ולא רק בעת שמחה כשמתעורר ליבו טוב לרקוד, אלא בכל עת שיוכל, ואפילו כ"סדר" מסדריו ומנהגיו הקבועים, כמו רבי נתן שנהג לרקוד בכל יום (שיח שרפי קודש א' סימן תקע"ד), וכמו שנוהגים רבים מחסידי ברסלב עד היום. ואם אמר פעם רבי נחמן מברסלב לאחד "אתן לך דרך לתשובה - שתרקוד בכל יום" (שם תר"ס), בוודאי אין הדבר ריק וקל חלילה.
ברסלב הם אש ממש". רבי ישראל אבו חצירא: "הצדיקים הללו יוציאו את השכינה מהגלות". עוד סיפר ה"בבא סאלי" כי בנו האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא נגלה אליו בחלום ואמר לאביו: "כל הצדיקים פה בשמים הולכים לשמוע תורה מרבי נחמן". רבי ישראל אלתר מגור ה"בית ישראל": "בכל מקום שהם (חסידי ברסלב) הולכים רבם איתם, הם חיים ומחיים".
בתורה נאמר ''הוכיח תוכיח את עמיתך'' והתלמוד מוסיף - ''אפילו מאה פעמים'', אם יש בכך צורך. מסביר רבי שמחה זיסל מקלם שאדם לא ינחית את כל דברי הביקורת שיש לו על חברו בבת אחת. מצב כזה יכול להביא את החבר לידי חוסר אונים ויאוש. מוטב לו לאדם לפצל את הביקורת, אפילו למאה חלקים, כדי שיעביר כל חלק במנות קטנות ראויות לעיכול. מטרת הביקורת בתורה אינה לפרוק לחצים או לשחרר עצבים אלא לגרום לזולת לשפר את התנהגותו. לכן צריכה התוכחה להיאמר בנחת ובחוכמה, באופן שהדברים יתקבלו על ליבו של השומע.
הקב"ה כשעושה נס שלא עפ"י הטבע נדמה כמו בחור, ולכן על הים שהוא הפך הטבע אמר ה' איש מלחמה וכשעושה עפ"י הטבע, נדמה כאיש זקן. והנה בו ביום שחזר עִדָן לשרה הוא שלא עפ"י הטבע וראתה הקב"ה דמות זקן והיתה תמיהתה לאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן?!", בתמיהה וחוזרת על הקב"ה בעצמו וכמ"ש היה לו להדמות בדמות בחור, והשיב הקב"ה למה זה צחקה שרה וכו' ואני זקנתי על עצמו אומר וכו' ודו"ק. אמר מוהר"ן :" אני סבא דסבין "
ל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט) הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"ד): שֶׁבַע" יִפֹּל" צַדִּיק" וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל-יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל-א ט"ו): וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיֹּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין (שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת): וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן וְעַיֵּן עוֹד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּפֵרוּשׁ הָרַב וְתִרְאֶה דְרוּשִׁים נִפְלָאִים - הזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו "רבי שמעון אמר,אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה,והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו,ולא יהיה לא חלק בעולם הבא,ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה שהם מצוות התורה הנקראות גופי תורה,ואלו החכמים עבדי המלך העליון,אלו שעמדו רגליהם בהר סיני,לא מסתכלים אלא בנשמת התורה,שהיא עיקר הכל התורה ממש,ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה" עד כאן לשון הזוהר הק'. והיוצא לנו מדברי הזוהר הק' שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא או כסיפור היסטורי בלבד הוא טיפש ,ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא.ואפילו חלק מצוות התורה הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד,אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו,שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה,שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה,ומטרת התורה הק' [המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים] היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית' ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי,שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.! אנא ריבונו של עולם זכני השנה וכל שנה ושנה, כל ימי חיי להגיע לאומן לצדיק רבי נחמן זי"ע, אני וכל צאצאי וצאצאי צאצאי בעולם הזה ובעולם הבא לנצח נצחים אני וכל ישראל ונלך ונקיים כל יום שעה התבודדות, אמן. ua-cam.com/video/f-8-6mGbZpY/v-deo.html&lc=z23uvniqes2wu3rhe04t1aokgtq2ckzh3nlqgaumdfhqbk0h00410 עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט) הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"ד): שֶׁבַע" יִפֹּל" צַדִּיק" וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל-יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל-א ט"ו): וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיֹּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין (שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת): וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן וְעַיֵּן עוֹד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּפֵרוּשׁ הָרַב וְתִרְאֶה דְרוּשִׁים נִפְלָאִים - הזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו "רבי שמעון אמר,אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה,והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו,ולא יהיה לא חלק בעולם הבא,ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה שהם מצוות התורה הנקראות גופי תורה,ואלו החכמים עבדי המלך העליון,אלו שעמדו רגליהם בהר סיני,לא מסתכלים אלא בנשמת התורה,שהיא עיקר הכל התורה ממש,ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה" עד כאן לשון הזוהר הק'. והיוצא לנו מדברי הזוהר הק' שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא או כסיפור היסטורי בלבד הוא טיפש ,ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא.ואפילו חלק מצוות התורה הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד,אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו,שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה,שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה,ומטרת התורה הק' [המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים] היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית' ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי,שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.! אנא ריבונו של עולם זכני השנה וכל שנה ושנה, כל ימי חיי להגיע לאומן לצדיק רבי נחמן זי"ע, אני וכל צאצאי וצאצאי צאצאי בעולם הזה ובעולם הבא לנצח נצחים אני וכל ישראל ונלך ונקיים כל יום שעה התבודדות, אמן. ua-cam.com/video/3ZILrAU_y8Q/v-deo.html
•**•♪♫ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן .•**•♪
ולא רק בעת שמחה כשמתעורר ליבו טוב לרקוד, אלא בכל עת שיוכל, ואפילו כ"סדר" מסדריו ומנהגיו הקבועים, כמו רבי נתן שנהג לרקוד בכל יום (שיח שרפי קודש א' סימן תקע"ד), וכמו שנוהגים רבים מחסידי ברסלב עד היום. ואם אמר פעם רבי נחמן מברסלב לאחד "אתן לך דרך לתשובה - שתרקוד בכל יום" (שם תר"ס), בוודאי אין הדבר ריק וקל חלילה.
ברסלב הם אש ממש".
רבי ישראל אבו חצירא: "הצדיקים הללו יוציאו את השכינה מהגלות".
עוד סיפר ה"בבא סאלי" כי בנו האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא נגלה אליו בחלום ואמר לאביו: "כל הצדיקים פה בשמים הולכים לשמוע תורה מרבי נחמן".
רבי ישראל אלתר מגור ה"בית ישראל": "בכל מקום שהם (חסידי ברסלב) הולכים רבם איתם, הם חיים ומחיים".
בתורה נאמר ''הוכיח תוכיח את עמיתך'' והתלמוד מוסיף - ''אפילו מאה פעמים'', אם יש בכך צורך.
מסביר רבי שמחה זיסל מקלם שאדם לא ינחית את כל דברי הביקורת שיש לו על חברו בבת אחת. מצב כזה יכול להביא את החבר לידי חוסר אונים ויאוש. מוטב לו לאדם לפצל את הביקורת, אפילו למאה חלקים, כדי שיעביר כל חלק במנות קטנות ראויות לעיכול.
מטרת הביקורת בתורה אינה לפרוק לחצים או לשחרר עצבים אלא לגרום לזולת לשפר את התנהגותו. לכן צריכה התוכחה להיאמר בנחת ובחוכמה, באופן שהדברים יתקבלו על ליבו של השומע.
י שבאמת אוהב יהודי ללא תנאי צריך לקרב אותו לרבי נחמן באמת,
ולא לקחת את הכבוד לעצמו
רבנו כבר שאג על זה בקול גדול : " אין התנשאות לשם שמים בדורנו!"
הקב"ה כשעושה נס שלא עפ"י הטבע נדמה כמו בחור, ולכן על הים שהוא הפך הטבע אמר ה' איש מלחמה וכשעושה עפ"י הטבע, נדמה כאיש זקן. והנה בו ביום שחזר עִדָן לשרה הוא שלא עפ"י הטבע וראתה הקב"ה דמות זקן והיתה תמיהתה לאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן?!", בתמיהה וחוזרת על הקב"ה בעצמו וכמ"ש היה לו להדמות בדמות בחור, והשיב הקב"ה למה זה צחקה שרה וכו' ואני זקנתי על עצמו אומר וכו' ודו"ק. אמר מוהר"ן :" אני סבא דסבין "
ל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט) הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"ד): שֶׁבַע" יִפֹּל" צַדִּיק" וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל-יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל-א ט"ו): וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיֹּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין (שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת): וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן וְעַיֵּן עוֹד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּפֵרוּשׁ הָרַב וְתִרְאֶה דְרוּשִׁים נִפְלָאִים
- הזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו "רבי שמעון אמר,אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה,והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו,ולא יהיה לא חלק בעולם הבא,ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה שהם מצוות התורה הנקראות גופי תורה,ואלו החכמים עבדי המלך העליון,אלו שעמדו רגליהם בהר סיני,לא מסתכלים אלא בנשמת התורה,שהיא עיקר הכל התורה ממש,ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה" עד כאן לשון הזוהר הק'.
והיוצא לנו מדברי הזוהר הק' שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא או כסיפור היסטורי בלבד הוא טיפש ,ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא.ואפילו חלק מצוות התורה הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד,אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו,שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה,שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה,ומטרת התורה הק' [המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים] היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית' ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי,שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.!
אנא ריבונו של עולם זכני השנה וכל שנה ושנה, כל ימי חיי להגיע לאומן לצדיק רבי נחמן זי"ע, אני וכל צאצאי וצאצאי צאצאי בעולם הזה ובעולם הבא לנצח נצחים אני וכל ישראל ונלך ונקיים כל יום שעה התבודדות, אמן.
ua-cam.com/video/f-8-6mGbZpY/v-deo.html&lc=z23uvniqes2wu3rhe04t1aokgtq2ckzh3nlqgaumdfhqbk0h00410
עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט) הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"ד): שֶׁבַע" יִפֹּל" צַדִּיק" וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל-יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל-א ט"ו): וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיֹּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין (שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת): וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן וְעַיֵּן עוֹד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּפֵרוּשׁ הָרַב וְתִרְאֶה דְרוּשִׁים נִפְלָאִים
- הזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו "רבי שמעון אמר,אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה,והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו,ולא יהיה לא חלק בעולם הבא,ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה שהם מצוות התורה הנקראות גופי תורה,ואלו החכמים עבדי המלך העליון,אלו שעמדו רגליהם בהר סיני,לא מסתכלים אלא בנשמת התורה,שהיא עיקר הכל התורה ממש,ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה" עד כאן לשון הזוהר הק'.
והיוצא לנו מדברי הזוהר הק' שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא או כסיפור היסטורי בלבד הוא טיפש ,ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא.ואפילו חלק מצוות התורה הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד,אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו,שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה,שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה,ומטרת התורה הק' [המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים] היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית' ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי,שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.!
אנא ריבונו של עולם זכני השנה וכל שנה ושנה, כל ימי חיי להגיע לאומן לצדיק רבי נחמן זי"ע, אני וכל צאצאי וצאצאי צאצאי בעולם הזה ובעולם הבא לנצח נצחים אני וכל ישראל ונלך ונקיים כל יום שעה התבודדות, אמן.
ua-cam.com/video/3ZILrAU_y8Q/v-deo.html