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל
אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל
כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל
וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ
בִּימֵי חָרְפִּי מִקַּדְמוֹנָי
בִּי דִּבֵּר רוּחַ ה'
וְהַיּוֹם אִם גֵּרְשׁוּנִי עֲוֹנָי
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ
גְּמָלַנִי מֵאָז טוֹבוֹת
גְּלוּיוֹת יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת
גַּם אִם יִהְיוּ הַצָּרוֹת קְרוֹבוֹת
אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ
דְּמֵי מִתְקוֹמְמַי אַזֶּה
דִּגְלִי אָרִים כִּדְבַר כָּל חוֹזֶה
הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה
קִוִּינוּ לוֹ
הַיּוֹם אַבִּיעָה חִידוֹת
הָיוּ מִנִּי קֶדֶם עֲתִידוֹת
נִפְלָא בָם הַמֵּבִין צְפוּנֵי סוֹדוֹת
יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
מֶלֶךְ הֻקָם עָל כִּבְרוֹשׁ
נִשָּׂא וָרָם עַל כָּל קָצִין וָרֹאשׁ
וַה' הֵנִיחַ לוֹ
זִמֵּן בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ
לְהַרְאוֹת לְכָל עֲבָדָיו תְּכוּנָתוֹ
וְאַבְנֵי נֶזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ
וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ
חֵלֶק לְכָל בְּנֵי שׁוּשָׁן נָתַן
וְהִקְדִּישׁ קְרוּאָיו כְּחָתָן
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתָן
אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ
טָעַם עֲשׂוֹת רְצוֹן כָּל אִישׁ וְיִצְרוֹ
וְאֵין אֹנֵס לְאִישׁ יַיִן עֲבָרוֹ
וְלָתֵת לְכָל שׁוֹאֵל דֵּי מַחְסֹרוֹ
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ
יַחַד אֻסְּפוּ כָּל הַנִּדְרָשִׁים
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים
וּמִשְׁתֵּה הַנָּשִׁים כָּאֲנָשִׁים
שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ
כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן
אָמַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת יְפַת הָעָיִן
וַתְּמָאֵן בִּדְבָרוֹ לֵאמֹר אָיִן
הֵעֵזָּה פָנֶיהָ וַתֹּאמֶר לוֹ
לַקְּרוֹבִים אֵלָיו הַיּוֹשְׁבִים עֲלֵי כָן
שָׁאַל וַיִּעָצֵהוּ מְמוּכָן
הוּא הָמָן לְפֻרְעָנוּת מוּכָן
לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ