הגביע שוב שלנו: 40 שנה לזכייה השנייה של מכבי ת"א בגביע אירופה

Поділитися
Вставка
  • Опубліковано 27 бер 2021
  • כאן חדשות | רק נקודה אחת הובילה ב-1981 את מכבי תל אביב לזכייה בגביע אירופה הפחות זכור והפחות מיתולוגי - לאחר הזכייה הראשונה ב-1977. מיקי ברקוביץ', אולסי פרי, מוטי ארואסטי וחבריהם לתואר האירופי נזכרים בסל המנצח נגד בולוניה האיטלקית, בפריצה המטורפת של הקהל למגרש בשטרסבורג, צרפת, ובשמוליק זיסמן, השחקן הצעיר והאלמוני שהניף את הגביע - לאחר שכל חבריו לקבוצה נחטפו על ידי האוהדים. הכתבה של יואב בורוביץ', מתוך חדשות הערב 28.03.2021
    • כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
    • כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
    • כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
    • להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
    • להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
    • לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/

КОМЕНТАРІ • 30

  • @SH-pz8gr
    @SH-pz8gr Рік тому +1

    ענק!

  • @bb-ed8zp
    @bb-ed8zp Рік тому +1

    אגדות ספורט👍👍👍👍👍

  • @user-dp7rh9lk8i
    @user-dp7rh9lk8i 9 місяців тому

    💛💙

  • @dulik2011
    @dulik2011 3 роки тому +1

    איי אולסי פרי איזה זמנים

  • @MosheBerenstein
    @MosheBerenstein 3 роки тому +4

    🏆🏆🏆

  • @leyzer8744
    @leyzer8744 3 роки тому

    יפה מאוד

  • @zivmel2293
    @zivmel2293 3 роки тому +2

    הקבוצה של 2004-2005 עם שארס ופרקר הייתה הרבה יותר טובה.

  • @user-th8nn5bj3x
    @user-th8nn5bj3x 3 роки тому +3

    איזה נסטליגה יפה מוטי מיקי אולסי מוטי הלב והנשמה של מכבי געגועים

  • @Dajczman
    @Dajczman 3 роки тому +1

    יאללה מכבי!

  • @user-si7wp5ck1l
    @user-si7wp5ck1l 2 роки тому +1

    יצתלמתי עם אולסי פרי

  • @user-rw5jb2on5y
    @user-rw5jb2on5y 3 роки тому +1

    להפוך קנאה שלילית לחיובית
    רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה".
    קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו.
    קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע.
    ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם.
    בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות.
    השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית.
    לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים.
    אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה.
    ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.

  • @user-sn6zz6iu5b
    @user-sn6zz6iu5b 3 роки тому +1

    פוטין מעריץ שרוף 1:55

  • @Bear-jf4fv
    @Bear-jf4fv 3 роки тому

    אם מכבי לוקחים בעשר שנים הקרובות אליפות אירופה אני צינצנת

    • @maatuf
      @maatuf 3 роки тому +1

      הם היו ממש טובים ב2019 אבל אז הקורונה הארורה התחילה היה להם סיכוי

  • @gashe.w373
    @gashe.w373 3 роки тому

    נחל השופט

  • @mosheabargil6986
    @mosheabargil6986 3 роки тому +1

    רק שחצי אמריקאים בוא נגיד את האמת

  • @user-be7cd4wx5t
    @user-be7cd4wx5t Рік тому

    מי הרשה לקורונה לבוא ולשנות לנו כך פתאום את החיים? מה, היא לא יודעת שאנחנו לא אוהבים שינויים? איפה קצת נימוס, התחשבות באחרים?
    הקושי לחולל שינוי נובע מכך שהאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. אם בא שינוי מסוג של הפתעה משמחת, אז אין בעיה, הוא מתקבל בברכה. אבל אם לא ברור לאן השינוי מוביל, אז אנחנו בחוסר מנוחה.
    תקופת הקורונה מזמינה אותנו לשינויים, זה כבר לא מוטל בספק. מה שכן חשוב לדעת הוא שבידינו לקבוע, אם השינויים הללו יהיו לטובה או לרעה. אם נשכיל להבין מהי המשמעות של התקופה, לאן היא מזמינה אותנו ומה היא בעצם רוצה מהחיים שלנו, נבין גם איך להתגבר על המגפה ולמנף אותה לצמיחה חדשה. כדאי לזכור שתמיד יש לנו בחירה, בין דרך פחות או יותר טובה.
    תרופה לקורונה, אם ניגש ישר לנקודה, לא חייבת להיות בצורה של כדורים או זריקות דווקא. יכול להיות שזה יהיה משהו חדש, משהו אחר. אולי לא בצורה ביולוגית בכלל, אלא מהפן הפסיכולוגי של העניין.
    למה הכוונה? אם נתחיל להתייחס טוב יותר האחד לשני, להתקרב נפשית, לחשוב על טובת הזולת ולא רק על עצמנו - הרי שאז נוכל לומר שניצלנו בתבונה את התקופה הלא-פשוטה. במקרה כזה גם יתברר לנו שהקורונה לא באה להרוס אותנו, אלא ליישר אותנו, לשפר אותנו כפרטים וכחברה.
    מהות השינוי המתבקש הוא שנתחשב יותר זה בזה, מתוך הכרה בעובדה שכולנו חלקים במערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים זה לזה, מקצה לקצה. זהו הלקח העיקרי מעידן הקורונה, ועליו בדיוק מצביעה המגפה. היא מאירה את הליקויים שבקשרים בין בני האדם.
    עד שלא נפנים זאת, שום תרופה ביולוגית לא תוכל לעצור את הנגיפים המזיקים שעוד עומדים לפתחנו. דרוש כאן טיפול שורש, תרופה עמוקה הרבה יותר לבעיה שמתחילה ברמת היחסים בינינו.
    תהליך הריפוי החברתי כולל ויתור על הרגלים ישנים ורכישת הרגלים חדשים. ההרגל העיקרי שממנו חובה להיפטר הוא המבט השלילי על האחרים. לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא מסוגל להסתכל על הזולת בעין טובה, כמו שהוא מסתכל על הילד הקטן שלו. המבט רגיל להיות ביקורתי, מנמיך, מזלזל, כדי להרגיש גבוה יותר מכולם.
    ההרגלים הטובים שכדאי לרכוש מתחלקים לשלוש רמות:
    א) להתייחס לאחרים טוב, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה כדי למגר את הקורונה.
    ב) להתייחס לזולת טוב לא כדי להימלט מהצרה המשותפת, אלא מפני שעצם החיבור עם כולם באהבה עושה את החיים שלי טובים ובטוחים הרבה יותר.
    ג) להתייחס באהבה שאינה תלויה במה שאני מקבל מאחרים, אלא מתוך הכרה שהאהבה בעצמה היא המעמד הגבוה ביותר שאליו יכול אדם להעפיל.
    כדי להתחיל לתרגל יחס טוב לזולת, הנה כמה טיפים מעשיים. השאיפה הכללית היא להראות לאחרים שאנחנו רוצים בטובתם. מחמאות יכולות לעזור כאן מאוד, אז נתחיל לפזר אותן בסביבה. בעדינות ורגישות כמובן, והעיקר מתוך כוונה להראות לאחרים שמתוך הלב שלנו יוצאים גלים חיוביים לקראתם. זה יכול להיות בכל מקום, בעבודה, בבית, עם קולגות או עם בני משפחה.
    לדוגמה, באנו הביתה ובני הזוג הכינו ארוחה. מה שלא יהיה, תמיד נגיד שזה מצוין. וגם אם לפעמים לילדים לא הולך משהו בלימודים, ניתן להם חיבוק חם ונדגיש שאנחנו אוהבים אותם בלי שום קשר לרמת ההישגים שלהם.
    ככל שנתרגל להתחשב יותר ברגשות וברצונות של האחרים ונרצה להשפיע להם כל טוב, אנחנו נגלה שזה משפר את כל תחומי החיים. מהרמה של מערכות יחסים דרך בריאות, סיפוק ושמחה, ועד להצלחה בכל דבר שאנחנו עושים. בכל מקום יתגלה שפע, טוב, כמו מעיין של חיים, ואנחנו נלגום ממנו לרוויה, משתאים ומודים!
    מן המקורות
    "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון"
    בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", טז

  • @matanmusic9084
    @matanmusic9084 3 роки тому

    💛💛💙💛💙💙🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱

  • @user-oc7ys9hz5w
    @user-oc7ys9hz5w 3 роки тому +1

    רק הפועל!!!!!!

  • @Powerofpublish2.o
    @Powerofpublish2.o 3 роки тому +1

    רק הפועל ירושלים ❤💪🏽